פטרוכימיים כחשיפה אלטרנטיבית למניית בז"ן

יוליה מסלוב, אנליסטית במנורה מבטחים קרנות נאמנות, על הסיכון-סיכוי באגרות חוב קונצרניות 

יוליה מסלוב | (1)

איגרות חוב קונצרניות מהוות אפיק השקעה פופולרי בקרב משקיעים רבים, היות ומדובר באפיק אשר מספק תשואה עודפת על ההשקעה באיגרות חוב ממשלתיות מחד ומאידך בעל רמת סיכון נמוכה יותר מאשר השקעה במניות. עם זאת, ייתכן מצב בו ההשקעה באיגרות חוב דווקא בעלת פוטנציאל סיכון- סיכוי דומה או אף גדול יותר מההשקעה במניות.

ניקח לדוגמה את חברת מפעלים פטרוכימיים. מדובר בחברת החזקות, אשר ההחזקה היחידה שלה היא 20.4% ממניות חברת בז"ן. לפני כשנה השלימה החברה הסדר חוב עם כלל הנושים הפיננסיים, שהם בנק הפועלים, קרן בראשית ומחזיקי איגרות החוב. במסגרת ההסדר, שיעבדה פטרוכימיים את כל החזקותיה במניות בז"ן לטובת הנושים.

ההסדר בוצע מתוך ציפייה כי מצבה של בז"ן ישופר, ובכך, תוכל פטרוכימיים ליהנות פעמיים - גם מאפשרות לחלוקת דיבידנדים וגם מכך שמחיר המניה יעלה והחברה תוכל למחזר חוב ולשעבד מניות של החברה הבת.

בפועל, ולמרות השיפור במצבה העסקי והפיננסי של בז"ן, מתחילת השנה ירדה מניית בז"ן ב-11%. נציין כי ביחס למועד ההסדר, המניה נסחרת ללא שינוי. בנוסף, בשל המגבלות לחלוקת הדיבידנד בחברה, בז"ן לא תוכל לחלק השנה דיבידנדים בהיקפים מהותיים.

אם נבחן את העתיד הלא רחוק, הרי שבחודשיים הראשונים של שנת 2017, נדרשת החברה לפרוע חובות בהיקף של 475 מיליון שקלים, זאת בשעה שקופת החברה ריקה כמעט לחלוטין. רוב הפירעון הינו לבנק הפועלים וקרן בראשית, להם יש בטוחות המכסות את החוב באופן מלא. בדו"חות הכספיים האחרונים ציינה החברה כי היא פועלת מול בנק הפועלים וקרן בראשית למחזר את החוב, אולם אין וודאות כי ההסכמות יושגו. ככל שהחברה לא תצליח למחזר את החוב, היא תידרש לאפשרות של מימוש המניות המשועבדות.

נוכח האפשרות להגעה להסדר חוב נוסף, נראה שכדאי למשקיע לבנות מודל ריקברי. מטרת המודל היא לנסות לאמוד מהו שיעור החוב שיוחזר לבעלי האיגרות במקרה של פירוק. באופן כללי, בעת בניית המודל, בשלב ראשון יש לבדוק האם קיימים שעבודים ספציפיים לסדרות המנפיק, ולאחר מכן, האם ישנם  נכסים פנויים משעבוד או שעבודים עודפים אשר יתחלקו בין כל הנושים פרי פאסו.

בהינתן מחיר מניית בז"ן היום, הרי שבנק הפועלים וקרן בראשית, מקבלים ריקברי של 100%. לעומתם, מחזיקי איגרות החוב מקבלים ריקברי חלקי, כאשר קיימת שונות בין הסדרות. כך, לסדרה 4 שיעור הריקברי הנו כ-90%, ואילו לסדרה 1 שיעור ריקברי של כ-30% בלבד.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

מעבר לכיסוי של רוב החוב, סדרה 4 הינה בעלת מח"מ קצר יותר, שכן החברה אמורה לסיים לפרוע את כל הסדרה לפני תשלומים ליתר הסדרות. בהתאם למצב המתואר, קיים הבדל משמעותי בתשואות בין הסדרות – בעוד סדרה 4 נסחרת בתשואה של 12%, התשואה של סדרה 1 הינה 27%.

