הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל
בנקים ארצות הברית
בנקים ארצות הברית
מלחמה באוקראינה

הבנקים האמריקאים כמעט ולא חשופים לרוסיה - אז למה הם נופלים?

מדד הבנקים הבינלאומיים של הנאסד"ק צונח ב-6%, זה של הבנקים המקומיים - 5%. הבנקים האמריקאים אמנם כמעט אינם חשופים לנכסים רוסיים, אך לקוחות הבנקים דווקא כן. בנוסף, יתכן והשפעות המלחמה ימנעו מהפד להעלות ריבית בקרוב - דבר שיפגע גם הוא
תומר אמן | (5)
נושאים בכתבה בנק החלטת ריבית הפגיעה בשרשראות האספקה הריבית במשק האמריקאי מלחמת רוסיה אוקראינה סחורות

צעד הסנקציות האחרונות כנגד רוסיה לאחר שזו פלשה לשטחה הטריטוריאלי של אוקראינה הכניסה את מערכת הבנקים הבינלאומית לאי וודאות רבה, בייחוד על רקע ניתוק הגופים הפיננסים המרכזיים של רוסיה ממערכת הסליקה העולמית, ה-SWIFT. 

הגישה למערכת, שמאפשרת לגופים רבים ברחבי העולם לבצע עסקאות והעברות כספים בצורה מאובטחת אחד עם השני, נחסמה עבור אותם גופים רוסים כחלק מניסיון של המערב להגביל באופן משמעותי את הגישה של מוסקבה לכסף אותו תשמש עבור הכלכלה והסחר הבינלאומי שלה. 

סנקציות אלו הופעלו לצד סנקציות נוספות מצד המערב שנועדו בין השאר להגביל את היכולת של הבנק הרוסי המרכזי להשתמש במאגרי המט"ח שלו, ובכך להגביר את פיחות הרובל, המטבע המקומי. בתגובה להחלטה זו, יותר מהכפיל הבנק המרכזי את הריבית ברוסיה, משיעור של 9.5% לשיעור של 20%, ובכך בלם בצורה מסוימת את הפיחות במטבע.

הסנקציות בכלליותן נועדו להחליש את היכולת של מוסקבה לחמוק מההשפעות של שאר הסנקציות הכלכליות שהוטלו על רוסיה, אך בדרך השפיעו על בנקים בינלאומיים ברחבי העולם.

הזרוע האירופאית של Sberbank, המלווה הגדול ביותר לרוסיה, צפוי להיתקל כעת בקשיים רבים, כך דווח היום על ידי הבנק המרכזי באירופה, וזאת לאחר שמספר בלתי מבוטל של גופים החלו למשוך סכומי כסף גדולים מהחסכונות שלהם בעקבות המשבר. 

באירופה עצמה, לבנקים האיטלקים והצרפתים החשיפה הגדולה ביותר לרוסיה, כאשר זאת הסתכמה לקראת סוף חודש ספטמבר האחרון בקרוב ל-25 מיליארד דולר עבור כל בנק. במקום השני עומדים הבנקים האוסטריים, כאשר אלו חשופים בהיקף של עד 17.5 מיליארד דולר, כך עולה מנתוני הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים השוויצרי. 

במקום השלישי נמצאים הבנקים האמריקאים, כאשר להם היקף חשיפה של עד 14.7 מיליארד דולר, כך עולה מנתוני הבנק השוויצרי. חסימתם של הבנקים הרוסים ממערכת הבנקאות העולמית מעלות את סיכון קריסת כלכלת ארגון ה-G20 ( פורום לשיתוף פעולה וייעוץ בנושאים הקשורים למערכת הפיננסית הבינלאומית). 

קיראו עוד ב"גלובל"

מתוך כלל הבנקים האמריקאים, ל- CITIGROUP (סימול: C) החשיפה הגדולה ביותר, כאשר זה דיווח לאחרונה שמדובר בהיקף של כ-10 מיליארד דולר. הבנק ציין לאחרונה כי מתוך כל ההתחייבויות הרוסיות לו, הלווה האחרון למדינה קרוב ל-5.4 מיליארד דולר בדמות כסף נזיל, בטחונות והתחייבויות למימון וזאת לקראת סוף שנת 2021, כ-0.3% מכלל ההתחייבויות לבנק על פי הנתונים שלו. 

