כדאיות הנפקות בזמנים של עליות בשוק ההון
ישנו כלל אצבע ששוק ההון נע במחזורים של כ-7 שנים בין משבר כלכלי אחד למשנהו. כל מחזור מורכב מכחמש שנים של צמיחה ועוד כשנתיים של דישדוש בשווקים. באפריל 2014 אנו מוצאים את המשקיעים לאחר מגמת עלייה הנמשכת כבר חמש שנים מאז רמת השפל ב-3.9.2009. עדות לעליות אלו ניתן למצוא לא רק במדדים כמו המעו"ף וה-500 S&P, שחוגגים לאחרונה שיאי כל הזמנים, אלא גם בכמות ההנפקות הציבוריות.
אמנם הנפקות הן חלק טבעי מהנוף של שוק ההון, אך התדירות והאיכות שלהן יכולה לתת לנו כמה תובנות על השוק ותאבון המשקיעים לסיכון. חברות רבות בוחרות לגייס הון בהנפקות ציבורית ולא דרך המגזר הבנקאי, בין אם זה רק למטרת גיוס חוב או ע"י הפיכה לחברה ציבורית. החברות לא עושות את זה ממניעים חברתיים, אלא מכיוון שזה יותר קל וזול, למרות מעורבות הרגולציה.
בהנפקה של ני"ע החברה לא רק מגוונת את מקורות המימון שלה, אלא למעשה חותכת את הבנק כמתווך בינה לבין המשקיעים - דבר המאפשר לה להגיע לתנאים טובים יותר (אחרת לא הייתה פונה לשוק ההון). אותו מפגש ישיר בין ציבור המשקיעים לחברה הוא בהינתן שהם באמת מצליחים להגיע להסכמה על תנאי ההנפקה. החלק האחרון הוא לא עניין של מה בכך - מספיק ללכת כמה שנים אחורה בזמן כדי להיזכר בתקופות בהן המשקיעים לא רצו לשמוע שום דבר שקשור להנפקות.
על רקע המשבר הכלכלי האחרון ב-2008 רמת האי אמון שהשתקפה במחירי האג"ח הקונצרניות בבורסה בת"א תמחרו פשיטת רגל של כמחצית מהחברות בשוק. אבל לא צריך משבר כלכלי כלל עולמי כדי להקטין את תאבון המשקיעים לסיכון, לעיתים מספיק איזה טייקון שנכנס לחובות בשביל להבריח את המשקיעים לני"ע ממשלתיים (ראו שנת 2011 שהיתה אמורה להיות "שנת המניות").
- סוגת בדרך לבורסה לפי שווי של 1.2-1.3 מיליארד שקל
- המניה של האחים וינקלבוס צונחת מתחת למחיר ההנפקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדעתי הרקע להתאוששות המרשימה שהמדדים רשמו בשנים האחרונות הוא לא רק כלכלי אלא גם מוניטרי. הרי עם פרוץ המשבר האחרון הבנקים המרכזיים בעולם, ובמיוחד בארה"ב, החלו בגל של הורדות ריבית אגרסיבית ותוכניות להרחבה כמותית בשאיפה לתמרץ את הכלכלה ולהניע את המשקיעים לצאת מהבונקרים.
לכן כיום, כשאירופה במיתון, עתיד שוק העבודה באמריקה לא ברור ומי בכלל יודע מה באמת קורה בסין - לדעתי צריך לייחס את העליות במדדים הנ"ל גם לכמות הכסף האדירה שיש בשוק. נזילות זו השפיעה על כל מחירי הנכסים בשווקים - מאג"ח ממשלתית /קונצרנית בדירוג גבוה לאג"ח ה-HIGH YIELD ואפילו לסחורות ומניות (ואף מילה על מחירי הנדל"ן בארץ). חשוב להבין שכאשר התשואה הריאלית באפיקים הסולידים הקצרים שלילית - המשקיעים חייבים להגדיל סיכון על מנת לשמור על ערך הכסף שלהם, וכשמחירי הנכסים בשוק כבר לא זולים - זה הזמן להנפיק עוד נכסים.
החברות שרואות את הירידה בריבית ובתשואות, מזהות את התיאבון לסיכון של המשקיעים וממהרות לנצל את חלון ההזדמנויות המאפשר גם לחברות עם איתנות פיננסית נמוכה יחסית להגיע לשוק. ברבעון הראשון בארה"ב נרשמו כבר יותר מ-100 הנפקות - קצב הנפקות השנתי הגבוה ביותר בעשור האחרון.
- מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
- על ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
בארץ כמות ההנפקות הכוללת אמנם ירדה ברבעון הראשון לעומת שנה שעברה, אבל כשמסתכלים על גיוסי החוב של חברות לא מדורגות רואים עלייה של 200% ביחס לרבעון הרביעי של 2013 או גידול של 100% ביחס לרבעון המקביל ב-2013. יש משקיעים שרואים בכמות, ובעיקר באיכות ההנפקות הללו, כסמן להתנתקות של שוק ההון מהכלכלה האמיתית. לדוגמא חברת קינג (יצרנית המשחק "קנדי קראש") שהצליחה רק במארס האחרון להנפיק לפי שווי שוק של מעל 7 מיליארד דולר.
אינני מסכים עם הטענה שההנפקה הנ"ל היא הוכחה שהשוק הגיע למצב של בועה המתקרבת למימדים של בועת האינטרנט בדומה המילניום הקודם. בעוד שבשנת 2000 הגיל הממוצע של חברה בהנפקה בארה"ב היה 6 שנים, היום הממוצע עומד על 12. למרות עיוותי המחירים שעודפי הנזילות של השנים האחרונות יצרו, המחיר החציוני של מניות בעת הנפקה בשנה האחרונה היה גדול רק פי 5.2 מהכנסות החברה, לעומת פי 30 בשנות ה-2000.
אני מאמין שאין כאן בועה, אלא חברות שמנצלות הזדמנות לגיוסי חוב לפני שהגלגל הכלכלי מתחיל להסתובב מחדש. איתות זה אמור להצטרף לרבים אחרים ולשדר לקהל המשקיעים שהתרגלו לתשואות מרשימות בשנים האחרונות שמה שהיה זה לא מה שיהיה. אי אפשר לתזמן את השוק, לכן תמיד צריך להיות בחשיפה כלשהי לשוק.
למרות זאת יש זמנים שבהם רצוי לנקוט בזהירות, במיוחד אם אתם לקראת השקעה מהותית, רכישת דירה או יציאה לפנסיה. אם רשמתם תשואות יפות בשנים האחרונות הגיע הזמן לקבע רווחים ולהוריד את רמת הסיכון בתיק. למשקיעים שלא העריכו נכון את תאבון השווקים, יושבים כבר על הגדר מספר חודשים ורואים את השוק בורח להם למעלה, שווה לחשוב פעמיים לפני שמגדילים סיכון בתיק ההשקעות בשלב זה. לפעמים עדיף לא להפסיד מאשר לנסות להרוויח, והעיקר תמיד להתחשב בשנאת הסיכון וטווח ההשקעה האישי.
- 1.המלך הכוזרי 16/04/2014 07:50הגב לתגובה זוזווית מעניינת אבל לדעתי הנזילות המשוגעת היא האשמה בכל העליות הללו ושום דבר אחר וברוב זה יתפוצץ לנו בפנים
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
