הדולר שינה כיוון: היציג נקבע בירידה של 0.26% לרמה של 4.13 שקלים

בתחילת היום נסחר הדולר בעליה. האירו נקבע בעליה של 0.3% לרמה של 5.52 שקלים
קובי ישעיהו |

יום המסחר במטבעות היה תנודתי. הדולר התחזק בבוקר אולם לאחר מכן החל להחלש ובנק ישראל קבע לפני זמן קצר את השער היציג בירידה. נציין כי הריבית באנגליה נותרה היום, כצפוי, ללא שינוי. הבנק המרכזי בממלכה הודיע לפני זמן קצר כי שיעור הריבית נותר ברמה של 0.5%. במקביל הודיע ה-BOE כי בכוונתו להגביר את רכישות האג"ח ולהרחיב את התוכנית מ-75 ל-125 מיליארד ליש"ט.

ה-ECB, הבנק המרכזי של האיחוד האירופאי, הוריד כצפוי את הריבית ב-0.25% לרמה של 1%.

בינתיים נמשך הקרב על תקציב המדינה. משרד האוצר יציג היום לציבור הרחב את הצעותיו לקיצוצים בתקציבי הממשלה לשנים 2009 ו-2010, במהלך שמעורר התנגדות רבה בממשלה וכמובן מחוצה לה. צמרת המשרד תקיים הבוקר (ה') מפגש עם עיתונאים בתל-אביב, בה יוצגו הצעות, לאחר שבמהלך הלילה קיבלו שרי הממשלה את חוברת הצעותיו לקיצוצים. זאת, לקראת הדיון הצפוי בממשלה בתחילת השבוע הבא. הצעת האוצר כוללת בין השאר את תיקון חוק מס הכנסה, בכדי לבטל את פסיקת בג"צ להכיר בהוצאות על טיפול בילדים. ההצעה גם מבטלת את ההכרה בהוצאות נסיעה למקום העבודה ובחזרה.

השער היציג של הדולר נקבע בירידה של 0.26% לרמה של 4.13 שקלים שקלים והאירו מנגד נקבע בעליה של 0.3% לרמה של 5.52 שקלים. בעולם מתחזק הדולר ב-1% מול היין היפני לרמה של 99.36 יין לדולר ונחלש ב-0.15% לרמה של 1.335 דולר לאירו.

בנק ישראל פרסם אתמול את דו"ח האינפלציה לרבעון הראשון של 2009, ממנו עולה כי קצב עליית המחירים בארץ הואט משמעותית. בדו"ח נכתב כי השפעותיו של המשבר העולמי על המשק הישראלי, שהיו בתחילה מתונות יחסית למדינות אחרות, ניכרות כעת בבירור בהתכווצות הפעילות המשקית, על כל ענפיה, תוך פגיעה משמעותית הן ביצוא והן בשימושים המקומיים. מחברת פינוטק נמסר כי "נראה שחוסנו של השקל מוטל בספק, טרידריים בחדרי עסקאות מתחילים לדבר על רמות של 4.3-4.4 שקלים לדולר בטווח הקצר- בינוני".

מבנק ישראל נמסר היום כי נפח המסחר בשוק המט"ח המקומי ב-17 ימי המסחר של חודש אפריל 2009 הסתכם בכ-60 מיליארד דולר, בהשוואה לכ-76 מיליארד דולר בחודש מארס 2009 (ב-21 ימי מסחר). כ-27 מיליארד דולר מסך המסחר היה בעסקות המרה משקלים למט"ח (ולהיפך), וכ-25.5 מיליארד דולר בעסקות החלף משקלים למט"ח (ולהיפך). וכ-7.6 מיליארד דולר באופציות למט"ח "מעבר לדלפק" (אופציות שלא נסחרות בבורסה לני"ע). חלקם היחסי של תושבי חוץ בנפח המסחר בחודש אפריל 2009 עמד על 51% בהשוואה לכ-45% בחודש מארס.

בינתיים נמשך זרם חדשות המאקרו החיוביות, יחסית, בעולם. היום דווח באוסטרליה כי שיעור האבטלה ירד במפתיע בחודש אפריל, מ-5.7% ל-5.4%, בשעה שנוספו כ-27 אלף איש למעגל העבודה. כלכלנים ציפו בממוצע לגידול של 25 אלף במספר המובטלים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נדלן
צילום: Freepik

למה נעלמו משקיעי הנדל"ן ומתי הם יחזרו לשוק?

