שבוע המסחר בוול סטריט ייפתח ביום שלישי (מחר אין מסחר לרגל יום הנשיא) בסימן מדד מחירי ההוצאה הפרטית (PCE) ונתוני התמ"ג. ה-PCE, המהווה ברומטר חשוב של אינפלציה, עשוי להראות תמונה דומה לזו שעלתה ממדד המחירים לצרכן. ה-PCE כולל מגוון רחב יותר של מוצרים ושירותים, ומעניק משקל גדול יותר לשירותים, על כן הוא מהווה מדד מועדף על הבנק הפדרלי. נתוני התמ"ג המעודכנים צפויים לבצע תיקון כלפי מטה של הנתון הראשוני של 2.9%, מאחר שנראה שמדובר בנתון גבוה למדי ומאחר שמרבית הצמיחה ברבעון היתה תולדה של הוצאה ממשלתית.

בשבוע שעבר התפרסם נתון מדד המחירים לצרכן בארה"ב (האינפלציה) שהצביע על כך שהאינפלציה ממשיכה לרדת ומגיעה לקצב שנתי של 6.4%. מדובר באכזבה שכן הכלכלנים ציפו ל-6.2%, כאשר בפועל האינפלציה נותרה ללא שינוי מאז החודש הקודם. ובכל זאת מדובר בירידה באינפלציה, או לפחות אי עלייה שלה. בהסתכלות חודשית - מדובר על עלייה של 0.5%, בהתאם לצפי, שזה אמנם פחות טוב מהקצב בחצי השנה האחרונה, אבל זה לא קצב מהיר של 1-2% בחודש אחד, כמו שהיה בשנה שעברה.

מדד הליבה עלה בהתאם לצפי ב-0.4%, אבל השלים עלייה של 5.6% בשנה האחרונה, מעט מעל הצפי ל-5.5%, וירידה לעומת 5.7% בחודש דצמבר. מחירי השכירות עלו בארה"ב ב-0.7% בחודש האחרון והשלימו עלייה שנתית של 7.9%. מחירי המזון טיפסו בחודש ינואר ב-0.5% והשלימו עליה שנתית של 10.1%. מחירי האנרגיה זינקו ב-2% והשלימו עליה שנתית של 8.7%.

יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון מוסרים כי "למרות שאינפלציית הליבה בינואר (0.4%) תאמה את הציפיות, מדובר בקצב מהיר יחסית. מחירי השכירות המשיכו לעלות בקצב מהיר של 0.7%, מעט פחות משיעור העלייה בדצמבר (0.8%) וב-7.8% שנה אחורה. פאוול צופה התמתנות בסעיף זה מאמצע השנה. בינתיים מסתמנת התייצבות או עלייה קלה במחירי השכירות באתרי האינטרנט. מחירי השירותים למעט מחירי הדיור עלו ב-0.36% וב-6.3% שנה אחורה (בדומה לחודש הקודם), עדיין מדובר בקצב מהיר יחסית. מחירי הסחורות (goods) עלו ב-0.1% למרות הירידה של 1.9% במחירי הרכבים המשומשים. מחירי הרהיטים עלו ב-0.5% ומחירי ההלבשה ב-0.8%. מחירי המזון עלו ב-0.5% (לא חלק מהליבה), שיעור שהינו מעל הציפיות.

תהליך הדיס אינפלציה מתפתח באיטיות ומחירי השירותים ממשיכים לעלות בקצב מהיר יחסית. סך הכול האינפלציה עלתה ב-6.4% שנה אחורה (התמתנות קלה מ-6.5% בדצמבר), ואינפלציית הליבה התמתנה ל-5.6% (מ-5.7%). מחירי התפוקה PPI עלו ב-0.7% בינואר (הציפיות היו ל-0.4% בלבד). מדד ה- PPI הליבה עלה ב-0.5%, השיעור הגבוה ביותר מ אז חודש מאי. עבור הפד', סביבה זו תומכת בהמשך הידוק במדיניות. ברקע, הסביבה הריאלית חיובית יחסית, כולל בשוק העבודה וכנראה גם שיפור בצריכה הפרטית: המסחר הקמעונאי עלה ב-3% בינואר (2.6% ללא מכוניות ודלק) והייצור התעשייתי (ללא אנרגיה) עלה ב-1%. השלכות: צפויות בין שתים לשלוש העלאות ריבית נוספות עד ידי הפד' של 0.25% כל אחת".

