פטרוכימיים כחשיפה אלטרנטיבית למניית בז"ן

יוליה מסלוב, אנליסטית במנורה מבטחים קרנות נאמנות, על הסיכון-סיכוי באגרות חוב קונצרניות 

יוליה מסלוב | (1)

איגרות חוב קונצרניות מהוות אפיק השקעה פופולרי בקרב משקיעים רבים, היות ומדובר באפיק אשר מספק תשואה עודפת על ההשקעה באיגרות חוב ממשלתיות מחד ומאידך בעל רמת סיכון נמוכה יותר מאשר השקעה במניות. עם זאת, ייתכן מצב בו ההשקעה באיגרות חוב דווקא בעלת פוטנציאל סיכון- סיכוי דומה או אף גדול יותר מההשקעה במניות.

ניקח לדוגמה את חברת מפעלים פטרוכימיים. מדובר בחברת החזקות, אשר ההחזקה היחידה שלה היא 20.4% ממניות חברת בז"ן. לפני כשנה השלימה החברה הסדר חוב עם כלל הנושים הפיננסיים, שהם בנק הפועלים, קרן בראשית ומחזיקי איגרות החוב. במסגרת ההסדר, שיעבדה פטרוכימיים את כל החזקותיה במניות בז"ן לטובת הנושים.

ההסדר בוצע מתוך ציפייה כי מצבה של בז"ן ישופר, ובכך, תוכל פטרוכימיים ליהנות פעמיים - גם מאפשרות לחלוקת דיבידנדים וגם מכך שמחיר המניה יעלה והחברה תוכל למחזר חוב ולשעבד מניות של החברה הבת.

בפועל, ולמרות השיפור במצבה העסקי והפיננסי של בז"ן, מתחילת השנה ירדה מניית בז"ן ב-11%. נציין כי ביחס למועד ההסדר, המניה נסחרת ללא שינוי. בנוסף, בשל המגבלות לחלוקת הדיבידנד בחברה, בז"ן לא תוכל לחלק השנה דיבידנדים בהיקפים מהותיים.

אם נבחן את העתיד הלא רחוק, הרי שבחודשיים הראשונים של שנת 2017, נדרשת החברה לפרוע חובות בהיקף של 475 מיליון שקלים, זאת בשעה שקופת החברה ריקה כמעט לחלוטין. רוב הפירעון הינו לבנק הפועלים וקרן בראשית, להם יש בטוחות המכסות את החוב באופן מלא. בדו"חות הכספיים האחרונים ציינה החברה כי היא פועלת מול בנק הפועלים וקרן בראשית למחזר את החוב, אולם אין וודאות כי ההסכמות יושגו. ככל שהחברה לא תצליח למחזר את החוב, היא תידרש לאפשרות של מימוש המניות המשועבדות.

נוכח האפשרות להגעה להסדר חוב נוסף, נראה שכדאי למשקיע לבנות מודל ריקברי. מטרת המודל היא לנסות לאמוד מהו שיעור החוב שיוחזר לבעלי האיגרות במקרה של פירוק. באופן כללי, בעת בניית המודל, בשלב ראשון יש לבדוק האם קיימים שעבודים ספציפיים לסדרות המנפיק, ולאחר מכן, האם ישנם  נכסים פנויים משעבוד או שעבודים עודפים אשר יתחלקו בין כל הנושים פרי פאסו.

בהינתן מחיר מניית בז"ן היום, הרי שבנק הפועלים וקרן בראשית, מקבלים ריקברי של 100%. לעומתם, מחזיקי איגרות החוב מקבלים ריקברי חלקי, כאשר קיימת שונות בין הסדרות. כך, לסדרה 4 שיעור הריקברי הנו כ-90%, ואילו לסדרה 1 שיעור ריקברי של כ-30% בלבד.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

מעבר לכיסוי של רוב החוב, סדרה 4 הינה בעלת מח"מ קצר יותר, שכן החברה אמורה לסיים לפרוע את כל הסדרה לפני תשלומים ליתר הסדרות. בהתאם למצב המתואר, קיים הבדל משמעותי בתשואות בין הסדרות – בעוד סדרה 4 נסחרת בתשואה של 12%, התשואה של סדרה 1 הינה 27%.

גרף התנהגות של פטרוכימיים 1 מול מניית בז"ן

לפי מחיר מניית בז"ן היום, פוטנציאל הרווח בשתי הסדרות הינו אפסי. יחד עם זאת, הסדרה פטרוכימיים 1 מספקת חשיפה ממונפת למניית בז"ן. כך למשל, במידה ומניית בז"ן תעלה ב-10%, שיעור הריקברי של פטרוכימיים 1 יעלה ל-40%, והרווח באג"ח, ביחס למחירה בשוק, כמעט ישולש. רק לפני מספר חודשים, כאשר מניית בז"ן נסחרה ב-24% יותר ממחירה כיום, שיעור הריקברי בסדרה 1 עמד על 55% והרווח היה כ-40%.

טבלת רגישות של שיעור הריקברי של פטרוכימיים סדרות 1 ו-4 ביחס למחיר מניית בז"ן:

לסיכום, ניתוח מודל ריקברי עוזר בקבלת החלטות השקעה באיגרות חוב בעלות סיכון גבוה, אך עם זאת, חשוב לבצע ניתוח רגישות למודל על מנת לאמוד את מידת התנודתיות הצפויה באיגרת. במקרה של פטרוכימייה, ההשקעה בסדרה 1 מהווה חשיפה ממונפת למניות בז"ן. מכאן למשקיע  שמאמין במניית בז"ן, ההשקעה באג"ח של פטרוכימיים מהווה אלטרנטיבה ראויה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בוקר טוב אליהו (ל"ת)
    עכשיו באים? 05/07/2016 12:48
    הגב לתגובה זו
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית

התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר להשקיע בהן

עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג

בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.

התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.

פילוסופיה מול פילוסופיה

בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית:
שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.

איירבוס מייצגת גישה מהפכנית:
הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.

איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.


איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית

התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר להשקיע בהן

עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג

בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.

התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.

פילוסופיה מול פילוסופיה

בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית:
שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.

איירבוס מייצגת גישה מהפכנית:
הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.

איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.