אביחי שנירהאוצר מבשל דוחות - מייפה את הנתונים של 2019 על חשבון 2020; התוצר ברבעון הראשון צפוי להיות נמוך
יש כמה דברים מעניינים בהודעה הדי לקונית שיצאה ממשרד האוצר לגבי גודלו של הגירעון ב-2019, ואני לא מתכוון לכך שהגירעון יסתכם בכ-3.7 אחוזי תוצר, לעומת גירעון מתוכנן של 2.9%. הרי את זה שהגרעון יחרוג משמעותית מהיעד, ידענו כבר קודם. מה שמעניין בהודעה אלו שני דברים אחרים לגמרי.
ראשית, מההודעה עולה שהתוצר ברבעון הראשון של 2020 הולך להיות נמוך יחסית. כי לפי הודעת האוצר, אחת הסיבות שבגללן הגירעון ב-2019 הוא רק 3.7% היא שהממשלה החליטה להעלות את המס על רכבים היברידיים החל מהראשון בינואר 2020. ההודעה הזאת גרמה למספר גדול של אנשים להקדים רכישה מ-2020 ל-2019, ולכן מספר הרכבים שנמכר ברבעון האחרון של 2019 הוא הרבה יותר גדול מהביקוש הנורמלי לרכבים. מזה אפשר להסיק שברבעון הראשון של 2020 הביקוש למכוניות הולך להיות נמוך יחסית, כי מי שקנה מכונית ב-2019 לא יקנה ב-2020.
מכיוון שהתוצר בישראל רגיש מאוד למספר הרכבים שנמכרים בכל רבעון, אל תתפלאו אם הגידול בתוצר ברבעון הראשון של 2020 בנתונים שנתיים יהיה משמעותית מתחת ל-3%. זה מה שקורה כשרוצים לייפות את הנתונים של 2019: הנתונים של 2020 נראים פחות טוב. אבל מכיוון שהנתונים של הרבעון הראשון של 2020 יגיעו רק אחרי הבחירות, כנראה שהם לא באמת משנים.
הדבר המעניין השני הוא אחד ההסברים של משרד האוצר לגירעון הגדול יחסית. כי משרד האוצר מטיל חלק מהאחריות על העובדה שההכנסות מאקזיטים היו נמוכות יחסית. אני לתומי חשבתי שמכיוון שבמשרד האוצר לא יודעים לחזות כמה אקזיטים יהיו, ומה יהיו ההכנסות הממוצעות מכל אקזיט, אז ההכנסות מאקזיטים לא נכנסות בכלל לתחזית ההכנסות. כשבונים תקציב, בונים אותו על סמך ההכנסות המתוכננות, ודברים שלא ניתן לחזות אינם חלק מההכנסות המתוכננות. כשמשרד האוצר מטיל את האחריות לכך שההכנסות נמוכות מהמתוכנן על המחסור באקזיטים, הוא בעצם מודה שהוא ביצע את התוכנית להכנסות ב- 2019 (ולהזכירכם, תוכנית ההכנסות ל- 2019 נעשתה בראשית 2018) גם על בסיס משהו שלא הייתה לו שום דרך לחזות.
- "כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
- הגירעון ממשיך להצטמצם: 4.7% מהתוצר באוגוסט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יש לי הרגשה שהוספת ההכנסות מאקזיטים לא בוצעה בגלל שאנשי המקצוע באגף הרגישו פתאום שהם יכולים לחזות אקזיטים. אם אני צריך לנחש, אני מנחש שהתהליך שבגללו ההכנסות מאקזיטים נכנסו לתחזית נראה בערך כך: כל שר אוצר מעוניין להוציא כמה שיותר כסף. אבל הוא יכול להוציא רק קצת יותר ממה שנקבע בתחזית ההכנסות. בעבר, כשרצו להוסיף עוד כסף לתחזית ההכנסות, שרי האוצר הוסיפו סעיף הכנסות מ"מלחמה בהון השחור". יש לי תחושה חזקה וחשד שסעיף "ההכנסות מאקזיטים" נמצא בתקציב מכיוון שסעיף המלחמה בהון השחור נעשה די שחוק; כנראה שאפילו שרי אוצר מבינים שזה נראה קצת מוזר שבכל שנה הם מבטיחים להכניס כמה מיליארדים ממלחמה בהון השחור ובסוף לא עושים שום דבר בנידון.
