הבנקים האמריקאים כמעט ולא חשופים לרוסיה - אז למה הם נופלים?
צעד הסנקציות האחרונות כנגד רוסיה לאחר שזו פלשה לשטחה הטריטוריאלי של אוקראינה הכניסה את מערכת הבנקים הבינלאומית לאי וודאות רבה, בייחוד על רקע ניתוק הגופים הפיננסים המרכזיים של רוסיה ממערכת הסליקה העולמית, ה-SWIFT.
הגישה למערכת, שמאפשרת לגופים רבים ברחבי העולם לבצע עסקאות והעברות כספים בצורה מאובטחת אחד עם השני, נחסמה עבור אותם גופים רוסים כחלק מניסיון של המערב להגביל באופן משמעותי את הגישה של מוסקבה לכסף אותו תשמש עבור הכלכלה והסחר הבינלאומי שלה.
סנקציות אלו הופעלו לצד סנקציות נוספות מצד המערב שנועדו בין השאר להגביל את היכולת של הבנק הרוסי המרכזי להשתמש במאגרי המט"ח שלו, ובכך להגביר את פיחות הרובל, המטבע המקומי. בתגובה להחלטה זו, יותר מהכפיל הבנק המרכזי את הריבית ברוסיה, משיעור של 9.5% לשיעור של 20%, ובכך בלם בצורה מסוימת את הפיחות במטבע.
הסנקציות בכלליותן נועדו להחליש את היכולת של מוסקבה לחמוק מההשפעות של שאר הסנקציות הכלכליות שהוטלו על רוסיה, אך בדרך השפיעו על בנקים בינלאומיים ברחבי העולם.
- חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי
- מי יציל את העו"ש שלכם ומה הריבית שתקבלו על היתרה בחשבון?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הזרוע האירופאית של Sberbank, המלווה הגדול ביותר לרוסיה, צפוי להיתקל כעת בקשיים רבים, כך דווח היום על ידי הבנק המרכזי באירופה, וזאת לאחר שמספר בלתי מבוטל של גופים החלו למשוך סכומי כסף גדולים מהחסכונות שלהם בעקבות המשבר.
באירופה עצמה, לבנקים האיטלקים והצרפתים החשיפה הגדולה ביותר לרוסיה, כאשר זאת הסתכמה לקראת סוף חודש ספטמבר האחרון בקרוב ל-25 מיליארד דולר עבור כל בנק. במקום השני עומדים הבנקים האוסטריים, כאשר אלו חשופים בהיקף של עד 17.5 מיליארד דולר, כך עולה מנתוני הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים השוויצרי.
במקום השלישי נמצאים הבנקים האמריקאים, כאשר להם היקף חשיפה של עד 14.7 מיליארד דולר, כך עולה מנתוני הבנק השוויצרי. חסימתם של הבנקים הרוסים ממערכת הבנקאות העולמית מעלות את סיכון קריסת כלכלת ארגון ה-G20 ( פורום לשיתוף פעולה וייעוץ בנושאים הקשורים למערכת הפיננסית הבינלאומית).
- ממשל טראמפ דוחף לקצר את זמני חיבור מרכזי המידע לרשת החשמל
- טסלה אחרי הדוחות: האנליסטים חלוקים והמניה נחלשת
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- 10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
מתוך כלל הבנקים האמריקאים, ל- CITIGROUP (סימול: C) החשיפה הגדולה ביותר, כאשר זה דיווח לאחרונה שמדובר בהיקף של כ-10 מיליארד דולר. הבנק ציין לאחרונה כי מתוך כל ההתחייבויות הרוסיות לו, הלווה האחרון למדינה קרוב ל-5.4 מיליארד דולר בדמות כסף נזיל, בטחונות והתחייבויות למימון וזאת לקראת סוף שנת 2021, כ-0.3% מכלל ההתחייבויות לבנק על פי הנתונים שלו.
היום מסר הבנק כי כלל החשיפה שלו ל"התחייבויות לצד שלישי" עומדות כעת על כ-8.2 מיליארד דולר, המגלמים בתוכם מיליארד דולר במזומן אותם הלווה לבנק הרוסי וכן התחייבויות נוספות בהיקף של 1.8 מיליארד דולר נוספים.
הבנק הוסיף כי לו חשיפה נוספת של כ-1.6 מיליארד דולר לגופים רוסיים נוספים בתוך המדינה שאינם נחשבים לגופים פיננסים אותם לא החשיב בתוך ה-8.2 מיליארד דולר.
לשם ההשוואה, הבנק האמריקאי GOLDMAN SACHS (סימול: GS) דיווח בחודש שעבר כי לו חשיפה נקייה של בסך הכל 293 מיליון דולר לרוסיה, זאת בנוסף לחשיפה ממשית לשוק הרוסי (נכסים פיזיים) בהיקף של עד 414 מיליון דולר נכון לסוף השנה האחרונה.
הבנק האמריקאי שצויין לעיל - JPMorgan, וכן הבנק האמריקאי WELLS FARGO & CO (סימול: WFC) לא דירגו את רוסיה כאחת מ-20 המדינות המובילות להן חשופים הבנקים, כאשר וולס פארגו מחשיב עצמו כבנק שמתרכז בעיקר בכלכלת ארצות הברית עצמה ולאו דווקא החיצונית.
היעדר החשיפה הרוסית של הבנקים האמריקאים מושפע בעיקר בעקבות סנקציות אותם העביר הממשל האמריקאי עוד מאז 2014 וכתגובה לפלישה הרוסית לחצי האי קרים, ובכל זאת הבנקים האמריקאים עדיין מושפעים לרעה - בלשון המעטה.
כדי לאמוד את השפעת הפגיעה של הפלישה הרוסית על הבנקים, נוכל להעיף מבט במדד ה-KBW Nasdaq Bank Index (סימול: BKX), הקביל למדד ה- מדד ת"א בנקים-5 ושיורד בשעת כתיבת שורות אלו יותר מ-5%. מדובר בנפילה הגדולה ביותר של המדד מאז יוני 2021, אז איבד 4.9%.
במילים אחרות, פגיעה בשווקים האירופאים ובכלכלה המקומית צפויה להשפיע על הבנקים האמריקאים גם אם החשיפה שלהם לאותם שווקים מינימאלית. חשוב לציין כי השפעה זו ניכרת גם עבור הבנקים המקומיים של ארה"ב, כאשר המדד עליהם - KBW Nasdaq Regional Banking Ind (סימול: KRX) יורד גם הוא בשיעור של קרוב ל-5%.
גם אם חשיפתם המוניטרית של הבנקים לרוסיה מינימאלית, גם חשיפה קטנה אינה שווה ל-0 חשיפה. כלומר, גם אם אותה חשיפה מינימאלית לשוק הרוסי לא תשפיע על הבנקים האמריקאים, החשיפה של הלקוחות שלהם אולי דווקא כן.
לשם ההדגמה, על פי נתוני הבנק, כמעט 50% מההכנסות של סיטיגרופ נובעת ממקורות מחוץ לארצות הברית, בעוד שהבנקים האחרים - כמו JPMorgan מכניס קרוב ל-25% מאותם מקורות.
קיימות כמובן גם סיבות נוספות לפגיעה במחירי הבנקים. עוד לפני המשבר, מניות אלו הושפעו מאי וודאות גיאופוליטית במזרח אירופה בתקופה האחרונה, ובייחוד מהחשש מהדרך בה יבחר הבנק המרכזי להגיב לאותם אי וודאויות.
מתחילת השנה, מצפה השוק האמריקאי להעלאת הריבית במשק, כאשר ההערכות עומדות כרגע על כך שיבצע זאת לא פחות מ-7 פעמים במהלך השנה הקרובה, וזאת כחלק מהניסיון שלו להילחם באינפלציה, שהגיעה לאחרונה לשיעור של 7.5%, הנתון הגבוה ביותר ב-40 השנה האחרונות.
עבור הבנקים כמובן לא מדובר היה בחדשות רעות, רוב הרווח אותו הם גורפים מושפע בעיקר מריביות גבוהות. אותן חששות להעלאות ריבית עזרו לבנקים, ותרמו לגידול במחירי המניות שלהם.
- 5.קירק 03/03/2022 09:48הגב לתגובה זומקובל לחשוב שבעת העלאת ריבית הבנקים ירוויחו יותר, אבל מאחר והעלאות הריבית המתוכננות כנראה יהיו מתונות, אז מניחים שסקטור הבנקים אולי קיבל יתר משקל ולכן (שוב פעם, אולי וזו הסיבה ש) מניות הבנקים מגיבות בהתאם ובשלב זה צונחות באין מפריע
- 4.רוברט 02/03/2022 08:43הגב לתגובה זועדיף היה גם להסביר למה הבנקים בארץ נופלים אם אין חשיפה לרוסיה ! לשאול שאלות הקורא הממוצע גם יודע , הכתבים הכלכליים צריכים גם לפעמים לספק תשובות, לא ?
- 3.וכבר חודשים שממליצים על השקעה בבנקים... (ל"ת)חנן 02/03/2022 05:03הגב לתגובה זו
- 2.ישראל ישראלי 02/03/2022 00:44הגב לתגובה זואתם נותנים יותר מדיי משקל למה שעל פני השטח. הבנקים יורדים כשהריבית יורדת. האגחים עולים (תשואה יורדת) ולכן הבנקים יורדים. זה לא קשור למה שכתבתם למרות שנחמד לכם לחשוב ככה כי זה נוח.
- 1.לךתלמד כלכלה, הבנקים יורדים בגלל עליית מחירי הנפט. 02/03/2022 00:15הגב לתגובה זולךתלמד כלכלה, הבנקים יורדים בגלל עליית מחירי הנפט. לא קשור לחשיפה לרוסיה. אתר פח.
B2 (X)10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות
הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.
הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה
המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר.
1 # ארצות הברית
תקציב ביטחון: 997 מיליארד
דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)
- ארה"ב פורסת מערכת THAAD בישראל - איך השווקים יגיבו?
- לוקהיד מרטין עקפה את הציפיות ועדכנה תחזיות - המניה עולה ב-3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים.
קתרין קונולי (X)אירלנד בפני מהפך: המועמדת השמאלנית צועדת לניצחון מוחץ בבחירות לנשיאות
קתרין קונולי מובילה בפער גדול על יריבתה; הבחירות משקפות שינוי עמוק באירלנד על רקע משבר דיור חריף ומתיחות סביב ההגירה
אירלנד עומדת בפני בחירות נשיאותיות מכריעות בסוף השבוע הקרוב, כאשר קתרין קונולי, פוליטיקאית עצמאית ותיקה המזוהה עם השמאל, מובילה בסקרים בפער של כ-19% על פני הת'ר האמפריז, שרה לשעבר ממפלגת פיין גייל המרכזית-ימנית. הסקרים האחרונים, שפורסמו מצביעים על תמיכה של כ-44% לקונולי לעומת 25% להאמפריז, כאשר כ-30% מהמצביעים עדיין מהססים. זה נראה סופי.
אף שתפקיד הנשיא באירלנד הוא בעיקרו סמלי וייצוגי, ללא סמכויות חקיקתיות או מנהלתיות ישירות, ניצחון סוחף לקונולי מבטא את השינוי בתודעה הפוליטית האירית, על רקע משבר הדיור המתמשך, מתיחויות סביב הגירה ואי-שוויון שגדל.
הבחירות, שיתקיימו היום ותוצאותיהן יתפרסמו בשבת, מגיעות ברגע קריטי בהיסטוריה האירית. המדינה, שנהנית מצמיחה כלכלית מהירה בשנים האחרונות בזכות ענפי ההייטק והפרמצבטיקה, מתמודדת עם אתגרים פנימיים חריפים: מחירי דיור שזינקו ב-10% בשנה האחרונה, מחסור של כ-250 אלף יחידות דיור ומתיחות חברתית סביב זרם מבקשי מקלט שמובילה למהומות אלימות.
מקורות שמרניים באירלנד טוענים כי הבחירות הללו חושפות "פרצה אלקטורלית", מצב שבו הציבור, מתוסכל ממדיניות הממשלה, עלול להעניק כוח סמלי לדמות שמאלנית רדיקלית כמו קונולי, שתחזק את הלחץ על מדיניות ההגירה והכלכלה. מבקרים מהימין מגדירים זאת כ"בחירה בין סדר לאנרכיה, בין ממשלה יציבה לבין קולות שמאלניים שמסכנים את הכלכלה האירית."
קונולי: מהתנגדות למלחמות ועד תמיכה בזכויות חברתיות
קתרין קונולי, בת 68 מגאלווי, היא דמות ותיקה בפוליטיקה האירית אך לא שגרתית. כעורכת דין ופסיכולוגית בהכשרתה, היא החלה את דרכה במפלגת הלייבור בשנות ה-80, אך עזבה אותה ב-1996 בעקבות חילוקי דעות אידיאולוגיים והפכה לפעילה עצמאית. נבחרה לפרלמנט (Dáil) ב-2016 כעצמאית, שימשה כסגנית יו"ר הפרלמנט בין 2020 ל-2024, והייתה חברה בוועדת התקציב הציבורית, שם ביקרה בחריפות את כשלי הממשלה בניהול הכספים הציבוריים.
