רגע המפגש בין ההיצע לביקוש יביא ליציאה מתחתית ומגמת עלייה

גיל הוד, יועץ בכיר בתחום הטכנולוגיה והפיננסים, על הדרך בה התחילה שנת 2016 וכיצד היא תשפיע על ההמשך ועתיד השווקים
גיל הוד | (2)
נושאים בכתבה נפט סחורות

תחילת שנת 2016 סיפקה לאתרי הכלכלה כותרות עגומות על "פתיחת השנה הגרועה ביותר בשווקים", דאגות מירידה מתמשכת של קצב הצמיחה בסין סיפקו למשקיעים ברחבי העולם סיבה להוריד בחדות את מדדי המניות.

למשקיעים בישראל, כמו גם במקומות אחרים בעולם, ישנה תחושה כאילו אין היכן להשקיע את הכסף. למען האמת, אלה שבוחרים באפיקי ההשקעה המקובלים, אכן צודקים בתחושה הזו. לדוגמא מדד ה-S&P500 רשם תשואה של כ-50% ב-5 השנים האחרונות, אולם מתחילת השנה ועד היום נראתה ירידה כ-5%. לטווח הארוך, עושה רושם שניתן יהיה לצפות להמשך עליות מתונות בזירת המניות בשל המשכיות סביבת הריבית הנמוכה. אך, ימים או שבועות של תיקונים חדים יחסית כלפי מטה, שסביר שיקרו עוד מספר פעמים, יגבירו את התנודתיות וידרשו ממשקיעים אורך רוח לא פשוט.

הברון פיליפ דה רוטשילד ידוע באומרו כי "כשהדם זורם ברחובות, זה הזמן לקנות מניות". לעומת מגזר המניות, שבאופן כללי צפוי לחפש רמות שיא חדשות גם ב-2016, תחום הסחורות הוא תחום שנחבט בצורה הקשה ביותר. מחיר הנפט נמצא בשפל של 12 שנים ומהווה דוגמא בולטת לפעילות ספקולטיבית שמשלבת כמובן עודף היצע וירידה מסוימת בביקוש.

הבעיה עם הסחורות המרכזיות בשוק, כמו נפט וזהב, שהשימוש בהן ככלי אסטרטגי-פוליטי בידי מדינות. אין שום ספק למשל שההחלטה של ערב הסעודית להמשיך להציף את השוק בנפט זול, מכוונת לשתי מטרות המשתלבות זו עם זו, האחת פוליטית-מדינית והיא פגיעה באירן ובארה"ב, והשנייה היא פגיעה במפיקי הנפט ממים עמוקים ומפצלי שמן, שעלות ההפקה שלהם כיום גבוהה יותר ממחיר חבית נפט.

אם נוציא החוצה את הזהב והנפט, מגזר המתכות והמינרלים נחבט בצורה קשה מאוד. המגזר, שכולל בתוכו גם את חומרי הגלם למוצרי צריכה, ספג ירידות מחירים חדות מאוד שגורמות כעת בתורן לצמצום ההיצע. בשוק הסחורות שם המשחק הוא מלאים. במהלך של מספר חודשים המלאים צפויים להצטמצם, ההיצע כבר ירד ויגיע הרגע שבו ביקושי היסוד יפגשו את הצמצום בהיצע, ואנו נראה יציאה מתחתית מחירי הסחורות אל עבר מגמת עלייה משמעותית שעשויה להיות גבוהה יותר מהתחזקות שוק המניות.

שוק חומרי הגלם והסחורות מניע כלכלות ומשפיע באופן מהותי על שוק המניות שלהן. שתי מדינות שצפויות, לפי שעה, ליהנות ממחירי חומרי הגלם הנמוכים הן גרמניה ויפן. שתי  אלה הן יבואניות גדולות מאוד של חומרי גלם, ובמקביל מייצרות מוצרים מוגמרים שנמכרים ברחבי העולם. הרווחיות של חברות יפניות וגרמניות, כמו חברות הרכב והאלקטרוניקה, צפויה בהכרח לעלות ולחפות על הקושי בשווקי היעד למכירה, וכך גם המדדים המובילים במדינות אלה.

לסיכום, התנודתיות בשווקי המניות, הסחורות והמטבעות צפויה להימשך גם בשנת 2016, בתחום הסחורות, נראה כי רובן עומדות למצוא תחתית במהלך השנה הקרובה, אפשרות שמשקיעים צריכים לקחת בחשבון בתכנון המרכיבים בתיק ההשקעות שלהם.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אם אפשר גם לומר לנו מתי יגיע רגע המפגש? (ל"ת)
    יואב 18/01/2016 11:53
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    וואו.מדהים.ממש ברגע המפגש ולא יום לפני או אחרי? (ל"ת)
    יואב 18/01/2016 11:52
    הגב לתגובה זו
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.