ג'נט יילן
צילום: AFP

מהן ההשלכות ארוכות הטווח של מיסוי גלובלי על השוק?

החלטת שרי האוצר של מדינת ה-G7 להחיל מיסוי מינימלי של 15% על תאגידים אמנם לא תפגע בחברות בטווח הקצר ולא צפויה להשפיע תוצאותיהן, אך בטווח הרחוק להחלטה עשוית להיות השלכות משמעותיות על תאגידים בעיקר בתחומי הטכנולוגיה והתרופות
איתן גרסטנפלד | (1)

החלטת שרי האוצר של מדינת ה-G7 בסוף השבוע, על החלת מס גלובלי, לא צפויה להשפיע באופן דרמטי על מרבית החברות לאורך זמן. אך צמד ההצעות - מערכת המיסוי על תאגידים בהתאם למקום פעילותם, והחלת שיעור מס תאגידי מינימלי של 15% - יכולה בסופו של דבר להקשות על תאגידים רב לאומיים רבים להעביר את הכנסותיהם למקלטי מס ובכך להפחית את חשבונות המס שלהם.

לקריאה נוספת

> מס הכנסה גלובלי - האם זה אפשרי?

> מדינות ה-G7 בעד מס גלובלי - מדוע השוק עדיין בשאננות?

אם כן, להחלטה לא צפויה להיות ההשפעות משמעותיות בטווח המיידי, לאור השיעור הנמוך יחסית שנקבע, והצורך בהסדרת פרטים רבים בנושא. אך בטווח הארוך למעבר ממערכת מיסוי עולמית שהעמידה מדינות בתחרות מתמדת להורדת המיסים, בכדי למשוך עסקים אל תחומיה, עשויה להיות משמעות גבוהה עבור תשלומים המיסים של חברות רבות בהמשך הדרך. כמו כן, באופן מסורתי מיסוי תאגידי גבוה מביא לירידות בשווקים, מכיוון שהדבר נוגס ברווחי החברות.

העלאת שיעור המס לא צפויה לפגוע בחברות

שון דרבי, האסטרטג של ג'פריס, ניסה לפשט את המהלך, "ראשית, תאגידים רב לאומים ישלמו שיעור מס חברות מינימלי של 15% בכל מדינה ממנה הם פועלים. שנית, המיסים יחולו על כל חברה גלובלית עם שולי רווח של 10% לפחות. לאחר מכן, 20% מתוך כל רווח מעבר לכך ימוסה במדינות מהן הם פועלים."

החלטות ה-G7 הן הסכמים בינלאומיים המייצגים צעד גדול אל עבר מיסוי של תאגידים רב-לאומיים. עם זאת, חשוב להבהיר כי למדינות חוקי מיסוי משלהם, שיידרשו שנים עד לשנותם, ויגררו משאים ומתנים עד שיעברו לבסוף. גם לאחר שהם יעבור הם עשויים להיראות שונים מאוד מההצעות המקוריות של ה-G7. כך למשל, הרפובליקנים בארה"ב מתנגדים כיום להעלאת מס חברות. מה שמסביר מדוע לא תורגש השפעה מידית מהצעות בסוף השבוע שעבר, לצד העובדה שהשיעור שנקבע אינו גבוה כלל.

כדי להבין עד כמה מדובר בשיעור נמוך ניתן ללמוד מהחישוב שביצע דייוויד קוסטין מגולדמן זאקס, מוקדם יותר השנה. לפיו, שיעור מס מינימאלי של 15% יגרור ירידה דולר בודד ברווח למנייה של ה-S&P 500 בשנת 2022. נתון נמוך משמעותית, בהשוואה לתוספות אחרות של מס החברות שאותן צופים כעת מקובעי המדיניות הדמוקרטים בוושינגטון.

כיום, שיעור מס החברות המס בארה"ב עומד על 21%, לאחר שהופחת מ-35% בשנת 2017 על ידי קונגרס שנשלט בידי הרפובליקנים. על פי ההערכות, העלאת שיעור מס החברות ל-28%,  תביא לקיטון של 8 דולר מהרווח הצפוי למניה של המדד בשנה הבאה. זאת נוסף על שתי הצעות אחרות של ממשל ביידן, להכפלת שיעור המיסוי על נכסים בלתי מוחשיים ל-21%, ומיסוים נוספים של הביטוח הלאומי, יכולות לאכול כל אחת 5 דולר מהרווחים של S&P 500 בשנת 2022 במדיה ויחקקו, על פי החישוב של קוסטין.

קיראו עוד ב"גלובל"

למהלך צפויות השלכות על מדיניות המיסוי ברחבי העולם

להסכם הגלובלי עשויות להיות השלכות רחבות יותר מאשר רק הפחתה קלה מהרווחים של S&P 500. כך, ההסכמים עשוים להביא לכך שההתרחשות הבינלאומית תעודד את המדינות להעלות את שיעורי מס החברות במדינותיהם. מי שעשויות להפגע מכך, הן חברות עם הכנסות משמעותיות המיוחסות לנכסים בלתי מוחשיים. דוגמת חברות טכנולוגיה ותרופות גדולותל פי דארבי של ג'פריס.

