רגע המפגש בין ההיצע לביקוש יביא ליציאה מתחתית ומגמת עלייה

גיל הוד, יועץ בכיר בתחום הטכנולוגיה והפיננסים, על הדרך בה התחילה שנת 2016 וכיצד היא תשפיע על ההמשך ועתיד השווקים
גיל הוד | (2)
נושאים בכתבה נפט סחורות

תחילת שנת 2016 סיפקה לאתרי הכלכלה כותרות עגומות על "פתיחת השנה הגרועה ביותר בשווקים", דאגות מירידה מתמשכת של קצב הצמיחה בסין סיפקו למשקיעים ברחבי העולם סיבה להוריד בחדות את מדדי המניות.

למשקיעים בישראל, כמו גם במקומות אחרים בעולם, ישנה תחושה כאילו אין היכן להשקיע את הכסף. למען האמת, אלה שבוחרים באפיקי ההשקעה המקובלים, אכן צודקים בתחושה הזו. לדוגמא מדד ה-S&P500 רשם תשואה של כ-50% ב-5 השנים האחרונות, אולם מתחילת השנה ועד היום נראתה ירידה כ-5%. לטווח הארוך, עושה רושם שניתן יהיה לצפות להמשך עליות מתונות בזירת המניות בשל המשכיות סביבת הריבית הנמוכה. אך, ימים או שבועות של תיקונים חדים יחסית כלפי מטה, שסביר שיקרו עוד מספר פעמים, יגבירו את התנודתיות וידרשו ממשקיעים אורך רוח לא פשוט.

הברון פיליפ דה רוטשילד ידוע באומרו כי "כשהדם זורם ברחובות, זה הזמן לקנות מניות". לעומת מגזר המניות, שבאופן כללי צפוי לחפש רמות שיא חדשות גם ב-2016, תחום הסחורות הוא תחום שנחבט בצורה הקשה ביותר. מחיר הנפט נמצא בשפל של 12 שנים ומהווה דוגמא בולטת לפעילות ספקולטיבית שמשלבת כמובן עודף היצע וירידה מסוימת בביקוש.

הבעיה עם הסחורות המרכזיות בשוק, כמו נפט וזהב, שהשימוש בהן ככלי אסטרטגי-פוליטי בידי מדינות. אין שום ספק למשל שההחלטה של ערב הסעודית להמשיך להציף את השוק בנפט זול, מכוונת לשתי מטרות המשתלבות זו עם זו, האחת פוליטית-מדינית והיא פגיעה באירן ובארה"ב, והשנייה היא פגיעה במפיקי הנפט ממים עמוקים ומפצלי שמן, שעלות ההפקה שלהם כיום גבוהה יותר ממחיר חבית נפט.

אם נוציא החוצה את הזהב והנפט, מגזר המתכות והמינרלים נחבט בצורה קשה מאוד. המגזר, שכולל בתוכו גם את חומרי הגלם למוצרי צריכה, ספג ירידות מחירים חדות מאוד שגורמות כעת בתורן לצמצום ההיצע. בשוק הסחורות שם המשחק הוא מלאים. במהלך של מספר חודשים המלאים צפויים להצטמצם, ההיצע כבר ירד ויגיע הרגע שבו ביקושי היסוד יפגשו את הצמצום בהיצע, ואנו נראה יציאה מתחתית מחירי הסחורות אל עבר מגמת עלייה משמעותית שעשויה להיות גבוהה יותר מהתחזקות שוק המניות.

שוק חומרי הגלם והסחורות מניע כלכלות ומשפיע באופן מהותי על שוק המניות שלהן. שתי מדינות שצפויות, לפי שעה, ליהנות ממחירי חומרי הגלם הנמוכים הן גרמניה ויפן. שתי  אלה הן יבואניות גדולות מאוד של חומרי גלם, ובמקביל מייצרות מוצרים מוגמרים שנמכרים ברחבי העולם. הרווחיות של חברות יפניות וגרמניות, כמו חברות הרכב והאלקטרוניקה, צפויה בהכרח לעלות ולחפות על הקושי בשווקי היעד למכירה, וכך גם המדדים המובילים במדינות אלה.

לסיכום, התנודתיות בשווקי המניות, הסחורות והמטבעות צפויה להימשך גם בשנת 2016, בתחום הסחורות, נראה כי רובן עומדות למצוא תחתית במהלך השנה הקרובה, אפשרות שמשקיעים צריכים לקחת בחשבון בתכנון המרכיבים בתיק ההשקעות שלהם.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אם אפשר גם לומר לנו מתי יגיע רגע המפגש? (ל"ת)
    יואב 18/01/2016 11:53
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    וואו.מדהים.ממש ברגע המפגש ולא יום לפני או אחרי? (ל"ת)
    יואב 18/01/2016 11:52
    הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.