כסף
צילום: Mufid Majnun on Unsplash
דעה

המדינה מסכלת פיצוי למעסיקים על ימי בידוד של עובדיהם

מי משלם על ימי הבידוד של העובד, בכמה תומכת המדינה ולמה כל כך קשה לקבל את סכום הפיצוי?
אריאל כץ | (1)
נושאים בכתבה פיצוי קורונה

המדינה מסכלת פיצוי מעסיקים בגין ימי בידוד של עובדיהם. בעקבות הסדר בין המעסיקים למדינה, נקבע שהמדינה תשפה מעסיקים בגין ימי בידוד של עובדיהם. עם זאת, אופן התנהלות המדינה מצביע על ניסיון להימנע ככל האפשר משיפוי כאמור.

מעט לאחר פרוץ משבר הקורונה, עתרה התאחדות התעשיינים לבג"ץ בטענה כי בידוד אינו מהווה מחלה ולפיכך אין על המעסיקים לספוג את הנטל הכרוך בתשלום ימי מחלה בגין ימי הבידוד. בהמשך, הושגה הסכמה בין המדינה לבין נציגי המעסיקים לפיו הנטל יחולק בין המעסיקים לבין המדינה באופן הבא: יום הבידוד הראשון יהא על-חשבון העובד, יום הבידוד השני יהא ע"ח המעסיק, ויום הבידוד השלישי ואילך יהיה על חשבון המעסיק והמדינה יחדיו, כאשר מעסיק של עד 20 עובדים יהא זכאי לשיפוי של 75%, ומעסיק של יותר מ-20 עובדים יהא זכאי לשיפוי של 50%.

הקשיים שהמדינה מערימה בדרך לקבלת הפיצוי

מאז גיבוש ההסכם, המדינה לא מפסיקה להערים קשיים על המעסיקים – ככל הנראה מתוך מטרה להקטין את היקף המימוש של הזכות לפיצוי בגין ימי בידוד של עובדים. כך, האפשרות להגשת בקשות לשיפוי נפתחה רק במהלך חודש פברואר 2021, חודשים רבים לאחר שהושג ההסכם.

בנוסף, נקבעה דרך הגשה מורכבת ומסורבלת מאוד לתביעות אלו. במקום מנגנון פשוט להגשת תביעות בגין ימי בידוד, נקבע כי על המעסיקים לעדכן ולשנות את אופן החישוב של תלושי השכר (גם באופן רטרואקטיבי) כדי לשקף את סוגי ימי הבידוד השונים של העובדים.

בהתאם, בתי התוכנה של תוכנות השכר החלו להפיץ עדכוני תוכנה כדי להתאים לדרישות, אך אלו הופצו רק בשלהי חודש פברואר, ועדיין דרשו התעסקות רבה ומורכבת מצד המעסיקים.

חמורה מכל היא הקביעה כי ניתן יהיה להגיש בקשות לשיפוי רק תוך 60 יום מתום החודש שבו העובד שהה בבידוד, ובפרט כי ניתן יהיה להגיש בקשות לשיפוי בגין החודשים אוקטובר 2020 עד ינואר 2021 – רק עד ליום 12/04/2021, והרי מהו ההיגיון לקביעת תקופת התיישנות כה קצרה, מלבד שאיפה של המדינה להקטין את היקפי מימוש הזכויות של המעסיקים?

כלומר, למעסיקים ניתנו פחות מחודשיים ללמוד כיצד ליישם בתלושי השכר את החקיקה החדשה, לעדכן,  לתקן ולשנות את כל תלושי השכר, ולהגיש תביעות במועד, זאת כאשר נדרש מהם במקביל לעמוד בכל החובות החוקיות הרגילות כגון הגשת דוחות מע"מ וכדומה. יש לציין כי בתוך אותם חודשיים "ברוטו" נכללה גם תקופת חג הפסח, דבר שיצר עומס רב ביותר בביצוע המשימות השוטפות בכלל ובטיפול בתביעות השיפוי החדשות בגין ימי בידוד בפרט.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

לסיכום, לדעתנו המדינה פועלת בחוסר תום לב קיצוני כדי למנוע את מימוש זכותם של המעסיקים לשיפוי בגין ימי בידוד, וזאת בתקופה בה ממילא המעסיקים והמייצגים שלהם עמוסים מאוד עת שהם נדרשים חדשות לבקרים ללמוד ליישם חקיקות חדשות. ראוי כי תוענק אורכה משמעותית להגשת התביעות (בדומה לכל תביעת מעסיק אחרת מול המוסד לביטוח לאומי, אשר ניתן ברגיל להגישה גם מספר שנים לאחר האירוע).

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מעסיקה 03/05/2021 21:39
    הגב לתגובה זו
    עסקים רבים במדינה קרסו ואת אף אחד זה לא מעניין
הונאה פיננסית (X)הונאה פיננסית (X)

עושר שלא ביושר - התופעה שמתפשטת בזירה העסקית בישראל

במהלך השנים האחרונות נחשפנו לשורה ארוכה של פרשות הונאה שהותירו אחריהן שובל של עשרות אלפי נפגעים והפסדים מצטברים של מאות מיליוני שקלים: מקריסת קרן קלע של אמיר ברמלי, דרך פרשות נטו פיננסים, סלייס, גלובל פייננס, ועד למיזמים רבים של חברות השקעה למיניהן, שהוכיחו כי חלום העושר המהיר מסתיים באסון למשקיעים

אלחנן רוזנהיים |

גם בעולם פרשות כמו קריסת אנרון, נפילתו של ברני מיידוף או מעלליו של ברני קורנפלד, שבהן נפלו גם משקיעים ישראלים, מחזקות את אותה מסקנה: יש אנשים שלא כדאי להשקיע איתם. וורן באפט היטיב לנסח זאת כשאמר "כשאתה מחפש אנשים להשקיע איתם, חפש שלוש תכונות: יושרה, אינטליגנציה ומרץ. ואם אין להם את הראשונה – השתיים האחרות יחסלו אותך."