אז נשאר לחכות ל-2020. כי לפחות ב-2020 אפשר לקוות שלא יהיו סעיפים יצירתיים בצד ההכנסות: כי אם לא מעבירים תקציב, הראש היהודי לא צריך להמציא פטנטים.
ד"ר אביחי שניר
- 11.קלקלן 14/01/2020 07:08הגב לתגובה זושהאוצר שוגה שנה אחרי שנה באומדן ההכנסות ומפספס את ההכנסות מלמטה, למרות עליה ברמת ההכנסה משנה קודמת.. האוצר מייצר תמונה כאילו חסר כסף ואנו בגרעון וזאת על מנת לעודד העלאת מיסים. נוכלות בחסות החוק והמדינה.. תתחילו להתאפס על האומדנים ותפסיקו לזרוק כספי ציבור לחינם
- 10.חשוב מאד 08/01/2020 14:06הגב לתגובה זוהחשב הכללי פרסם הבוקר , שמגייס סכום עתק באמצעות אגח דולרי. אם מדברים על כל תקבולי הגז כולל כל המחשבים זה לא עובר 1 מיליארד שח בשנה, שתבינו מה המשמעות שכמות הכסף גדלה בתורה כזאת. זה בדיוק כמו בהדפסת שקלים.
- זה מחליש את הדולר ,הצפה של דולר ....ומחזק את ה שקל (ל"ת)זה מחליש את ה 08/01/2020 15:55הגב לתגובה זו
- זה מחזק את השקל...ההצפה של הדולרים... (ל"ת)זה מחזק את ה 08/01/2020 15:54הגב לתגובה זו
- 9.מסעוד 08/01/2020 13:52הגב לתגובה זומה איכפת לו
- 8.אחריו המבול (ל"ת)מסעוד 08/01/2020 13:51הגב לתגובה זו
- 7.שיוסיפו סעיף בסיעא דשמאיה (ל"ת)יגאל 08/01/2020 13:42הגב לתגובה זו
- 6.גדי 08/01/2020 11:53הגב לתגובה זולא נמאס לכם לטעות כבר שנה וחצי. כל הזמן מאיימים שהיה עוד רגע נראה בור תקציבי. הגרעון שנמדד בסוף השנה הוא 3.5 ולא 3.7....והצמיחה 3.3...וטרם נאספו כל הנתונים.
- 5.דודי 08/01/2020 10:22הגב לתגובה זוזה התוצר ? קניית מכוניות .... היקף האשראי לרכב יתפוצץ לכולנו בפנים כמו האשראי לבועת הנדל"ן משבר קטן ואנחנו בצרות .. שמעת . מר כחלון ? צא מעיר המקלט שלך הליכוד ולך הביתה ולשאר דיירי עיר המקלט .. אחרי הבחירות תיזרקו מהליכוד כמו השאר
- 4.נדב 08/01/2020 10:03הגב לתגובה זומזלם של העושים במלאכת ההנדסה החשבונאית - תקציבית הזאת, שאינם נתונים למרותה של הרשות לניירות ערך, אם כך היה, הם היו כבר מזמן צריכים להצטייד בעורכי דין....
- 3.מפחיד 08/01/2020 09:13הגב לתגובה זוובכלל בנק ישראל טוען שהגרעון הרבה יותר גבוה מהדווח. ברדק כלכלי
- 2.עזרא 08/01/2020 09:02הגב לתגובה זו.
- 1.אבי 08/01/2020 08:51הגב לתגובה זוהרבעון הראשון יהיה קשה ותךוייה מפולת בבורסה. בעוד כמה חודשים ישראל מבחינת בהורדת דרוג האשראי. עם שער דולר מעל 4 והבורסה 30% פחות.
חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
איך החברות הישראליות יכולות להתמודד מול החרם והאם הוא כל כך משפיע?
מהאופן בו היצואניות הישראליות מתנהלות, רובן בעלות חשיפה נמוכה מאד לחרמות אירופאיות. חלק מהיצואניות הישראליות עובדות בתצורת OEM. חלקן חברות בנות של חברות בינלאומיות. חלקן עובדות בתצורת White Label. מעטות מאד מוכרות לצרכן הסופי, זאת כנראה גם כתוצאה מההבנה ההיסטורית שיש להתחמק מחרמות שבאות אלינו כגלים לאורך השנים, ע"פ עצימות הסכסוך מול הפלסטינאים.
