שלמה גרינברג
צילום: Bizportal
הטור של גרינברג

הגביע הקדוש של הרפואה: הנישה הגדולה מכולן מתחילה להתגבש

מיגור מחלות מרכז העצבים מעסיק חברות רבות, כולל ישראליות, אך כניסתן של שתי ענקיות רפואה גרמניות לתחום מאותתת על התקדמות. כסף גדול מחכה במקרי הצלחה

בבנק המרכזי של ארה"ב, הפד', לא יכלו לצפות למתנה גדולה יותר, כלכלה מתחזקת מול אינפלציה שנחלשת, החלום הרטוב של כל כלכלה לאומית ובדיוק המטרות המוניטריות אליהן שואף כל בנק מרכזי, צמיחה ללא אינפלציה. ה-inverted yield curve "הבין זאת" וחזר למקומו (כפי שהבטחנו אגב) והמכירות הקמעוניות ומוצרי הצריכה שירדו בפברואר ואותתו ל"מומחים" שהעקום המהופך אכן מנבא מיתון קפצו חזרה וכך גם מספרי התעסוקה. אפילו ה-VIX נרגע.

הציניקנים יגידו שהבנק צריך היה לבטל את הישיבה של אתמול והיום ולו רק כדי למנוע החלטות שתקלקלנה את המצב. כן רבותיי, זה הכל חלק ממהפכת הטכנולוגיה וזה יימשך - רק חשוב לנצל שיאים למכור קצת ולנצל תיקונים לקנות קצת בחזרה.

הנישה הרפואית הגדולה מכולן מתחילה להתגבש

מערכת מרכז העצבים שכוללת את המוח ועמוד השדרה, אחראית להתפתחותן של כמה מהמחלות הקשות והיקרות ביותר. מדובר למעשה במערכת ההפעלה של גוף האדם, המחשב המרכזי, שיא "מעשה הבריאה".

השתתפנו בעבר, כצופים, בניתוח שבוצע בחולה פרקינסון בקורנל מדיקל סנטר בניו יורק ולאחר הניתוח אמר לנו המנתח, יהודי צעיר חובש כיפה, בחיוך, "התחום בו אני עוסק זה קודש הקודשים, יצירת אומנות של הקב"ה. ככל שאתה מבין יותר כך גם גדלה ההתפעמות שלך מהאיבר הזה, מהמערכת המושלמת הזו וכך גם אתה מגלה כמה אתה רחוק מלהבין איך זה פועל".

הקוראים הוותיקים זוכרים ודאי את נוירולוג'יקס, חברת הסטארטאפ שבשנת 2007 קיבלה Fast Track Designation (אישור למסלול פיתוח מהיר) מה-FDA לטיפול גנטי במחלת הפרקינסון, כתבנו על כך רבות בזמנו. אותו מנתח מוח יהודי היה הממציא שהקים את נוירולוג'יקס. הוא בנה "רכב" שמורכב מוירוס וגן שאותו הכניס למוח. ה"הרכב" הזה שיפר משמעותית חייהם של 16 חולי פרקינסון. איך זה עבד אין לנו מושג אבל עבד והחברה קבלה את אישור ה-FDA.

משהתקבל האישור נכנסה ענקית הציוד הרפואי מדטרוניקס (סימול: MDT) כשותפה במיזם. החברה הונפקה בנאסד"ק בהתלהבות גדולה (בעיקר בשל כניסת MDT שהרי שום משקיע ממוצע לא הבין מה בדיוק מנסה החברה ליישם). היא הגיעה לשלב הבדיקות הקליני הסופי ואז, לאחר 16 ניתוחים שהציגו "הצלחה" באו שני הניתוחים האחרונים שה-FDA אישרו. החולה ה-17 נכנס לקומה וה-18 נפטר. זמן קצר לאחר מכן, ב-2018, החברה נסגרה.

לפני כשנה פגשנו המנתח בישראל. הוא וצוותו עדיין עובדים בתחום ה-CNS ( ה-Central Nervous System) כעת עבור מכון פיינשטיין היוקרתי בניו יורק. "המכשור שפיתחנו פעל 16 פעמים ברציפות", אמר, "ולפתע בצורה בלתי צפויה הוא השתבש. כשבדקנו מה קרה גילינו שהטיפול שלנו הפעיל מערכת במוח, מערכת שלא הכרנו, שלהבנתנו חסמה כל אפשרות להמשיך בטיפול. אמרתי לכם באותה הצגה בקורנל שיש לי חששות בעניין זה שהרי נוגעים אנו במעשה הבריאה והשוכן במרומים לא מעריך זאת" (לדברים המלאים קראו כאן). הסיבה לסגירת החברה הייתה מדטרוניקס ש"נפרדה" מנוירולוג'יקס בגלל שלא רצתה להסתכן.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

