אביחי שניר
אביחי שניר
ניתוח

האוצר מבשל דוחות - מייפה את הנתונים של 2019 על חשבון 2020; התוצר ברבעון הראשון צפוי להיות נמוך

האוצר גרם לאנשים להקדים ולרכוש רכבים היברידים בסוף 2019 וכך צומצם הגירעון; אבל זה אומר שברבעון הראשון יקנו פחות רכבים היברידים וכתוצאה מכך - התוצר יקטן; וגם - מה זה "סעיף האקזיטים" בתקציב של האוצר ומה הוא מלמד?
אביחי שניר | (13)

יש כמה דברים מעניינים בהודעה הדי לקונית שיצאה ממשרד האוצר לגבי גודלו של הגירעון ב-2019, ואני לא מתכוון לכך שהגירעון יסתכם בכ-3.7 אחוזי תוצר, לעומת גירעון מתוכנן של 2.9%. הרי את זה שהגרעון יחרוג משמעותית מהיעד, ידענו כבר קודם. מה שמעניין בהודעה אלו שני דברים אחרים לגמרי.

>>10 אנשי השנה של ביזפורטל

ראשית, מההודעה עולה שהתוצר ברבעון הראשון של 2020 הולך להיות נמוך יחסית. כי לפי הודעת האוצר, אחת הסיבות שבגללן הגירעון ב-2019 הוא רק 3.7% היא שהממשלה החליטה להעלות את המס על רכבים היברידיים החל מהראשון בינואר 2020. ההודעה הזאת גרמה למספר גדול של אנשים להקדים רכישה מ-2020 ל-2019, ולכן מספר הרכבים שנמכר ברבעון האחרון של 2019 הוא הרבה יותר גדול מהביקוש הנורמלי לרכבים. מזה אפשר להסיק שברבעון הראשון של 2020 הביקוש למכוניות הולך להיות נמוך יחסית, כי מי שקנה מכונית ב-2019 לא יקנה ב-2020.

מכיוון שהתוצר בישראל רגיש מאוד למספר הרכבים שנמכרים בכל רבעון, אל תתפלאו אם הגידול בתוצר ברבעון הראשון של 2020 בנתונים שנתיים יהיה משמעותית מתחת ל-3%. זה מה שקורה כשרוצים לייפות את הנתונים של 2019: הנתונים של 2020 נראים פחות טוב. אבל מכיוון שהנתונים של הרבעון הראשון של 2020 יגיעו רק אחרי הבחירות, כנראה שהם לא באמת משנים.

הדבר המעניין השני הוא אחד ההסברים של משרד האוצר לגירעון הגדול יחסית. כי משרד האוצר מטיל חלק מהאחריות על העובדה שההכנסות מאקזיטים היו נמוכות יחסית. אני לתומי חשבתי שמכיוון שבמשרד האוצר לא יודעים לחזות כמה אקזיטים יהיו, ומה יהיו ההכנסות הממוצעות מכל אקזיט, אז ההכנסות מאקזיטים לא נכנסות בכלל לתחזית ההכנסות. כשבונים תקציב, בונים אותו על סמך ההכנסות המתוכננות, ודברים שלא ניתן לחזות אינם חלק מההכנסות המתוכננות. כשמשרד האוצר מטיל את האחריות לכך שההכנסות נמוכות מהמתוכנן על המחסור באקזיטים, הוא בעצם מודה שהוא ביצע את התוכנית להכנסות ב- 2019 (ולהזכירכם, תוכנית ההכנסות ל- 2019 נעשתה בראשית 2018) גם על בסיס משהו שלא הייתה לו שום דרך לחזות.

יש לי הרגשה שהוספת ההכנסות מאקזיטים לא בוצעה בגלל שאנשי המקצוע באגף הרגישו פתאום שהם יכולים לחזות אקזיטים. אם אני צריך לנחש, אני מנחש שהתהליך שבגללו ההכנסות מאקזיטים נכנסו לתחזית נראה בערך כך: כל שר אוצר מעוניין להוציא כמה שיותר כסף. אבל הוא יכול להוציא רק קצת יותר ממה שנקבע בתחזית ההכנסות. בעבר, כשרצו להוסיף עוד כסף לתחזית ההכנסות, שרי האוצר הוסיפו סעיף הכנסות מ"מלחמה בהון השחור". יש לי תחושה חזקה וחשד שסעיף "ההכנסות מאקזיטים" נמצא בתקציב מכיוון שסעיף המלחמה בהון השחור נעשה די שחוק; כנראה שאפילו שרי אוצר מבינים שזה נראה קצת מוזר שבכל שנה הם מבטיחים להכניס כמה מיליארדים ממלחמה בהון השחור ובסוף לא עושים שום דבר בנידון.

אז נשאר לחכות ל-2020. כי לפחות ב-2020 אפשר לקוות שלא יהיו סעיפים יצירתיים בצד ההכנסות: כי אם לא מעבירים תקציב, הראש היהודי לא צריך להמציא פטנטים.

