נלחמים על המלאכותיות - תחרות החלום של הטיפול במחלת הסכרת

שלמה גרינברג, פרשן וול סטריט של אתר Bizportal, מתייחס לסיבות למינוי פרופ' יעקב פרנקל ועל הקרובות לקו הסיום בתחרות הלבלב המלאכותי

שמתם לב להסברים מדוע השוק עלה בימים האחרונים, בדגש על אתמול? רויטרס הסבירו את ההתנהגות במשפט אחד, "המניות עלו וירדו ביום סוער. העליות היו בשל תוצאות מאקרו ומיקרו כלכליות, שממשיכות להיות טובות מהציפיות. הירידות היו בשל החששות שהנתונים הטובים מהצפוי יזרזו את הפסקת התמרוץ". במקביל לכך הסוכנות המובילה הסבירה כי "התוצאות המעודכנות של התוצר האמריקני ברבעון הראשון של השנה, שהיו חלשות משמעותית ממה שהוערך תחילה, הבטיחו שהרחבה תימשך". אותו משפט מסכם, פחות או יותר, את רמת האינטליגנציה של חלק גדול ממשקיעי 2008-13, שכנראה מאמינים שבשביל שהדאו יעבור את רמת 20,000 - צריך לחזור למשבר 2008. המזל הוא שבטווח הארוך ההיגיון חוזר. לאחרונה, כמה מאות מיליארדים נטשו את המניות, הזהב ואגרות החוב של ממשלת ארה"ב. הכסף הזה הרי לא יישאר בפיקדונות לעד, וגם לא ייטמן מתחת לבלטות. הוא יחזור, לאן? תחשבו בהיגיון - בשורה התחתונה הכסף יחזור ברובו למניות ולנדל"ן. רק שני אלה עלו עד כה מסיבות כלכליות. אפשר להבין את הבריחה המבוהלת מאגרות החוב, הרי אלו איבדו ממזמן קשר לכלכלה. מאז 1981 (תבדקו) הם עולים בגלל פחד מהאלטרנטיבות - האמונה שהולכת ומתעצמת (למרות ובניגוד לפרשנים ומומחים רבים וסוכנויות הדירוג) בחוזקה של ארה"ב. בשל כך, אפשר להבין אפילו יותר, את הבריחה המבוהלת מהזהב שהגיע לערכים מטורפים, שהתבססו על בורות מדהימה בהערכה הכלכלית של המתכת ועל הקשבת יתר לגורואים ובתי השקעה אינטרסנטים. אבל לבריחה מהמניות אין שום הסבר כלכלי, במיוחד אל מול כל ההתפתחויות הכלכליות המעודדות ועוצמתן הכלכלית של החברות (במיוחד בארה"ב שעדיין על פיה יישק דבר בכלכלה הגלובלית).

המסקנה ההגיונית היחידה, שהכסף יחזור למניות וימשיך לזרום גם לנדל"ן האמריקני. אלו מכשירי ההשקעה ההגיוניים היחידים, מבחינה כלכלית כמובן. אבל אל דאגה, הזעזועים ימשיכו ובגדול - ההיגיון, בעשור האחרון, אינו משחק תפקיד חשוב בשיקולי משקיעים בטווח הקצר. גם בעתיד יבטיחו הכותרות שסין מתרסקת, אירופה מתפרקת, האינפלציה מזנקת ושחוזרים ל-2008. באותה שנה אמרנו, ארה"ב הולכת לגאות היסטורית ואירופה תהפוך לארה"ב, כי הכוחות הכלכליים הם הקובעים. מי שבאמת מאמין שסין תאפשר משבר כלכלי רגע לפני שהיא הופכים מעצמה אמיתית - משחק ב'נדמה לי'. עכשיו אפשר לעבור למינוי של פרנקל.