הדלת לתרפיוטיקה במחלות ה-CNS מתחילה להיפתח

מיגור מחלות מרכז העצבים, מהתמכרויות, אוטיזם, הפרעות קשב וריכוז ועד דפרסיה, מחלת הנפילה, טרשת, ALS, פרקינסון, הנטינגטון, אנורקסיה, אלצהיימר ועוד מריעין בישין כאלו, אפילו סרטן, זה הגביע הקדוש של הרפואה. "להבין כיצד פועל המרכז יפתור הרבה בעיות קשות בעולם", אומר הפרופסור, "ולי נראה שאנחנו מתחילים לפתוח חריץ קטן בדלת". "החריץ הקטן" הזה, לתעשייה הרפואית זה מאות מיליארדי דולרים ואין חברת ענק בתחום הרפואי והציוד הרפואי שלא תעשה כמיטב יכולותיה לנגוס בנישה אם וכאשר תתחיל לפעול בכיוון המסחרי, תחשבו לרגע איזה מחזור מכירות יהיה לתרופה האמיתית הראשונה למחלות כמו אנורקסיה, אלצהיימר או פרקינסון.

ישנם רבים שטוענים שפריצת הדרך בתחום מחלות ה-CNS תגיע, אם בכלל, בעתיד הרחוק. תחום התרפיוטיקה של מחלות ה-CNS מגלגל כרגע כ-19 מיליארד דולרים ולפי התחזיות יגיע, ב-2025, ל-129 מיליארד, הכל תלוי בהתקדמות הטכנולוגית ובעיקר ב-AI. פריצות במיגור מחלות מהסוגים שהזכרנו יקפיצו הסכומים בהרבה.

מה שדחף אותנו לכתבה זו הייתה הקמת "חטיבת ציוד ה-GPCR" בחברת Thermo Fisher Scientific (סימול: TMO) שיוצאת בקמפיין לשכנע חברות שנכנסות לתחום ה-CNS להיעזר בשירותיה. GPCR (ה-G Protein-Coupled Receptor) היא אחת מסדרות הקולטנים המשמעותיות ביותר ואחראית על מגוון רחב של  פונקציות פיזיולוגיות.

הקולטנים שלה לוקחים חלק בפעולות מהסוג של ראיה, חוש ריח, בקרה על התנהגות ומצב רוח, בקרה על פעילות המערכת החיסונית ובקרת מערכת העצבים האוטונומית שמפקחת על פעולות בלתי רצוניות מהסוג של פעימות סדירות של הלב, הנשימה, הפרשת הזעה והרוק. הכניסה של TMO לתחום מאותתת שהדלת לתרפיוטיקה במחלות ה-CNS מתחילה להיפתח.

מחלום מדעי למוצר צריכה: TMO מספקת את הסחורה

TMO, שעליה כתבנו מספר פעמים מאז תחילת המאה ושאנחנו מחשיבים כאחת החברות שחשוב להיות במניותיהן לאורך זמן, היא החברה הגדולה בעולם לתמיכה בתהליך הפיכת המדע האקדמי למעשי, היא תומכת בחברות שמתכוונות להפוך חלום מדעי למוצר צריכה. חברות כאלו, אפילו ענקיות כפייזר או JNJ זקוקות לתמיכה לאורך הדרך, מהמעבדות וכל הציוד הנלווה דרך החומרים שהם ישתמשו (כימיקלים בעיקר), הבדיקות, המחקר שמלווה ואפילו חינוך העובדים ואת כל זה מספקת TMO.

אין חברה רפואית רצינית שאינה משתמשת בשירותיה של TMO לאורך חייה העסקיים וככל שהטכנולוגיה מתקדמת ותהליכי זיהוי ופיתוח של תרופות משתנים כך גם גדל הצורך במעורבותה של TMO. הצורך גדל עם ההתקדמות הטכנולוגית. החברה נכנסה למאה ה-21 עם מכירות של 2.28 מיליארד, הפסד של 36.1 מיליון (השנה האחרונה של הפסדים) או הפסד של 22 סנט למניה ובשווי חברה של 2.25 מיליארד.

ב-2010 הגיעו המכירות ל-10.57 מיליארד והרווח ל-1.03 או 3.46 רווח למניה כאשר בסוף 2010 היה ערך החברה כ-45 מיליארד. את 2018 סיימה החברה עם מכירות של 24.4 מיליארד ורווח נקי של 2.94 מיליארד או 11.12 דולר למניה ובשווי של 88 מיליארד.

השבוע הגיעה המניה לרמה של 273 דולר, עלייה של כ-24% מתחילת השנה ולשווי קרוב ל-109 מיליארד. מספרים כאלו נדירים אפילו בוול סטריט מה גם שהחברה מנוהלת מצוין עם בסיס פיננסי איתן. הקונצנזוס צופה מכירות של כ-26 מיליארד השנה עם רווח למניה של 12.2 דולר ואפילו ברמה הנוכחית נתנו שני האנליסטים האחרונים שבדקו במהלך המחצית השנייה של אפריל המלצות "קניה" ו"קניה חזקה". מחיר היעד כרגע 292 דולר.

