תנודתיות, מסחר, בורסה, עליות, ירידות, שוק ההון, וול סטריט
צילום: Istock

מהו מדד הפחד שזינק ב-50% בסוף השבוע? כל מה שצריך לדעת

המדד טס והוסיף אחוזים רבים במהלך הימים האחרונים. איך המדד עובד ומדוע נצפו העליות החדות, המייצגות את הטיפוס הגבוה ביותר של המדד בששת החודשים האחרונים? 
תומר אמן | (2)

מדד הפחד -  VIX, ראשי תיבות של Volatility Index או בתרגום מילולי "מדד התנודתיות" נסק מעל לכ-50% מאז פתיחת הבורסה בוול-סטריט ביום שישי האחרון. בשביל המדד, שכאמור מייצג תנודתיות בשוק, מדובר בעלייה החדה ביותר מאז מאי 2021, קצת לפני הגילוי של וריאנט הדלתא של נגיף הקורונה. אם כך, מה גרם למדד לזנק כעת?

>>> המומחים של ביזפורטל ילמדו אותך השקעות (ללא עלות) - להרשמה לקורס

איך המדד עובד?

המדד, שמחושב בזמן אמת על ידי בורסת האופציות של שיקגו (CBOE) הוא בעצם משחק חתול ועכבר בין המשקיעים בשוק החוששים מתנודתיות. המשקיעים שאינם סוחרים באופציות לרוב לא עושים זאת בשל הסיכון הגבוה הגלום בהן. קוני האופציות לעומתם, שמאמינים כי השוק יהיה תנונדתי יותר, משתמשים באופציות כדרך לגדר את ההשקעה שלהם מפני תנודתיות זו.  ברגע שקיים פער בין מחירי האופציות הנרשמות על ידי אלה שכן לוקחים חלק בהשקעה באופציות, השוק נתפס כתנודתי יותר - שכן אין לדעת מי מבין המשקיעים צודק - ועל כן המדד עולה. 

המדד נקרא לעיתים מדד "הפחד", שכן הוא נוטה לזנק בתקופות של אי וודאות בשוק, אולם בפועל על אף שהוא אכן משנה את ערכו בתקופות כאלו, הוא אינו מייצג רק חשש מירידות אלא כל תקופה בה השוק יהיה תנודתי לכאן ולכאן.

אז מה קרה?

ביום שישי האחרון התקיים החג הלא רשמי, שהוא יום הקניות "Black Friday". אם נשפוט לפי מה שקרה בבורסה בוול סטריט, נראה שאכן היה זה יום שישי שחור. במה שכבר זכה לכינוי "רד פריידי" (יום שישי האדום) ראה השוק את הדאו ג'ונס נחתך בכ-2.5%, בעוד הנאסד"ק וה-S&P 500 איבדו גם הם מערכם, סדר גודל של כ-2.2% ו-2.3%, בהתאמה. הסיבה - התפרצות וריאנט האומיקרון הדרום אפריקאי של נגיף הקורונה.

וריאנט האומיקרון, שזוהה לראשונה בתחילת החודש במדינת בוטסוואנה שבאפריקה ודווח בסופו של דבר לארגון הבריאות העולמי שלושה שבועות לאחר מכן, קרי לפני מספר ימים, החדיר פחד גדול מאוד לשווקים. התגובה המיידית הייתה מאוד "פרימיטיבית" - מהר מאוד להוציא את כל הכסף מאיפה שהוא אינו בטוח ולהעביר אותו לאיפה שכן. 

כך איבדו מניות חברות התעופה והתיירות אחוזים רבים, לצדן נפלו מחירי הנפט (אם יהיו סגרים, הפעילות הכלכלית תאט וגם הביקוש לדלקים - אף אחד לא יסע, יטוס או ישוט). חברות המזוהות עם המגפה ועם הסגרים לעומתם - בעיקר חברות התרופות אשר אמונות על פיתוח של תרופה או חיסון, נסקו. בנוסף לכך פנו המשקיעים לחוף מבטחים - אג"חים, שם התשואות אמנם נמוכות יותר אך בהתאמה גם הכסף בטוח יותר. 