אם נתניהו היה מסוגל להביא את הפרופסור בן ברננקי לתפקיד - זה היה מהלך טוב יותר. כיוון שלא צלח, ד"ר פרנקל הוא הבחירה הנכונה הבאה. מה שחשוב לישראל זו התרומה של הנגיד למעמדה בעולם הכלכלה והכספים הגלובלי. אין שום ספק שבאקדמיה הישראלית יש עילויים לא מעטים בכלכלה, אבל אף אחד מהם לא יתקבל בכנסים בין לאומיים בכבוד בו יתקבל פרנקל, למרות הקדנציה הקודמת, AIG או JP Morgan. בעוזבו של פישר, אין לישראל את האופציה לנסות מישהו מקומי, מוכשר ככל שיהיה. חברי ההנהלה של הבנק, מד"ר קרנית פלוג לחברי הוועדות המוניטארית והמנהלית הם הטובים שיש, פרנקל צריך רק להקשיב ולייצג. בייצוג אין שני לו, וזה מוכח לאורך השנים. לעומת זאת, בהקשבה - אנחנו מקווים שבסיבוב השני יהיה טוב מבקודם. המלחמה על תרופות הסכרת עולה מדרגה. מהי המשמעות בוול סטריט?

לאחר יותר מעשור של השקעות עתק, שתי ענקיות הציוד הרפואי, מדטרוניקס (סימול: MDT) וג'ונסון אנד ג'ונסון (סימול: JNJ) עשו לאחרונה צעד משמעותי בדרך ללבלב מלאכותי (artificial pancreas). המשאבות הרפואיות, שהציגו שתי החברות בתערוכת האיגוד האמריקני לסכרת בשיקגו, מסוגלות לחוש שינויים ברמות הסוכר בדם, ולכוונן את הפרשת האינסולין בהתאם. האינסולין הוא הורמון שמייצרים תאים בבלוטת הלבלב. הוא מופרש מהבלוטה לדם, משחק תפקיד מרכזי בוויסות העיכול של פחמימות ושומנים בגוף. המשאבה מגשימה חלום רפואי ענק, לכן ננצל את הסיפור להסבר עבור המשקיע הצעיר והבלתי מנוסה - מדוע עיקר ההשקעה לטווח הארוך חייבת להיעשות בחברות המובילות, ורק חלק זעיר ממנה צריך להיות מושקע בחלומות?

כמה מילות הסבר על מחלת הסכרת ועלותה

הסכרת (diabetes) היא קבוצה של מחלות בתחום חילוף החומרים, שמתחילות בגלל רמת סוכר לא נכונה בדם. המצב קורה בגלל שהלבלב אינו מייצר מספיק אינסולין, או כי התאים לא מגיבים לאינסולין שמגיע. רמת סוכר גבוהה בדם גורמת למספר מחלות קשות שהרפואה סיווגה לפי 4 סוגים תוך התבוססות על מקור המחלה. סכרת סוג 1 (קרויה גם סכרת נעורים) - ייצור האינסולין ע"י הלבלב נפגע, לכן צריכים להזריק לחולה אינסולין או להתקין בגופו משאבה שמחדירה את החומר בזמנים קבועים (ברמת סכרת נמוכה יש אינספור תרופות פרמקולוגיות או ביולוגיות). הסוג השני, סכרת סוג 2 (קרויה גם סכרת מבוגרים), מבטא מצב בו התאים מפתחים התנגדות לאינסולין. הסוג השלישי, סכרת הריונית שמופיעה אצל נשים בהריון והסוג הרביעי, מחלות סכרת אחרות. מדובר במחלות כרוניות שגורמות לאינספור התפתחויות רעות בגוף, שלרובן אין מרפא אמיתי.

על פי ארגון הבריאות העולמי ב-2010 היו בעולם 285 מיליון חולי סכרת, לא כולל "חולי סכרת שבתהליך" - אנשים שרמת הסוכר אצלם גבוהה, אבל אינם מוגדרים עדיין כ"חולי סכרת". המספר האמיתי גבוה פי כמה, כיון שבחלקים נרחבים בעולם אין בדיקות ומעקב כלל. הארגון מעריך שבשנת 2030 יהיו רשומים למעלה מ-570 מיליון חולים (עד אז יגיעו גם מספרים מבוססים מכמה מדינות באפריקה, אסיה ואמריקה הלטינית). 90% מכל חולי הסכרת נמצאים בקטגוריית ה-Type 2 Diabetes (סכרת מבוגרים). עבור חולים שנבדקו והוכרו כחולים בסכרת, בארה"ב לבדה, עלותה של מחלה הגיעה ב-2012 ל-245 מיליארד דולרים - עלייה של 41% מאז תחילת 2008. מתוך זה "רק" 14.9 מיליארד "הלכו" על Type 1 Diabetes (סכרת נעורים) - 1.3-1.4 מיליון חולים רק בארה"ב.

