מהן ההשלכות ארוכות הטווח של מיסוי גלובלי על השוק?
החלטת שרי האוצר של מדינת ה-G7 בסוף השבוע, על החלת מס גלובלי, לא צפויה להשפיע באופן דרמטי על מרבית החברות לאורך זמן. אך צמד ההצעות - מערכת המיסוי על תאגידים בהתאם למקום פעילותם, והחלת שיעור מס תאגידי מינימלי של 15% - יכולה בסופו של דבר להקשות על תאגידים רב לאומיים רבים להעביר את הכנסותיהם למקלטי מס ובכך להפחית את חשבונות המס שלהם.
לקריאה נוספת
> מס הכנסה גלובלי - האם זה אפשרי?
> מדינות ה-G7 בעד מס גלובלי - מדוע השוק עדיין בשאננות?
אם כן, להחלטה לא צפויה להיות ההשפעות משמעותיות בטווח המיידי, לאור השיעור הנמוך יחסית שנקבע, והצורך בהסדרת פרטים רבים בנושא. אך בטווח הארוך למעבר ממערכת מיסוי עולמית שהעמידה מדינות בתחרות מתמדת להורדת המיסים, בכדי למשוך עסקים אל תחומיה, עשויה להיות משמעות גבוהה עבור תשלומים המיסים של חברות רבות בהמשך הדרך. כמו כן, באופן מסורתי מיסוי תאגידי גבוה מביא לירידות בשווקים, מכיוון שהדבר נוגס ברווחי החברות.
העלאת שיעור המס לא צפויה לפגוע בחברות
שון דרבי, האסטרטג של ג'פריס, ניסה לפשט את המהלך, "ראשית, תאגידים רב לאומים ישלמו שיעור מס חברות מינימלי של 15% בכל מדינה ממנה הם פועלים. שנית, המיסים יחולו על כל חברה גלובלית עם שולי רווח של 10% לפחות. לאחר מכן, 20% מתוך כל רווח מעבר לכך ימוסה במדינות מהן הם פועלים."
- רובינהוד מרחיבה את שוקי התחזיות לספורט
- בהשקעה של 100 מיליון שקלים תכנית IsraLab יוצאת לדרך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החלטות ה-G7 הן הסכמים בינלאומיים המייצגים צעד גדול אל עבר מיסוי של תאגידים רב-לאומיים. עם זאת, חשוב להבהיר כי למדינות חוקי מיסוי משלהם, שיידרשו שנים עד לשנותם, ויגררו משאים ומתנים עד שיעברו לבסוף. גם לאחר שהם יעבור הם עשויים להיראות שונים מאוד מההצעות המקוריות של ה-G7. כך למשל, הרפובליקנים בארה"ב מתנגדים כיום להעלאת מס חברות. מה שמסביר מדוע לא תורגש השפעה מידית מהצעות בסוף השבוע שעבר, לצד העובדה שהשיעור שנקבע אינו גבוה כלל.
כדי להבין עד כמה מדובר בשיעור נמוך ניתן ללמוד מהחישוב שביצע דייוויד קוסטין מגולדמן זאקס, מוקדם יותר השנה. לפיו, שיעור מס מינימאלי של 15% יגרור ירידה דולר בודד ברווח למנייה של ה-S&P 500 בשנת 2022. נתון נמוך משמעותית, בהשוואה לתוספות אחרות של מס החברות שאותן צופים כעת מקובעי המדיניות הדמוקרטים בוושינגטון.
כיום, שיעור מס החברות המס בארה"ב עומד על 21%, לאחר שהופחת מ-35% בשנת 2017 על ידי קונגרס שנשלט בידי הרפובליקנים. על פי ההערכות, העלאת שיעור מס החברות ל-28%, תביא לקיטון של 8 דולר מהרווח הצפוי למניה של המדד בשנה הבאה. זאת נוסף על שתי הצעות אחרות של ממשל ביידן, להכפלת שיעור המיסוי על נכסים בלתי מוחשיים ל-21%, ומיסוים נוספים של הביטוח הלאומי, יכולות לאכול כל אחת 5 דולר מהרווחים של S&P 500 בשנת 2022 במדיה ויחקקו, על פי החישוב של קוסטין.
- צים מזנקת: הדירקטוריון בוחן הצעות רכישה משתי ענקיות ספנות
- נובו נורדיסק מקבלת אישור בארה״ב לגלולת ווגובי להפחתת משקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...
למהלך צפויות השלכות על מדיניות המיסוי ברחבי העולם
להסכם הגלובלי עשויות להיות השלכות רחבות יותר מאשר רק הפחתה קלה מהרווחים של S&P 500. כך, ההסכמים עשוים להביא לכך שההתרחשות הבינלאומית תעודד את המדינות להעלות את שיעורי מס החברות במדינותיהם. מי שעשויות להפגע מכך, הן חברות עם הכנסות משמעותיות המיוחסות לנכסים בלתי מוחשיים. דוגמת חברות טכנולוגיה ותרופות גדולותל פי דארבי של ג'פריס.