היום מסר הבנק כי כלל החשיפה שלו ל"התחייבויות לצד שלישי" עומדות כעת על כ-8.2 מיליארד דולר, המגלמים בתוכם מיליארד דולר במזומן אותם הלווה לבנק הרוסי וכן התחייבויות נוספות בהיקף של 1.8 מיליארד דולר נוספים. 

הבנק הוסיף כי לו חשיפה נוספת של כ-1.6 מיליארד דולר לגופים רוסיים נוספים בתוך המדינה שאינם נחשבים לגופים פיננסים אותם לא החשיב בתוך ה-8.2 מיליארד דולר. 

לשם ההשוואה, הבנק האמריקאי  GOLDMAN SACHS (סימול: GS) דיווח בחודש שעבר כי לו חשיפה נקייה של בסך הכל 293 מיליון דולר לרוסיה, זאת בנוסף לחשיפה ממשית לשוק הרוסי (נכסים פיזיים) בהיקף של עד 414 מיליון דולר נכון לסוף השנה האחרונה.

הבנק האמריקאי שצויין לעיל - JPMorgan, וכן הבנק האמריקאי  WELLS FARGO & CO (סימול: WFC) לא דירגו את רוסיה כאחת מ-20 המדינות המובילות להן חשופים הבנקים, כאשר וולס פארגו מחשיב עצמו כבנק שמתרכז בעיקר בכלכלת ארצות הברית עצמה ולאו דווקא החיצונית.

היעדר החשיפה הרוסית של הבנקים האמריקאים מושפע בעיקר בעקבות סנקציות אותם העביר הממשל האמריקאי עוד מאז 2014 וכתגובה לפלישה הרוסית לחצי האי קרים, ובכל זאת הבנקים האמריקאים עדיין מושפעים לרעה - בלשון המעטה.

כדי לאמוד את השפעת הפגיעה של הפלישה הרוסית על הבנקים, נוכל להעיף מבט במדד ה-KBW Nasdaq Bank Index (סימול: BKX), הקביל למדד ה- מדד ת"א בנקים-5  ושיורד בשעת כתיבת שורות אלו יותר מ-5%. מדובר בנפילה הגדולה ביותר של המדד מאז יוני 2021, אז איבד 4.9%.

במילים אחרות, פגיעה בשווקים האירופאים ובכלכלה המקומית צפויה להשפיע על הבנקים האמריקאים גם אם החשיפה שלהם לאותם שווקים מינימאלית. חשוב לציין כי השפעה זו ניכרת גם עבור הבנקים המקומיים של ארה"ב, כאשר המדד עליהם - KBW Nasdaq Regional Banking Ind (סימול: KRX) יורד גם הוא בשיעור של קרוב ל-5%.

גם אם חשיפתם המוניטרית של הבנקים לרוסיה מינימאלית, גם חשיפה קטנה אינה שווה ל-0 חשיפה. כלומר, גם אם אותה חשיפה מינימאלית לשוק הרוסי לא תשפיע על הבנקים האמריקאים, החשיפה של הלקוחות שלהם אולי דווקא כן.

לשם ההדגמה, על פי נתוני הבנק, כמעט 50% מההכנסות של סיטיגרופ נובעת ממקורות מחוץ לארצות הברית, בעוד שהבנקים האחרים - כמו JPMorgan מכניס קרוב ל-25% מאותם מקורות. 

קיימות כמובן גם סיבות נוספות לפגיעה במחירי הבנקים. עוד לפני המשבר, מניות אלו הושפעו מאי וודאות גיאופוליטית במזרח אירופה בתקופה האחרונה, ובייחוד מהחשש מהדרך בה יבחר הבנק המרכזי להגיב לאותם אי וודאויות. 

