מהבוקר - התשובה של עידן עופר לשיטת השקשוקה: "העובדות דווקא כן חשובות"
המאבק בין עידן עופר והחברה לישראל למיקי רוזנטל עושה רושם כי הוא לא הולך להסתיים אלא רק ממשיך להתעצם. כל אחד מהצדדים עוסק לאחרונה בסרטון תגובה ונדמה כי הדרך לסוף עוד ארוכה.
השבוע מפרסם עידן עופר באתר תחת הכותרת 'העובדות דווקא כן חשובות!' סרטוני תגובה לסרטו של רוזנטל, שיטת השקשוקה. כזכור, לפני כשנה הוקרן הסרט בסינמטק בתל-אביב לעיני עשרות עיתונאים, בו טוען רוזנטל כי האחים עופר פשוט הובילו לגרימת זיהום סביבתי חמור וכן גם רכשו נכסים בזול מהמדינה.
החל מהבוקר (א') ניתן לראות 2 קליפים מסרט התגובה המלא אשר לטענת עופר והחברה לישראל, הסרט חושף, כביכול, לראשונה "עובדות ומסמכים שלא היו ידועים לציבור ומנפצים את טענותיו של רוזנטל בסרטו". בשלב הראשון הועלו באתר www.omov.org ו- שקשוקה.קום, שני קליפים מסרט התגובה 'העובדות כן חשובות!', בהמשך השבוע ניתן יהיה לצפות בסרט במלואו.
עוד מציינים רוזנטל והחברה לישראל, כי שם הסרט 'העובדות דווקא כן חשובות' נבחר בתגובה לראיון של רוזנטל לערוץ 99 ובו הוא אומר: "מה שחשוב בתקשורת זה בכלל לא העובדות. העובדות לא חשובות. מה שחשוב בתקשורת, זה מי מפרש את העובדות"
סרטון נוסף מוכיח את השימוש הציני בעובד חברת תרכובות ברום המתראיין בסרטו של רוזנטל, אך מתברר כי סיים את עבודתו בחברה כשנתיים לפני שהאחים עופר רכשו אותה. עובד זה אף מתבטא בחריפות נגד מעשיו של רוזנטל.
בסרטונים מובא קטע ובו כביכול מביע רוזנטל את תפיסת עולמו ביחס ל (אי) חשיבות העובדות בעבודה העיתונאית .
בתגובה לטענות האחים עופר והחברה לישראל אמר רוזנטל כי "הניסיון לפגוע בשמי הטוב ובאמינותי לא יועיל. העובדה שמפעלי האחים עופר מזהמים היא לא קביעה שלי, אלא של גורמים מוסמכים במדינת ישראל".
נזכיר כי סרטו של רוזנטל 'שיטת השקשוקה' ישודר בערוץ הראשון, ביום ג'. לקראת שידור זה הכינו האחים עופר סרט הנפשה בן חצי שעה, בו טוענים אנשי העסקים כי התחקיר מטעה את הצופים במטרה להכפישם ולפגוע בשמם הטוב.
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.