נכון להיום קל לחברה המספקת שירותים דיגיטליים כמו פייסבוק (FB) או אלפבית של גוגל (GOOGL) לרשום את המטה הארגוני שלהם בתחום עם מס נמוך כמו אירלנד, ולהעביר את רווחיה מעבר לים בהתחשב בהיעדר הצורך בנוכחות פיזית במדינות בהן היא מייצרת הכנסות. כך גם עבור חברת הפארמה שרושמת את הפטנטים שלהם במדינה אחת אך מוכרת את התרופות ברחבי העולם. זאת בניגוד לחברת ייצור המעסיקות עובדים במפעל ומוכרת סחורות פיזיות באותה מדינה, ואינן יכולות לבצע תמרון שכזה בכדי להימנע מתשלום מס.
בבדיקה שערך קוסטין מגולדמן זאקס, הוא בחן את החברות במדד ה-S&P 500 המפיקות לפחות 50% מהכנסותיהן מחוץ לארה"ב, ששיעורי המס האפקטיביים הזרים שלהם נמוכים מ-15%, והגיע לשמות של 30 חבורת שרובם המכריע משתייך לענפי הטכנולוגיה או הבריאות. קחו לדוגמא, את ענקית השבבים אנבדיה (NVDA) המייצרת 67% מהכנסותיה מחו"ל, ומשלמת שיעור מס אפקטיבי של 4% על אותם רווחים. שיעור המס האפקטיבי הכולל של החברה בשנת האחרונה היה 1.7%, בעוד ששיעור הרווח הנקי שלה היה 26%. כך, שהיא שילמה מיסים של 77 מיליון דולר על הרווח הנקי של יותר מ -4.3 מיליארד דולר.
- 1.בישראל לא יורידו מס להפך ניזונים פה ממיסים כמה שיותר (ל"ת)זה לא יקרה 10/06/2021 07:19הגב לתגובה זו
גוגל אלפאבית רשתות חברתיותאלפאבית רוכשת חברת תשתיות ב־4.75 מיליארד דולר
ענקית הטכנולוגיה מרחיבה את שליטתה בתשתיות חשמל ומרכזי נתונים כחלק מהיערכות לגידול בביקוש למחשוב ולבינה מלאכותית, על רקע מגבלות רשת החשמל בארה״ב
אלפאבית Alphabet 0.85% הודיעה כי תרכוש את חברת התשתיות Intersect Power בעסקת מזומן בהיקף של 4.75 מיליארד דולר, בתוספת חוב קיים. המהלך משתלב בגל השקעות רחב של ענקיות הטכנולוגיה, המבקשות להרחיב במהירות את קיבולת מרכזי הנתונים והאנרגיה הנדרשת להפעלתם, על רקע העלייה החדה בביקוש למחשוב עבור יישומי בינה מלאכותית.
Intersect עוסקת בפיתוח תשתיות אנרגיה ומרכזי נתונים, ולפי הודעת אלפאבית מחזיקה בצבר פרויקטים בהיקף של מספר ג’יגוואטים, הנמצאים בשלבי פיתוח או הקמה. רכישת החברה צפויה להעניק לגוגל גישה ישירה למקורות חשמל נוספים, בתקופה שבה רשתות החשמל בארה״ב מתקשות לעמוד בקצב הביקוש הגובר. העסקה מגיעה לאחר שגוגל כבר יצרה קשרים עסקיים עם Intersect בשנה שעברה, אז נכנסה להשקעה מיעוט והחלה בשיתוף פעולה לפיתוח מתקני ייצור חשמל בסמוך לקמפוסים של מרכזי נתונים. כעת, אלפאבית מבקשת להעמיק את השליטה בשרשרת האספקה האנרגטית הנדרשת לפעילותה.
לדברי אלפאבית, Intersect תמשיך לפעול כיחידה נפרדת תחת המותג הקיים, ולא תשולב באופן מלא בפעילות גוגל. הנהלת החברה תישאר על כנה, ובראשה המנכ״ל שלדון קימבר. נכסים פעילים של Intersect בטקסס, וכן נכסים פעילים ומתוכננים בקליפורניה, לא ייכללו בעסקה.
אלפאבית תרכוש את פלטפורמת פיתוח האנרגיה של Intersect ואת צוות העובדים העוסק בפרויקטים שכבר הוקצו לגוגל. מדובר בנכסים שנועדו לתמוך ישירות בהרחבת פעילות מרכזי הנתונים של החברה בארה״ב.
