דרשו 2.34 מיליון שקל על פנטהאוז בכ"ס - כמה קיבלו בסוף?

בכמה נמכרה דירת 4 חדרים ברמת השרון? Bizportal ליקט את העסקאות הבולטות שסגרו המתווכים בשבוע החולף
לירן סהר | (5)

Bizportal ליקט את העסקאות הבולטות שסגרו המתווכים בשבוע החולף:

רמת השרון

דירת 4 חדרים ברחוב אוורבוך ברובע הדר, 105 מ"ר, קומה 2 מתוך 3, עם מעלית, חניה ומחסן, משופצת, נמכרה ב-  2.575 מיליון שקל

דירת 5 חדרים ברחוב השופטים ברובע הדר, 135 מ"ר מרפסת שמש-12 מ"ר, קומה 4 מתוך 7, עם חניה, מעלית ומחסן, משופצת,  נמכרה ב- 3.875 מיליון שקל

דירת 3.5 חדרים ברחוב סוקולוב ברובע הדר, 100 מ"ר , קומה 1 מתוך 3 קומות, עם חניה, ללא מעלית, זקוקה לשיפוץ, נמכרה ב- 1.625 מיליון שקל

אנגלו סכסון רמת השרון

 

הרצליה

דירת 4 חדרים ברחוב אלתרמן ,110 מ"ר מרפסות שמש  בשטח של 26 מ"ר, קומה 1 מתוך 6, עם מעלית, חניה כפולה ומחסן, נמכרה ב-2.6 מיליון שקל

דירת 3 חדרים ברחוב אוצר הצמחים, 87 מ"ר מרפסת שמש 5 מ"ר, קומה 1 מתוך 5, עם מעלית וחניה, נמכרה ב- 1.69 מיליון שקל

אנגלו סכסון הרצליה

 

הוד השרון

דירת 5 חדרים ברחוב הצנחנים , 131 מ"ר מרפסת שמש 12 מ"ר, משופצת, קומה 8 מתוך 9, עם מעלית מחסן וחניה, נמכרה ב-2.06 מיליון שקל

אנגלו סכסון הוד השרון

 

כפר סבא

דירת 4 חדרים בקומה השנייה בבניין בן חמש קומות ברחוב משעול אהבה, 114 מ"ר, נמכרה בתוך חמישה חודשים ב-1,760,000 שקל. מחיר מבוקש: 1,820,000 שקל.

דירת 4 חדרים בקומה השלישית בבניין בן שלוש קומות ברחוב ויצמן, 99 מ"ר, נמכרה בתוך חודשיים ב-1,350,000 שקל. מחיר מבוקש: 1,380,000 שקל.

פנטהאוז 5 חדרים בקומה החמישית בבניין בן חמש קומות ברחוב אברהם קרן, 169 מ"ר, כוללת מרפסת שמש, נמכרה בתוך חמישה חודשים ב-2,070,000 שקל. מחיר מבוקש: 2,340,000 שקל.

רי/מקס ONE

  

חולון

דירת 3 חדרים בקומה הראשונה בבניין ברחוב חנקין, 70 מ"ר, נמכרה ב-1,270,000 שקל.

דופלקס 5 חדרים בקומות 3 4 בבניין עם מעלית ברחוב יוחאי בן נון, 145 מ"ר בנוי 50 מ"ר מרפסת, כולל מחסן, חדר ממ"ד ושני מקומות חניה, נמכר ב-2,650,000 שקל.

רי/מקס אבניו

בת ים

דירת 3 חדרים בקומת הקרקע בבניין ברחוב החשמונאים, 70 מ"ר, נמכרה ב-1,150,000 שקל.

רי/מקס אבניו

  

ירושלים

דירת 4 חדרים בקומת הקרקע בבניין ברחוב בורוכוב, שכונת קריית היובל, 85 מ"ר עם זכויות בנייה ל-40 מ"ר נוספים, כוללת חדר ממ"ד ומזגן, נמכרה ב-1,630,000 שקל.

רי/מקס חזון

  

באר שבע

דירת 4 חדרים בקומה הרביעית בבניין בן ארבע קומות ברחוב גוש עציון, שכונה ג', 100 מ"ר, נמכרה ב-570,000 שקל.

דירת 4 חדרים בקומה הרביעית בבניין בן ארבע קומות ברחוב מוריה, שכונה א', 87 מ"ר, נמכרה ב-660,000 שקל.

רי/מקס פלוס

 

 

 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    רוחמה 22/11/2015 09:28
    הגב לתגובה זו
    מעורר מחשבה
  • 2.
    דירת 4 ח, ד קו 2 בבניין 9 קו עם מעלית ומרפסת נמכ ב1.24 (ל"ת)
    בבאר שבע 22/11/2015 07:38
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    סרגיו 21/11/2015 13:58
    הגב לתגובה זו
    לא תצאתא את התשובה .
  • עיניים 21/11/2015 18:42
    הגב לתגובה זו
    מכרה בתוך חמישה חודשים ב-2,070,000 שקל. מחיר מבוקש: 2,340,000 שקל.
  • קליפ 21/11/2015 16:09
    הגב לתגובה זו
    השמיים רועדים והאלים כוססים את המעיים!!! המתח משגע את הייקום!!!
בנייה. קרדיט: Xבנייה. קרדיט: X
מחירי הדירות לאן

מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים

המחירים הרשמיים "לא יורדים" אבל הקבלנים כבר מחלקים ריהוט, שכר דירה, מימון למשכנתא ואפילו רכב חדש; חמישה חודשים ברציפות המדד יורד, ירידה של 16% בקצב העסקאות אבל מסך עשן של מבצעים מנסה לשמור על האמת בפנים - שוק הנדל"ן מתאמץ לשדר יציבות כשהקרקע רועדת
צלי אהרון |


מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר. 

ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות. 

במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.

ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים. 

במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.

בנייה. קרדיט: Xבנייה. קרדיט: X
מחירי הדירות לאן

מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים

המחירים הרשמיים "לא יורדים" אבל הקבלנים כבר מחלקים ריהוט, שכר דירה, מימון למשכנתא ואפילו רכב חדש; חמישה חודשים ברציפות המדד יורד, ירידה של 16% בקצב העסקאות אבל מסך עשן של מבצעים מנסה לשמור על האמת בפנים - שוק הנדל"ן מתאמץ לשדר יציבות כשהקרקע רועדת
צלי אהרון |


מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר. 

ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות. 

במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.

ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים. 

במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.