• המתחרה הגדולה של אינוויז פושטת רגל: האם זה טוב או רע לחברה הישראלית?
• ישראל במוקד: בעלי המניות לוחצים על אמזון לבחון את קשריה הביטחוניים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים

אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של פסגות בית השקעות: "הנתונים שפורסמו בשבועיים האחרונים היו אמנם טובים מהצפוי אבל הם לא משנים את התמונה הכללית, העלאות הריבית של הפד' יעשו את העבודה ויובילו את המשק האמריקאי למיתון. עם זאת, הנתונים משכנעים אותנו יותר ויותר שהמיתון יתעכב הפעם יותר מאשר בדרך כלל ושהוא יהיה רדוד באופן יחסי. הסיבה העיקרית לכך היא היקף החסכון העצום שנצבר אצל משקי הבית בתקופת הקורונה. למי ששכח או הדחיק, במשך כמעט שנתיים כולנו ישבנו בבית והוצאנו הרבה פחות כסף מאשר בדרך כלל. מצד שני, ההכנסה של משקי הבית לא נפגעה תודות לתמריצים הממשלתיים כאשר בארה"ב תמריצים אלו היו על סטרואידים הן בצד משקי הבית והן בצד העסקים. לכן, על אף שאין ספק שההכנסה הריאלית של משקי הבית נשחקה בשנה האחרונה באופן חמור יותר מאשר במשבר של 2008, כדאי לזכור גם שזו זינקה באופן חסר תקדים במהלך הקורונה כשבנוסף ההוצאות ירדו משמעותית.

"במשק האמריקאי המשקל של הצרכן הוא כמובן גבוה ובהתאם לכך, סביר להניח שהמיתון המשק יבוא לידי ביטוי רק לקראת אמצע השנה ולא ברבעון הראשון כפי שהערכנו קודם לכן. מה המשמעות מבחינת הפד'? האם הריבית תעלה לרמה גבוהה יותר מכפי שמגולם בשוק? אנו לא חושבים. הפד' מודע לכך שהתהליך צפוי להיות ארוך וחוזר פעם אחר פעם על המנטרה של "ריבית גבוהה לאורך זמן". בנוסף, כדאי לזכור שהירידה באינפלציה שמגיעה מצד ההיצע ולא קשורה לריבית או למחזור הכלכלי משפיעה גם על ציפיות האינפלציה ובכך עושה עבור הפד' את העבודה ומעלה את הריבית הריאלית. לכן, הדיבורים על ריבית של 6% נראים לנו עדיין מופרכים וסביר להניח שהריבית הטרמינלית אכן תהיה סביב 5.25%. מצד שני, הסבירות שהריבית תרד השנה נמוכה יותר מכפי שהשווקים מתמחרים שכן הפד' ירצה להיות בטוח ששוק העבודה כבר לא מהווה איום אינפלציוני לפני שהוא שוקל להתחיל בתהליך של הפחתות ריבית. מכיוון ששוק העבודה צפוי להתחיל להגיב רק במחצית השנייה של השנה, יתכן בהחלט שרק במהלך 2024 הריבית תחל לרדת".

דיויד בינימינוב, מנהל השקעות ב-Global X: "אם להתחיל ולסכם את עונת דוחות הרווח, הרי שהיתה זו עונת דוחות רווח קשה, שהתאפיינה בצמצום שולי הרווח והאטה בגידול במכירות. אמנם עדיין ראינו גידול במכירות, אך חלקו נבע מאינפלציה. ייתכן שאנחנו עדים ל"מיתון ברווחים." מעט יותר מ-60% מחברות ה-S&P500 הציגו רווח למניה (EPS) גבוה מהתחזית, בעוד שבעונה ממוצעת שיעור החברות שמתעלות מעל התחזיות הינו כ-75%. מניות שירותי התקשורת והפיננסים הציגו את התוצאות הירודות ביותר, בעוד שההפתעה החיובית הגיעה ממגזר התשתיות".