מתחילת השנה, מצפה השוק האמריקאי להעלאת הריבית במשק, כאשר ההערכות עומדות כרגע על כך שיבצע זאת לא פחות מ-7 פעמים במהלך השנה הקרובה, וזאת כחלק מהניסיון שלו להילחם באינפלציה, שהגיעה לאחרונה לשיעור של 7.5%, הנתון הגבוה ביותר ב-40 השנה האחרונות. 

עבור הבנקים כמובן לא מדובר היה בחדשות רעות, רוב הרווח אותו הם גורפים מושפע בעיקר מריביות גבוהות. אותן חששות להעלאות ריבית עזרו לבנקים, ותרמו לגידול במחירי המניות שלהם. 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    קירק 03/03/2022 09:48
    הגב לתגובה זו
    מקובל לחשוב שבעת העלאת ריבית הבנקים ירוויחו יותר, אבל מאחר והעלאות הריבית המתוכננות כנראה יהיו מתונות, אז מניחים שסקטור הבנקים אולי קיבל יתר משקל ולכן (שוב פעם, אולי וזו הסיבה ש) מניות הבנקים מגיבות בהתאם ובשלב זה צונחות באין מפריע
  • 4.
    רוברט 02/03/2022 08:43
    הגב לתגובה זו
    עדיף היה גם להסביר למה הבנקים בארץ נופלים אם אין חשיפה לרוסיה ! לשאול שאלות הקורא הממוצע גם יודע , הכתבים הכלכליים צריכים גם לפעמים לספק תשובות, לא ?
  • 3.
    וכבר חודשים שממליצים על השקעה בבנקים... (ל"ת)
    חנן 02/03/2022 05:03
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ישראל ישראלי 02/03/2022 00:44
    הגב לתגובה זו
    אתם נותנים יותר מדיי משקל למה שעל פני השטח. הבנקים יורדים כשהריבית יורדת. האגחים עולים (תשואה יורדת) ולכן הבנקים יורדים. זה לא קשור למה שכתבתם למרות שנחמד לכם לחשוב ככה כי זה נוח.
  • 1.
    לךתלמד כלכלה, הבנקים יורדים בגלל עליית מחירי הנפט. 02/03/2022 00:15
    הגב לתגובה זו
    לךתלמד כלכלה, הבנקים יורדים בגלל עליית מחירי הנפט. לא קשור לחשיפה לרוסיה. אתר פח.
נחושת
צילום: Ra Dragon, Unsplash

שיא של יותר מעשור: הנחושת מזנקת ומובילה את הראלי העולמי במתכות

שיבושי היצע, ציפיות להרחבה כלכלית בסין, היחלשות הדולר וחששות ממכסים בארה״ב דוחפים את מחירי הנחושת לשיאים היסטוריים ולעלייה שנתית של מעל 40%

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה נחושת

שוק המתכות העולמי מסיים את השנה בעליות שערים, כאשר הנחושת נמצאת במוקד לאחר שקבעה שיאי מחיר חדשים במספר בורסות מרכזיות. המתכת התעשייתית, הנחשבת סמן למצב הכלכלה העולמית, חצתה לראשונה את רף 12 אלף הדולר לטון וממשיכה להיסחר ברמות גבוהות במיוחד גם לאחר תיקונים קלים.


מחיר הנחושת זינק לשיא של כ־12,160 דולר לטון. מדובר בהמשך ישיר לראלי שנמשך מאז אוקטובר, ראלי שמעמיד את 2025 כאחת השנים החזקות ביותר לנחושת זה למעלה מעשור. העליות בנחושת משתלבות בגל רחב יותר של התחזקות בשוקי הסחורות. גם הזהב והכסף טיפסו לשיאים חדשים, על רקע מתיחות גיאופוליטית, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב והיחלשות הדולר. עבור משקיעים רבים, שילוב זה מחזק את האטרקטיביות של מתכות הן כהשקעה והן כנכס גידור.


