הדיבור שמובילה ארה"ב בתקופה האחרונה על מיסוי גלובלי היה אמור לזעזע את המניות של ענקיות הטכנולוגיה - שהיו משלמות פי שניים מס לו היה באמת מס גלובלי בגובה של 25%, לעומת הסכום ששילמו בפועל השנה למשל (הרחבה על המספרים בהמשך הכתבה). המדינות הגדולות במערב איבדו לאורך השנים כספים רבים בעקבות הבדלי מערכות המס בין המדינות. בעוד במדינות כמו ארה"ב מס החברות עומד על 21% והממשל החדש מעוניין להעלות אותו גם ל-28%, כאשר ההערכות הן שיעלה ל-25%, ובגוש האירו המס נמצא על סדר גודל של 25%, ענקיות הטכנולוגיה וחברות נוספות יצרו לעצמן "מקלטי מס" אצל מדינות כמו אירלנד, שם המס נמוך הרבה יותר ועומד על 12.5%.

על פי ההערכות ראשוניות, מדובר בהחזרת מס לארה"ב והאיחוד האירופאי בגובה של 100 מיליארד דולר. לכן, מפתיעה העובדה שלמרות הדיבורים הללו, המניות של ענקיות הטכנולוגיה ממשיכות לשבור שיאים - לפחות זו של גוגל (שעקפה השבוע את אמזון בשווי השוק שלה). וגם המניות של אפל ואמזון מדשדשות אבל לא מתממשות.

אפל גוגל ואמזון שילמו חצי מהמס שהיו משלמות במציאות של מס גלובלי

עסקים קטנים זה בטוח מעצבן אך כאשר מדובר על חברות ענק כמו שלוש הענקיות אפל, גוגל ואמזון - מדובר במיליארדים. שלוש החברות שילמו בשנת 2020 'רק' 18.5 מיליארד דולר מסים, על רווחים לפני מס בגובה של 140 מיליארד דולר, כלומר - מס אפקטיבי של 13.6% בלבד. אילו היו משלמות 25% מס הן היו נאלצות להיפרד מכמעט כפול: 34.8 מיליארד דולר.

החישוב פשוט: הרווח לפני מס של אפל עמד ב-2020 על 67 מיליארד דולר והיא שילמה 9 מיליארד דולר מסים, הרווח לפני מס של גוגל עמד ב-2020 על 48 מיליארד דולר והיא שילמה 7 מיליארד דולר במיסים, ואמזון - שיאנית ההכנסות שרשמה לאחרונה הכנסות של יותר מ-100 מיליארד דולר ברבעון בודד (!) -  'הצליחה' להיפטר מההכנסות דרך עלות מכר גבוהה מאוד ורשמה רווח לפני מס של 24.2 מיליארד דולר ושילמה מסים של 2.86 מיליארד דולר.

• תקנות חדשות לחלוקת דיבידנדים בין חברות נכנסו לתוקף
• מדוע ירדה גביית מס החברות ב-2023, והאם המשק הישראלי באמת במגמת האטה?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לכן, חברות הענק גם שיכללו את השיטה הרבה יותר ויצרו רישומים במקומות כמו פנמה או ברמודה, שם אין בכלל מס, תוך שימוש בכל טריק אפשרי של מיסוי, למשל - השתמשו בפטור ממיסוי באירלנד לחברות שנמצאות בבעלות זרה (שאותן אמורה החברה לשלם במדינה שבה היא רשומה - כלומר אפס אם אתם רשומים בברמודה) תוך בפרצה במיסוי ההולנדי שפוטר כמעט לגמרי מס על רווחים שנוצרו מקניין רוחני (פרצה שעומדת להיסגר בסוף השנה). מסובך? אל דאגה, כשאתם תאגיד ענק יש מספיק עורכי דין שיעזרו לכם.