אבל למרות שהצלחת המשאבות תמומש כרגע רק ב-Type 1 השלכות הפיתוחים האלו אדירות גם על שאר התחומים. ההצלחה הגדולה של המשאבות היא בתחום הפיתוח של הסנסורים (החיישנים) המצליחים לזהות שינויים ברמות הסוכר בדם ולהגיב בהתאם - להגדיל או להקטין את קצב ייצור האינסולין בלבלב. כלומר, במקרה של Type 1, אותן משאבות יבטלו בעתיד את כל השיטות הקיימות למלחמה במחלות מהסוג שלType 1, אבל לא רק - ניהול נכון של רמות הסוכר בגוף ישליך על אינספור מחלות, כולל מחלות לב.

ד"ר Bruce Buckingham, מומחה מוביל בתחום חקר ההורמונים מאוניברסיטת סטאנפורד, טוען שהמשאבות החדשות יעשו מהפכה בתחום מחלות הסכרת, ובמיוחד כי "למכונה יש תחושות. היא ללא ספק פותחת את השער ליצירת הלבלב המלאכותי" - מהחלומות הרפואיים הגדולים שיש. המשאבה של מדטרוניקס, ה-MiniMed 530 G, הוגשה לאישור ה-FDA ומעריכים שהאישור יתקבל עד סוף השנה. "התקדמות מהפכת הטכנולוגיה ומדע האלגוריתמים איפשר לנו להגיע למטרה", אמר מנהל המחקר של מדטרוניקס, "כעת אפשר להתקדם ללבלב מלאכותי ואנחנו כבר מתקדמים לשם".

תחום הציוד הרפואי מלא, כמו כל תחום אחר, בחלומות - מהלב המלאכותי ועד לחלקי גוף ורובוטים למיניהם. במידה ומתגשם חלום בתחום הציוד, הוא מטיב עם המשקיעים בו לא פחות מחלום שמתגשם בתחום התרופות, ה-IT וכו'. הבעיה עם חלומות, שרובם אינם מתגשמים. הרוב המכריע מתוך החלומות שכן מתגשם, אתם יכולים למצוא בחברות המובילות (אין שום תרופת על שהגיעה לשוק באמצעות סטארט-אפ). אנחנו תמיד טוענים - מי שרוצה להשקיע בחלומות באמת, לאורך זמן ועם סיכויי הצלחה גדולים, עדיף שיילך על החברות המובילות, הגדולות, אלה עם הוכחות ההצלחה הממוסדות. השפעת ההישג הטכנולוגי של המשאבות למשל, הוא ללא ספק היה ועדיין (התקווה ללבלב מלאכותי) אחד החלומות המובילים ברפואה כאמור, אך לא טרם הראה השפעה משמעותית על מניותיהן של השתיים (כפי שהיה משפיע על מניות של חברת חלום קטנה בתחום הציוד הרפואי). למרות זאת, אותו הישג, אם וכאשר יגיע, ללא ספק יתרום לתשואת המניות שלהן לאורך זמן.

חברות מובילות מהסוג של MDT או JNJ גדלות על 3 מנועים, יכולות פיתוח, יכולות שיווק והצלחה בפעילות M&A. מה שאנחנו טוענים הוא שעת משקיעים נתקלים במוצר חלומי, שמייצרת חברת סטארט אפ, מן הראוי שנבדוק תחילה מי עוד מנסה לייצר את אותו חלום הספציפי. אם נודע לנו שגם חברת ענק נמצאת בתחום, עדיף, מבחינת סיכויי ההצלחה שלנו, להשקיע 85%-90% מהסכום שהוקצב לחברת הענק ורק 10%-15% בסטארט אפ (ולקוות שאם הסטארט אפ יצליח - הגדולות ירכשו אותה בפרמיה). יש לכם מושג כמה חברות סטארט אפ ניסו ועודן מנסות לפתח לבלב מלאכותי? כמה מנסות לפתח תרופה נגד צהבת, סרטן הלבלב ועוד מאות מחלות חשוכות מרפא? אלפים. הסיכוי שאלו יגיעו לשימוש העולם הרפואי הוא, במקרה הטוב, 1% בלבד. אבל הסיכוי שענקית זו או אחרת תגיע לשם על אותן תרופות הוא עולה אוטומטית ל-50%.