בעולם ההשקעות, שבו החלטה אחת עשויה לייצר ערך עצום או למחוק הון שנצבר, דברי באפט מקבלים משנה תוקף. אינטליגנציה ומרץ הם אמנם תנאי הכרחי להצלחה, אך ללא יושרה, הם עלולים להפוך לחרב פיפיות.

גם בתנ"ך יש נגיעה בנקודה זו. ירמיהו הנביא אמר "עֹשֶׂה עֹשֶׁר וְלֹא בְמִשְׁפָּט, בַּחֲצִי יָמָיו יַעַזְבֶנּוּ, וּבְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה נָבָל". פסוק שרלוונטי גם להיום: עושר שלא ביושר פשוט לא מחזיק. הוא מתפורר, ומשאיר אחריו רק חרפה.

הבעיה אינה מסתכמת בכך שהעושר המושג בתרמית מתקבל לעיתים ללא סנקציה אלא שהוא אף זוכה לא פעם להערכה ולהערצה. בעולם שבו הצלחה נמדדת בעיקר בכסף, משקיעים, לקוחות והציבור מתרשמים מהמספרים בלבד, מבלי לשאול כיצד הושגו. כך הופכים לעיתים הרמאים לאייקוני הצלחה, דמויות מופת כביכול. ההערצה הזו מסוכנת במיוחד, משום שהיא יוצרת תמריץ לדור חדש של רמאים ללכת בדרכם.

למעשה, משקיעים פרטיים נגררים אחרי "סיפורי הצלחה" חריגים, גם אם מודעים לכך שהשיטה לא לגמרי נקייה. במספר הזדמנויות עסקתי בסוגיה "למה משקיעים עם נוכלים", והצגתי סיפורים שמוכיחים שההערצה לרווחיות מיידית מקנה לגיטימציה לרמאות.

הפגנה פלסטינית בלונדון, קרדיט: גרוקהפגנה פלסטינית בלונדון, קרדיט: גרוק
אנטישמיות

הבריחה היהודית המבוהלת מגולדרס גרין

העלייה החדה באנטישמיות בבריטניה החלה לגבות קורבנות עם הפיגוע במנצ'סטר וכעת מביאה לשבר באוכלוסיה היהודית, כאשר בשכונת גולדרס גרין,שכונה עם אוכלוסיה יהודית גדולה, יהודים רבים מוכרים כעת את בתיהם ומתכננים הגירה מבריטניה

ד"ר אדם רויטר |

מאז ה-7 לאוקטובר, קצב ההטרדות וההתקפות האנטישמיות על הקהילה היהודית בבריטניה עלה משמעותית ורבים מחברי הקהילה מרגישים הרבה פחות בטוחים. תחושה זו צוברת תאוצה עם ממשלה בריטית שחלקה אנטי ישראלית וחלקה הקטן אפילו אנטישמי.

הפיגוע שהתרחש לא מזמן בבית כנסת בעיר מנצ'סטר היווה זעזוע נוסף ליהודים בממלכה ובהם תושבי שכונת גולדרס גרין Golders Green בצפון מערב לונדון, שידועה כמרכזה הגדול של הקהילה היהודית בבריטניה, המונה מאות אלפי חברים. כ-50% מתושבי השכונה מזדהים כיהודים, אחוז מהגבוהים באירופה. יחד עם השכונות הסמוכות המפסטד, הנדון ופינצ'לי, מונה האוכלוסייה היהודית באזור כ-55,000 נפש. תושבי השכונה חוו בעצמם לפני כשנה ניסיון פיגוע שהסתיים בשלום וכעת בא הרצח הטרוריסטי הכפול.

הזעזוע הפעם התחיל להניע שבר טקטוני. יהודים התחילו למכור את בתיהם בגולדרס גרין ובקצב הולך וגובר וחלקם עולים או מתעתדים לעלות לישראל. זה לא שהמצב בישראל טוב יותר. רחוק מכך כמובן. אך כפי שהעיד בפניי עולה חדש משם: "אם אני עומד בכל מקרה להיפגע כי אני יהודי, אז לפחות שזה יקרה במולדת שלי".

כדור שלג - 10% מהבתים מוצעים למכירה

הסיטואציה בגולדרס גרין מורכבת. סמוך לה ישנן שכונות המאכלסות הרבה מאד מוסלמים. כך למשל שכונת Cricklewood כמו גם שכונות שאף הן אינן מרוחקות דוגמת Willesden Green, Kilburn, Hendon ועוד. לא פלא, אם כן, שמי שקונה את הבתים והדירות מידי היהודים הם כמעט אך ורק מוסלמים, בעיקר פקיסטניים. האוכלוסיה המוסלמית גדלה בבריטניה במהירות, האוכלוסיה הבריטית המקורית מצטמצמת וכך קורה שליהודים שעושים זאת אין באמת ברירה, מסתבר שאין כמעט קונים אחרים.

קרוב ל-10% מהבתים והדירות בשכונה מוצעים כעת למכירה, שיעור אדיר לכל הדעות. זה מעורר חשש כבד, בבחינת "האחרון יכבה את האור" וגל המכירות צובר תאוצה כאשר מחירי הנדל"ן יורדים במהירות. מכיוון שרבים מהיהודים שם דתיים, רבים מחליטים לעבור לישראל, אם כבר אז כבר.