אנליסטים מציינים כי מחירי הנחושת מקבלים תמיכה גם מהציפייה לצעדים נוספים לעידוד הכלכלה הסינית. כל איתות להרחבה פיסקלית או מוניטרית בסין מתורגם במהירות לעליות במחירי מתכות תעשייתיות, בשל משקלה המרכזי של המדינה בצריכה העולמית.


ברקע העליות עומדים גם שיבושי היצע ממשיים. מאז אוקטובר אירעו תקלות חמורות במספר מכרות גדולים, שפגעו ביכולת הייצור והציפו מחדש חששות ממחסור. גם לפני אותם אירועים, אנליסטים כבר הזהירו כי הביקוש העתידי עלול לעלות על ההיצע בשנים הקרובות.


שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים

בג׳פריס מעריכים כי גם בתרחיש של צמיחה עולמית מתונה, סביב 2% בשנה, שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים כבר במהלך השנה הקרובה. הערכה זו מחזקת את ההבנה כי הלחץ בשוק אינו זמני בלבד.


להמשך הכתבה לחץ כאן
2025 בשווקים2025 בשווקים
מעבר לים

סיכום 2025: וול סטריט מפגינה עוצמה, מיום ה"שחרור" ועד לשיא כל הזמנים

במשך שנת 2025 נרשמו זעזועים רבים בשווקים, חלקם קשורים ישירות לכלכלה, חלקם פחות, החל מ"יום השחרור, ועד השבתת המשקל - כל אחד מהם מספיק כדי לגרום לשוק דובי משמעותי, אבל למרות הכל וול סטריט רושמת שנה נוספת, שלישית ברציפות, של עליות חדות; וגם - מה מצפה בשנת 2026?

גיא טל |
נושאים בכתבה 2025 שוק המניות מלחמת הסחר ריבית השבתת הממשל הפדרלי בינה מלאכותית


השנה הסוערת שהסתיימה בעליות דו ספרתיות

הגיע העת לסכם את שנת 2025, שנה סוערת למדי שהושפעה מהרבה מאד גורמים לאו דווקא כלכליים. סך הכל וול סטריט הפגינה חוסן אל מול זעזועים רבים, החל ממלחמת הסחר באפריל, דרך השבתת הממשל הארוכה ביותר בהיסטוריה, אינפלציה דביקה באזור ה-3% ועד לחששות מפני התפוצצות בועת הבינה המלאכותית, במידה ואכן מדובר בבועה. מי זוכר כבר את ה"איום" של "דיפסיק" הסיני שהפיל את השווקים לכמה שבועות ונעלם כלא היה בתוך השנה רבת האירועים. סך הכל, למרות הכל, מדד ה-SP500 מסיים שנה שלישית רצופה עם עליות נאות שמסתכמות בכ-17% נכון לשעת כתיבת שורות אלו, ואילו הנאסד"ק עם שנה נוספת של יותר מ-20%. הדאו לא מפגר הרבה מאחור עם כ-14%. שלא כרגיל, השווקים הבנלאומיים הציגו תשואות טובות אף יותר, עם 22% בדאקס, 21% בפוטסי הבריטי, 26% בניקיי ו-29% בהאנג סנג. אילו האירועים המרכזיים שהשפיעו על השווקים בשנה החולפת. 