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    יש כאן טעות 29/11/2021 11:11
    הגב לתגובה זו
    בדרום אפריקה , והוא אינו אלים כמו הדלתא. כאן הכותב מציין שהוא התגלה בתחילת החודש במדינה אפריקנית אחרת. לא מובן.
  • 1.
    איציק 28/11/2021 18:58
    הגב לתגובה זו
    המידע מועבר בצורה רשלנית לא מובנת ולא ברורה
וורן באפט. קרדיט: רשתות חברתיותוורן באפט. קרדיט: רשתות חברתיות

וורן באפט מלמד אתכם מתי לממש מניות והדבר הכי חשוב בהשקעות

שיעור חינם מבאפט - מתי מוכרים מניה, בהמשך לשיעור קודם: שיעור חינם מוורן באפט - מתי קונים מניה? ועל ההשקעה והמימוש של באפט באפל

נושאים בכתבה וורן באפט אפל

וורן באפט השקיע באפל את רוב תיק ההשקעות הסחיר של ברקשייר. אפל סיפקה רווחי עתק שמוערכים במעל 100 מיליארד דולר לתיק של באפט. אפל היא עדיין ההשקעה הגדולה של באפט, אבל לפני שנה-שנתיים נמכרו רוב המניות.

באפט החליט שאחרי זינק ברווחים, עלייה במכפיל הרווח מרמה של 11-13 למעל 20, זה הגיע לממש. הוא סבר ואמר שזו חברה נהדרת, ועדיין היא הגדולה בתיק ההשקעות של ברקשייר שלו, אבל היא כבר לא זולה. התזמון- עיתוי המימוש היה טוב כי בחצי שנה שלאחר מכן, המניה נפלה בכ-15%. אלא שהעליות האחרונות הביאו את מחיר המניה לשיא של כל הזמנים ולמחיר שעולה על מחירי המימוש של באפט בכ-30%. באפט "הפסיד" מעל 50 מיליארד דולר, אבל כמה תובנות בעניין:

ראשית, אף אחד לא נביא

שנית, את ההחלטה מקבלים על סמך מה שידוע בנקודת הזמן המסוימת. אז באפט הגדיר את אפל כחברה נהדרת, מניה לא רעה, אבל המשקל בתיק שלו היה גבוה, ומכיוון שהיא כבר הגיעה לתמחור מלא בעיניו החליט לממש. זו החלטה נכונה בלי קשר למה שיהיה בהמשך.

שלישית, כאשר אתם קונים או מוכרים - אל תסתכלו אחורה. מה שהיה היה  מה שהיה מת. בבורסה ובהשקעות כל יום מתקבלות ההחלטות מחדש. ההיסטוריה לא רלבנטית. מה שהיה יכול להיות אם... ולמה לא פעלנו כך, זה חשוב להסקת מסקנות ולתובנות, אבל זה לא אמור להשפיע על החלטות השקעה. במילים אחרות, מכרתם כי חשבתם שזה המחיר הנכון. גם אם יעלה בהמשך - אז מה? 

וזו נקודה חשובה, כי משקיעים רבים לא יודעים מתי לממש. הם רואים עליות, מורווחים הרבה, וחושבים שמה שהיה הוא שיהיה והעליות ימשכו. צריך משמעת, צריך לסמן תמחור כלכלי שמעליו כבר אתם לא סבורים שההחזקה כדאית ולממש גם אם הכיוון של המניה למעלה. באפט יודע לקנות ויודע לממש.   