- אלפאבית מתחזקת, OpenAI נחלשת: המשקיעים משנים כיוון במרוץ ה־AI
- המכוניות של Waymo הפכו לאגרסיביות: מבצעות עקיפות מסוכנות ופרסות לא חוקיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ענקיות הטכנולוגיה רוצות חשמל
העסקה משקפת מגמה רחבה יותר בענף, שבה חברות טכנולוגיה גדולות מחפשות חיבור ישיר לייצור חשמל. הביקוש למרכזי נתונים גדולים, המונעים על ידי מודלים מתקדמים של בינה מלאכותית, הפך את סוגיית האנרגיה לאחד מצווארי הבקבוק המרכזיים של הענף.במקביל, גם שחקנים נוספים בוחנים רכישות בתחום. קבוצת סופטבנק בוחנת יעדים אפשריים בענף מרכזי הנתונים, וחברות השקעה פרטיות פועלות לרכישת ספקיות תשתית ורשתות חשמל, במטרה ליהנות מהגידול בביקוש.
צים מזנקת: הדירקטוריון בוחן הצעות רכישה משתי ענקיות ספנות
הדירקטוריון דחה את הצעת ההנהלה וממשיך לבחון הצעות זרות, על רקע התנגדות חריפה מצד ועד העובדים
צים צים ZIM Integrated Shipping Services 3.33% מזנקת במסחר המוקדם על רקע התקדמות בתהליך מכירת החברה, שמנוהלת כיום ללא גרעין שליטה. לפי ההערכות, נותרו במירוץ שתי חברות ספנות זרות - מארסק הדנית והאפאג-לויד הגרמנית - שמובילות את המרוץ לרכישת כל מניות החברה. לעומתן, הצעת הרכישה שהגישה הנהלת צים בראשות המנכ"ל אלי גליקמן יחד עם איש העסקים רמי אונגר נדחתה על ידי הדירקטוריון, בטענה שמדובר בהערכת חסר משמעותית.
תהליך הבחינה האסטרטגית של דירקטוריון צים הגיע בימים האחרונים לשלב משמעותי. בשלב זה נבחנות מספר הצעות מחייבות שהוגשו מצד גורמים אסטרטגיים לרכישת כלל מניות החברה, ובראשן ההצעות של האפאג-לויד - חברת הספנות החמישית בגודלה בעולם, ושל מארסק - השנייה בגודלה. מדובר בשחקניות מהותיות בשוק הגלובלי, שנסחרות לפי שווי שוק מצרפי שמתקרב ל-60 מיליארד דולר.
מנגד, ההצעה שהובלה על ידי גליקמן ואונגר, ככל הנראה לפי מחיר של כ-20 דולר למניה (בדומה למחיר בשוק), נדחתה על ידי הדירקטוריון שטען כי אינה משקפת את ערכה האמיתי של החברה. לפי ההודעה שפרסמה צים, הדירקטוריון ממשיך לבחון את האלטרנטיבות שעומדות על השולחן - בהן מכירה, הקצאת הון או מהלכים אחרים - במטרה למקסם את ערך בעלי המניות. עם זאת, ההודעה הסתייגה והבהירה שאין ודאות לסגירת עסקה.
ההתפתחויות האחרונות מגיעות על רקע מאבק מתמשך בזירה התאגידית של צים. קבוצת בעלי מניות ישראלים, המחזיקים בכ-8% מהחברה, דרשו באחרונה להרחיב את הדירקטוריון ולמנות נציגים מטעמם. לאחר התנגדות ראשונית, הגיעו הצדדים לפשרה ולצירוף שני דירקטורים חדשים לקראת סיום הליך המכירה. מהלך זה עשוי להשפיע על האיזונים הפנימיים בחברה, במיוחד כשמתנהל תהליך רגיש מול רוכשים פוטנציאליים. סיקרנו את התהליך הזה - אופיר נאור ניצח את צים - החברה תכניס שני דירקטורים חיצוניים
- אופיר נאור ניצח את צים - החברה תכניס שני דירקטורים חיצוניים
- הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, ועד העובדים בראשות אורן כספי יוצא בחריפות נגד האפשרות שצים תירכש בידי חברה זרה. בוועד מתריעים כי מכירה לגורם בינלאומי עלולה לפגוע ברציפות האספקה ובחוסן התחבורתי של ישראל בשעת חירום. ההסתייגות מבוססת גם על שיקולים ביטחוניים שאחרי השנתיים האחרונות, מאז ההתחממות הביטחונית מובנים אפילו יותר. לאור זאת, הוועד מנהל שיחות עם שרים וחברי כנסת, ובוחן אפשרות להכריז על סכסוך עבודה, תוך קריאה למדינה להפעיל את מניית הזהב שבידיה כדי לבלום את העסקה.