גרף התנהגות של פטרוכימיים 1 מול מניית בז"ן

לפי מחיר מניית בז"ן היום, פוטנציאל הרווח בשתי הסדרות הינו אפסי. יחד עם זאת, הסדרה פטרוכימיים 1 מספקת חשיפה ממונפת למניית בז"ן. כך למשל, במידה ומניית בז"ן תעלה ב-10%, שיעור הריקברי של פטרוכימיים 1 יעלה ל-40%, והרווח באג"ח, ביחס למחירה בשוק, כמעט ישולש. רק לפני מספר חודשים, כאשר מניית בז"ן נסחרה ב-24% יותר ממחירה כיום, שיעור הריקברי בסדרה 1 עמד על 55% והרווח היה כ-40%.

טבלת רגישות של שיעור הריקברי של פטרוכימיים סדרות 1 ו-4 ביחס למחיר מניית בז"ן:

לסיכום, ניתוח מודל ריקברי עוזר בקבלת החלטות השקעה באיגרות חוב בעלות סיכון גבוה, אך עם זאת, חשוב לבצע ניתוח רגישות למודל על מנת לאמוד את מידת התנודתיות הצפויה באיגרת. במקרה של פטרוכימייה, ההשקעה בסדרה 1 מהווה חשיפה ממונפת למניות בז"ן. מכאן למשקיע  שמאמין במניית בז"ן, ההשקעה באג"ח של פטרוכימיים מהווה אלטרנטיבה ראויה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בוקר טוב אליהו (ל"ת)
    עכשיו באים? 05/07/2016 12:48
    הגב לתגובה זו
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.

TOAH
צילום: באדיבות View Point

איך תשפיע הורדת הריבית על רווחי חברות הנדל"ן המניב?

על הקשר בין הריבית ובין שווי נכסים ואיך תשפיע הורדת הריבית על הדוחות הכספיים של חברות הנדל"ן המניב? 

נדב אטיאס |
נושאים בכתבה נדל"ן מניב ריבית

בשבוע שעבר בנק ישראל הוריד את הריבית ב-0.25% ונגיד בנק ישראל ציין כי בהתאם לנתונים הקיימים כיום, צפויות ככל הנראה עוד 2 פעימות של הורדות ריבית במהלך שנת 2026. 

הורדת ריבית זו הינה חלק ממהלך רחב יותר של הורדות ריבית בשאר כלכלות העולם, בהובלת הכלכלה הגדולה בעולם, ארה"ב. הורדות ריבית אלו, גם כעת וגם הצפויות, משפיעות באופן ישיר על דו"חות ורווחי החברות הציבוריות העוסקות בנדל"ן מניב, בישראל ובעולם.


מהן חברות נדל"ן מניב?

חברות נדל"ן מניב, כשמן כן הן, חברות אשר מחזיקות נדל"ן אשר מניב להן הכנסות מהשכרה נכסים. הנכסים אלו כוללים נכסים מסחריים כגון קניונים, בנייני משרדים להשכרה, דיור מוגן, מרכזיים לוגיסטיים (מרלו"גים), מבני תעשייה וכדומה.

חברות הנדל"ן המניב מפרסמות כל רבעון דו"ח כספי המשקף את נתוני השכרות הנכסים וכולל את אחוז התפוסה בנכסים, מחירי השכירות, הכנסות והוצאות שוטפות ביחס לנכסים. במקביל, ומדי תקופה מציגים את שווי הנכסים העדכני בהתאם לשמאות שבוצעה לרוב בסמיכות למועד פרסום הדו"ח.

ירידת הריבית משפיעה ישירות על שווי הנדל"ן המוחזקים כך שירידת ריבית מעלה את שווי הנכסים המוערך, ובכך מעלה את רווחי החברות ברווח חשבונאי המכונה "רווח שערוך".

השינוי בשווי נכסי הנדל"ן המניב, המשורשר לשורת הרווח, קשור למושג הנקרא, היוון הכנסות.