ולדמן עוד יתגעגע למוסדיים בתל אביב

מלאנוקס עומדת בפני קרב שליטה אכזרי, והמשקיעים בינתיים נהנים מהקרן הזרה המנערת את ההנהלה בראשותו של איל ולדמן
גיא בן סימון | (5)
נושאים בכתבה מלאנוקס

חברת המוליכים למחצה מלאנוקס בניהולו של איל ולדמן רשמה בחמש השנים האחרונות חולשה מתמשכת, ואפשר לומר כי מאז שיצאה מהמסחר מהבורסה בתל אביב קצת אחרי המחצית השנייה של 2015, לא שפר עליה המזל.

החולשה המובהקת בתוצאותיה של מלאנוקס ב-2017 הגיעה נוכח החשש הגובר בקרב המשקיעים מהתחרות העתידית מצד ענקית השבבים אינטל, שפיתחה מוצר מתחרה Omni-Path לתחום תקשורת אינפיניבנד, תחום הליבה של מלאנוקס האחראי על מרבית ההכנסות ועל הרווחים. למעשה, מדובר בתחום הליבה האחראי על 51% מהכנסות החברה ועל נתח גדול יותר מהרווחיות.

הכנסותיה של מלאנוקס ממוצרי האינפיניבנד ירדו בקצב שנתי של 14% ובקצב רבעוני של כ-20%, וזאת למרות צמיחה שנתית מרשימה של 89% בפתרון קישוריות התומך בתעבורת נתונים בקצב של 100 גיגהביט לשניה (מוצר ה-EDR). מדובר ברכיב המהווה כ-40% מפעילות האינפיניבנד. בתוך כך, פעילות האית'רנט האחראית כבר על נתח הכנסות של 43%, אינה מצליחה לחפות על ירידת ההכנסות בסגמנט האינפיניבנד כך שהאצבע המאשימה מופנית כעת לאופן הניהול.

מאז השיא שרשמה באוגוסט של 2012 המניה צנחה ב-43% והירידות התמתנו יחסית מאז שקרן סטארבורד האמריקאית נכנסה להשקעה בחברה. למעשה, מאז שהקרן הידועה לשמצה מבחינת מנהלי חברות ציבוריות שבוחלות מהתערבות חיצונית, נכנסה להשקעה בחברה כשרכשה 10.7% מהון המניות - מניית מלאנוקס זינקה כ-30% כתוצאה מהאופטימיות של המשקיעים מבעלי עניין החדשים. 

הרקע לעליות בחודשים האחרונים ודאי אינו טמון בניהול החברה עד כה. למרות פרוטפוליו מוצלח החברה פספסה את תחזיות השוק בתוצאותיה הכספיות לרבעון השלישי, וגם קודם לכך. כעת, קרן סטארבורד, שידועה כמי שנכנסת להשקעה בחברות בקשיים על מנת להשביחן, עולה מדרגה בדרך למאבק שעשוי לדחוק החוצה את המייסד איל ולדמן.

ולדמן מצידו לא צפוי לוותר בקלות. כאשר דיבר אל עובדי החברה באחד האירועים שנערכו לאחרונה ולדמן אמר כי הוא כאן כדי להישאר. עם זאת, אם מהבורסה בתל אביב הוא מחק את את החברה מהמסחר בצל טענות של המוסדיים לגבי עלות השכר שהוא גורף, אז אתם יכולים לתאר מה צפוי לקרות כאשר קרן זרה תתחיל להתערב לו באופן ניהול החברה. על זה נאמר בשוק המקומי כי ולדמן עוד יתגעגע למוסדיים בתל אביב.

מלאנוקס כבר הודיעה על הפסקת פיתוח מוצרי הסיליקון פוטוניקס nm 1550 ועל פיטורים של 100 עובדים על מנת לצמצם את צד ההוצאות. מדובר בהפסקת פעילות לא רווחית. כמו כן, אמנם מדובר בפיטורים של עובדים מחוץ לישראל בשלב זה אך קשה שלא לשאול האם כניסתה של סטארבורד האמריקאית למלנאוקס צפויה לגרור שינויים מרחיקי לכת, כפי שהקרן נוהגת לעשות על מנת להשביח חברות, וזו עשויה להביא לפיטורי עובדים נוספים - והפעם בישראל. אחרי הפיטורים של טבע בישראל, ואלו הצפויים חברת ECI, זה הדבר האחרון שהמשק המקומי צריך כעת.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    גבי 19/01/2018 19:28
    הגב לתגובה זו
    סטארבורד עשויה להעיף את וולדמן והדירקטוריון ולמכור בעתיד את השליטה. תהליך טוב למחזיקים במניות.
  • שט 21/01/2018 13:30
    הגב לתגובה זו
    המניות עשלעצמן לא מפתחות את החברה, הרגתם את בעל החזון והרגתם את החברה. אפשר לשאול אם לחברה יש זכות קיום אבל הריגת ההנהגה תהרוג כנראה את החברה.
  • 3.
    מהנדס המתחרה של מלנו 18/01/2018 11:11
    הגב לתגובה זו
    הם משקיעים בפיתוח ובולטים בהרבה תחומים עתידיים. לא מכיר את וולדמורט אבל הוא בנה חברה לתפארת. אם שאר המשקיעים יגבו אותו ההשפעה של סטארבורד תהייה חיובית והם לא יהרסו את החברה בשביל תוצאות קצרות טווח. הם לא נכנסו כדי לבנות את החברה, אלא ליצור מראית עין של שיפור בנתונים הפיננסים, לעשות מכה ולברוח - לפני שהחברה תמצא את עצמה בלי מוצרי הדור הבא מול שוקת שבורה. מלנוקס צריכה קצת דיאטה. אבל לא הרעבה בסגנון מחנה ריכוז. הרבה אנשים שואלים למה לא קמות חברות טכנולוגיה גלובליות בישראל. הנה היא לפניכם...
  • 2.
    איש 16/01/2018 15:26
    הגב לתגובה זו
    עכשיו הוא לומד שזה לא נכון
  • 1.
    מאמין שזו המניה של 2018 (ל"ת)
    גיא 15/01/2018 21:33
    הגב לתגובה זו
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר. 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.