ישנו כלל אצבע ששוק ההון נע במחזורים של כ-7 שנים בין משבר כלכלי אחד למשנהו. כל מחזור מורכב מכחמש שנים של צמיחה ועוד כשנתיים של דישדוש בשווקים. באפריל 2014 אנו מוצאים את המשקיעים לאחר מגמת עלייה הנמשכת כבר חמש שנים מאז רמת השפל ב-3.9.2009. עדות לעליות אלו ניתן למצוא לא רק במדדים כמו המעו"ף וה-500 S&P, שחוגגים לאחרונה שיאי כל הזמנים, אלא גם בכמות ההנפקות הציבוריות.

אמנם הנפקות הן חלק טבעי מהנוף של שוק ההון, אך התדירות והאיכות שלהן יכולה לתת לנו כמה תובנות על השוק ותאבון המשקיעים לסיכון. חברות רבות בוחרות לגייס הון בהנפקות ציבורית ולא דרך המגזר הבנקאי, בין אם זה רק למטרת גיוס חוב או ע"י הפיכה לחברה ציבורית. החברות לא עושות את זה ממניעים חברתיים, אלא מכיוון שזה יותר קל וזול, למרות מעורבות הרגולציה.

בהנפקה של ני"ע החברה לא רק מגוונת את מקורות המימון שלה, אלא למעשה חותכת את הבנק כמתווך בינה לבין המשקיעים - דבר המאפשר לה להגיע לתנאים טובים יותר (אחרת לא הייתה פונה לשוק ההון). אותו מפגש ישיר בין ציבור המשקיעים לחברה הוא בהינתן שהם באמת מצליחים להגיע להסכמה על תנאי ההנפקה. החלק האחרון הוא לא עניין של מה בכך - מספיק ללכת כמה שנים אחורה בזמן כדי להיזכר בתקופות בהן המשקיעים לא רצו לשמוע שום דבר שקשור להנפקות.

על רקע המשבר הכלכלי האחרון ב-2008 רמת האי אמון שהשתקפה במחירי האג"ח הקונצרניות בבורסה בת"א תמחרו פשיטת רגל של כמחצית מהחברות בשוק. אבל לא צריך משבר כלכלי כלל עולמי כדי להקטין את תאבון המשקיעים לסיכון, לעיתים מספיק איזה טייקון שנכנס לחובות בשביל להבריח את המשקיעים לני"ע ממשלתיים (ראו שנת 2011 שהיתה אמורה להיות "שנת המניות").

• פרודלים בדרך להנפקה, השווי הצפוי 1.7-1.8 מיליארד שקל
• סוגת בדרך לבורסה לפי שווי של 1.2-1.3 מיליארד שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לדעתי הרקע להתאוששות המרשימה שהמדדים רשמו בשנים האחרונות הוא לא רק כלכלי אלא גם מוניטרי. הרי עם פרוץ המשבר האחרון הבנקים המרכזיים בעולם, ובמיוחד בארה"ב, החלו בגל של הורדות ריבית אגרסיבית ותוכניות להרחבה כמותית בשאיפה לתמרץ את הכלכלה ולהניע את המשקיעים לצאת מהבונקרים.

לכן כיום, כשאירופה במיתון, עתיד שוק העבודה באמריקה לא ברור ומי בכלל יודע מה באמת קורה בסין - לדעתי צריך לייחס את העליות במדדים הנ"ל גם לכמות הכסף האדירה שיש בשוק. נזילות זו השפיעה על כל מחירי הנכסים בשווקים - מאג"ח ממשלתית /קונצרנית בדירוג גבוה לאג"ח ה-HIGH YIELD ואפילו לסחורות ומניות (ואף מילה על מחירי הנדל"ן בארץ). חשוב להבין שכאשר התשואה הריאלית באפיקים הסולידים הקצרים שלילית - המשקיעים חייבים להגדיל סיכון על מנת לשמור על ערך הכסף שלהם, וכשמחירי הנכסים בשוק כבר לא זולים - זה הזמן להנפיק עוד נכסים.

החברות שרואות את הירידה בריבית ובתשואות, מזהות את התיאבון לסיכון של המשקיעים וממהרות לנצל את חלון ההזדמנויות המאפשר גם לחברות עם איתנות פיננסית נמוכה יחסית להגיע לשוק. ברבעון הראשון בארה"ב נרשמו כבר יותר מ-100 הנפקות - קצב הנפקות השנתי הגבוה ביותר בעשור האחרון.

• שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
• נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

בארץ כמות ההנפקות הכוללת אמנם ירדה ברבעון הראשון לעומת שנה שעברה, אבל כשמסתכלים על גיוסי החוב של חברות לא מדורגות רואים עלייה של 200% ביחס לרבעון הרביעי של 2013 או גידול של 100% ביחס לרבעון המקביל ב-2013. יש משקיעים שרואים בכמות, ובעיקר באיכות ההנפקות הללו, כסמן להתנתקות של שוק ההון מהכלכלה האמיתית. לדוגמא חברת קינג (יצרנית המשחק "קנדי קראש") שהצליחה רק במארס האחרון להנפיק לפי שווי שוק של מעל 7 מיליארד דולר.

אינני מסכים עם הטענה שההנפקה הנ"ל היא הוכחה שהשוק הגיע למצב של בועה המתקרבת למימדים של בועת האינטרנט בדומה המילניום הקודם. בעוד שבשנת 2000 הגיל הממוצע של חברה בהנפקה בארה"ב היה 6 שנים, היום הממוצע עומד על 12. למרות עיוותי המחירים שעודפי הנזילות של השנים האחרונות יצרו, המחיר החציוני של מניות בעת הנפקה בשנה האחרונה היה גדול רק פי 5.2 מהכנסות החברה, לעומת פי 30 בשנות ה-2000.

אני מאמין שאין כאן בועה, אלא חברות שמנצלות הזדמנות לגיוסי חוב לפני שהגלגל הכלכלי מתחיל להסתובב מחדש. איתות זה אמור להצטרף לרבים אחרים ולשדר לקהל המשקיעים שהתרגלו לתשואות מרשימות בשנים האחרונות שמה שהיה זה לא מה שיהיה. אי אפשר לתזמן את השוק, לכן תמיד צריך להיות בחשיפה כלשהי לשוק.

למרות זאת יש זמנים שבהם רצוי לנקוט בזהירות, במיוחד אם אתם לקראת השקעה מהותית, רכישת דירה או יציאה לפנסיה. אם רשמתם תשואות יפות בשנים האחרונות הגיע הזמן לקבע רווחים ולהוריד את רמת הסיכון בתיק. למשקיעים שלא העריכו נכון את תאבון השווקים, יושבים כבר על הגדר מספר חודשים ורואים את השוק בורח להם למעלה, שווה לחשוב פעמיים לפני שמגדילים סיכון בתיק ההשקעות בשלב זה. לפעמים עדיף לא להפסיד מאשר לנסות להרוויח, והעיקר תמיד להתחשב בשנאת הסיכון וטווח ההשקעה האישי.