רגע המפגש בין ההיצע לביקוש יביא ליציאה מתחתית ומגמת עלייה

גיל הוד, יועץ בכיר בתחום הטכנולוגיה והפיננסים, על הדרך בה התחילה שנת 2016 וכיצד היא תשפיע על ההמשך ועתיד השווקים
גיל הוד | (2)
נושאים בכתבה נפט סחורות

תחילת שנת 2016 סיפקה לאתרי הכלכלה כותרות עגומות על "פתיחת השנה הגרועה ביותר בשווקים", דאגות מירידה מתמשכת של קצב הצמיחה בסין סיפקו למשקיעים ברחבי העולם סיבה להוריד בחדות את מדדי המניות.

למשקיעים בישראל, כמו גם במקומות אחרים בעולם, ישנה תחושה כאילו אין היכן להשקיע את הכסף. למען האמת, אלה שבוחרים באפיקי ההשקעה המקובלים, אכן צודקים בתחושה הזו. לדוגמא מדד ה-S&P500 רשם תשואה של כ-50% ב-5 השנים האחרונות, אולם מתחילת השנה ועד היום נראתה ירידה כ-5%. לטווח הארוך, עושה רושם שניתן יהיה לצפות להמשך עליות מתונות בזירת המניות בשל המשכיות סביבת הריבית הנמוכה. אך, ימים או שבועות של תיקונים חדים יחסית כלפי מטה, שסביר שיקרו עוד מספר פעמים, יגבירו את התנודתיות וידרשו ממשקיעים אורך רוח לא פשוט.

הברון פיליפ דה רוטשילד ידוע באומרו כי "כשהדם זורם ברחובות, זה הזמן לקנות מניות". לעומת מגזר המניות, שבאופן כללי צפוי לחפש רמות שיא חדשות גם ב-2016, תחום הסחורות הוא תחום שנחבט בצורה הקשה ביותר. מחיר הנפט נמצא בשפל של 12 שנים ומהווה דוגמא בולטת לפעילות ספקולטיבית שמשלבת כמובן עודף היצע וירידה מסוימת בביקוש.

הבעיה עם הסחורות המרכזיות בשוק, כמו נפט וזהב, שהשימוש בהן ככלי אסטרטגי-פוליטי בידי מדינות. אין שום ספק למשל שההחלטה של ערב הסעודית להמשיך להציף את השוק בנפט זול, מכוונת לשתי מטרות המשתלבות זו עם זו, האחת פוליטית-מדינית והיא פגיעה באירן ובארה"ב, והשנייה היא פגיעה במפיקי הנפט ממים עמוקים ומפצלי שמן, שעלות ההפקה שלהם כיום גבוהה יותר ממחיר חבית נפט.

אם נוציא החוצה את הזהב והנפט, מגזר המתכות והמינרלים נחבט בצורה קשה מאוד. המגזר, שכולל בתוכו גם את חומרי הגלם למוצרי צריכה, ספג ירידות מחירים חדות מאוד שגורמות כעת בתורן לצמצום ההיצע. בשוק הסחורות שם המשחק הוא מלאים. במהלך של מספר חודשים המלאים צפויים להצטמצם, ההיצע כבר ירד ויגיע הרגע שבו ביקושי היסוד יפגשו את הצמצום בהיצע, ואנו נראה יציאה מתחתית מחירי הסחורות אל עבר מגמת עלייה משמעותית שעשויה להיות גבוהה יותר מהתחזקות שוק המניות.

שוק חומרי הגלם והסחורות מניע כלכלות ומשפיע באופן מהותי על שוק המניות שלהן. שתי מדינות שצפויות, לפי שעה, ליהנות ממחירי חומרי הגלם הנמוכים הן גרמניה ויפן. שתי  אלה הן יבואניות גדולות מאוד של חומרי גלם, ובמקביל מייצרות מוצרים מוגמרים שנמכרים ברחבי העולם. הרווחיות של חברות יפניות וגרמניות, כמו חברות הרכב והאלקטרוניקה, צפויה בהכרח לעלות ולחפות על הקושי בשווקי היעד למכירה, וכך גם המדדים המובילים במדינות אלה.

לסיכום, התנודתיות בשווקי המניות, הסחורות והמטבעות צפויה להימשך גם בשנת 2016, בתחום הסחורות, נראה כי רובן עומדות למצוא תחתית במהלך השנה הקרובה, אפשרות שמשקיעים צריכים לקחת בחשבון בתכנון המרכיבים בתיק ההשקעות שלהם.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אם אפשר גם לומר לנו מתי יגיע רגע המפגש? (ל"ת)
    יואב 18/01/2016 11:53
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    וואו.מדהים.ממש ברגע המפגש ולא יום לפני או אחרי? (ל"ת)
    יואב 18/01/2016 11:52
    הגב לתגובה זו
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר. 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.