ינואר: דיפסיק והנפילה של אנבידיה – בועת הבינה המלאכותית

בינואר 2025 חווה שוק השבבים את אחד הרגעים הדרמטיים ביותר שלו. חברת הסטארט-אפ הסינית DeepSeek הכריזה על פיתוח מודל R1 בעלות מזערית יחסית למודלים המערביים, תוך שימוש בשבבים סיניים פחות חזקים. ההכרזה הזו זעזעה את הנחת היסוד של וול-סטריט לפיה יש צורך בחומרה יקרה של אנבידיה כדי להשיג ביצועים ברמה גבוהה. ב-27 בינואר 2025 רשמה אנבידיה הפסד של כ-589 מיליארד דולר בשווי השוק ביום אחד – הירידה היומית הגדולה בהיסטוריה עבור חברה בודדת. למרות זאת, החברה הצליחה להתאושש במהלך השנה ולהגיע לשווי של 5 טריליון דולר, כשהיא נתמכת בביקוש בלתי פוסק מצד ענקיות הענן. התעוררו ספקות ביחס לשאלה האם החברה הסינית אכן פתחה מודל בעלות כזו, אם אכן לא היה שימוש בשבבים של אנבידיה בצורה כזו או אחרת ועוד. בסופו של דבר, השוק גם התחיל להבין שמלבד "אימון המודל" יש גם את ה"שימוש במודל" שדורש לא פחות ואולי אף יותר כוח מחשוב, והביא להוצאות עתק על בניית תשתיות מחשוב שיאפשרו את השימוש ההולך וגובר בבינה המלאכותית. יחד עם זאת ההתגברות על האנקדוטה של דיפסיק לא חיסלה את החששות סביב "בועת הבינה המלאכותית", חשש שחזר לכותרות פעם אחר פעם במהלך השנה מסיבות שונות. החברות הגדולות ממשיכות להוציא הוצאות עתק על בניית תשתיות יקרות, כשההכנסות, לפחות לבינתיים, לא מצדיקות את ההוצאות. חשש מיוחד מעוררת חלוצת הבינה המלאכותית חברת OpneAI שחותמת על חוזים בשווי מאות מיליארדי דולרים, כשלא ברור האם ואיך תוכל לעמוד בהם, ועוד כמה זמן היתרון התחרותי שהשיגה לעצמה יחזיק מעמד מול התחרות הקשה מול גוגל, גרוק של אלון מאסק ומודלים אחרים. חברות רבות כמו אורקל מסתמכות על החוזים הללו, ובכך אופןאיאיי הופכת לסיכון מערכתי.

אפריל: זעזוע "יום השחרור"

חודש אפריל 2025 ייזכר כאחד החודשים התנודתיים ביותר בהיסטוריה של הבורסה לניירות ערך בניור יורק. הכרזת הנשיא על מכסים רחבי היקף ב-3 באפריל הובילה לצניחה של 6% ביום העוקב ועוד כמה ימים של ירידות חדות. כבר ב-9 באפריל טראמפ "גילה גמישות" או יש שיאמרו "התקפל" לנוכח שברים מהותיים בשוק האג"ח הממשלתי, והזניק את המדדים בחזרה. בסופו של דבר השוק החזיר את כל הירידות של אפריל עד מהרה וכבש שיאים חדשים בהמשך השנה, האחרון שבהם נכון לעכשיו ב-11 בדצמבר. האם המכסים אכן "ישברו" את הכלכלה האמריקאית? הנתונים שמצטברים בינתיים לא מצדיקים את הפאניקה של אפריל. נראה שלמכסים השפעה מוגבלת בלבד על האינפלציה אם בכלל, כפי שטען שר האוצר סקוט בסנט כל הזמן. 

ספטמבר: מחזור הורדת הריבית השנוי במחלוקת


לאחר כמעט שנה שלמה שהפד' חיכה לראות איך מגיבים המכסים, ומה השפעת מדיניות ממשל טראמפ על הריבית, בספטמבר סוף סוף החל הבנק המרכזי במחזור חדש של הורדת ריבית. סך הכל ביצע הפד' שלוש הפחתות ריבית רצופות של 0.25%, אך עשה זאת תוך ויכוח עז וחילוקי דעות חסרי תקדים. ההחלטה האחרונה הייתה שנויה במחלוקת במיוחד עם שלושה מתנגדים, לראשונה מאז ספטמבר 2019. חילוקי הדעות טבעיים לנוכח המצב הכלכלי המורכב: חולשה מתגברת בשוק העבודה מצד אחד, ואינפלציה דביקה מצד שני. הסיטואציה הזו מעמידה את הפד' בין הפטיש לסדן, כשמצד אחד האינפלציה הגבוהה דורשת השארת ריבית מגבילה ומצד שני החולשה בשוק העבודה דורשת תמריצים מוניטריים בדמות הורדת ריבית.

להמשך הכתבה לחץ כאן