הבנת ה-CNS אפשרית יותר מאי פעם בעבר

לצד כניסתה של TMO נכנסו גם שתי ענקיות רפואה גרמניות Boehringer Ingelheim  שהיא חברה פרטית בת 134 שנים ו-Merck KGaA (סימול: MRK.DE) בת ה-352 שנים, שתיהן בין 20 חברות הרפואה הגדולות בעולם, לתחום כאשר רכשו לאחרונה אחיזה בשתי חברות סטארט אפ, Domain Therapeutics הקנדית-צרפתית ו-Escient Pharmaceuticals האמריקאית בהתאמה.

עיסוקן של חברות הסטארטאפ הוא בדיוק בתחום ה-GPCR. שתי החברות יעסקו בזיהוי ופיתוח של דרכים חדשניות לטיפול במחלות שמקורן במרכז העצבים במוח ולמיטב זיכרוננו זו הפעם הראשונה שסטארטאפים מוקמים ספציפית על מנת להבין את דרכי ומנגנוני הפעולה של ה-CNS.

המדענים שעוסקים בפיצוחה של המערכת טוענים שמהפכות הטכנולוגיה והאינפורמציה הגיעו בהתקדמותן לשלב שבו הם מאמינים שהבנת ה-CNS אפשרית יותר מאי פעם בעבר והמטרה שלהם היא להגיע לייצור של תרופות שיוכלו להילחם/ למנוע את המחלות. יש חברות רבות, כולל ישראליות, ש"מחטטות" ב-CNS אבל חברה שמתמקדת רק בתחום לא פגשנו והעובדה שהשתיים גם גייסו כספים גדולים וגם מעניינות שתי ענקיות מהסוג שהזכרנו אומרת שהטכנולוגיה מתקרבת לפיענוח הסיסמה שתאפשר כניסה ל"מחשב של הקב"ה".

כקוריוז נציין שיש רבים שחוששים (במלוא הרצינות אגב) שפתרון חידות הפעולה של ה-CNS תרגיז את היושב במרומים שמנסים לגנוב לו את הפטנטים הכי חשובים שלו ואו אז יחזור על המבול. אולי, אבל מי לא ייקח סיכון לנוכח הכסף הגדול שמחכה במקרי ההצלחה? מהניסיון שלנו בתחום האנורקסיה למשל אין לנו ספק שכאשר ואם נראה "גלולת אנורקסיה" בשוק הביקוש לה יסתכם במיליארדים וכך כמעט לכל מחלות ה-CNS.

לדעתנו ובהכירנו היטב את מסלול ההתקדמות של הציוד הרפואי, הטכנולוגיה אכן מתקרבת. כבר היום כשליש מכל התרופות שאושרו על ידי ה FDA פועלות באמצעות ליפוף עם ה-GPCR אבל הידע לגבי איך המערכת כולה פועלת, איך פועלים הקולטנים וכו' עדיין רחוק מאוד מלהיות מובן. כאשר זה יקרה זה ילווה גם בצמיחה מסיבית של נישת המוליכים למחצה של תחום הרפואה לממדי עתק, מהגדולות בתעשייה.

אחת הסיבות לכניסת שתי החברות הגרמניות לתחום קשורה במחקר שנערך באוניברסיטת דרום קליפורניה בנושא המלטונין (Melatonin), הורמון שרכש שם עולמי כעוזר בבעיות שינה אצל מבוגרים, מווסת שעון ביולוגי. למרות שההורמון מצליח בייעודו המדע עדיין אינו מבין כיצד מתחבר ההורמון עם 2 קולטנים על מנת למלא ייעודו.

המדענים בקליפורניה הצליחו לשחזר את מבנה הקולטנים והם מאמינים שהצלחה זו תעזור לעצב תרופות שימגרו את הפרעות השינה שגם הן באות מכיוון ה-CNS. פריצת דרך זו עזרה לשכנע את החברות להשקיע בסטארטאפים. "המטרה שלנו", אמר ראש המחקר, הפרופסור לפיזיקה, כימיה ואסטרונאוטיקה, Vadim Cherezov (שווה לבדוק מי האיש), "הוא לספק את האינפורמציה על מבנה הקולטנים לחוקרים אחרים שיוכלו לעשות בזה שימוש לעיצוב תרכובות רפואיות חדשניות".

תעשיית הבריאות משמשת כשק חבטות בידי הפוליטיקאים

לא פלא שסטארטאפים מוקמים לנושא ולא פלא שחברות ענק בוחנות. שני הסטארטאפים שהזכרנו כדוגמה יזדקקו להדרכה של תרמו פישר בבניית החברה לעתיד, מהמעבדה דרך קווי היצור, הבדיקות ותהליכי השיווק. בהכירנו היטב את החברה אין לנו ספק שהיא צריכה להיות בכל תיק אבל את זה אנחנו כותבים מאז תחילת המאה.

