האוצר מבשל דוחות - מייפה את הנתונים של 2019 על חשבון 2020; התוצר ברבעון הראשון צפוי להיות נמוך
יש כמה דברים מעניינים בהודעה הדי לקונית שיצאה ממשרד האוצר לגבי גודלו של הגירעון ב-2019, ואני לא מתכוון לכך שהגירעון יסתכם בכ-3.7 אחוזי תוצר, לעומת גירעון מתוכנן של 2.9%. הרי את זה שהגרעון יחרוג משמעותית מהיעד, ידענו כבר קודם. מה שמעניין בהודעה אלו שני דברים אחרים לגמרי.
ראשית, מההודעה עולה שהתוצר ברבעון הראשון של 2020 הולך להיות נמוך יחסית. כי לפי הודעת האוצר, אחת הסיבות שבגללן הגירעון ב-2019 הוא רק 3.7% היא שהממשלה החליטה להעלות את המס על רכבים היברידיים החל מהראשון בינואר 2020. ההודעה הזאת גרמה למספר גדול של אנשים להקדים רכישה מ-2020 ל-2019, ולכן מספר הרכבים שנמכר ברבעון האחרון של 2019 הוא הרבה יותר גדול מהביקוש הנורמלי לרכבים. מזה אפשר להסיק שברבעון הראשון של 2020 הביקוש למכוניות הולך להיות נמוך יחסית, כי מי שקנה מכונית ב-2019 לא יקנה ב-2020.
מכיוון שהתוצר בישראל רגיש מאוד למספר הרכבים שנמכרים בכל רבעון, אל תתפלאו אם הגידול בתוצר ברבעון הראשון של 2020 בנתונים שנתיים יהיה משמעותית מתחת ל-3%. זה מה שקורה כשרוצים לייפות את הנתונים של 2019: הנתונים של 2020 נראים פחות טוב. אבל מכיוון שהנתונים של הרבעון הראשון של 2020 יגיעו רק אחרי הבחירות, כנראה שהם לא באמת משנים.
הדבר המעניין השני הוא אחד ההסברים של משרד האוצר לגירעון הגדול יחסית. כי משרד האוצר מטיל חלק מהאחריות על העובדה שההכנסות מאקזיטים היו נמוכות יחסית. אני לתומי חשבתי שמכיוון שבמשרד האוצר לא יודעים לחזות כמה אקזיטים יהיו, ומה יהיו ההכנסות הממוצעות מכל אקזיט, אז ההכנסות מאקזיטים לא נכנסות בכלל לתחזית ההכנסות. כשבונים תקציב, בונים אותו על סמך ההכנסות המתוכננות, ודברים שלא ניתן לחזות אינם חלק מההכנסות המתוכננות. כשמשרד האוצר מטיל את האחריות לכך שההכנסות נמוכות מהמתוכנן על המחסור באקזיטים, הוא בעצם מודה שהוא ביצע את התוכנית להכנסות ב- 2019 (ולהזכירכם, תוכנית ההכנסות ל- 2019 נעשתה בראשית 2018) גם על בסיס משהו שלא הייתה לו שום דרך לחזות.
- "נראה שיפור בדירוג האשראי ב-2026": הנתונים שמפתיעים את השווקים
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יש לי הרגשה שהוספת ההכנסות מאקזיטים לא בוצעה בגלל שאנשי המקצוע באגף הרגישו פתאום שהם יכולים לחזות אקזיטים. אם אני צריך לנחש, אני מנחש שהתהליך שבגללו ההכנסות מאקזיטים נכנסו לתחזית נראה בערך כך: כל שר אוצר מעוניין להוציא כמה שיותר כסף. אבל הוא יכול להוציא רק קצת יותר ממה שנקבע בתחזית ההכנסות. בעבר, כשרצו להוסיף עוד כסף לתחזית ההכנסות, שרי האוצר הוסיפו סעיף הכנסות מ"מלחמה בהון השחור". יש לי תחושה חזקה וחשד שסעיף "ההכנסות מאקזיטים" נמצא בתקציב מכיוון שסעיף המלחמה בהון השחור נעשה די שחוק; כנראה שאפילו שרי אוצר מבינים שזה נראה קצת מוזר שבכל שנה הם מבטיחים להכניס כמה מיליארדים ממלחמה בהון השחור ובסוף לא עושים שום דבר בנידון.
אז נשאר לחכות ל-2020. כי לפחות ב-2020 אפשר לקוות שלא יהיו סעיפים יצירתיים בצד ההכנסות: כי אם לא מעבירים תקציב, הראש היהודי לא צריך להמציא פטנטים.
