החלטת שרי האוצר של מדינת ה-G7 בסוף השבוע, על החלת מס גלובלי, לא צפויה להשפיע באופן דרמטי על מרבית החברות לאורך זמן. אך צמד ההצעות - מערכת המיסוי על תאגידים בהתאם למקום פעילותם, והחלת שיעור מס תאגידי מינימלי של 15% - יכולה בסופו של דבר להקשות על תאגידים רב לאומיים רבים להעביר את הכנסותיהם למקלטי מס ובכך להפחית את חשבונות המס שלהם.

לקריאה נוספת

> מס הכנסה גלובלי - האם זה אפשרי?

> מדינות ה-G7 בעד מס גלובלי - מדוע השוק עדיין בשאננות?

אם כן, להחלטה לא צפויה להיות ההשפעות משמעותיות בטווח המיידי, לאור השיעור הנמוך יחסית שנקבע, והצורך בהסדרת פרטים רבים בנושא. אך בטווח הארוך למעבר ממערכת מיסוי עולמית שהעמידה מדינות בתחרות מתמדת להורדת המיסים, בכדי למשוך עסקים אל תחומיה, עשויה להיות משמעות גבוהה עבור תשלומים המיסים של חברות רבות בהמשך הדרך. כמו כן, באופן מסורתי מיסוי תאגידי גבוה מביא לירידות בשווקים, מכיוון שהדבר נוגס ברווחי החברות.

העלאת שיעור המס לא צפויה לפגוע בחברות

שון דרבי, האסטרטג של ג'פריס, ניסה לפשט את המהלך, "ראשית, תאגידים רב לאומים ישלמו שיעור מס חברות מינימלי של 15% בכל מדינה ממנה הם פועלים. שנית, המיסים יחולו על כל חברה גלובלית עם שולי רווח של 10% לפחות. לאחר מכן, 20% מתוך כל רווח מעבר לכך ימוסה במדינות מהן הם פועלים."

• רובינהוד מרחיבה את שוקי התחזיות לספורט
• בהשקעה של 100 מיליון שקלים תכנית IsraLab יוצאת לדרך
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

החלטות ה-G7 הן הסכמים בינלאומיים המייצגים צעד גדול אל עבר מיסוי של תאגידים רב-לאומיים. עם זאת, חשוב להבהיר כי למדינות חוקי מיסוי משלהם, שיידרשו שנים עד לשנותם, ויגררו משאים ומתנים עד שיעברו לבסוף. גם לאחר שהם יעבור הם עשויים להיראות שונים מאוד מההצעות המקוריות של ה-G7. כך למשל, הרפובליקנים בארה"ב מתנגדים כיום להעלאת מס חברות. מה שמסביר מדוע לא תורגש השפעה מידית מהצעות בסוף השבוע שעבר, לצד העובדה שהשיעור שנקבע אינו גבוה כלל.

כדי להבין עד כמה מדובר בשיעור נמוך ניתן ללמוד מהחישוב שביצע דייוויד קוסטין מגולדמן זאקס, מוקדם יותר השנה. לפיו, שיעור מס מינימאלי של 15% יגרור ירידה דולר בודד ברווח למנייה של ה-S&P 500 בשנת 2022. נתון נמוך משמעותית, בהשוואה לתוספות אחרות של מס החברות שאותן צופים כעת מקובעי המדיניות הדמוקרטים בוושינגטון.

כיום, שיעור מס החברות המס בארה"ב עומד על 21%, לאחר שהופחת מ-35% בשנת 2017 על ידי קונגרס שנשלט בידי הרפובליקנים. על פי ההערכות, העלאת שיעור מס החברות ל-28%,  תביא לקיטון של 8 דולר מהרווח הצפוי למניה של המדד בשנה הבאה. זאת נוסף על שתי הצעות אחרות של ממשל ביידן, להכפלת שיעור המיסוי על נכסים בלתי מוחשיים ל-21%, ומיסוים נוספים של הביטוח הלאומי, יכולות לאכול כל אחת 5 דולר מהרווחים של S&P 500 בשנת 2022 במדיה ויחקקו, על פי החישוב של קוסטין.

• בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026
• הביקוש לזיכרון דחף את לאם ריסרץ’ לשיא כל הזמנים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...

למהלך צפויות השלכות על מדיניות המיסוי ברחבי העולם

להסכם הגלובלי עשויות להיות השלכות רחבות יותר מאשר רק הפחתה קלה מהרווחים של S&P 500. כך, ההסכמים עשוים להביא לכך שההתרחשות הבינלאומית תעודד את המדינות להעלות את שיעורי מס החברות במדינותיהם. מי שעשויות להפגע מכך, הן חברות עם הכנסות משמעותיות המיוחסות לנכסים בלתי מוחשיים. דוגמת חברות טכנולוגיה ותרופות גדולותל פי דארבי של ג'פריס.

נכון להיום קל לחברה המספקת שירותים דיגיטליים כמו פייסבוק (FB) או אלפבית של גוגל (GOOGL) לרשום את המטה הארגוני שלהם בתחום עם מס נמוך כמו אירלנד, ולהעביר את רווחיה מעבר לים בהתחשב בהיעדר הצורך בנוכחות פיזית במדינות בהן היא מייצרת הכנסות. כך גם עבור חברת הפארמה שרושמת את הפטנטים שלהם במדינה אחת אך מוכרת את התרופות ברחבי העולם. זאת בניגוד לחברת ייצור המעסיקות עובדים במפעל ומוכרת סחורות פיזיות באותה מדינה, ואינן יכולות לבצע תמרון שכזה בכדי להימנע מתשלום מס.

בבדיקה שערך קוסטין מגולדמן זאקס, הוא בחן את החברות במדד ה-S&P 500 המפיקות לפחות 50% מהכנסותיהן מחוץ לארה"ב, ששיעורי המס האפקטיביים הזרים שלהם נמוכים מ-15%, והגיע לשמות של 30 חבורת שרובם המכריע משתייך לענפי הטכנולוגיה או הבריאות. קחו לדוגמא, את ענקית השבבים אנבדיה (NVDA) המייצרת 67% מהכנסותיה מחו"ל, ומשלמת שיעור מס אפקטיבי של 4% על אותם רווחים. שיעור המס האפקטיבי הכולל של החברה בשנת האחרונה היה 1.7%, בעוד ששיעור הרווח הנקי שלה היה 26%. כך, שהיא שילמה מיסים של 77 מיליון דולר על הרווח הנקי של יותר מ -4.3 מיליארד דולר.