תעשיית הבריאות סובלת לאחרונה בוול סטריט (בהחלט לא במיין סטריט) מבעיית תדמית כאשר הפוליטיקאים משתמשים בה כשק חבטות על רמות המחירים. עם כל הכבוד לפוליטיקאים אנחנו לא רואים אפשרות להילחם בביקוש שהולך וגואה למוצרי המערכת בשיטת המקל (איומים על חברות).

לא רק שיש  סקטור שהולך וגדל של אנשים שיכולים לשלם אלא שעלויות הפיתוח באמת מאמירות כל הזמן. הממשלות תצטרכנה לחפש דרכים אחרות (להגדיל סבסוד למשל). תעשיית הבריאות העולמית גלגלה ב-2017 6.7 טריליון דולרים, 52.2% (3.5 טריליון) מזה בארה"ב לבדה. התאוששות הכלכלה הגלובלית רק תגדיל הביקושים מ"שאר העולם", לבטח מסין והודו.

מי שרוצה להשתתף בפוטנציאל מיגור מחלות ה-CNS צריך, לדעתנו, לבנות לעצמו סל שמחציתו בסל הציוד הרפואי, ה-IHI, ולחלק המחצית השנייה בין סל המוליכים למחצה, ה-SOXX  וסל הבריאות ה-XLV (או דומים להם). כל החברות בעלות הפוטנציאל בתחום נמצאות בהם.

** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

תגובות לכתבה(67):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 21.
    ברבר ברנרד 09/05/2019 14:48
    הגב לתגובה זו
    L'Tyrosine טיפול להאטת פרקינסון, עם תוצאות טובות מהטיפול המקובל לא בוצע עד היום מחקר מדעי על יעילותו
  • 20.
    טמיר 09/05/2019 00:06
    הגב לתגובה זו
    שלמה מה קרה לstmps ? ירדה מ160$ לפחות מ50$ מה קרה שם ?תודה
  • משקיע נבון 09/05/2019 14:11
    הגב לתגובה זו
    מה שמראה שהמכה מביטול ההתקשרות עם הדואר האמריקאי אנושה משצפו.
  • הביזנס מאכזב (ל"ת)
    שלמה גרינברג 09/05/2019 12:11
    הגב לתגובה זו
  • stmp 09/05/2019 15:14
    סביר ש 90 אחוז מקוראי הכתבה הבינו ש "אנחנו יכולים לקנות עכשיו ב 80 דולר מניה שרק לפני מספר חודשים הייתה קרוב ל 300 דולר" בעוד שמטרת כותב הכתבה הייתה לדעתי הפוכה (מעלים מניות למחירי סטרטוספירה). הכתבה [קונצנזוס האנליסטים חסר משמעות? מנהלי השקעות דורשים הפסקת תחזיות נשק יום הדין בוול סטריט ואחד המשתנים החשובים ביותר בהחלטות השקעה מאבד מכוחו. וגם: אומנות השיווק האמריקאית מעלה שאלות רבות שנוגעות למשקיעים שלמה גרינברג | 02/03/2019]
  • 19.
    סמבטיון 08/05/2019 22:20
    הגב לתגובה זו
    בא נתקן אותך, זה מרעין בישין ולא מריעין בישין
  • 18.
    דב 07/05/2019 02:08
    הגב לתגובה זו
    צוטט באחד מהעיתונים הכלכליים בצורה הבאה: ""אני חושב שהמניות זולות עד כדי גיחוך אם אתה מאמין... שתשואה של 3% על האג"ח ל-30 שנה הגיוניות", אמר באפט בראיון לרשת "CNQ" של CNBC". שלמה אתה מבין על מה הוא מדבר, איזה מניות זולות עכשיו כשהמדדים מגדרים את השיא גם אחר הירידות של היומי.ים האחרונים?
  • שלמה גרינברג 07/05/2019 11:24
    הגב לתגובה זו
    הציטוט פשוט מצוטט ע"י מישהו שגם לא קרא בעיון את מה שאמר באפט וכנראה גם אינו דובר אנגלית. באפט דיבר על מניות מסוימות וכדאי שלצד הידיעות שאתה קורא בתקשורת תנסה לחפש המקור ולקרוא לבד.
  • 17.
    Azriel 06/05/2019 20:12
    הגב לתגובה זו
    שלום שלמה, מה דעתך לגבי Brainstorm Cell? הם עובדים על דרכים להעביר מידע למוח באמצעות מולקולה. הם בשלב ניסוי 3 ב ALS ו בשלב ניסוי 2 ב MS.
  • שלמה גרינברג 07/05/2019 11:28
    הגב לתגובה זו
    אכן חלום גדול ואכן מה שכתבת מדוייק אבל זה עדיין חלום
  • bcli "ביסלי" 07/05/2019 13:33
    בלעדי ל"כלכליסט": ג'קי בן זקן במגעים מתקדמים להשקעה בבריינסטורם אם וכאשר ייתחם הסכם ההשקעה, המימון החדש עשוי להספיק לחברה להשלמת ניסוי קליני ראשון של תרופת הדגל של החברה, שנועדה לסייע לחולי ALAS עומר ענבר18:41 17.02.10 אם וכאשר ייתחם הסכם ההשקעה, המימון החדש עשוי להספיק לחברה להשלמת ניסוי קליני ראשון של תרופת הדגל של החברה.
  • 16.
    לשלמה 05/05/2019 15:36
    הגב לתגובה זו
    בענייני רפואה ותרופות מידי פעם אני מזהה אי דיוקים או שטחיות מסויימת..וכמובן מבין שלא כאן המקום לרדת לפירטי פרטים ..
  • 15.
    מה דעתך על הרפואה התאית? ‏פלוריסטם? לדוגמא (ל"ת)
    מיכאל 05/05/2019 09:17
    הגב לתגובה זו
  • שלמה גרינברג 05/05/2019 11:41
    הגב לתגובה זו
    כתבתי אין ספור כתבות בנושא כולל על פלוריסטם אבל זו אינה הדוגמה הטובה לסקטור
  • psti 05/05/2019 09:48
    הגב לתגובה זו
    "תמיד יגיעו פרייארים חדשים שיחליפו את הפרייארים הקודמים" גם אם הם עכשיו הנפיקו וגרמו לקריסה של המניה ב 30 אחוז - ישר יצוצו פרייארים חדשים שיחשבו שזו הזדמנות חייהם. תחשוב על אלה שנכמסו לפני 8 שנים בשנת 2011 אחרי שקראו שהם מקימים מפעל למכירות של מיליאר ד דולר (פלוריסטם תקים מפעל בחיפה עם פוטנציאל מכירות של מיליארד דולר בשנה מניית החברה הגיבה בזינוק של 9% בעקבות הדיווח; פלוריסטם נסחרת בתל אביב ובוול סטריט לפי שווי שוק של 135 מיליון דולר דרור רייך 26.07.2011)
  • ‏כיצד אתה מסביר את כל שיתוף-פעולה… מדובר בגופים רציני (ל"ת)
    מיכאל 05/05/2019 14:52
  • קדימה פרייארים 05/05/2019 13:25
    "הסכם החכירה של המפעל החדש יחל בינואר 2012 לתקופה של כ-5 שנים עם אופציה להארכת התקופה ב-5 שנים נוספות."
  • 14.
    סימול bway 04/05/2019 19:26
    הגב לתגובה זו
    הצליחה "להציף ערך של פחות מאחוז (8 סנט על הנפקה במחיר של 11 דולר). איך העולם לא מגלה אותה ?
  • מלכת הcns?? (ל"ת)
    שלמה גרינברג 06/05/2019 12:54
    הגב לתגובה זו
  • אריק 06/05/2019 12:52
    הגב לתגובה זו
    .
  • bway 06/05/2019 18:47
    וזה במילים שלהם ! חגיגה בביומד: בריינסוויי קיבלה אישור FDA לטיפול בדיכאון: המנייה טסה 16% לאחר חודשים ארוכים של המתנה, מקבלת היום בריינסוויי הכרה בינלאומית בטכנולוגיית ה-DEEP TMS. מנכ"ל בריינסווי, עוזי סופר: "אני מאמין שהאישור ישפיע על השיווק בעולם כולו ולא רק בארה"ב" חן דרסינובר | 09/01/2013 האישור שקיבלה בריינסוויי מגיע לאחר חודשים ארוכים של המתנה. בבריינסוויי מציינים כי הטיפול עשוי להוות אבן דרך מרכזית בשינוי יסודי באופן הטיפול בחולי דיכאון. בחברה מעריכים כי האישור מהווה "פריצת דרך משמעותית ופותח שוק משמעותי ביותר בארה"ב שהיקפו מוערך בעשרות מיליארדי דולרים בשנה".
  • 13.
    נדי 04/05/2019 18:52
    הגב לתגובה זו
    אכן אתה מזכיר את tmo לעיתים קרובות ובהחלט צריך להוסיף אותה להחזקות . מה דעתך על Softbank והשקעותיה השונות? SFTBY
  • 12.
    דני 04/05/2019 10:22
    הגב לתגובה זו
    שלמה שלום, אשמח לשמוע את דעתך על מניית חברת Enviva Partners.
  • אין לי דעה בנושא (ל"ת)
