רגע המפגש בין ההיצע לביקוש יביא ליציאה מתחתית ומגמת עלייה

גיל הוד, יועץ בכיר בתחום הטכנולוגיה והפיננסים, על הדרך בה התחילה שנת 2016 וכיצד היא תשפיע על ההמשך ועתיד השווקים
גיל הוד | (2)
נושאים בכתבה נפט סחורות

תחילת שנת 2016 סיפקה לאתרי הכלכלה כותרות עגומות על "פתיחת השנה הגרועה ביותר בשווקים", דאגות מירידה מתמשכת של קצב הצמיחה בסין סיפקו למשקיעים ברחבי העולם סיבה להוריד בחדות את מדדי המניות.

למשקיעים בישראל, כמו גם במקומות אחרים בעולם, ישנה תחושה כאילו אין היכן להשקיע את הכסף. למען האמת, אלה שבוחרים באפיקי ההשקעה המקובלים, אכן צודקים בתחושה הזו. לדוגמא מדד ה-S&P500 רשם תשואה של כ-50% ב-5 השנים האחרונות, אולם מתחילת השנה ועד היום נראתה ירידה כ-5%. לטווח הארוך, עושה רושם שניתן יהיה לצפות להמשך עליות מתונות בזירת המניות בשל המשכיות סביבת הריבית הנמוכה. אך, ימים או שבועות של תיקונים חדים יחסית כלפי מטה, שסביר שיקרו עוד מספר פעמים, יגבירו את התנודתיות וידרשו ממשקיעים אורך רוח לא פשוט.

הברון פיליפ דה רוטשילד ידוע באומרו כי "כשהדם זורם ברחובות, זה הזמן לקנות מניות". לעומת מגזר המניות, שבאופן כללי צפוי לחפש רמות שיא חדשות גם ב-2016, תחום הסחורות הוא תחום שנחבט בצורה הקשה ביותר. מחיר הנפט נמצא בשפל של 12 שנים ומהווה דוגמא בולטת לפעילות ספקולטיבית שמשלבת כמובן עודף היצע וירידה מסוימת בביקוש.

הבעיה עם הסחורות המרכזיות בשוק, כמו נפט וזהב, שהשימוש בהן ככלי אסטרטגי-פוליטי בידי מדינות. אין שום ספק למשל שההחלטה של ערב הסעודית להמשיך להציף את השוק בנפט זול, מכוונת לשתי מטרות המשתלבות זו עם זו, האחת פוליטית-מדינית והיא פגיעה באירן ובארה"ב, והשנייה היא פגיעה במפיקי הנפט ממים עמוקים ומפצלי שמן, שעלות ההפקה שלהם כיום גבוהה יותר ממחיר חבית נפט.

אם נוציא החוצה את הזהב והנפט, מגזר המתכות והמינרלים נחבט בצורה קשה מאוד. המגזר, שכולל בתוכו גם את חומרי הגלם למוצרי צריכה, ספג ירידות מחירים חדות מאוד שגורמות כעת בתורן לצמצום ההיצע. בשוק הסחורות שם המשחק הוא מלאים. במהלך של מספר חודשים המלאים צפויים להצטמצם, ההיצע כבר ירד ויגיע הרגע שבו ביקושי היסוד יפגשו את הצמצום בהיצע, ואנו נראה יציאה מתחתית מחירי הסחורות אל עבר מגמת עלייה משמעותית שעשויה להיות גבוהה יותר מהתחזקות שוק המניות.

שוק חומרי הגלם והסחורות מניע כלכלות ומשפיע באופן מהותי על שוק המניות שלהן. שתי מדינות שצפויות, לפי שעה, ליהנות ממחירי חומרי הגלם הנמוכים הן גרמניה ויפן. שתי  אלה הן יבואניות גדולות מאוד של חומרי גלם, ובמקביל מייצרות מוצרים מוגמרים שנמכרים ברחבי העולם. הרווחיות של חברות יפניות וגרמניות, כמו חברות הרכב והאלקטרוניקה, צפויה בהכרח לעלות ולחפות על הקושי בשווקי היעד למכירה, וכך גם המדדים המובילים במדינות אלה.

לסיכום, התנודתיות בשווקי המניות, הסחורות והמטבעות צפויה להימשך גם בשנת 2016, בתחום הסחורות, נראה כי רובן עומדות למצוא תחתית במהלך השנה הקרובה, אפשרות שמשקיעים צריכים לקחת בחשבון בתכנון המרכיבים בתיק ההשקעות שלהם.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אם אפשר גם לומר לנו מתי יגיע רגע המפגש? (ל"ת)
    יואב 18/01/2016 11:53
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    וואו.מדהים.ממש ברגע המפגש ולא יום לפני או אחרי? (ל"ת)
    יואב 18/01/2016 11:52
    הגב לתגובה זו
הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)

מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?

20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה רובוט

מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.

​בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.

​אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.

​האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.

​אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.