דורון גלעזר ורות יובל, העורכים הראשיים של מעריב, הודיעו על התפטרותם
העורכים הראשיים של מעריב, דורון גלעזר ורות יובל, הודיעו היום (ב')למנכ"ל מעריב החזקות, עפר נמרודי, על החלטתם להתפטר מתפקידם. גלעזר ויובל נימקו את ההתפטרות ב"חילוקי דעות תקציביים עם דירקטוריון החברה, שאינם מאפשרים להם למלא את תפקידם בהתאם לתפיסותיהם המקצועיות ולאופן שבו הם רואים את פיתוחו של העיתון". דירקטוריון מעריב אישר את מינויים של רותי יובל ודורון גלעזר לעורכים הראשיים של העיתון במקומו של אמנון דנקנר, שערך את העיתון מאז 2002 והודיע על עזיבתו ביולי 2007.
ברבעון הראשון של 2008 הודיעו גלעזר ויובל לעובדים, בעקבות פרסום הדו"ח של מעריב, "הדו"חות הכספיים לרבעון הראשון של השנה, שהצביעו על הידרדרות בתוצאות הכספיות של העיתון, אינם משקפים עדיין את פעילותה של ההנהלה החדשה. עם זאת אנחנו יודעים שימים אלו אינם קלים עבורכם, והפרסומים אינם מוסיפים לתחושת הביטחון. אנחנו מאמינים שבכוחות משותפים נצליח לחלץ את העיתון מהמשבר הכלכלי אליו נקלע, ולצאת לדרך בטוחה יותר, שבה תוכלו לתת ביטוי מלא ליכולותיכם המקצועיות והעיתונאיות בתנאים הרבה יותר נוחים".
על פי הודעת מעריב, גלעזר ויובל ימשיכו בתפקידם עד למינוי של עורך חדש לעיתון. בעקבות התפטרותם עופר נמרודי מסר: "אני מצר על החלטתם. רותי ודורון עשו עבודה מעולה בעיתון. אני מאחל להם הצלחה בהמשך דרכם".
מעריב החזקות דיווחה לפני כחודש על תוצאותיה הכספיות לשנת 2008. החברה סיכמה את השנה בהפסד כולל של כ-131.9 מיליון שקל לעומת הפסד של כ-78.4 מיליון שקל בשנת 2007.
ברבעון הרביעי של 2008 הפסידה החברה כ-56.7 מיליון שקל לעומת הפסד של כ-36.2 מיליון שקל ברבעון הרביעי בשנה הקודמת. בנוסף לכך, לפני כחודשיים, הגיעה החברה להסכמה עם בנק הפועלים בדבר הזרמת כספים לחברה מהבנק בסך כולל של כ- 50 מיליון שקל ובמקביל הזרמת כספים מהחברה האם, חברת הכשרת הישוב בישראל בע"מ, בסך של כ- 37 מיליון שקל.

מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
באחד המאמרים התייחסתי פה לשינויים בפרדיגמות הסיכון שהשוק עבר. את מרבית ספרי תאוריות ההשקעות והכלכלה כנראה אפשר לתת למחזור. היום אני רוצה להציע עוד שבירת פרדיגמה: מניות של חברות קטנות הן לא בהכרח הדבר הכי מסוכן כרגע. המניות האלו היו מדוכאות שנים ארוכות בצילה של הרשימה שהתחילה בארבע חברות גדולות והפכה להיות 7 המופלאות ובהכבדת הריבית הגבוהה. אבל, כשהמניות הגדולות בפרט ומניות ה – S&P500 בכלל השתלטו על מרבית העניין ושווי השוק נותרו הרבה מניות של חברות עם שווי שוק בינוני ונמוך מתחת לרדאר.
מי שרוצה לעשות צעד נוסף בכיוון לתעשיה. לשיקולכם.ן. מבחינת הגרף אפשר לראות את הפריצה של השיא ואת העוצמה המתפרצת בהשוואה ל – IWM. היופי כאמור בניתוח טכני הוא שאנחנו פועלים על פי מה שאנחנו רואים ולא על פי מה שאנחנו חושבים.
נחיל רחפניםאלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב
להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי
דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.
להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.
הנחילים שחושבים לבד
רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות.
הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.
- נקסט ויז׳ן: מי הרוויח מהעלייה ומי נשאר מאחור
- ירידה של 3% במניית אירו-ויירמנט במסחר המאוחר למרות שיא בהכנסות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון
בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.