    שלמה גרינברג 04/05/2019 17:32
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    אבנר 04/05/2019 01:36
    הגב לתגובה זו
    היי שלמה, האם יהיה מאמר על תחום הקנאביס? אומנם מדובר בתחום עם הרבה 'הייפ', אבל אני מניח שתוכל לשפוך אור ולכוון לחברות הרציניות בתחום.
  • בהזדמנות (ל"ת)
    שלמה גרינברג 04/05/2019 17:30
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    איציק 03/05/2019 17:24
    הגב לתגובה זו
    ראשית אציין שהטורים שאתה כותב מעניינים ומדגישים נישות שוות בדיקה. לגבי TMO (השקעה שהוכיחה את עצמה) לא ברור למה הכוונה כשאתה מציין את "חטיבת ציוד ה-GPCR" שלה. הקולטנים מסוג GPCR ידועים ונחקרים כבר שנים (ועדיין לא ברור אם שם מסתתר לו הגביע הקדוש) אז איך בדיוק TMO נכנסת לתחום ?? האם בציודים וחומרים המאפשרים מחקר של קולטני ה- GPCR ? ואם כן אז עדיין בלי קשר להיותה של TMO חברה מצוינת, השקעה ב- TMO או בתעודות סל צריכה להתבסס על המכלול שהן מציאות ולא על בסיס החלום על פריצת דרך משמעותית בחקר קולטני ה- GPCR. אשמח לקרוא את הערותיך בנושא.
  • שלמה גרינברג 04/05/2019 17:30
    הגב לתגובה זו
    https://www.thermofisher.com/il/en/home/industrial/pharma-biopharma/drug-discovery-development/target-and-lead-identification-and-validation/g-protein-coupled.html?gclid=EAIaIQobChMIzoX0pYuC4gIVEKmaCh1a7g20EAMYASAAEgLtIfD_BwE&s_kwcid=AL!3652!3!257530064126!p!!g!!gpcr&ef_id=EAIaIQobChMIzoX0pYuC4gIVEKmaCh1a7g20EAMYASAAEgLtIfD_BwE:G:s&s_kwcid=AL!3652!3!257530064126!p!!g!!gpcr
  • 9.
    אנורקסיה מחלה שהבסיס שלה הוא נפשי/פסיכולוגי (ל"ת)
    יוסי 03/05/2019 17:22
    הגב לתגובה זו
  • וזה אומר מה בדיוק?? (ל"ת)
    שלמה גרינברג 04/05/2019 17:27
    הגב לתגובה זו
  • זה אומר שהמרכיב החשוב בטיפול הוא תומך נפשי, ולא כימי (ל"ת)
    יוסי 04/05/2019 20:11
  • 8.
    לרון 03/05/2019 16:58
    הגב לתגובה זו
    הוא סימפטומטי מעיקרו,תאמרו לי בבקשה מה הסיבה לנזלת? סתם דוגמא.מעבר לזה ההתקדמות היא איטית וחלקית ,למשל החצבת ש"הודברה "ועכשיו חוזרת,בקשר למוח אין שום סיכוי להתקדמות מהותית כי המוח האנושי חוקר את עצמו בצורה של "סיעור מוחות" התקוה טובה אך הבעיה שהרבה כסף "שקרי" מושקע לצורך רווחים בלבד ולא לתועלת האנושות ממש!
  • רז 06/05/2019 12:56
    הגב לתגובה זו
    .
  • לרון 06/05/2019 16:38
    בצורות שונות על אותה בעיה זהו סיעור מוחות אקדמי במיטבו!
  • לרון 04/05/2019 17:53
    הגב לתגובה זו
    ????????????????
  • וואו !! (ל"ת)
    שלמה גרינברג 04/05/2019 17:27
    הגב לתגובה זו
  • לרון 05/05/2019 10:17
    מוטציה כלשהי כמו וירוס אכן זה יהיה וואו!!!
  • 7.
    רז 03/05/2019 14:07
    הגב לתגובה זו
    .
  • 6.
    ירדן 03/05/2019 07:39
    הגב לתגובה זו
    שלום שלמה ושוב רב תודות על המאמרהאם יצא לך לעבור על הדוחות של san נראה כי העלייה של החודשיים נעצרה מייד אחרי פרסום הדוח, יש בו משהו מעניין לדעתך ? תודה
  • שלמה גרינברג 03/05/2019 15:50
    הגב לתגובה זו
    הבנק משתפר מרבעון לרבעון
  • 5.
    מומחה לקנוניות 03/05/2019 00:20
    הגב לתגובה זו
    לכן למשל מנסים עשרות שנים לרפא סרטן ואלצייהמר ובחיי ם לא יצליחו.
  • אתה מתכוון שכולם צריכים לעבור לפליאו (ל"ת)
    רק פליאו 03/05/2019 13:38
    הגב לתגובה זו
  • רז 06/05/2019 12:57
    .
  • 4.
    אנורקסיה היא מחלה שהבסיס שלה פסיכולוגי ולא נוירולוגי (ל"ת)
    נא לא לערבב 02/05/2019 23:20
    הגב לתגובה זו
  • שלמה גרינברג 04/05/2019 17:26
    הגב לתגובה זו
    תוכיח זאת ואסדר לך מענק אדיר
  • לרון 06/05/2019 11:35
    העבר לו משהו מהמענק המובטח,נוירולוגיה לא עוסקת באנורקסיה,אין תרופות נוירולוגיות לכך זה לא כמו האל דופה לטיפול בפרקינסון!
  • מכיר את דעת הפסיכיאטריה, ומכיר מקרים מהחיים (ל"ת)
    יוסי 04/05/2019 20:14
  • 3.
    מרדכי 02/05/2019 21:43
    הגב לתגובה זו
    שלום שלמה, תודה על הכתבה המושקעת והאיכותית, אין דברים כאלו! אשמח להתייחסותך על המדד S&P TECHNOLOGY SELECT SECTOR NTR בפרט, ועל הייחס הכללי והנכון בינו ולבין המדדים 100 NASDAQ ו MORNINGSTAR WIDE MOAT FOCUS , האם זה נכון לומר ש S&P TECHNOLOGY, הוא צריך להיות העיקרי מבין שלושתם?
  • שלמה גרינברג 04/05/2019 17:25
    הגב לתגובה זו
    אלו מדדים שונים לחלוטין
  • מרדכי 04/05/2019 22:16
    לתובנות מיוחדות לגבי הS&P TECHNOLOGY, תודה
  • מרדכי 04/05/2019 22:13
    ברור שאלו מדדים שונים לחלוטין (למרות שגם הNASDAQ 100 וגם הS&P TECHNOLOGY מתעסקים באופן כללי בטכנולוגיה), אך נראה שניתן לומר שהS&P TECHNOLOGY שובר את הNASDAQ בתחום הטכולוגיה והMOAT שובר את את הS&P 500 במניות כלליות, ולכן אשמח לדעת מה האיזונים לדעתך מבין שלושלתם?
  • 2.
    דינו 02/05/2019 14:47
    הגב לתגובה זו
    תודה על הכתבה המרתקת שלמה. לגבי חברת נוירולוג'יקס שהזכרת בכתבה, היש סיכוי לדעתך שתחזור לפעילות? יש מי שעדיין מחזיקים במניה שלה.
  • החברה לא קיימת ויש רבים (ביניהם אנכי) שמחזיקים (ל"ת)
    שלמה גרינברג 03/05/2019 15:52
    הגב לתגובה זו
  • לרון 05/05/2019 10:45
    עד היום חשבתי שאתה רובוט היושב על "הר ירוק"
  • 1.
    תודה שלמה אחלה כתבה (ל"ת)
    גטלין 02/05/2019 12:45
    הגב לתגובה זו
מגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexelsמגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexels

הטכנולוגיה הסודית שמאחורי כל המראה ונחיתה

מערכות מכ"ם, לוויינים ורכיבים מבוססי בינה מלאכותית הם בין האמצעים הנסתרים שפועלים ללא לאות כדי שהטיסה תעבור חלק ונגיע בשלום ליעדנו



עופר הבר |
נושאים בכתבה טיסה לוויינים

אני נרגש לקראת הטיסה למשחק הכדורגל באצטדיון סאן סירו שבמילאנו באיטליה. אני מתיישב בכיסא המטוס, מהדק חגורה, ולמעט אי אילו טלטולים קלים, כמעט ואינני חושב על המורכבות העצומה המאפשרת למאות טונות של מתכת לדאות באוויר ולהמריא ולנחות בבטחה אלפי פעמים ביום.

בעידן שבו טיסה היא עניין שבשגרה עבור מיליוני אנשים מדי יום, אנו נוטים להתייחס למטוסים כאל כלי תחבורה מובנים מאליהם. אלא שמאחורי כל המראה ונחיתה מוצלחת עומד עולם שלם של טכנולוגיה מתקדמת, מערכות מתוחכמות וצוותים מיומנים שהציבור הרחב כמעט ואינו מודע אליהם. זהו סיפורם של העיניים הבלתי נראות, האוזניים הנסתרות והמוחות האלקטרוניים שדואגים שנגיע ליעדנו בשלום.

המוח שעל הקרקע: פיקוח טיסה ובקרת תנועה אווירית

הכוח המניע הראשון שאינו נראה לנוסע הממוצע הוא מערכת בקרת התנועה האווירית ATC - Air Traffic Control. לפני שהמטוס בכלל מתחיל לנוע על המסלול, הוא כבר נמצא בפיקוח הדוק. פקחי הטיסה הם שומרי הסף של השמיים, האחראים על תזמון, ניווט והפרדה בין כלי טיס באוויר ועל הקרקע. הם יושבים במגדלי הפיקוח או במרכזי הבקרה האזוריים, מוקפים במסכי מכ"ם המציגים את תמונת המצב האווירית בזמן אמת. כל נקודה על המסך מייצגת מטוס, וכל תנועה מחושבת מראש כדי למנוע התנגשויות ולייעל את זרימת התנועה.