סטיב ווזניאקסטיב ווזניאק

מייסד אפל והנסיך הארי נגד AI על-אנושי

קואליציה יוצאת דופן של מדענים, פוליטיקאים וסלבריטאים קוראת להקפאה עולמית של פיתוח בינה מלאכותית על-אנושית, בעוד הציבור האמריקאי תומך ברגולציה הדוקה, והמחלוקת בין חדשנות לבטיחות הופכת לשאלה מי באמת שולט בעתיד האנושות

אדיר בן עמי |

קואליציה בלתי צפויה של דמויות מהעולמות הפוליטיקה, הטכנולוגיה והתרבות מתאחדת כדי לעצור את הפיתוח של בינה מלאכותית על-אנושית. הנסיך הארי ומגן מרקל, דוכס ודוכסית ססקס, חברו לגאופרי הינטון, אבי הבינה המלאכותית והזוכה בפרס נובל, בקריאה להקפאת הפיתוח של מערכות AI שעולות על היכולות האנושיות. העתירה החדשה מציגה חזית רחבה שכוללת גם את סטיב באנון, סטיב ווזניאק מייסד אפל, והכלכלן דרון אצמוגלו.


הקריאה מבקשת איסור גורף על פיתוח של בינה מלאכותית על-אנושית עד שיהיה הסכמה מדעית רחבה שניתן לפתח אותה בצורה בטוחה וניתנת לשליטה. זו לא הפעם הראשונה שמדענים וטכנולוגים מזהירים מפני הסכנות של AI, אבל הפעם הקואליציה רחבה ומגוונת יותר מבעבר. רשימת החתומים כוללת את ריצ'רד ברנסון, סוזן רייס לשעבר יועצת הביטחון הלאומי של אובמה, והמחבר סטיבן פריי.


מקס טגמארק, פרופסור ב-MIT ונשיא המכון לעתיד החיים שארגן את הקריאה, רואה במגוון החתומים סימן מעודד. לדבריו, מה שמאחד את כל האנשים האלה על פני הספקטרום הפוליטי הוא שהם בני אדם ולא מכונות, ולכן אכפת להם שהעתיד יהיה כזה שבו המכונות עובדות בשבילנו ולא להפך. טגמארק שמח לראות שהדאגה מ-AI על-אנושי יוצאת מ"בועת החנונים" ומושכת שמות גדולים מתחומים מחוץ לטכנולוגיה ומדע.


רוב האנשים בארה״ב רוצים רגולציה חזקה

הסקר שפרסם הארגון מראה ש-73% מהאמריקאים רוצים רגולציה חזקה על בינה מלאכותית מתקדמת. הממצאים האלה עולים בקנה אחד עם סקרים אחרים שמראים תמיכה דו-מפלגתית בפיקוח על AI, סקר גאלופ האחרון מצא ש-88% מהדמוקרטים ו-79% מהרפובליקנים תומכים בשמירה על כללים סביב AI למען בטיחות וביטחון. למרות זאת, לא כולם במפלגה הרפובליקנית מסכימים עם הגישה הזאת. דמויות מפתח בממשל טראמפ דוחות רגולציה שהם רואים כמעכבת. דיוויד סאקס, צאר הבינה המלאכותית של הבית הלבן, לא חתם על הקריאה ונחשב לתומך בקידום AI מהיר יותר. בעוד שמנהיגים ימניים כמו באנון ביקורתיים על הסכנות של AI, אחרים בממשל רואים בהצעות הרגולציה מעמסה מיותרת על סקטור מבטיח.


טגמארק מנסה לגשר על הפער ואומר שהוא בקשר עם סאקס. לדבריו, הקריאה של המכון לבקרה על בינה מלאכותית על-אנושית תואמת את הרצון לקדם AI, אבל בדרך בטוחה. סאקס רוצה מרכזי נתונים גדולים שיאפשרו מחקר מעולה, אבל טגמארק לא מרגיש שהוא מתלהב מבניית "שליט דיגיטלי" שנאבד עליו שליטה.