המדינה מסכלת פיצוי למעסיקים על ימי בידוד של עובדיהם
המדינה מסכלת פיצוי מעסיקים בגין ימי בידוד של עובדיהם. בעקבות הסדר בין המעסיקים למדינה, נקבע שהמדינה תשפה מעסיקים בגין ימי בידוד של עובדיהם. עם זאת, אופן התנהלות המדינה מצביע על ניסיון להימנע ככל האפשר משיפוי כאמור.
מעט לאחר פרוץ משבר הקורונה, עתרה התאחדות התעשיינים לבג"ץ בטענה כי בידוד אינו מהווה מחלה ולפיכך אין על המעסיקים לספוג את הנטל הכרוך בתשלום ימי מחלה בגין ימי הבידוד. בהמשך, הושגה הסכמה בין המדינה לבין נציגי המעסיקים לפיו הנטל יחולק בין המעסיקים לבין המדינה באופן הבא: יום הבידוד הראשון יהא על-חשבון העובד, יום הבידוד השני יהא ע"ח המעסיק, ויום הבידוד השלישי ואילך יהיה על חשבון המעסיק והמדינה יחדיו, כאשר מעסיק של עד 20 עובדים יהא זכאי לשיפוי של 75%, ומעסיק של יותר מ-20 עובדים יהא זכאי לשיפוי של 50%.
הקשיים שהמדינה מערימה בדרך לקבלת הפיצוי
מאז גיבוש ההסכם, המדינה לא מפסיקה להערים קשיים על המעסיקים – ככל הנראה מתוך מטרה להקטין את היקף המימוש של הזכות לפיצוי בגין ימי בידוד של עובדים. כך, האפשרות להגשת בקשות לשיפוי נפתחה רק במהלך חודש פברואר 2021, חודשים רבים לאחר שהושג ההסכם.
בנוסף, נקבעה דרך הגשה מורכבת ומסורבלת מאוד לתביעות אלו. במקום מנגנון פשוט להגשת תביעות בגין ימי בידוד, נקבע כי על המעסיקים לעדכן ולשנות את אופן החישוב של תלושי השכר (גם באופן רטרואקטיבי) כדי לשקף את סוגי ימי הבידוד השונים של העובדים.
- תבעו את סוכנות הנסיעות וזכו - "הסוכנות טעתה בתכנון הטיול"
- כמה פיצוי תקבלו ואיך זה יעבוד; המתווה לעסקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם, בתי התוכנה של תוכנות השכר החלו להפיץ עדכוני תוכנה כדי להתאים לדרישות, אך אלו הופצו רק בשלהי חודש פברואר, ועדיין דרשו התעסקות רבה ומורכבת מצד המעסיקים.
חמורה מכל היא הקביעה כי ניתן יהיה להגיש בקשות לשיפוי רק תוך 60 יום מתום החודש שבו העובד שהה בבידוד, ובפרט כי ניתן יהיה להגיש בקשות לשיפוי בגין החודשים אוקטובר 2020 עד ינואר 2021 – רק עד ליום 12/04/2021, והרי מהו ההיגיון לקביעת תקופת התיישנות כה קצרה, מלבד שאיפה של המדינה להקטין את היקפי מימוש הזכויות של המעסיקים?
כלומר, למעסיקים ניתנו פחות מחודשיים ללמוד כיצד ליישם בתלושי השכר את החקיקה החדשה, לעדכן, לתקן ולשנות את כל תלושי השכר, ולהגיש תביעות במועד, זאת כאשר נדרש מהם במקביל לעמוד בכל החובות החוקיות הרגילות כגון הגשת דוחות מע"מ וכדומה. יש לציין כי בתוך אותם חודשיים "ברוטו" נכללה גם תקופת חג הפסח, דבר שיצר עומס רב ביותר בביצוע המשימות השוטפות בכלל ובטיפול בתביעות השיפוי החדשות בגין ימי בידוד בפרט.
- קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
- רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
לסיכום, לדעתנו המדינה פועלת בחוסר תום לב קיצוני כדי למנוע את מימוש זכותם של המעסיקים לשיפוי בגין ימי בידוד, וזאת בתקופה בה ממילא המעסיקים והמייצגים שלהם עמוסים מאוד עת שהם נדרשים חדשות לבקרים ללמוד ליישם חקיקות חדשות. ראוי כי תוענק אורכה משמעותית להגשת התביעות (בדומה לכל תביעת מעסיק אחרת מול המוסד לביטוח לאומי, אשר ניתן ברגיל להגישה גם מספר שנים לאחר האירוע).
- 1.מעסיקה 03/05/2021 21:39הגב לתגובה זועסקים רבים במדינה קרסו ואת אף אחד זה לא מעניין
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.