האירופאים, כמו גם מדינות אחרות, יודעים גם יפה מאד להתעלם ולעצום עין כאשר הם ממש זקוקים לתוצרת הישראלית. רואים זאת לא רק בתעשיות הביטחוניות אלא אפילו ביצוא האבוקדו. הסחורה הישראלית מהווה כ-20% מסך המכירות של הפרי באיחוד האירופי והמכירות עוד גדלו בזמן המלחמה. דוגמא דרמטית בהרבה קיבלנו מחתימת ההסכם בסך 35 מיליארדי דולרים עם הגז הישראלי למצרים. המצרים היו מוכנים להיות מהראשונים להחרים אותנו לו רק יכלו.
מעבר לעניין "הפסיכולוגי" כאשר חלק מהישראלים והמדיה לוקחים קשה את עמדת "הילד הדחוי של הכיתה", אותה אי נעימות שאנו חשים על כך שלא אוהבים אותנו בעולם או אפילו שונאים אותנו, השאלה היא ברמה הפרקטית כיצד זה בא לידי ביטוי עיסקי ועד כמה מזה באמת משפיע על חיינו, על חוסננו ועוצמתנו כאומה?
ארבעה סוגי חרמות
אין, למיטב ידיעתי, שום מחקר כלכלי שניסה לאמוד את ממדי הבעיה. למעשה האמידה הזו היא על גבול הבלתי אפשרי כי לעיתים נדירות ניתן לדעת מי לא עשה איתנו עסקים מסיבות אנטי-ישראליות או אנטישמיות. ואין מדובר רק החל מה-7 לאוקטובר אלא מאז ומעולם.
- החרם הטורקי ישפיע? בז"ן: "לא צופים פגיעה מהותית"
- האם תעשיית החרם על ישראל עובדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חרמות על ישראל מתחלקות לדעתי בעיקר ע"פ ארבעת הנושאים הבאים, לפי סדר חשיבותם: חרם ביטחוני, חרם כלכלי/עסקי, חרם אקדמי, חרם תרבותי.
תבלינים. צילום: Marta Branco, Pexelsהרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
יצרנית התבלינים הגדולה בעולם, יצרנית שוקולד, ספקית אגוזים ומגדלת אבוקדו - הכירו את חברות המזון המעניינות שמשקפות פוטנציאל עלייה
לפני שנגיע להזדמנויות נדירות נתחיל עם גרף תוך יומי של האס אנד פי 500. הוא מראה את הקפיצה החדה בתחילת המסחר ביום שישי, את הירידה החדה בהמשך ואת העובדה שהמדד סגר בסופו של יום בירידה קלה. ללמדנו שאנחנו עדיין נמצאים באזור שיווי משקל. לחודש ספטמבר שיווי משקל זו תוצאה טובה והשאלה אם זה ימשיך כך.
בתרשים המוכר לנו מהשבועות האחרונים אנחנו רואים את הקו המחזיר העולה שבולם ולמעשה גורם לאס אנד פי להתכנס לתנודתיות צרה מאד. זאת מכיוון שמתחתיו מתקרב אליו הממוצע ל-21 יום שלמעט חריגה קטנה תומך ב-S&P500 מאז סוף חודש אפריל.
דבר אחד בטוח. התנודתיות הצרה הזו לא תימשך עוד הרבה זמן ואנחנו צריכים להיערך לפריצה. השאלה לאיזה כיוון. אם אני צריך להעריך לפי האינדיקטורים הטכניים אז יש סיכון שהלחץ כלפי מטה יימשך.
בכל מקרה יש לכם קווים ברורים לקבלת החלטות. סגירה משמעותית בזמן ובמחיר מעל 6532, הגבוה היומי של יום שישי, תיחשב פריצה למעלה וסימן למהלך עלייה מהותי בהמשך. סגירה מתחת ל-6360, שתהיה גם מתחת לממוצע הנע ל-21 יום וגם מתחת לפקודת ההיפוך הפרבולית, תהיה סימן לתחילתו של תיקון שבשלב הראשון שלו יגיע ל-6100-6200.
- מסימני הפשרה בין ארה"ב לסין: ייבוא המתכות הנדירות מזנק ב-660%
- יצרנית אמריקאית של מתכות נדירות מפסיקה משלוחים לסין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אפשר עוד להצטרף לזינוק של הליתיום?
התשובה היא כן. אומנם הצגתי כאן את קרן הסל ILIT לפני זמן מה והיא אכן בנתה מהלך עלייה יפה אבל יש לו פוטנציאל להימשך. ניתן לצפות שהקרן תעלה ל-13 דולר בשלב ראשון. אפשר להצטרף למגמה כל עוד מעל 10 דולר.
