דולר אינדקס: הימורים על התאוששות ארה"ב באמצעות השקעות

רונן קפלוטו, מנהל קרנות אג"ח במגדל שוקי הון, מתייחס לציפיות השוק באשר להתאוששות הכלכלה הגדולה בעולם
רונן קפלוטו |
נושאים בכתבה אג"ח ארה"ב

הדולר אינדקס (DXY) הוא מדד סחיר המבטא את שוויו של הדולר האמריקני כנגד סל מטבעות מובילים בעולם. בורסת ICE בארה"ב מלקטת ציטוטי מטבע מ-500 בנקים שונים ברחבי העולם, ומעבירה את סל המטבעות לציבור הסוחרים. קניה של החוזה הינה לקיחת פוזיציה על התחזקות הדולר או לחלופין היחלשות סל המטבעות הנגדי.

החוזים על המדד נהנים מסחירות עצומה. המסחר באופציות על החוזה נעשה במרווחי BID-ASK נמוכים מאוד. המדד עצמו מורכב מ-57.6% מטבע האירו, 13.6% ין יפני, 11.9% פאונד בריטי, 9.1% דולר קנדי, 4.2% קרונה שבדית ו-3.6% פרנק שוויצרי - הרכב שלא השתנה כלל מאז 1973, למעט עדכון אחד ב-1999, עת הוחלפו המטבעות האירופיים במדד במטבע האירו.

מה משפיע על ערך מטבעות?

לפי התאוריות הרווחות, המשתנה המובהק ביותר לערכם של מטבעות והציפיות לשער הריבית הוא מחיר הכסף. לדוגמא, מכירה של 10,000 דולר כנגד השקל שקולה לפעולות הבאות:

1. לקיחת הלוואה של 10000 דולר

2. מכירת הדולרים בסכום ההלוואה - קניית הסכום השקלי שלווינו

3. הפקדת השקלים שנקנו בפיקדון

- בדוגמא זו נשלם ריבית על הלוואה ברמה של כ-0.25% על הפיקדון נוקבל ריבית של כ-1%. הרווח ביום ביצוע העסקה הינו 0.75%, לכן היינו מצפים לפיצוי בשער המטבע בגובה זה ולהתחזקות השקל, בדיוק כפי שקרה בשנים האחרונות בפועל.

לסיכום, היכן שהריבית הצפויה גבוהה יותר - שער המטבע אמור להתחזק. בהקבלה לעולמנו, ככל שפער הריביות הצפוי של השקל מול הדולר יישאר חיובי, אין, לפי תיאוריה זו, לצפות להתחזקות הדולר, בו שער הריבית נמוך יותר.

מסביר נוסף לשווי מטבעות הינו תשואת הנכסים הפיננסים הנקובים במטבע הצפויה על ידי השוק .

כלומר, מדינות שהשוק צופה כי שווקי ההון שלהם יניבו תשואות גבוהות יחסית, ייהנו מזרימות הון חיוביות ומרכישות המטבע שלהן, שיגרמו להתחזקותו.

הסתכלות בגרפים של המדד כנגד ה 500S&P תגלה מתאם גבוה מאוד בין הצמד.

תאוריה נוספת המנסה להסביר את שווי המטבעות הינה כוח הקניה של המשק במטבע המקומי, המוכר בראשי התיבות PPP -purchasing power parity . הדרך האינטואיטיבית ביותר להבין את המשמעות של PPP הינו מדד המק'דונלדס המוכר , המשווה את מחירי ארוחת מק'דונלדס סטנדרטית בכל מדינה , במטבע המקומי ומטרתו לייצג את כוח הקניה של המטבע .

לסיכום, ציפיות השוק לעליית ריבית בדולר מדברות על התקופה בטווח שבין אמצע 2015 לתחילת 2017. משקיע הסבור כי הריבית הדולרית תעלה לפני כן, עקב התאוששות המשק האמריקני תוך יצירת לחצים אינפלציוניים שייאלצו את הבנק המרכזי להעלות ריבית , עליו לקנות בלונג את המדד.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

באותה המידה, מי שמאמין כי התשואות על הנכסים הפיננסיים בדולר, ובראשם שוקי המניות, עדיין אטרקטיביות יחסית לנכסים מקבילים בעולם על אף מהלך ההתחזקות שעברו השווקים מהשפל של מארס 2009, ובעקבות זאת וצפויים ליהנות מזרימת הון חיובית, יקנה את החוזה גם הוא.

במקביל, משקיע פרטי, שאינו יכול להיחשף למדד דרך חוזים, יכול להיחשף למדד בלונג דרך תעודת הסל UUP או בשורט דרך תעודת הסל UDN - שתיהן של חברת power shares.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:

AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין: