רגע המפגש בין ההיצע לביקוש יביא ליציאה מתחתית ומגמת עלייה

גיל הוד, יועץ בכיר בתחום הטכנולוגיה והפיננסים, על הדרך בה התחילה שנת 2016 וכיצד היא תשפיע על ההמשך ועתיד השווקים
גיל הוד | (2)
נושאים בכתבה נפט סחורות

תחילת שנת 2016 סיפקה לאתרי הכלכלה כותרות עגומות על "פתיחת השנה הגרועה ביותר בשווקים", דאגות מירידה מתמשכת של קצב הצמיחה בסין סיפקו למשקיעים ברחבי העולם סיבה להוריד בחדות את מדדי המניות.

למשקיעים בישראל, כמו גם במקומות אחרים בעולם, ישנה תחושה כאילו אין היכן להשקיע את הכסף. למען האמת, אלה שבוחרים באפיקי ההשקעה המקובלים, אכן צודקים בתחושה הזו. לדוגמא מדד ה-S&P500 רשם תשואה של כ-50% ב-5 השנים האחרונות, אולם מתחילת השנה ועד היום נראתה ירידה כ-5%. לטווח הארוך, עושה רושם שניתן יהיה לצפות להמשך עליות מתונות בזירת המניות בשל המשכיות סביבת הריבית הנמוכה. אך, ימים או שבועות של תיקונים חדים יחסית כלפי מטה, שסביר שיקרו עוד מספר פעמים, יגבירו את התנודתיות וידרשו ממשקיעים אורך רוח לא פשוט.

הברון פיליפ דה רוטשילד ידוע באומרו כי "כשהדם זורם ברחובות, זה הזמן לקנות מניות". לעומת מגזר המניות, שבאופן כללי צפוי לחפש רמות שיא חדשות גם ב-2016, תחום הסחורות הוא תחום שנחבט בצורה הקשה ביותר. מחיר הנפט נמצא בשפל של 12 שנים ומהווה דוגמא בולטת לפעילות ספקולטיבית שמשלבת כמובן עודף היצע וירידה מסוימת בביקוש.

הבעיה עם הסחורות המרכזיות בשוק, כמו נפט וזהב, שהשימוש בהן ככלי אסטרטגי-פוליטי בידי מדינות. אין שום ספק למשל שההחלטה של ערב הסעודית להמשיך להציף את השוק בנפט זול, מכוונת לשתי מטרות המשתלבות זו עם זו, האחת פוליטית-מדינית והיא פגיעה באירן ובארה"ב, והשנייה היא פגיעה במפיקי הנפט ממים עמוקים ומפצלי שמן, שעלות ההפקה שלהם כיום גבוהה יותר ממחיר חבית נפט.

אם נוציא החוצה את הזהב והנפט, מגזר המתכות והמינרלים נחבט בצורה קשה מאוד. המגזר, שכולל בתוכו גם את חומרי הגלם למוצרי צריכה, ספג ירידות מחירים חדות מאוד שגורמות כעת בתורן לצמצום ההיצע. בשוק הסחורות שם המשחק הוא מלאים. במהלך של מספר חודשים המלאים צפויים להצטמצם, ההיצע כבר ירד ויגיע הרגע שבו ביקושי היסוד יפגשו את הצמצום בהיצע, ואנו נראה יציאה מתחתית מחירי הסחורות אל עבר מגמת עלייה משמעותית שעשויה להיות גבוהה יותר מהתחזקות שוק המניות.

שוק חומרי הגלם והסחורות מניע כלכלות ומשפיע באופן מהותי על שוק המניות שלהן. שתי מדינות שצפויות, לפי שעה, ליהנות ממחירי חומרי הגלם הנמוכים הן גרמניה ויפן. שתי  אלה הן יבואניות גדולות מאוד של חומרי גלם, ובמקביל מייצרות מוצרים מוגמרים שנמכרים ברחבי העולם. הרווחיות של חברות יפניות וגרמניות, כמו חברות הרכב והאלקטרוניקה, צפויה בהכרח לעלות ולחפות על הקושי בשווקי היעד למכירה, וכך גם המדדים המובילים במדינות אלה.

לסיכום, התנודתיות בשווקי המניות, הסחורות והמטבעות צפויה להימשך גם בשנת 2016, בתחום הסחורות, נראה כי רובן עומדות למצוא תחתית במהלך השנה הקרובה, אפשרות שמשקיעים צריכים לקחת בחשבון בתכנון המרכיבים בתיק ההשקעות שלהם.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אם אפשר גם לומר לנו מתי יגיע רגע המפגש? (ל"ת)
    יואב 18/01/2016 11:53
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    וואו.מדהים.ממש ברגע המפגש ולא יום לפני או אחרי? (ל"ת)
    יואב 18/01/2016 11:52
    הגב לתגובה זו
AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:

AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין: