הבנקים האמריקאים כמעט ולא חשופים לרוסיה - אז למה הם נופלים?
צעד הסנקציות האחרונות כנגד רוסיה לאחר שזו פלשה לשטחה הטריטוריאלי של אוקראינה הכניסה את מערכת הבנקים הבינלאומית לאי וודאות רבה, בייחוד על רקע ניתוק הגופים הפיננסים המרכזיים של רוסיה ממערכת הסליקה העולמית, ה-SWIFT.
הגישה למערכת, שמאפשרת לגופים רבים ברחבי העולם לבצע עסקאות והעברות כספים בצורה מאובטחת אחד עם השני, נחסמה עבור אותם גופים רוסים כחלק מניסיון של המערב להגביל באופן משמעותי את הגישה של מוסקבה לכסף אותו תשמש עבור הכלכלה והסחר הבינלאומי שלה.
סנקציות אלו הופעלו לצד סנקציות נוספות מצד המערב שנועדו בין השאר להגביל את היכולת של הבנק הרוסי המרכזי להשתמש במאגרי המט"ח שלו, ובכך להגביר את פיחות הרובל, המטבע המקומי. בתגובה להחלטה זו, יותר מהכפיל הבנק המרכזי את הריבית ברוסיה, משיעור של 9.5% לשיעור של 20%, ובכך בלם בצורה מסוימת את הפיחות במטבע.
הסנקציות בכלליותן נועדו להחליש את היכולת של מוסקבה לחמוק מההשפעות של שאר הסנקציות הכלכליות שהוטלו על רוסיה, אך בדרך השפיעו על בנקים בינלאומיים ברחבי העולם.
- חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי
- מי יציל את העו"ש שלכם ומה הריבית שתקבלו על היתרה בחשבון?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הזרוע האירופאית של Sberbank, המלווה הגדול ביותר לרוסיה, צפוי להיתקל כעת בקשיים רבים, כך דווח היום על ידי הבנק המרכזי באירופה, וזאת לאחר שמספר בלתי מבוטל של גופים החלו למשוך סכומי כסף גדולים מהחסכונות שלהם בעקבות המשבר.
באירופה עצמה, לבנקים האיטלקים והצרפתים החשיפה הגדולה ביותר לרוסיה, כאשר זאת הסתכמה לקראת סוף חודש ספטמבר האחרון בקרוב ל-25 מיליארד דולר עבור כל בנק. במקום השני עומדים הבנקים האוסטריים, כאשר אלו חשופים בהיקף של עד 17.5 מיליארד דולר, כך עולה מנתוני הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים השוויצרי.
במקום השלישי נמצאים הבנקים האמריקאים, כאשר להם היקף חשיפה של עד 14.7 מיליארד דולר, כך עולה מנתוני הבנק השוויצרי. חסימתם של הבנקים הרוסים ממערכת הבנקאות העולמית מעלות את סיכון קריסת כלכלת ארגון ה-G20 ( פורום לשיתוף פעולה וייעוץ בנושאים הקשורים למערכת הפיננסית הבינלאומית).
- מחירי הנפט עולים: טראמפ מכריז על חסימת מכליות
- כלכלת ה-K בארה״ב מתחדדת: הגדולות ממשיכות קדימה והקטנים נלחצים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
מתוך כלל הבנקים האמריקאים, ל- CITIGROUP (סימול: C) החשיפה הגדולה ביותר, כאשר זה דיווח לאחרונה שמדובר בהיקף של כ-10 מיליארד דולר. הבנק ציין לאחרונה כי מתוך כל ההתחייבויות הרוסיות לו, הלווה האחרון למדינה קרוב ל-5.4 מיליארד דולר בדמות כסף נזיל, בטחונות והתחייבויות למימון וזאת לקראת סוף שנת 2021, כ-0.3% מכלל ההתחייבויות לבנק על פי הנתונים שלו.
היום מסר הבנק כי כלל החשיפה שלו ל"התחייבויות לצד שלישי" עומדות כעת על כ-8.2 מיליארד דולר, המגלמים בתוכם מיליארד דולר במזומן אותם הלווה לבנק הרוסי וכן התחייבויות נוספות בהיקף של 1.8 מיליארד דולר נוספים.
הבנק הוסיף כי לו חשיפה נוספת של כ-1.6 מיליארד דולר לגופים רוסיים נוספים בתוך המדינה שאינם נחשבים לגופים פיננסים אותם לא החשיב בתוך ה-8.2 מיליארד דולר.
לשם ההשוואה, הבנק האמריקאי GOLDMAN SACHS (סימול: GS) דיווח בחודש שעבר כי לו חשיפה נקייה של בסך הכל 293 מיליון דולר לרוסיה, זאת בנוסף לחשיפה ממשית לשוק הרוסי (נכסים פיזיים) בהיקף של עד 414 מיליון דולר נכון לסוף השנה האחרונה.
הבנק האמריקאי שצויין לעיל - JPMorgan, וכן הבנק האמריקאי WELLS FARGO & CO (סימול: WFC) לא דירגו את רוסיה כאחת מ-20 המדינות המובילות להן חשופים הבנקים, כאשר וולס פארגו מחשיב עצמו כבנק שמתרכז בעיקר בכלכלת ארצות הברית עצמה ולאו דווקא החיצונית.
היעדר החשיפה הרוסית של הבנקים האמריקאים מושפע בעיקר בעקבות סנקציות אותם העביר הממשל האמריקאי עוד מאז 2014 וכתגובה לפלישה הרוסית לחצי האי קרים, ובכל זאת הבנקים האמריקאים עדיין מושפעים לרעה - בלשון המעטה.
כדי לאמוד את השפעת הפגיעה של הפלישה הרוסית על הבנקים, נוכל להעיף מבט במדד ה-KBW Nasdaq Bank Index (סימול: BKX), הקביל למדד ה- מדד ת"א בנקים-5 ושיורד בשעת כתיבת שורות אלו יותר מ-5%. מדובר בנפילה הגדולה ביותר של המדד מאז יוני 2021, אז איבד 4.9%.
במילים אחרות, פגיעה בשווקים האירופאים ובכלכלה המקומית צפויה להשפיע על הבנקים האמריקאים גם אם החשיפה שלהם לאותם שווקים מינימאלית. חשוב לציין כי השפעה זו ניכרת גם עבור הבנקים המקומיים של ארה"ב, כאשר המדד עליהם - KBW Nasdaq Regional Banking Ind (סימול: KRX) יורד גם הוא בשיעור של קרוב ל-5%.
גם אם חשיפתם המוניטרית של הבנקים לרוסיה מינימאלית, גם חשיפה קטנה אינה שווה ל-0 חשיפה. כלומר, גם אם אותה חשיפה מינימאלית לשוק הרוסי לא תשפיע על הבנקים האמריקאים, החשיפה של הלקוחות שלהם אולי דווקא כן.
לשם ההדגמה, על פי נתוני הבנק, כמעט 50% מההכנסות של סיטיגרופ נובעת ממקורות מחוץ לארצות הברית, בעוד שהבנקים האחרים - כמו JPMorgan מכניס קרוב ל-25% מאותם מקורות.
קיימות כמובן גם סיבות נוספות לפגיעה במחירי הבנקים. עוד לפני המשבר, מניות אלו הושפעו מאי וודאות גיאופוליטית במזרח אירופה בתקופה האחרונה, ובייחוד מהחשש מהדרך בה יבחר הבנק המרכזי להגיב לאותם אי וודאויות.
מתחילת השנה, מצפה השוק האמריקאי להעלאת הריבית במשק, כאשר ההערכות עומדות כרגע על כך שיבצע זאת לא פחות מ-7 פעמים במהלך השנה הקרובה, וזאת כחלק מהניסיון שלו להילחם באינפלציה, שהגיעה לאחרונה לשיעור של 7.5%, הנתון הגבוה ביותר ב-40 השנה האחרונות.
עבור הבנקים כמובן לא מדובר היה בחדשות רעות, רוב הרווח אותו הם גורפים מושפע בעיקר מריביות גבוהות. אותן חששות להעלאות ריבית עזרו לבנקים, ותרמו לגידול במחירי המניות שלהם.
- 5.קירק 03/03/2022 09:48הגב לתגובה זומקובל לחשוב שבעת העלאת ריבית הבנקים ירוויחו יותר, אבל מאחר והעלאות הריבית המתוכננות כנראה יהיו מתונות, אז מניחים שסקטור הבנקים אולי קיבל יתר משקל ולכן (שוב פעם, אולי וזו הסיבה ש) מניות הבנקים מגיבות בהתאם ובשלב זה צונחות באין מפריע
- 4.רוברט 02/03/2022 08:43הגב לתגובה זועדיף היה גם להסביר למה הבנקים בארץ נופלים אם אין חשיפה לרוסיה ! לשאול שאלות הקורא הממוצע גם יודע , הכתבים הכלכליים צריכים גם לפעמים לספק תשובות, לא ?
- 3.וכבר חודשים שממליצים על השקעה בבנקים... (ל"ת)חנן 02/03/2022 05:03הגב לתגובה זו
- 2.ישראל ישראלי 02/03/2022 00:44הגב לתגובה זואתם נותנים יותר מדיי משקל למה שעל פני השטח. הבנקים יורדים כשהריבית יורדת. האגחים עולים (תשואה יורדת) ולכן הבנקים יורדים. זה לא קשור למה שכתבתם למרות שנחמד לכם לחשוב ככה כי זה נוח.
- 1.לךתלמד כלכלה, הבנקים יורדים בגלל עליית מחירי הנפט. 02/03/2022 00:15הגב לתגובה זולךתלמד כלכלה, הבנקים יורדים בגלל עליית מחירי הנפט. לא קשור לחשיפה לרוסיה. אתר פח.
רובוטיקה (רשתות)למה מניית הרובוטיקה הזאת מזנקת היום ב-80%?
חברת AMC Robotics, שפועלת מאז 2014 והשלימה לאחרונה מיזוג SPAC, מציגה רובוט אבטחה אוטונומי למחסנים, שווי שוק של כ־250 מיליון דולר והיקף מצומצם של מניות זמינות למסחר
מניית AMC Robotics (AMCI) מזנקת ב-80%, יום אחד בלבד לאחר זינוק חד של כ־168%. העלייה האחרונה מצטרפת לגל עניין שנוצר סביב החברה בעקבות שורת התפתחויות עסקיות, ובראשן המעבר לשלב מסחור של טכנולוגיית הרובוטיקה מבוססת הבינה המלאכותית שפיתחה. בשוק רואים במהלך זה שינוי מהותי באופי החברה, ממיזם טכנולוגי בשלב מוקדם לחברה המבקשת לייצר הכנסות בפועל.
AMC Robotics פועלת מאז 2014, אך עד לאחרונה פעלה הרחק מאור הזרקורים של שוק ההון. פעילותה התמקדה בפיתוח פתרונות אבטחה חכמים, בעיקר באמצעות שילוב של ראייה ממוחשבת, עיבוד תמונה ובינה מלאכותית במערכות פיקוח וניטור. אחד המוצרים המרכזיים בפעילות ההיסטורית של החברה הוא קו מצלמות האבטחה YI, שנועד לשימושים מסחריים ותעשייתיים. עם השנים הרחיבה החברה את תחומי הפעילות שלה מעבר למצלמות, מתוך ניסיון להציע פתרונות אבטחה אוטונומיים ומבוססי תוכנה.
לאחרונה חשפה החברה רובוט ארבע-רגלי אוטונומי, המבוסס על טכנולוגיית Visual-AI, המיועד לסיורי אבטחה ותגובה לאירועים במחסנים, מרכזים לוגיסטיים ואתרים תעשייתיים. הרובוט נועד לפעול באופן עצמאי, לנווט בסביבה מורכבת ולהגיב לאירועים בזמן אמת. לפי תיאורי החברה, הרובוט משלב חיישנים מתקדמים עם יכולות עיבוד תמונה ובינה מלאכותית, ומסוגל לקבל החלטות תפעוליות ללא צורך במפעיל אנושי צמוד. השוק הלוגיסטי, שבו נרשמת מגמה מתמשכת של אוטומציה, נתפס כיעד המרכזי ליישום הטכנולוגיה.
מנכ״ל החברה, שון דה, אמר עם פרסום התוכניות למסחור כי החברה נכנסת לשלב חדש בפעילותה. לדבריו, השאיפה היא להביא לשוק מוצרים שיספקו רמת אוטומציה גבוהה יותר ללקוחות ארגוניים, תוך שיפור היעילות והבטיחות באתרי פעילות.
כבר לא שלד בורסאי
בתחילת דצמבר הושלם מיזוג שבמסגרתו חדלה החברה לפעול כשלד בורסאי מסוג SPAC, והחלה להיסחר כחברה תפעולית בנאסד״ק תחת הסימול AMCI. לפני המיזוג, פעילותה הציבורית של החברה הייתה מוגבלת להחזקת כספים בנאמנות, ללא פעילות עסקית שוטפת. עם השלמת העסקה שוחררו הכספים, והחברה קיבלה גישה להון שנועד לממן את המעבר משלב פיתוח לשלב מסחור.
טראמפ מצור על וונצואלה ונפט. נעשה ע״י AIמחירי הנפט עולים: טראמפ מכריז על חסימת מכליות
החסימה מכוונת למכליות שסומנו בסנקציות, והמחיר מגיב לסיכון לוגיסטי וגם לסיכון להסלמה יותר מאשר לשינוי בביקוש
מחירי הנפט עולים במסחר באסיה אחרי שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מודיע שהוא מורה על חסימה של כל מכליות הנפט שמוטלות עליהן סנקציות ונכנסות או יוצאות מוונצואלה. ברנט עולה ב 70 סנט ל 59.62 דולר לחבית, ונפט אמריקאי מסוג מערב טקסס עולה ב 73 סנט ל 56.00 דולר לחבית. הסוחרים מתמחרים אפשרות לפגיעה ביצוא הוונצואלי, תוך שהם עדיין מחכים לראות איך אוכפים את המהלך והאם הוא יישאר מוגבל לכלי שיט תחת סנקציות או יתפשט גם לאחרים.
חסימה ימית בפועל מתחילה מהובלה וביטוח
לא ברור איך טראמפ מטיל את החסימה ומה בדיוק תהיה מעורבות משמר החופים, אבל כבר בשבוע שעבר ארצות הברית יירטה ותפסה מכלית תחת סנקציות מול חופי ונצואלה. מאז מתפתח אמברגו בפועל, כשמכליות טעונות עם מיליוני חביות נשארות במים הוונצואליים כדי לא להסתכן בתפיסה, וחלק מכלי השיט מבצעים פרסה ומתרחקים. במקביל, השוק מנסה להבין אם החסימה נשארת ממוקדת רק בכלי שיט שכבר סומנו בסנקציות, או שהיא תתגלגל גם לתנועה של ספינות אחרות שמעמיסות נפט במדינה.
בשטח, מספיק חשד ליירוט כדי שהמובילים יתחילו לנהל סיכון. מפעילי ספינות מעדיפים לא להיתקע ימים מול חוף תחת מעקב, וחלקם פשוט נמנעים מלעלות על הקו. זה גורר פחות הצעות הובלה זמינות, יותר דרישות לביטוח ולכיסוי משפטי, ומסלול אספקה פחות צפוי. גם כשהנפט כבר טעון, אי הוודאות גורמת לעיכובים במסירה, והפער הזה מתורגם מיידית לפרמיית סיכון במחיר. בצד השני של העסקה, קונים לא מוותרים על הסחורה בחינם, אבל נוטים לדרוש הנחות עמוקות יותר כדי לפצות על הסיכון לעיכוב או הסתבכות, מה שמכביד על ההכנסות של ונצואלה גם אם חלק מהחביות עדיין יוצאות.
לתמונה הזו נכנסת גם מתקפת הסייבר שמפילה השבוע מערכות ניהול מנהלתיות של חברת הנפט הממשלתית פדוסה. כשמערכות מנהלתיות לא מתפקדות, קשה יותר לסגור
ניירת, תיאומים ושחרור מטענים בקצב רגיל, וזה מצטבר בדיוק בנקודת הזמן שבה כל שרשרת ההובלה מתכווצת. התוצאה היא לחץ תפעולי כפול, גם בים וגם על הקרקע, שמחזק את התחושה בשוק שהבעיה היא לא ביקוש אלא זרימה, ומספיק שיהיה צוואר בקבוק כדי לראות תגובה במחיר.
- מהפכה בשוק הקנאביס? טראמפ שוקל להוריד את הסיווג הפדרלי - מה המשמעות?
- הפד חותך, טראמפ בוחר - השוק כבר מתמחר את יו"ר הפד הבא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
וונצואלה קטנה בעולם, אבל החביות שלה רגישות והעקיפות נסגרות
ונצואלה תופסת פחות מ-1% מהתפוקה העולמית, אבל היא נשענת כמעט לגמרי על יצוא נפט כמקור הכנסה, ובאחד הדיווחים מצוין שלפחות 95% מההכנסות מחו"ל מגיעות ממכירות נפט. סין היא הקונה הגדולה ביותר, והנפט הוונצואלי הוא בערך כ-4% מהיבוא הסיני, עם משלוחים בדצמבר שמכוונים לממוצע של יותר מ-600 אלף חביות ביום.