ה-G7 מסכימות על מיסוי של 15% - אבל למעשה זה מה שהענקיות כבר משלמות

בסוף השבוע הגיעו מדינות ה-G7 להסכמה ראשונית על גובה מיסוי עולמי של 15% (אם כי ברור שזה לא יקרה מחר בבוקר) כמו גם אמירה שהחברות הגדולות צריכות לשלם מס גם במדינה שבה הן מייצרות את המכירות ולא רק היכן שממוקמים המשרדים ה'רשמיים'.

יהיה מעניין לראות בזמן הקרוב בוול סטריט את ההשלכות של ההכרזה הזו - אם המניות יתחילו לרדת בצורה משמעותית הדבר יבטא את חששות המשקיעים מפני הפיכתו של מס עולמי לחשש ממשי. אלא שאם לוקחים בחשבון את שיעור המס ששילמו ענקיות הטק - כאמור 13.6% בשנה האחרונה (עם שוני קל ביניהן) יכול להיות שלמעשה החברות הללו דווקא יוכלו לנשום לרווחה. אם ייקבע מס עולמי של 15% ובפועל הן שילמו קצת פחות - לא מדובר בשינוי קיצוני כפי שהן חששו. 

• AMD עקפה את הציפיות וצופה צמיחה מואצת בשוק הבינה המלאכותית
• אפולו נסוגה מהעסקה - פאפא ג'ונס צונחת ב־20%
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...

בכל מקרה, עדיין לא ברור איך המדינות שמאפשרות "מקלטי מס" ינהגו - מצד אחד הן לא באמת יכולות להתמודד מול המדינות החזקות בעולם, מצד שני - עבורן מדובר בהפסד גדול של מסים והן לא ירצו לאבד את מקור ההכנסה הזה. כלומר, הצהרה של ה-G7 זה נחמד, אבל זה לא אומר שמס מינימלי של 15% יהיה כבר מחר בבוקר. הדרך עוד ארוכה. בהמשך מתכננים שרי האוצר של ה-G20 להיפגש שוב בחודש הבא (יולי) בונציה, איטליה וכדאי יהיה לעקוב אחר ההתפתחויות. הסכם בין הכלכלות החשובות בעולם עשוי להאיץ הסכמה רחבה יותר גם בין כלל 36 מדינות ה-OECD, שלמעשה מובילות 140 מדינות.

"אם ה-G7 יסכים, ואז ה-G20 גם יסכים אז הסבירות להסכם רחב יותר היא כנראה די טובה" אומרת אלק אסן (Elke Asen), אנליסטית מדיניות במרכז למדיניות מסים גלובלית. לדבריה: "השאלה אם מדינות כמו אירלנד יישברו תלויה בכמה לחץ יגיע מהמדינות הגדולות יותר וברור שמס עולמי יוכל להתקיים רק עם המדינות שמהוות את מקלטי המס יצטרפו ויעלו על הסיפון". אלא שהיא לא מאמינה שזה יקרה כל כך מהר ובאופן ריאלי היא סבורה שייקח שנים עד שהדברים יקבלו את האישורים הפוליטיים ויהפכו לעובדה מוגמרת בעולם.

ומה צופים בוול סטריט?

בשווקי המניות אמנם חוששים ממסי חברות גבוהים יותר אך בוול סטריט בינתיים מבטלים את הסיכון וסבורים שייקח עוד זמן עד שהמו"מ בין המדינות יתורגם למדיניות עולמית בפועל.

לדברי ג'פרי סאקס (Jeffrey Sacks), ראש אסטרטגיית ההשקעות באירופה, במזרח התיכון ובאפריקה, בבנק הפרטי סיטי (חברת-בת של סיטי בנק) "ברור שיש תנופה לכיוון של סטנדרט גלובלי. אבל מה שמעניין ורלוונטי עבורנו הוא ציר הזמן. כמה מהר המס הזה אכן יוטל על החברות - כי זה ישפיע ישירות על רווחי התאגידים הגדולים".