ד"ר אביחי שניר
- 11.קלקלן 14/01/2020 07:08הגב לתגובה זושהאוצר שוגה שנה אחרי שנה באומדן ההכנסות ומפספס את ההכנסות מלמטה, למרות עליה ברמת ההכנסה משנה קודמת.. האוצר מייצר תמונה כאילו חסר כסף ואנו בגרעון וזאת על מנת לעודד העלאת מיסים. נוכלות בחסות החוק והמדינה.. תתחילו להתאפס על האומדנים ותפסיקו לזרוק כספי ציבור לחינם
- 10.חשוב מאד 08/01/2020 14:06הגב לתגובה זוהחשב הכללי פרסם הבוקר , שמגייס סכום עתק באמצעות אגח דולרי. אם מדברים על כל תקבולי הגז כולל כל המחשבים זה לא עובר 1 מיליארד שח בשנה, שתבינו מה המשמעות שכמות הכסף גדלה בתורה כזאת. זה בדיוק כמו בהדפסת שקלים.
- זה מחליש את הדולר ,הצפה של דולר ....ומחזק את ה שקל (ל"ת)זה מחליש את ה 08/01/2020 15:55הגב לתגובה זו
- זה מחזק את השקל...ההצפה של הדולרים... (ל"ת)זה מחזק את ה 08/01/2020 15:54הגב לתגובה זו
- 9.מסעוד 08/01/2020 13:52הגב לתגובה זומה איכפת לו
- 8.אחריו המבול (ל"ת)מסעוד 08/01/2020 13:51הגב לתגובה זו
- 7.שיוסיפו סעיף בסיעא דשמאיה (ל"ת)יגאל 08/01/2020 13:42הגב לתגובה זו
- 6.גדי 08/01/2020 11:53הגב לתגובה זולא נמאס לכם לטעות כבר שנה וחצי. כל הזמן מאיימים שהיה עוד רגע נראה בור תקציבי. הגרעון שנמדד בסוף השנה הוא 3.5 ולא 3.7....והצמיחה 3.3...וטרם נאספו כל הנתונים.
- 5.דודי 08/01/2020 10:22הגב לתגובה זוזה התוצר ? קניית מכוניות .... היקף האשראי לרכב יתפוצץ לכולנו בפנים כמו האשראי לבועת הנדל"ן משבר קטן ואנחנו בצרות .. שמעת . מר כחלון ? צא מעיר המקלט שלך הליכוד ולך הביתה ולשאר דיירי עיר המקלט .. אחרי הבחירות תיזרקו מהליכוד כמו השאר
- 4.נדב 08/01/2020 10:03הגב לתגובה זומזלם של העושים במלאכת ההנדסה החשבונאית - תקציבית הזאת, שאינם נתונים למרותה של הרשות לניירות ערך, אם כך היה, הם היו כבר מזמן צריכים להצטייד בעורכי דין....
- 3.מפחיד 08/01/2020 09:13הגב לתגובה זוובכלל בנק ישראל טוען שהגרעון הרבה יותר גבוה מהדווח. ברדק כלכלי
- 2.עזרא 08/01/2020 09:02הגב לתגובה זו.
- 1.אבי 08/01/2020 08:51הגב לתגובה זוהרבעון הראשון יהיה קשה ותךוייה מפולת בבורסה. בעוד כמה חודשים ישראל מבחינת בהורדת דרוג האשראי. עם שער דולר מעל 4 והבורסה 30% פחות.

מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
באחד המאמרים התייחסתי פה לשינויים בפרדיגמות הסיכון שהשוק עבר. את מרבית ספרי תאוריות ההשקעות והכלכלה כנראה אפשר לתת למחזור. היום אני רוצה להציע עוד שבירת פרדיגמה: מניות של חברות קטנות הן לא בהכרח הדבר הכי מסוכן כרגע. המניות האלו היו מדוכאות שנים ארוכות בצילה של הרשימה שהתחילה בארבע חברות גדולות והפכה להיות 7 המופלאות ובהכבדת הריבית הגבוהה. אבל, כשהמניות הגדולות בפרט ומניות ה – S&P500 בכלל השתלטו על מרבית העניין ושווי השוק נותרו הרבה מניות של חברות עם שווי שוק בינוני ונמוך מתחת לרדאר.
מי שרוצה לעשות צעד נוסף בכיוון לתעשיה. לשיקולכם.ן. מבחינת הגרף אפשר לראות את הפריצה של השיא ואת העוצמה המתפרצת בהשוואה ל – IWM. היופי כאמור בניתוח טכני הוא שאנחנו פועלים על פי מה שאנחנו רואים ולא על פי מה שאנחנו חושבים.
נחיל רחפניםאלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב
להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי
דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.
להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.
הנחילים שחושבים לבד
רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות.
הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.
- נקסט ויז׳ן: מי הרוויח מהעלייה ומי נשאר מאחור
- ירידה של 3% במניית אירו-ויירמנט במסחר המאוחר למרות שיא בהכנסות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון
בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.