MDT, חברת הציוד הרפואי המובילה בעולם, ו-JNJ, חברת הבריאות הגדולה בעולם ואחת מחמש הגדולות בציוד רפואי, נסחרות בסביבות שיא כל הזמנים. השתיים מחלקות דיבידנד נאה והמשקיעים נהנים מתשואה, לאורך זמן, שמכה כל מכשיר השקעה אחר. בדומה לכל חברות הענק בכל התחומים, הן מגלמות במחירי המניות חלומות רבים שאכן הוגשמו, אבל בשל גודלן והיקף המכירות אין לחלום השפעה בטווח הקצר. החלומות שכן מצליחים מתגלמים במחירי המניות לאורך זמן, והחלומות שנכשלים אינם גורעים מערכי המניות. במקרים של ההשקעה בחלום המפותח ע"י סטארט-אפ, הצלחה תגרום לתשואה פנומנלית (וזו מתרחשת אחת ל-999 כישלונות), אבל במקרה של כישלון - הלך הכסף.

רבים מחפשים את חלום ה-Type 2 Diabetics במאות חברות הבזק, כאשר ענקיות מסוגן של LLY, BMY, MRK מתקדמות לקו הסיום. אם מהמרים על המניה זה בסדר, אבל אם מהמרים על החלום - כדאי להשקיע בגדולות. העובדה שאנחנו מאמינים בחברות כמו בריינסוויי, ACTC, PSTI, CVM , MZOR ושכמותן, אינה קשורה בעובדה שלעולם לא נקדיש להן, ביחד, יותר מ-10% מהתיק. אלו מניות, שעם כל הכבוד לאמונה שלנו ושל אחרים, עדיין מוגדרות כספקולטיביות. זו גם התשובה לכל המתבכיינים על TSEM, בה אנחנו עדיין מאמינים (וגם נסביר מדוע בקרוב). אבל אם היינו מרכיבים תיק של מניות מוליכים למחצה, החלק הארי של ההשקעה בתחום בתי היציקה ויצרני המוליכים היה בחברות מהסוג של TSM, STM ,TXN ושכמותן, ורק חלק קטן, 5% אולי, ב-TSEM. מניית מדטרוניקס נסחרת ברמה כלכלית, מי שרוצה להוסיף ולקרוא אז בבקשה. http://www.investingdaily.com/17703/medtronic-the-heart-of-the-matter/?cigx=d.kac,stid.38169,sid.584646,lid.6,mid.28946

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    דותן 28/06/2013 09:37
    הגב לתגובה זו
    בולעות את הקטנות , החברות הקטנות ראה דוגמת אומריקס שנרכשה בסוף וראה מה קרה למניית סביינט שבסוף לא נמכרה ( מתחת לדולר) לבד הם לא ישרדו צריכים גב חזק
  • 3.
    שלמה גרינברג 28/06/2013 09:33
    הגב לתגובה זו
    לאפי (1): אכן, ענף הביומד צעיר בהשוואה לפרמקולוגיה, רק בן כ-50 אבל הראה לי הצלחה מסחרית אחת (תרופת חלום אחת שהוגשמה) בחברה קטנה ואשמח להודות בטעות. כול תרופות העל בביו שייכות לענקיות, מאמג'ן ומטה. הצלחה בניסויים אינה הצלחה מסחרית. ל צ (2) תרו ירדה? אחרי עליות רצופות של % 175 בשנתיים??? היא עדיין % 13 מתחילת השנה. כול הגנריות בירידות. אם תרד מתחת ל 45 אכתוב הסבר
  • 2.
    צ 28/06/2013 00:15
    הגב לתגובה זו
    מה דעתך על המניה לאור הירידות החזקות האחרונות? מה הצפי להמשך?
  • 1.
    אפי 27/06/2013 23:21
    הגב לתגובה זו
    הסיבה שלא ראית כמעט תרופות מחברות צעירות נובעת מכך שכל ענף הביומד הוא צעיר ורב המוצרים נמצאים בשלבים השונים של פיתוח.מבדיקת המניות במדד הביומד עולה שאחוז ההצלחה בניסויים השונים הוא גבוה.