ולדמן עוד יתגעגע למוסדיים בתל אביב
חברת המוליכים למחצה מלאנוקס בניהולו של איל ולדמן רשמה בחמש השנים האחרונות חולשה מתמשכת, ואפשר לומר כי מאז שיצאה מהמסחר מהבורסה בתל אביב קצת אחרי המחצית השנייה של 2015, לא שפר עליה המזל.
החולשה המובהקת בתוצאותיה של מלאנוקס ב-2017 הגיעה נוכח החשש הגובר בקרב המשקיעים מהתחרות העתידית מצד ענקית השבבים אינטל, שפיתחה מוצר מתחרה Omni-Path לתחום תקשורת אינפיניבנד, תחום הליבה של מלאנוקס האחראי על מרבית ההכנסות ועל הרווחים. למעשה, מדובר בתחום הליבה האחראי על 51% מהכנסות החברה ועל נתח גדול יותר מהרווחיות.
הכנסותיה של מלאנוקס ממוצרי האינפיניבנד ירדו בקצב שנתי של 14% ובקצב רבעוני של כ-20%, וזאת למרות צמיחה שנתית מרשימה של 89% בפתרון קישוריות התומך בתעבורת נתונים בקצב של 100 גיגהביט לשניה (מוצר ה-EDR). מדובר ברכיב המהווה כ-40% מפעילות האינפיניבנד. בתוך כך, פעילות האית'רנט האחראית כבר על נתח הכנסות של 43%, אינה מצליחה לחפות על ירידת ההכנסות בסגמנט האינפיניבנד כך שהאצבע המאשימה מופנית כעת לאופן הניהול.
מאז השיא שרשמה באוגוסט של 2012 המניה צנחה ב-43% והירידות התמתנו יחסית מאז שקרן סטארבורד האמריקאית נכנסה להשקעה בחברה. למעשה, מאז שהקרן הידועה לשמצה מבחינת מנהלי חברות ציבוריות שבוחלות מהתערבות חיצונית, נכנסה להשקעה בחברה כשרכשה 10.7% מהון המניות - מניית מלאנוקס זינקה כ-30% כתוצאה מהאופטימיות של המשקיעים מבעלי עניין החדשים.
- איל וולדמן נבחר כמועמד לקבלת פרס ישראל - השר קיש ביטל אותו במפתיע
- החברה הכי גדולה בארץ - שווה 270 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרקע לעליות בחודשים האחרונים ודאי אינו טמון בניהול החברה עד כה. למרות פרוטפוליו מוצלח החברה פספסה את תחזיות השוק בתוצאותיה הכספיות לרבעון השלישי, וגם קודם לכך. כעת, קרן סטארבורד, שידועה כמי שנכנסת להשקעה בחברות בקשיים על מנת להשביחן, עולה מדרגה בדרך למאבק שעשוי לדחוק החוצה את המייסד איל ולדמן.
ולדמן מצידו לא צפוי לוותר בקלות. כאשר דיבר אל עובדי החברה באחד האירועים שנערכו לאחרונה ולדמן אמר כי הוא כאן כדי להישאר. עם זאת, אם מהבורסה בתל אביב הוא מחק את את החברה מהמסחר בצל טענות של המוסדיים לגבי עלות השכר שהוא גורף, אז אתם יכולים לתאר מה צפוי לקרות כאשר קרן זרה תתחיל להתערב לו באופן ניהול החברה. על זה נאמר בשוק המקומי כי ולדמן עוד יתגעגע למוסדיים בתל אביב.
מלאנוקס כבר הודיעה על הפסקת פיתוח מוצרי הסיליקון פוטוניקס nm 1550 ועל פיטורים של 100 עובדים על מנת לצמצם את צד ההוצאות. מדובר בהפסקת פעילות לא רווחית. כמו כן, אמנם מדובר בפיטורים של עובדים מחוץ לישראל בשלב זה אך קשה שלא לשאול האם כניסתה של סטארבורד האמריקאית למלנאוקס צפויה לגרור שינויים מרחיקי לכת, כפי שהקרן נוהגת לעשות על מנת להשביח חברות, וזו עשויה להביא לפיטורי עובדים נוספים - והפעם בישראל. אחרי הפיטורים של טבע בישראל, ואלו הצפויים חברת ECI, זה הדבר האחרון שהמשק המקומי צריך כעת.
- מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?
- אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
- 4.גבי 19/01/2018 19:28הגב לתגובה זוסטארבורד עשויה להעיף את וולדמן והדירקטוריון ולמכור בעתיד את השליטה. תהליך טוב למחזיקים במניות.
- שט 21/01/2018 13:30הגב לתגובה זוהמניות עשלעצמן לא מפתחות את החברה, הרגתם את בעל החזון והרגתם את החברה. אפשר לשאול אם לחברה יש זכות קיום אבל הריגת ההנהגה תהרוג כנראה את החברה.
- 3.מהנדס המתחרה של מלנו 18/01/2018 11:11הגב לתגובה זוהם משקיעים בפיתוח ובולטים בהרבה תחומים עתידיים. לא מכיר את וולדמורט אבל הוא בנה חברה לתפארת. אם שאר המשקיעים יגבו אותו ההשפעה של סטארבורד תהייה חיובית והם לא יהרסו את החברה בשביל תוצאות קצרות טווח. הם לא נכנסו כדי לבנות את החברה, אלא ליצור מראית עין של שיפור בנתונים הפיננסים, לעשות מכה ולברוח - לפני שהחברה תמצא את עצמה בלי מוצרי הדור הבא מול שוקת שבורה. מלנוקס צריכה קצת דיאטה. אבל לא הרעבה בסגנון מחנה ריכוז. הרבה אנשים שואלים למה לא קמות חברות טכנולוגיה גלובליות בישראל. הנה היא לפניכם...
- 2.איש 16/01/2018 15:26הגב לתגובה זועכשיו הוא לומד שזה לא נכון
- 1.מאמין שזו המניה של 2018 (ל"ת)גיא 15/01/2018 21:33הגב לתגובה זו
הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?
20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?
מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.
בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.
אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.
האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.
- המהפכה הרובוטית - לא רק טסלה
- DoorDash משיקה שותפות רובוטית: משלוחים אוטונומיים בארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.
הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?
20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?
מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.
בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.
אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.
האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.
- המהפכה הרובוטית - לא רק טסלה
- DoorDash משיקה שותפות רובוטית: משלוחים אוטונומיים בארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.
.jpg)