מדדי המניות ואגרות חוב הינם המראה של שוק ההון המקומי. חשיבותם באה לידי ביטוי, הן במונחי מעקב סטטיסטי אחר ביצועי הסקטור הרלבנטי, הן כמדד יחס לשווקים אחרים ולתיקי השקעות רלבנטיים והן לנכס הבסיס האהוב כל כך על המשקיע הפסיבי שרוצה להחזיק "את השוק" בצורה הפסיבית היעילה ביותר בשנים האחרונות.

גם עדכון המדדים חשוב מאוד, שכן המדד צריך לשמור על מספר קריטריונים מחמירים ולעמוד בסטנדרטים שהבורסה התחייבה אליהם. כל מדד מייצג הבטחה מסוימת והבורסה מעדכנת את ניירות הערך במדד בהתאם להגדרת המדד ולטובת המשקיעים הבוטחים במדד כזה או אחר.

נושא עדכון המדדים הוא רגיש. מצד אחד, אם תעבור תקופה ארוכה ללא עדכון, הרי שהמדד יכול לסטות מהגדרתו. מצד שני, עדכוני מדד דחופים יוצרים "גריעת תשואה" מהמדד, מכיוון שהמניות שנכנסות אליו עולות כבר טרם כניסתן ויורדות איתו יחד לאחר העדכון. במניות שיוצאות ממדד קורה תהליך הפוך - הן יורדות לקראת יציאה טכנית מהמדד ומתקנות לאחר העדכון, בלעדיו.

תהליך זה של גריעת תשואה מוכר בעולם. אולם הוא מתעצם בשווקים בהם החזקת הציבור גדולה מאוד בתעודות ביחס למחזור בנכסי הבסיס הרלבנטיים - מה שמאפיין את השוק בישראל.

• הבורסה מבקשת לבטל את עדכון המדדים הקרוב של חודש אוגוסט
• עדכון הרכב מדדי המניות החצי שנתי. אלו המניות שבפנים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

במצבי עולם רגילים, אנו מצפים שהחלפת ניירות הערך יהיו בשולי המדד, כך שהמניות האחרונות ברשימה, בעלות המשקל הנמוך ביותר, יתחלפו ביניהן תוך גריעת תשואה מינימלית למשקיע.

כאשר מניה או אגרת חוב נכנסת למדד בראש הרשימה (למשל, באמצעות רישום כפול) ומקבלת מיד משקל גדול מתוך סך כל המדד, הרי שהתהליך המוזכר מתרחש ביתר שאת וגורע מהמדד תשואה שלא תחזור לעולם! ברור שלעדכון יש אינטרס סמוי - הגדלת מחזורי המסחר, אולם הגדלה זו הינה טכנית בעיקרה, ואין היא מוסיפה לנזילות האפקטיבית היומיומית של הניירות במדד.

כאשר חברה גדולה רוצה להיכנס למדד, היא נרשמת למסחר ומספקת את המניות לתעודות הסל. כאן נשאלות מיד שאלות נוספות על התהליך שמתבצע:

• אם המניות רשומות למסחר, הרי שיש בעל עניין גדול שמוכר סחורה ללא השפעה על המחיר - האם זה המחיר הכלכלי בו היה מפיץ את הסחורה?
• אם המניות אינן רשומות למסחר, האם אין כאן הנפקה נוספת בדלת האחורית ללא ידיעת קונה הסחורה הפסיבי?
• האם לעוד חברות כדאי לשקול את התהליך המעניין הזה לקראת עדכוני המדדים הבאים?
• האם תהליך דומה יתרחש גם באגרות חוב, או שכאן הבעייתיות ברורה וצורמת?
• האם מעל משקל מסוים לא כדאי להכניס את ניירות הערך במשקל עולה לינארית במספר עדכוני מדד רציפים ולא באחד? האם כדאי אולי לעדכן בתדירות קטנה יותר? 

• על ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?
• הבית הלבן באוויר: סיפורו של המטוס שהוביל את הנשיא טראמפ לישראל
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• על ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?

אני מודע לחלוטין שיש כאן אינטרס מנוגד וסוג של "טריידאופ". כדאי לעצור ולחשוב, כמה פעמים אנו מעדכנים את המדד. בנוסף, ברור כי יש קבוצות שהחלפת המדדים יוצרות עבורן רווח לא מבוטל וסוג של ספורט שקבע לעצמו כללים כבר הרבה זמן. חשוב להבין שרוב התעודות מכירות בבעיה זו, אך לא יכולות לקנות לפני או אחרי. הן מחויבות לקנות אך ורק ביום הקובע ללא קשר למחיר, ונשענות אך ורק על רצון השוק וקבוצות הנוסטרו הגדולות שתספקנה להן את העדכון בגריעת תשואה מינימלית.

אגב, התרופה של שוק נזיל ויעיל לתופעת גריעת התשואה היא האפשרות לפעילות הופכית עבור שחקנים גדולים, גופי פנסיה, נוסטרו, קרנות גידור ואולי גם בתשקיפים של תעודות עתידיות. גם הרגולטור צריך להקל על פעילותם של גופים גדולים - אלו שחשובים לנזילות השווקים.