דורון גלעזר ורות יובל, העורכים הראשיים של מעריב, הודיעו על התפטרותם
העורכים הראשיים של מעריב, דורון גלעזר ורות יובל, הודיעו היום (ב')למנכ"ל מעריב החזקות, עפר נמרודי, על החלטתם להתפטר מתפקידם. גלעזר ויובל נימקו את ההתפטרות ב"חילוקי דעות תקציביים עם דירקטוריון החברה, שאינם מאפשרים להם למלא את תפקידם בהתאם לתפיסותיהם המקצועיות ולאופן שבו הם רואים את פיתוחו של העיתון". דירקטוריון מעריב אישר את מינויים של רותי יובל ודורון גלעזר לעורכים הראשיים של העיתון במקומו של אמנון דנקנר, שערך את העיתון מאז 2002 והודיע על עזיבתו ביולי 2007.
ברבעון הראשון של 2008 הודיעו גלעזר ויובל לעובדים, בעקבות פרסום הדו"ח של מעריב, "הדו"חות הכספיים לרבעון הראשון של השנה, שהצביעו על הידרדרות בתוצאות הכספיות של העיתון, אינם משקפים עדיין את פעילותה של ההנהלה החדשה. עם זאת אנחנו יודעים שימים אלו אינם קלים עבורכם, והפרסומים אינם מוסיפים לתחושת הביטחון. אנחנו מאמינים שבכוחות משותפים נצליח לחלץ את העיתון מהמשבר הכלכלי אליו נקלע, ולצאת לדרך בטוחה יותר, שבה תוכלו לתת ביטוי מלא ליכולותיכם המקצועיות והעיתונאיות בתנאים הרבה יותר נוחים".
על פי הודעת מעריב, גלעזר ויובל ימשיכו בתפקידם עד למינוי של עורך חדש לעיתון. בעקבות התפטרותם עופר נמרודי מסר: "אני מצר על החלטתם. רותי ודורון עשו עבודה מעולה בעיתון. אני מאחל להם הצלחה בהמשך דרכם".
מעריב החזקות דיווחה לפני כחודש על תוצאותיה הכספיות לשנת 2008. החברה סיכמה את השנה בהפסד כולל של כ-131.9 מיליון שקל לעומת הפסד של כ-78.4 מיליון שקל בשנת 2007.
ברבעון הרביעי של 2008 הפסידה החברה כ-56.7 מיליון שקל לעומת הפסד של כ-36.2 מיליון שקל ברבעון הרביעי בשנה הקודמת. בנוסף לכך, לפני כחודשיים, הגיעה החברה להסכמה עם בנק הפועלים בדבר הזרמת כספים לחברה מהבנק בסך כולל של כ- 50 מיליון שקל ובמקביל הזרמת כספים מהחברה האם, חברת הכשרת הישוב בישראל בע"מ, בסך של כ- 37 מיליון שקל.
משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמהו הסיכון הגדול למשקיעים ב-2026 ואיך הוא יכול להיות דווקא הזדמנות בשבילכם?
הכנסות ותחזיות ל-2026. האם מניות פנסוניק וסימנס מעניינות? ומה הכיוון של אירופה?
אנחנו מתחילים את ההכנות שלנו להמראת 2026. אפשר להדק חגורות. כמיטב המסורת נקרא ונצליב בין תחזיות הגופים הגדולים שמעסיקים את מיטב המומחים והאסטרטגים ונבדוק אותן על הגרף. הגרף יכריע!
ג׳י פי מורגן מסכמים את התחזית שלהם באמירה ש״הסיכון הגבוה ביותר למשקיעים ב-2026 הוא אי חשיפה לכוחות שמעצבים את הכלכלה בעשור הקרוב.״ מה הם הכוחות?
1. מהפכת ה-AI ושלושת מרכיבי הענף: חברות הטכנולוגיה הגדולות, חברות שרשרת האספקה וחברות שמטמיעות AI.
2. מגלובליזציה לפיצול עולמי ויצירת גושים עולמיים. שיקולי ביטחון, אנרגיה ושרשראות אספקה גוברים על שיקולי יעילות. מודגשות המגמות הבאות: אירופה – השקעה בתחומי הגנה, ארצות הברית – השקעה במפעלים מקומיים (INTC זוכה לציון מיוחד), סין - השקעה ב-AI ודרום אמריקה כמקור למשאבי טבע קריטיים.
- פנסוניק מורידה תחזיות: שוק הסוללות נחלש, ומה הקשר לטסלה?
- טאואר מאריכה את ההסכם עם פנסוניק, ההכנסות ייחתכו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3.אינפלציה גבוהה ובלתי יציבה. התשובה היא השקעה בנכסים ריאליים וסחורות. ציון מיוחד מקבלות קרנות ה-REIT בתחום מרכזי הנתונים. כמו כן משתמע ביקוש לנדל״ן בארה״ב וממנו נגזר ביקוש לתשתיות נדל״ן.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- בואינג מזנקת ב-10%: מצפה לעלייה במסירות מטוסים ב-2026 ולתזרים חיובי של מיליארדים
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