ד"ר אביחי שניר

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    קלקלן 14/01/2020 07:08
    הגב לתגובה זו
    שהאוצר שוגה שנה אחרי שנה באומדן ההכנסות ומפספס את ההכנסות מלמטה, למרות עליה ברמת ההכנסה משנה קודמת.. האוצר מייצר תמונה כאילו חסר כסף ואנו בגרעון וזאת על מנת לעודד העלאת מיסים. נוכלות בחסות החוק והמדינה.. תתחילו להתאפס על האומדנים ותפסיקו לזרוק כספי ציבור לחינם
  • 10.
    חשוב מאד 08/01/2020 14:06
    הגב לתגובה זו
    החשב הכללי פרסם הבוקר , שמגייס סכום עתק באמצעות אגח דולרי. אם מדברים על כל תקבולי הגז כולל כל המחשבים זה לא עובר 1 מיליארד שח בשנה, שתבינו מה המשמעות שכמות הכסף גדלה בתורה כזאת. זה בדיוק כמו בהדפסת שקלים.
  • זה מחליש את הדולר ,הצפה של דולר ....ומחזק את ה שקל (ל"ת)
    זה מחליש את ה 08/01/2020 15:55
    הגב לתגובה זו
  • זה מחזק את השקל...ההצפה של הדולרים... (ל"ת)
    זה מחזק את ה 08/01/2020 15:54
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    מסעוד 08/01/2020 13:52
    הגב לתגובה זו
    מה איכפת לו
  • 8.
    אחריו המבול (ל"ת)
    מסעוד 08/01/2020 13:51
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    שיוסיפו סעיף בסיעא דשמאיה (ל"ת)
    יגאל 08/01/2020 13:42
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    גדי 08/01/2020 11:53
    הגב לתגובה זו
    לא נמאס לכם לטעות כבר שנה וחצי. כל הזמן מאיימים שהיה עוד רגע נראה בור תקציבי. הגרעון שנמדד בסוף השנה הוא 3.5 ולא 3.7....והצמיחה 3.3...וטרם נאספו כל הנתונים.
  • 5.
    דודי 08/01/2020 10:22
    הגב לתגובה זו
    זה התוצר ? קניית מכוניות .... היקף האשראי לרכב יתפוצץ לכולנו בפנים כמו האשראי לבועת הנדל"ן משבר קטן ואנחנו בצרות .. שמעת . מר כחלון ? צא מעיר המקלט שלך הליכוד ולך הביתה ולשאר דיירי עיר המקלט .. אחרי הבחירות תיזרקו מהליכוד כמו השאר
  • 4.
    נדב 08/01/2020 10:03
    הגב לתגובה זו
    מזלם של העושים במלאכת ההנדסה החשבונאית - תקציבית הזאת, שאינם נתונים למרותה של הרשות לניירות ערך, אם כך היה, הם היו כבר מזמן צריכים להצטייד בעורכי דין....
  • 3.
    מפחיד 08/01/2020 09:13
    הגב לתגובה זו
    ובכלל בנק ישראל טוען שהגרעון הרבה יותר גבוה מהדווח. ברדק כלכלי
  • 2.
    עזרא 08/01/2020 09:02
    הגב לתגובה זו
    .
  • 1.
    אבי 08/01/2020 08:51
    הגב לתגובה זו
    הרבעון הראשון יהיה קשה ותךוייה מפולת בבורסה. בעוד כמה חודשים ישראל מבחינת בהורדת דרוג האשראי. עם שער דולר מעל 4 והבורסה 30% פחות.
ניתוח טכני
צילום: רוי שיינמן באמצעות Copilot
ניתוח טכני

מניות קטנות - הזדמנויות גדולות

זיו סגל |
נושאים בכתבה ניתוח טכני


באחד המאמרים התייחסתי פה לשינויים בפרדיגמות הסיכון שהשוק עבר. את מרבית ספרי תאוריות ההשקעות והכלכלה כנראה אפשר לתת למחזור. היום אני רוצה להציע עוד שבירת פרדיגמה: מניות של חברות קטנות הן לא בהכרח הדבר הכי מסוכן כרגע. המניות האלו היו מדוכאות שנים ארוכות בצילה של הרשימה שהתחילה בארבע חברות גדולות והפכה להיות 7 המופלאות ובהכבדת הריבית הגבוהה. אבל, כשהמניות הגדולות בפרט ומניות ה  S&P500 בכלל השתלטו על מרבית העניין ושווי השוק נותרו הרבה מניות של חברות עם שווי שוק בינוני ונמוך מתחת לרדאר. 

את ההזדמנות שנוצרה ממחיש הגרף של הראסל 2000 שמיוצג כאן על ידי קרן הסל IWM. אחרי קפיצת הקורנה היא תקנה תיקון מתאים של 50% ואז טיפסה בהדרגה אל השיא ופרצה אותו. מכאן אמור להתפתח מומנום של מגמת עליה. על גרף העוצמה ההשוואתית אפשר לראות את חולשתה המתמשכת מול ה – S&P500 וכעת השאלה האם מערכת יחסים זו אכן משתנה. זהו אינדיקטור שנצטרך לעקוב אחריו.


מי שרוצה לעשות צעד נוסף בכיוון לתעשיה. לשיקולכם.ן. מבחינת הגרף אפשר לראות את הפריצה של השיא ואת העוצמה המתפרצת בהשוואה ל  IWM. היופי כאמור בניתוח טכני הוא שאנחנו פועלים על פי מה שאנחנו רואים ולא על פי מה שאנחנו חושבים. 

נחיל רחפניםנחיל רחפנים

אלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב

להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי

עופר הבר |
נושאים בכתבה רחפנים

דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.

להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.

הנחילים שחושבים לבד

רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות. 

הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.

סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון

בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.