תארו לעצמכם עשרות מטוסים הממתינים להמראה או לנחיתה בשדה תעופה בינלאומי עמוס. פקחי הטיסה מתאמים את ההמראות והנחיתות תוך הקפדה על מרווחי בטיחות, ומשדרים הנחיות ברורות לטייסים לגבי מהירות, גובה, כיוון ומסלול. טכנולוגיית מכ"ם דו-שימושית, הכוללת מכ"ם ראשי ומכ"ם משני, מאפשרת לפקחים לא רק לזהות את מיקום המטוס אלא גם לקבל נתונים חיוניים כמו גובה, מהירות ומספר טיסה - מידע המשודר באופן אקטיבי מתוך המטוס. מערכות אלו הן העיניים של הפקח, והן אבן יסוד בבטיחות הטיסה כדי שנוכל להגיע בשלום ליעדנו.

הניווט הבלתי נראה: מגדלורים אלקטרוניים ולוויינים

בעבר, טייסים הסתמכו על מגדלורים קרקעיים וניווט אסטרונומי. כיום, הניווט מתבצע באמצעות שילוב מתוחכם של טכנולוגיות קרקעיות ולווייניות. תחנות אלה הן סוג של "מגדלורים אלקטרוניים" המשדרים אותות רדיו מהקרקע, ומאפשרים למטוסים לקבוע את כיוונם ומרחקם מנקודה ספציפית. הכוכב הראשי של הניווט המודרני הוא כמובן ה-GPS) Global Positioning System) ומערכות ניווט לווייניות מקבילות כמו GLONASS הרוסית ו-Galileo האירופאית. מערכות אלו מספקות נתוני מיקום מדויקים ברמה חסרת תקדים, ומאפשרות לטייסים לנווט במסלולים מוגדרים בדיוק רב, גם במזג אוויר קשה. מטוסים חדישים אף מצוידים במערכות מתקדמות יותר כמו מערכות ניווט המסתמכות על תחנות קרקעיות על פני יבשת שלמה בשילוב קבלת אותות מלוויינים המשפרות את דיוק ה-GPS לרמה של סנטימטרים בודדים. מערכות אלה קריטיות במיוחד בגישה מדויקת לנחיתה.


תבלינים. צילום: Marta Branco, Pexelsתבלינים. צילום: Marta Branco, Pexels
בלוגסטריט

הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?

יצרנית התבלינים הגדולה בעולם, יצרנית שוקולד, ספקית אגוזים ומגדלת אבוקדו - הכירו את חברות המזון המעניינות שמשקפות פוטנציאל עלייה 

זיו סגל |

לפני שנגיע להזדמנויות נדירות נתחיל עם גרף תוך יומי של האס אנד פי 500. הוא מראה את הקפיצה החדה בתחילת המסחר ביום שישי, את הירידה החדה בהמשך ואת העובדה שהמדד סגר בסופו של יום בירידה קלה. ללמדנו שאנחנו עדיין נמצאים באזור שיווי משקל. לחודש ספטמבר שיווי משקל זו תוצאה טובה והשאלה אם זה ימשיך כך.

בתרשים המוכר לנו מהשבועות האחרונים אנחנו רואים את הקו המחזיר העולה שבולם ולמעשה גורם לאס אנד פי להתכנס לתנודתיות צרה מאד. זאת מכיוון שמתחתיו מתקרב אליו הממוצע ל-21 יום שלמעט חריגה קטנה תומך ב-S&P500  מאז סוף חודש אפריל. 


מדד S&P תוך יומי
מדד S&P תוך יומי


דבר אחד בטוח. התנודתיות הצרה הזו לא תימשך עוד הרבה זמן ואנחנו צריכים להיערך לפריצה. השאלה לאיזה כיוון. אם אני צריך להעריך לפי האינדיקטורים הטכניים אז יש סיכון שהלחץ כלפי מטה יימשך. 

בכל מקרה יש לכם קווים ברורים לקבלת החלטות. סגירה משמעותית בזמן ובמחיר מעל 6532, הגבוה היומי של יום שישי, תיחשב פריצה למעלה וסימן למהלך עלייה מהותי בהמשך. סגירה מתחת ל-6360, שתהיה גם מתחת לממוצע הנע ל-21 יום וגם מתחת לפקודת ההיפוך הפרבולית, תהיה סימן לתחילתו של תיקון שבשלב הראשון שלו יגיע ל-6100-6200. 

אפשר עוד להצטרף לזינוק של הליתיום?

התשובה היא כן. אומנם הצגתי כאן את קרן הסל ILIT  לפני זמן מה והיא אכן בנתה מהלך עלייה יפה אבל יש לו פוטנציאל להימשך. ניתן לצפות שהקרן תעלה ל-13 דולר בשלב ראשון. אפשר להצטרף למגמה כל עוד מעל 10 דולר.