נכון להיום קל לחברה המספקת שירותים דיגיטליים כמו פייסבוק (FB) או אלפבית של גוגל (GOOGL) לרשום את המטה הארגוני שלהם בתחום עם מס נמוך כמו אירלנד, ולהעביר את רווחיה מעבר לים בהתחשב בהיעדר הצורך בנוכחות פיזית במדינות בהן היא מייצרת הכנסות. כך גם עבור חברת הפארמה שרושמת את הפטנטים שלהם במדינה אחת אך מוכרת את התרופות ברחבי העולם. זאת בניגוד לחברת ייצור המעסיקות עובדים במפעל ומוכרת סחורות פיזיות באותה מדינה, ואינן יכולות לבצע תמרון שכזה בכדי להימנע מתשלום מס.

בבדיקה שערך קוסטין מגולדמן זאקס, הוא בחן את החברות במדד ה-S&P 500 המפיקות לפחות 50% מהכנסותיהן מחוץ לארה"ב, ששיעורי המס האפקטיביים הזרים שלהם נמוכים מ-15%, והגיע לשמות של 30 חבורת שרובם המכריע משתייך לענפי הטכנולוגיה או הבריאות. קחו לדוגמא, את ענקית השבבים אנבדיה (NVDA) המייצרת 67% מהכנסותיה מחו"ל, ומשלמת שיעור מס אפקטיבי של 4% על אותם רווחים. שיעור המס האפקטיבי הכולל של החברה בשנת האחרונה היה 1.7%, בעוד ששיעור הרווח הנקי שלה היה 26%. כך, שהיא שילמה מיסים של 77 מיליון דולר על הרווח הנקי של יותר מ -4.3 מיליארד דולר.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בישראל לא יורידו מס להפך ניזונים פה ממיסים כמה שיותר (ל"ת)
    זה לא יקרה 10/06/2021 07:19
    הגב לתגובה זו
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


פלנטיר. קרדיט: רשתות חברתיותפלנטיר. קרדיט: רשתות חברתיות

448 מיליון דולר לפלנטיר: הצי האמריקאי מטמיע מערכת AI לניהול תחזוקת צוללות

המערכת החדשה אמורה לצמצם עיכובים כרוניים בתחזוקת הצוללות, לקצר תהליכי עבודה ולהקל על מספנות שמתקשות לעמוד בעומסים בשנים האחרונות

ליאור דנקנר |

הצי האמריקאי הודיע אתמול (שלישי) על חוזה גדול עם פלנטיר טכנולוג'יז Palantir 0.19%  , שבמסגרת שלו תוטמע מערכת בינה מלאכותית חדשה לניהול תחזוקה של צוללות גרעיניות. המטרה היא להתמודד עם עומסים ועיכובים ממושכים במספנות.


מה כוללת המערכת החדשה

ShipOS מבוססת על פלטפורמת Foundry ועל מערכת ה-AIP של פלנטיר. היא אוספת נתונים ממספנות, ספקים ויחידות תחזוקה, ומייצרת תמונה רציפה של שרשרת האספקה, תחזיות תקלות וזמינות חלקים. כיום 40% מתוך 49 הצוללות התקפיות של הצי ממתינות לתחזוקה, ובמקרים רבים תיקון אחד נמשך מעל 18 חודשים.

בפיילוטים שבוצעו במהלך השנה קוצר תכנון לוחות הזמנים לצוללת מ-160 שעות עבודה ידניות לעשר דקות, ועיכובי ביקורת חומרים ירדו מכמה שבועות לשעה אחת. באחד הפרויקטים הופחתו כ-1,850 ימי ייצור ל-75 ימים בלבד אצל ספק מרכזי, ותהליך של 200 שעות התקצר ל-12 שניות. בנוסף לשיפור במהירות והיעילות דווח גם על שיפור מדוד באיכות.

החוזה כולל מודל "סיכון משותף", כך שרווחי פלנטיר ייגזרו מהעמידה ביעדים. השלב הראשון יכלול ארבע מספנות ציבוריות, שתי מספנות פרטיות וכ-100 ספקים, בעיקר בפרויקטים של צוללות וירג'יניה-קלאס וקולומביה-קלאס.


האתגרים שמאחורי המהלך

המערכת החדשה מגיעה על רקע מחסור של כ-20 אלף עובדים מיומנים ושרשרת אספקה מבוזרת שמייצרת עומסים. לפי נתוני משרד הביקורת הממשלתי בארה"ב, תוכניות הצוללות וירג'יניה-קלאס כשלו לעמוד בכ-30% מהיעדים בין 2019 ל-2023, תוך חריגה של כ-2.8 מיליארד דולר. חלק מהצוללות נמצאות בתחזוקה במשך שנים. כך למשל USS Boise נמצאת במספנה מאז 2015 וצפויה לשוב לשירות רק ב-2029.