לאחר חודשים של מגבלות יצוא מצד סין על מגנטים נדירים מסוג ניאודימיום, נרשמה בחודש יוני עלייה חדה של 660% בייבוא האמריקאי של מגנטים קבועים נדירים. הכמות שנרשמה, 353 טון, לעומת פחות מ-50 טון בחודש שלפני, היא תולדה מיידית של ההבנות מסחריות שהושגו לאחרונה בין שתי המעצמות, שבמסגרתן בייג’ין החלה להנפיק רישיונות יצוא מחדש, בעיקר עבור תעשיות קריטיות במערב.

סין שולטת בכ-90% מהייצור והעיבוד של מגנטים נדירים, שהם רכיב מרכזי ברכבים חשמליים, טורבינות רוח, ציוד רפואי מתקדם (MRI), ולוחות חשמל בתעשיית החלל. ההגבלות שהוטלו באפריל כללו גם מגנטים שמבוססים על ניאודימיום-ברזל-בורון, ומנעו זמנית את היצוא ללא רישיון ייעודי. ההערכה היא שהמהלך היה תגובת נגד למכסים אמריקניים בתחום השבבים וה-AI. בסך הכול במהלך יוני, ייצאה סין 3,188 טון מגנטים נדירים, עלייה של 160% לעומת מאי, אך ירידה של 38% לעומת השנה שעברה. גרמניה הייתה היעד המרכזי לייצוא, אך ארה"ב עלתה למקום השני, מתוך צורך דחוף לחדש מלאים תעשייתיים שקרסו במהלך החודשים האחרונים.

יציבות האספקה כערך עליון של תעשיות רבות

הזינוק בייבוא האמריקני משקף מצוקה אמיתית. מגנטים נדירים הפכו לסחורה אסטרטגית, והמחסור החמור שהצטבר עם החמרת הרגולציה מצד סין פגע בפעילות שוטפת של יצרני רכב באירופה וארה"ב. לדוגמה, חברת טסלה Tesla -3.4%  נאלצה לדחות את קו הייצור של הרובוט Optimus, בעוד שספקיות חלקי חילוף בצרפת וגרמניה השהו פסי הרכבה. לצד הסרת חסמים, נרשמה גם הקלה חלקית במגבלות על שבבים אמריקאיים לסין, כולל אישור מחודש לייצוא שבבי H20 של אנבידיה NVIDIA Corp. 2.25%  . 

במקביל, חברות סיניות החלו לדווח על קבלת רישיונות יצוא, ואנליסטים מעריכים שהרבעון השלישי יראה איזון מסוים בשוק המגנטים. יחד עם זאת, ההסתמכות הגוברת על בייג’ין נותרת מקור לדאגה בוושינגטון. הפנטגון כבר השקיע בחברת MP Materials  MP Materials 3.45%  לפיתוח תשתית מיחזור מגנטים והכריז על קו רצפה למחירי מינרלים קריטיים, במטרה לעודד הפקה עצמאית. גם אפל Apple 1.25%  הצטרפה ליוזמה, במסגרת השקעה של חצי מיליארד דולר במפעלי מיחזור בארה"ב.

• אילו הזדמנויות השקעה הסכסוך הסיני-אמריקאי יוצר?
• שיחות בין תורכיה לארה״ב על פיתוח מאגרי יסודות נדירים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אפל משקיעה חצי מיליארד דולר ב-MP Materials

במהלך עוקף סין: MP Materials מזנקת 43% בטרום בעקבות הסכם עם הפנטגון

עם זאת, בזמן שהמגנטים הנדירים חוזרים לשוק האמריקאי, חומרים קריטיים אחרים כמו גרמניום ואנטימון חווים צניחה חדה ביצוא, עם 88% ו-95% בהתאמה לעומת ינואר. אלו הם חומרים חיוניים לתעשיות נשק, תקשורת ולוחות סולאריים, וגם הם הוכנסו לרשימות הפיקוח של בייג’ין ב-2023 ו-2024. הסיבה לירידה החדה בייצוא הוא קמפיין אכיפה של שירותי הביון הסינים נגד הברחות דרך מדינות צד שלישי. לאחר שבחודש אפריל נרשמו כמויות חריגות של אנטימון שנשלחו מתאילנד ומקסיקו לארה"ב, בייג’ין בלמה לחלוטין את היצוא למקסיקו והפחיתה בכ-90% את היקף היצוא לתאילנד. 

גם בתחום המגנטים, סין אינה נוטשת את מנופי הלחץ: ברבעון השני היא פרסמה את מכסות הכרייה והעיבוד שלה ל-2025 , אך הפעם באופן חסוי, עם גישה בלעדית לשתי חברות ממשלתיות. מאז 2006 סין מפעילה מכסה ממשלתית לתחומי הכרייה, ההתכה והעיבוד של יסודות נדירים, והמטרה המוצהרת היא למנוע ניצול יתר של משאבים, אך בפועל מדובר בכלי שליטה אסטרטגי על שרשרת האספקה העולמית. החסיון הנוכחי נתפס כמהלך להגבלת השקיפות ולחיזוק יכולתה של סין לתזמן ולהנדס את ההיצע באופן שיועיל לאינטרסים שלה: שימור מחירים גבוהים, שליטה באספקה, ויכולת להשפיע על מגמות תעשייתיות במערב. 

• ממשל טראמפ דוחף לקצר את זמני חיבור מרכזי המידע לרשת החשמל
• טסלה אחרי הדוחות: האנליסטים חלוקים והמניה נחלשת
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• 10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

המהלך שיגן על המערב, וארה"ב בתוכו, הוא הקמת שרשרת אספקה חלופית למתכות נדירות אבל הוא ידרוש השקעה עצומה, תשתיות כימיות מתקדמות, ומחקר של שנים, תחום שבו לסין יתרון מובהק לאחר עשרות שנות התמחות. ולכן, אנחנו רואים כי האיום הסיני לגבי שרשרת האספקה שריר וקיים.