לפי נתוני רשות המסים, חלקם של המשקיעים מכלל רוכשי הדירות בישראל ירד מרמה של 27% ב-2021 לרמה של כ-14% בלבד ב-2025. מדובר בירידה של כמעט 50%, בתוך ארבע שנים בלבד למה הם כבר לא שם? מס רכישה גבוה, עליית הריבית ומעבר להשקעות חלופיות. בכותצאה מכך, כמות הדירות המוצעות להשכרה קטנה והביקוש עולה - מה שמעלה את מחירי השכירות

נדב אטיאס |

בעשור האחרון הורגלנו לכך שמשקיעי הנדל״ן מהווים חלק מרכזי בתנועת השוק. הם רכשו דירות, סיפקו היצע לשוק השכירות והיוו גורם משמעותי לעליית מחירי הדיור. ואולם בשנים האחרונות מתרחשת תופעה הפוכה: משקיעי הנדל"ן יוצאים מהשוק בהיקף משמעותי, מבלי שקיים גורם אחר שממלא את מקומם. מדובר בשינוי מבני בעל השלכות רחבות על שוק המגורים בישראל, שחלקן תוארו בטורים קודמים.

לפי נתוני רשות המסים, חלקם של המשקיעים מכלל רוכשי הדירות בישראל ירד מרמה של 27% ב-2021 לרמה של כ-14% בלבד ב-2025. מדובר בירידה של כמעט 50%, בתוך ארבע שנים בלבד. המגמה הזו אינה נובעת מגורם אחד, אלא משילוב של נתונים ושינויים כלכליים ורגולטוריים שהפכו את ההשקעה בדירה לאטרקטיבית פחות - הן בפני עצמה והן ביחס לחלופות.

אז למה המשקיעים יצאו משוק הנדל"ן? ניתן למנות לכך שלוש סיבות עיקריות:

מס רכישה גבוה - עליית מס הרכישה על דירות להשקעה לרמה של 8% מהשקל הראשון יצרה חסם משמעותי להשקעה בדיור. במצב זה המשקיע מתחיל את הרכישה בפער של עשרות ולפעמים מאות אלפי שקלים עוד לפני שהנכס הניב הכנסה כלשהי. כשתשואת הנדל"ן למגורים ניצבת בממוצע על 3%-4%, מדובר על כשנתיים שכירות לפחות רק כדי להחזיר את גובה המס ששולם עבור רכישת הנכס. כשמס הרכישה על דירות להשקעה ירד ל-5% ב-2020 (בתקופת הקורונה), חלקם של המשקיעים בשוק הדיור קפץ בכמעט פי שניים עד 2022, אז הוחלט להעלות את מס הרכישה בחזרה ל-8%.

עליית הריבית - היתרון המשמעותי של רכישת דירה להשקעה מבוסס במידה רבה על מינוף. ואולם בריבית הנוכחית של המשכנתא שניצבת בממוצע על 5%-6% לעומת תשואת שכירות נמוכה יותר, החזר המשכנתא החודשי גבוה מהכנסות שכר הדירה מהנכס. במצב כזה, השימוש במינוף אינו תומך בתשואה, אלא להפך, ומייצר הוצאה חודשית קבועה מעבר להכנסות משכר הדירה.

מעבר להשקעות חלופיות - בשנים האחרונות התרחב מגוון ההשקעות האלטרנטיביות שנגישות למשקיעים פרטיים: קרנות חוב וקרנות השקעה פרטיות ומסחר עצמאי בשוק ההון ביחד עם קרן כספית ואג"ח שנהפכו אטרקטיביים יותר עם עליית הריבית במשק. האפיקים האלה מייצרים תשואות גבוהות יותר, וחלקם מאפשרים גם מינוף משמעותי ונזילות גבוהה. לאור זאת, האטרקטיביות של השקעה בדיור למגורים ירדה באופן משמעותי, וההעדפה של רבים מהמשקיעים זזה לכיוון האפיקים האלה