ולדמן עוד יתגעגע למוסדיים בתל אביב
חברת המוליכים למחצה מלאנוקס בניהולו של איל ולדמן רשמה בחמש השנים האחרונות חולשה מתמשכת, ואפשר לומר כי מאז שיצאה מהמסחר מהבורסה בתל אביב קצת אחרי המחצית השנייה של 2015, לא שפר עליה המזל.
החולשה המובהקת בתוצאותיה של מלאנוקס ב-2017 הגיעה נוכח החשש הגובר בקרב המשקיעים מהתחרות העתידית מצד ענקית השבבים אינטל, שפיתחה מוצר מתחרה Omni-Path לתחום תקשורת אינפיניבנד, תחום הליבה של מלאנוקס האחראי על מרבית ההכנסות ועל הרווחים. למעשה, מדובר בתחום הליבה האחראי על 51% מהכנסות החברה ועל נתח גדול יותר מהרווחיות.
הכנסותיה של מלאנוקס ממוצרי האינפיניבנד ירדו בקצב שנתי של 14% ובקצב רבעוני של כ-20%, וזאת למרות צמיחה שנתית מרשימה של 89% בפתרון קישוריות התומך בתעבורת נתונים בקצב של 100 גיגהביט לשניה (מוצר ה-EDR). מדובר ברכיב המהווה כ-40% מפעילות האינפיניבנד. בתוך כך, פעילות האית'רנט האחראית כבר על נתח הכנסות של 43%, אינה מצליחה לחפות על ירידת ההכנסות בסגמנט האינפיניבנד כך שהאצבע המאשימה מופנית כעת לאופן הניהול.
מאז השיא שרשמה באוגוסט של 2012 המניה צנחה ב-43% והירידות התמתנו יחסית מאז שקרן סטארבורד האמריקאית נכנסה להשקעה בחברה. למעשה, מאז שהקרן הידועה לשמצה מבחינת מנהלי חברות ציבוריות שבוחלות מהתערבות חיצונית, נכנסה להשקעה בחברה כשרכשה 10.7% מהון המניות - מניית מלאנוקס זינקה כ-30% כתוצאה מהאופטימיות של המשקיעים מבעלי עניין החדשים.
- איל וולדמן נבחר כמועמד לקבלת פרס ישראל - השר קיש ביטל אותו במפתיע
- החברה הכי גדולה בארץ - שווה 270 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרקע לעליות בחודשים האחרונים ודאי אינו טמון בניהול החברה עד כה. למרות פרוטפוליו מוצלח החברה פספסה את תחזיות השוק בתוצאותיה הכספיות לרבעון השלישי, וגם קודם לכך. כעת, קרן סטארבורד, שידועה כמי שנכנסת להשקעה בחברות בקשיים על מנת להשביחן, עולה מדרגה בדרך למאבק שעשוי לדחוק החוצה את המייסד איל ולדמן.
ולדמן מצידו לא צפוי לוותר בקלות. כאשר דיבר אל עובדי החברה באחד האירועים שנערכו לאחרונה ולדמן אמר כי הוא כאן כדי להישאר. עם זאת, אם מהבורסה בתל אביב הוא מחק את את החברה מהמסחר בצל טענות של המוסדיים לגבי עלות השכר שהוא גורף, אז אתם יכולים לתאר מה צפוי לקרות כאשר קרן זרה תתחיל להתערב לו באופן ניהול החברה. על זה נאמר בשוק המקומי כי ולדמן עוד יתגעגע למוסדיים בתל אביב.
מלאנוקס כבר הודיעה על הפסקת פיתוח מוצרי הסיליקון פוטוניקס nm 1550 ועל פיטורים של 100 עובדים על מנת לצמצם את צד ההוצאות. מדובר בהפסקת פעילות לא רווחית. כמו כן, אמנם מדובר בפיטורים של עובדים מחוץ לישראל בשלב זה אך קשה שלא לשאול האם כניסתה של סטארבורד האמריקאית למלנאוקס צפויה לגרור שינויים מרחיקי לכת, כפי שהקרן נוהגת לעשות על מנת להשביח חברות, וזו עשויה להביא לפיטורי עובדים נוספים - והפעם בישראל. אחרי הפיטורים של טבע בישראל, ואלו הצפויים חברת ECI, זה הדבר האחרון שהמשק המקומי צריך כעת.
- קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
- רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
- 4.גבי 19/01/2018 19:28הגב לתגובה זוסטארבורד עשויה להעיף את וולדמן והדירקטוריון ולמכור בעתיד את השליטה. תהליך טוב למחזיקים במניות.
- שט 21/01/2018 13:30הגב לתגובה זוהמניות עשלעצמן לא מפתחות את החברה, הרגתם את בעל החזון והרגתם את החברה. אפשר לשאול אם לחברה יש זכות קיום אבל הריגת ההנהגה תהרוג כנראה את החברה.
- 3.מהנדס המתחרה של מלנו 18/01/2018 11:11הגב לתגובה זוהם משקיעים בפיתוח ובולטים בהרבה תחומים עתידיים. לא מכיר את וולדמורט אבל הוא בנה חברה לתפארת. אם שאר המשקיעים יגבו אותו ההשפעה של סטארבורד תהייה חיובית והם לא יהרסו את החברה בשביל תוצאות קצרות טווח. הם לא נכנסו כדי לבנות את החברה, אלא ליצור מראית עין של שיפור בנתונים הפיננסים, לעשות מכה ולברוח - לפני שהחברה תמצא את עצמה בלי מוצרי הדור הבא מול שוקת שבורה. מלנוקס צריכה קצת דיאטה. אבל לא הרעבה בסגנון מחנה ריכוז. הרבה אנשים שואלים למה לא קמות חברות טכנולוגיה גלובליות בישראל. הנה היא לפניכם...
- 2.איש 16/01/2018 15:26הגב לתגובה זועכשיו הוא לומד שזה לא נכון
- 1.מאמין שזו המניה של 2018 (ל"ת)גיא 15/01/2018 21:33הגב לתגובה זו
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.
