התשואה שנגרעת כעת מהמדדים בת"א, לא תחזור לעולם

זיו פניני מנהל לקוחות נגזרים וסיכונים פיננסים, אי.בי.אי שירותי בורסה, על השפעות עידכוני המדדים. מהם היתרונות והחסרונות בעידכונים תכופים?

זיו פניני | (12)
נושאים בכתבה עידכון מדדים

מדדי המניות ואגרות חוב הינם המראה של שוק ההון המקומי. חשיבותם באה לידי ביטוי, הן במונחי מעקב סטטיסטי אחר ביצועי הסקטור הרלבנטי, הן כמדד יחס לשווקים אחרים ולתיקי השקעות רלבנטיים והן לנכס הבסיס האהוב כל כך על המשקיע הפסיבי שרוצה להחזיק "את השוק" בצורה הפסיבית היעילה ביותר בשנים האחרונות.

גם עדכון המדדים חשוב מאוד, שכן המדד צריך לשמור על מספר קריטריונים מחמירים ולעמוד בסטנדרטים שהבורסה התחייבה אליהם. כל מדד מייצג הבטחה מסוימת והבורסה מעדכנת את ניירות הערך במדד בהתאם להגדרת המדד ולטובת המשקיעים הבוטחים במדד כזה או אחר.

נושא עדכון המדדים הוא רגיש. מצד אחד, אם תעבור תקופה ארוכה ללא עדכון, הרי שהמדד יכול לסטות מהגדרתו. מצד שני, עדכוני מדד דחופים יוצרים "גריעת תשואה" מהמדד, מכיוון שהמניות שנכנסות אליו עולות כבר טרם כניסתן ויורדות איתו יחד לאחר העדכון. במניות שיוצאות ממדד קורה תהליך הפוך - הן יורדות לקראת יציאה טכנית מהמדד ומתקנות לאחר העדכון, בלעדיו.

תהליך זה של גריעת תשואה מוכר בעולם. אולם הוא מתעצם בשווקים בהם החזקת הציבור גדולה מאוד בתעודות ביחס למחזור בנכסי הבסיס הרלבנטיים - מה שמאפיין את השוק בישראל.

במצבי עולם רגילים, אנו מצפים שהחלפת ניירות הערך יהיו בשולי המדד, כך שהמניות האחרונות ברשימה, בעלות המשקל הנמוך ביותר, יתחלפו ביניהן תוך גריעת תשואה מינימלית למשקיע.

כאשר מניה או אגרת חוב נכנסת למדד בראש הרשימה (למשל, באמצעות רישום כפול) ומקבלת מיד משקל גדול מתוך סך כל המדד, הרי שהתהליך המוזכר מתרחש ביתר שאת וגורע מהמדד תשואה שלא תחזור לעולם! ברור שלעדכון יש אינטרס סמוי - הגדלת מחזורי המסחר, אולם הגדלה זו הינה טכנית בעיקרה, ואין היא מוסיפה לנזילות האפקטיבית היומיומית של הניירות במדד.

כאשר חברה גדולה רוצה להיכנס למדד, היא נרשמת למסחר ומספקת את המניות לתעודות הסל. כאן נשאלות מיד שאלות נוספות על התהליך שמתבצע:

  • אם המניות רשומות למסחר, הרי שיש בעל עניין גדול שמוכר סחורה ללא השפעה על המחיר - האם זה המחיר הכלכלי בו היה מפיץ את הסחורה?
  • אם המניות אינן רשומות למסחר, האם אין כאן הנפקה נוספת בדלת האחורית ללא ידיעת קונה הסחורה הפסיבי?
  • האם לעוד חברות כדאי לשקול את התהליך המעניין הזה לקראת עדכוני המדדים הבאים?
  • האם תהליך דומה יתרחש גם באגרות חוב, או שכאן הבעייתיות ברורה וצורמת?
  • האם מעל משקל מסוים לא כדאי להכניס את ניירות הערך במשקל עולה לינארית במספר עדכוני מדד רציפים ולא באחד? האם כדאי אולי לעדכן בתדירות קטנה יותר? 

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

אני מודע לחלוטין שיש כאן אינטרס מנוגד וסוג של "טריידאופ". כדאי לעצור ולחשוב, כמה פעמים אנו מעדכנים את המדד. בנוסף, ברור כי יש קבוצות שהחלפת המדדים יוצרות עבורן רווח לא מבוטל וסוג של ספורט שקבע לעצמו כללים כבר הרבה זמן. חשוב להבין שרוב התעודות מכירות בבעיה זו, אך לא יכולות לקנות לפני או אחרי. הן מחויבות לקנות אך ורק ביום הקובע ללא קשר למחיר, ונשענות אך ורק על רצון השוק וקבוצות הנוסטרו הגדולות שתספקנה להן את העדכון בגריעת תשואה מינימלית.

אגב, התרופה של שוק נזיל ויעיל לתופעת גריעת התשואה היא האפשרות לפעילות הופכית עבור שחקנים גדולים, גופי פנסיה, נוסטרו, קרנות גידור ואולי גם בתשקיפים של תעודות עתידיות. גם הרגולטור צריך להקל על פעילותם של גופים גדולים - אלו שחשובים לנזילות השווקים.  

