ולדמן עוד יתגעגע למוסדיים בתל אביב

מלאנוקס עומדת בפני קרב שליטה אכזרי, והמשקיעים בינתיים נהנים מהקרן הזרה המנערת את ההנהלה בראשותו של איל ולדמן

גיא בן סימון | 15/01/2018 21:21 (5)

נושאים בכתבה מלאנוקס

חברת המוליכים למחצה מלאנוקס בניהולו של איל ולדמן רשמה בחמש השנים האחרונות חולשה מתמשכת, ואפשר לומר כי מאז שיצאה מהמסחר מהבורסה בתל אביב קצת אחרי המחצית השנייה של 2015, לא שפר עליה המזל.

החולשה המובהקת בתוצאותיה של מלאנוקס ב-2017 הגיעה נוכח החשש הגובר בקרב המשקיעים מהתחרות העתידית מצד ענקית השבבים אינטל, שפיתחה מוצר מתחרה Omni-Path לתחום תקשורת אינפיניבנד, תחום הליבה של מלאנוקס האחראי על מרבית ההכנסות ועל הרווחים. למעשה, מדובר בתחום הליבה האחראי על 51% מהכנסות החברה ועל נתח גדול יותר מהרווחיות.

הכנסותיה של מלאנוקס ממוצרי האינפיניבנד ירדו בקצב שנתי של 14% ובקצב רבעוני של כ-20%, וזאת למרות צמיחה שנתית מרשימה של 89% בפתרון קישוריות התומך בתעבורת נתונים בקצב של 100 גיגהביט לשניה (מוצר ה-EDR). מדובר ברכיב המהווה כ-40% מפעילות האינפיניבנד. בתוך כך, פעילות האית'רנט האחראית כבר על נתח הכנסות של 43%, אינה מצליחה לחפות על ירידת ההכנסות בסגמנט האינפיניבנד כך שהאצבע המאשימה מופנית כעת לאופן הניהול.

מאז השיא שרשמה באוגוסט של 2012 המניה צנחה ב-43% והירידות התמתנו יחסית מאז שקרן סטארבורד האמריקאית נכנסה להשקעה בחברה. למעשה, מאז שהקרן הידועה לשמצה מבחינת מנהלי חברות ציבוריות שבוחלות מהתערבות חיצונית, נכנסה להשקעה בחברה כשרכשה 10.7% מהון המניות - מניית מלאנוקס זינקה כ-30% כתוצאה מהאופטימיות של המשקיעים מבעלי עניין החדשים.

הרקע לעליות בחודשים האחרונים ודאי אינו טמון בניהול החברה עד כה. למרות פרוטפוליו מוצלח החברה פספסה את תחזיות השוק בתוצאותיה הכספיות לרבעון השלישי, וגם קודם לכך. כעת, קרן סטארבורד, שידועה כמי שנכנסת להשקעה בחברות בקשיים על מנת להשביחן, עולה מדרגה בדרך למאבק שעשוי לדחוק החוצה את המייסד איל ולדמן.

ולדמן מצידו לא צפוי לוותר בקלות. כאשר דיבר אל עובדי החברה באחד האירועים שנערכו לאחרונה ולדמן אמר כי הוא כאן כדי להישאר. עם זאת, אם מהבורסה בתל אביב הוא מחק את את החברה מהמסחר בצל טענות של המוסדיים לגבי עלות השכר שהוא גורף, אז אתם יכולים לתאר מה צפוי לקרות כאשר קרן זרה תתחיל להתערב לו באופן ניהול החברה. על זה נאמר בשוק המקומי כי ולדמן עוד יתגעגע למוסדיים בתל אביב.

מלאנוקס כבר הודיעה על הפסקת פיתוח מוצרי הסיליקון פוטוניקס nm 1550 ועל פיטורים של 100 עובדים על מנת לצמצם את צד ההוצאות. מדובר בהפסקת פעילות לא רווחית. כמו כן, אמנם מדובר בפיטורים של עובדים מחוץ לישראל בשלב זה אך קשה שלא לשאול האם כניסתה של סטארבורד האמריקאית למלנאוקס צפויה לגרור שינויים מרחיקי לכת, כפי שהקרן נוהגת לעשות על מנת להשביח חברות, וזו עשויה להביא לפיטורי עובדים נוספים - והפעם בישראל. אחרי הפיטורים של טבע בישראל, ואלו הצפויים חברת ECI, זה הדבר האחרון שהמשק המקומי צריך כעת.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

4.
גבי 19/01/2018 19:28
הגב לתגובה זו
סטארבורד עשויה להעיף את וולדמן והדירקטוריון ולמכור בעתיד את השליטה. תהליך טוב למחזיקים במניות.
שט 21/01/2018 13:30
הגב לתגובה זו
המניות עשלעצמן לא מפתחות את החברה, הרגתם את בעל החזון והרגתם את החברה. אפשר לשאול אם לחברה יש זכות קיום אבל הריגת ההנהגה תהרוג כנראה את החברה.
3.
מהנדס המתחרה של מלנו 18/01/2018 11:11
הגב לתגובה זו
הם משקיעים בפיתוח ובולטים בהרבה תחומים עתידיים. לא מכיר את וולדמורט אבל הוא בנה חברה לתפארת. אם שאר המשקיעים יגבו אותו ההשפעה של סטארבורד תהייה חיובית והם לא יהרסו את החברה בשביל תוצאות קצרות טווח. הם לא נכנסו כדי לבנות את החברה, אלא ליצור מראית עין של שיפור בנתונים הפיננסים, לעשות מכה ולברוח - לפני שהחברה תמצא את עצמה בלי מוצרי הדור הבא מול שוקת שבורה. מלנוקס צריכה קצת דיאטה. אבל לא הרעבה בסגנון מחנה ריכוז. הרבה אנשים שואלים למה לא קמות חברות טכנולוגיה גלובליות בישראל. הנה היא לפניכם...
2.
איש 16/01/2018 15:26
הגב לתגובה זו
עכשיו הוא לומד שזה לא נכון
1.
מאמין שזו המניה של 2018 (ל"ת)
גיא 15/01/2018 21:33
הגב לתגובה זו

פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין | 25/12/2025 13:01

נושאים בכתבה פנסיה הפקדות לפנסיה קצבת פרישה יועץ פנסיוני חיסכון פנסיוני

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:

טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

להמשך הכתבה לחץ כאן

צילום: יעל צור

פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא?

עינת דואני | 25/12/2025 16:05

נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%.

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה.

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).

להמשך הכתבה לחץ כאן