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    המפציץ 15/11/2015 15:44
    הגב לתגובה זו
    אוהב לקרוא את הסקירות והניתוחים שלך מה עם איזה תכנית כלכלית בטלויזיה?
  • 9.
    זי"פ 12/11/2015 09:15
    הגב לתגובה זו
    8- אני בהחלט חושב שאתה צודק ומלכתחילה לא זו הייתה הכוונה אלה פרצה שכעת מנסים לסוגרה... 7 - תודה רבה ;)
  • 8.
    שחקן קטן 12/11/2015 08:46
    הגב לתגובה זו
    הבורסה התעשתה, הרשות מגמגמת אבל גם היא לא רואה טוב את המהלך. וכולם הבינו שלטווח ארוך כולנו נפגע בצורה כזו.
  • 7.
    בר כוכבא 11/11/2015 23:27
    הגב לתגובה זו
    קידום בסטטוס...
  • 6.
    זי"פ 11/11/2015 21:39
    הגב לתגובה זו
    1,2 - יש משהו במה שאתם כותבים.. אבל אפשר להתבטא אחרת... 3- תמיד עדיף שוק בו יש הרבה שחקנים/ תחרות/ נזילות ואינו ריכוזי...לגבי הרגולטור, הוא אכן מגביל בעקיפין את אותם הגופים ארוכי הטווח שאמורים להנזיל את השחקנים קצרי הטווח... ולהפך... 4- אכן אי ודאות אינו נוח לשוק בהמעטה...אבל גם הבורסה סוגרת פרצה זו בתקנות...ראה פרסומים אחרונים, 5 - גריעת תשואה תמיד קיימת... בקטן - כאשר המניות עולות במדדים צריך לקנותם עוד וכאשר יורדות צריך למכור... בגדול - כאשר נכנסת מניה חיצונית גדולה ואת משקלה מוכרים בשאר או כאשר א"גח גדולות יוצאות עקב תספורת או בעיית נזילות/ דירוג ואז יציאתה גורעת תשואה גם כן... לגבי מה שציינת כמקרה ספציפי תאורטי הרי שהוא ייתכן.. אך ככלל במיוחד כאשר מניה גדולה נכנסת ישירות פנימה יש תופעת גריעה מתמשכת... אתה מוזמן לבדוק אחורה את מדדי האגח והמניות הגדולים...
  • מני 12/11/2015 09:54
    הגב לתגובה זו
    אגב אוהב לקרוא את דעותיך. אולי לא תמיד מסכים אבל תמיד מנוסח בבהירות
  • 5.
    מני 11/11/2015 18:02
    הגב לתגובה זו
    לפי הטענה הזו, אם ממד תא 25 סובל מ"גריעת תשואה" אז מדד תא 75 אמור להנות מ"תוספת תשואה" בזמן עדכון המדד, בגלל המניות שעוברות למדד תא 25 ואלו שמצטרפות ממדד 25. (אלו שיוצאות ונכנסות ממדד 75 למדד נמוך יותר הן זניחות בהשפעה) צריך לבדוק את הנושא
  • סוחר 12/11/2015 07:06
    הגב לתגובה זו
    לא כי שאר המניות שיוצאות מהמדד מאבדות את היתרון הזה..והם בכלל לא סחירות ומניות מבחוץ במשקל גדול זה הכי גרוע. וכשאגחים יורדים להם הדרוגים זה גורע המון מהמדדים כי הם יורדים חזק עוד לפני המכירות של התעודות וכך הם מעלים תשואה בתוך המדד ומשלמים אותה מחוץ למדד. כול שינוי מדדים אגרסיבי גורע תשואה..אבל אל תדאג יש מי שמרויח מזה..וזה לא אתה..
  • 4.
    סוחר נוסטרו 11/11/2015 17:23
    הגב לתגובה זו
    גם בלאגן, גם הודעה בשנייה האחרונה, גם אי ודאות וגם מכרו את כול המניות ובצעו גריעת תשואה בתא 100 ועכשיו גם יצטרכו לקנות בשוק את המניה?!?
  • 3.
    גריעת תשואה 11/11/2015 09:14
    הגב לתגובה זו
    להגיב לעיוותים להפך, הם יוצרים אותם כיוון שכל גופי הגמל מחזיקים תעודות במקום אגח ומניות שהרגולטור לא ייטפל אליהם עכשיו מי בדיוק צריך לאזן את השינויים? צריך להגיד תודה לנוסטרואים ולקוות שיהיו הרבה כמוהם ותהיה תחרות ונזילות, לגבי הבורסה לא מעיניין אותה העיקר מחזורים, לגבי הרשות? הם עסוקים בסגירת פרצות קטנות פה ושם...
  • 2.
    זו הסיבה שמיינקנד הגיע לכאן בכלל... (ל"ת)
    אחד העם 11/11/2015 08:46
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    סוחר 11/11/2015 08:43
    הגב לתגובה זו
    תהליך כזה אכן גורע תשואה ומוציא את המדדים בישראל בתשואת חסר מול העולם. בכלל כול מי שמגיע לישראל כאן לאחרונה זה רק כדי לעשות סיבוב...
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר. 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.