הקצב הרצחני של האירועים בארצות הברית לא נפסק. הקורונה, מלחמת הסחר, הפגנות והתפרעויות על רקע מתיחויות בין גזעיות בעשרות ערים ברחבי המדינה. ובכל זאת, למרות הכול, התמיכה בשווקים מצד הפד' מותירה את המדדים המובילים בוול סטריט בכיוון מעלה כבר שבועיים רצופים.   האם זה יימשך? כל עוד לא יהיו שינויים מהותיים, כנראה, שבאופן אבסורדי, התשובה היא כן. "טראמפ לא שבר את הכלים מול סין" בסקירתם השבועית, כלכלני בנק הפועלים מציינים כי למרות הנתונים הכלכליים הגרועים שהציגה כלכלת ארצות הברית ולמרות ההתלהמות של הנשיא דונלד טראמפ נגד סין – טראמפ לא ביטל את הסכם הסחר ולא שינה בו דבר בינתיים; זה הוביל לאופטימיות בשווקים. אבל גם בארצות הברית כבר מבינים שהיציאה מהמשבר תהיה קשה משציפו לה.   "אירופה וארה"ב יוצאות בהדרגה מהסגר, אך אף אחד לא באמת מאמין שהדברים ישובו לקדמותם בטווח הנראה לעין", כתבו בפועלים. "התחדשות המתיחות בין ארה"ב לבין סין, וסיר הלחץ החברתי בארה"ב שהתפוצץ השבוע עם הפגנות מחאה לאחר הריגתו של ג'ורג' פלויד בידי שוטר במיניאפוליס, הם חלק מהאפטר שוק של משבר הקורונה.   "מנגד, שוקי המניות המשיכו לעלות בשבוע החולף, תחת ההשפעה של גידול מהיר במאזני הבנקים המרכזיים והיעדר אלטרנטיבות השקעה. ארה"ב לא צריכה מלחמת סחר בנוסף לקורונה. למרות הצהרות לוחמניות של נשיא ארה"ב כנגד סין, טראמפ לא הכריז על שינוי בשלב הראשון בהסכם הסחר עם סין מה שתרם גם כן לעליות בשוקי המניות בעולם", הוסיפו.   ומה לגבי האינדיקטורים הכלכליים הגרועים? "האינדיקטורים לחודש אפריל מציגים תמונה קודרת לרבעון השני, כשהתוצר צפוי לרדת בשיעור שנתי של כ-40%. ביום שישי השבוע צפוי להתפרסם דוח התעסוקה החודשי למאי, וקונצנזוס התחזיות מצביע על שיעור אבטלה גבוה מאד של 20%", סיכמו בפועלים.   "ה-S&P ימשיך להוביל על פני המדדים באסיה" הכלכלן הראשי של מיטב דש, אלכס ז'בז'ינסקי, טוען כי למרות התעלמותה של וול סטריט ממלחמת הסחר והמצב החמור בארצות הברית בגזרת הקורונה, המדדים במזרח עדיין בתשואת חסר ביחס לארצות הברית. "השווקים בסין עצמה ובאסיה בכלל, עם או בלי קשר להחרפת המתיחות, הציגו ביצועים נחותים משמעותית לעומת שוק המניות האמריקאי בחודש האחרון", כתב ז'בז'ינסקי.   "למרות שהמצב הבריאותי והכלכלי ברוב המדינות באסיה טוב יותר מאשר בארה"ב, שוקי המניות שם מפגרים אחרי השוק האמריקאי. אנחנו לא בטוחים שזה יהיה המצב לאורך זמן. בשוק האירופאי והאמריקאי מסתמנת החלפת מנצחים על רקע פתיחת המשקים מהסגר. מדד S&P500 במשקל שווה עקף את S&P500 הרגיל ומדדי מניות ערך הציגו בשבוע האחרון ביצועים עודפים על פני מניות הצמיחה.   "אנו צופים שהמגמה תמשיך בשבועות הקרובים עם הסרת הסגר וממשיכים להמליץ להגדיל חשיפה למניות של חברות מסורתיות יותר כגון מניות התעשייה והצריכה המחזורית. יחד עם זאת, אנו ממליצים להקטין סך החשיפה לאפיק המנייתי לבינונית-נמוכה", הוסיף.   "הסגר מייצר מצב ייחודי שבו בהיעדר יכולת ורצון להוציא כספים בכלכלה הריאלית, הם מופנים לשווקים הפיננסיים ומדרבנים אותם במידה גדולה - כשיש דוגמאות בולטות לכך. הראשונה, מתחילת המשבר קרנות כספיות למשקיעים מוסדיים בארה"ב נהנו מזרימה של כטריליון דולר שהגדילה את היקפן בפרק זמן קצר ב-40%. כספים אלה השלימו את רכישות ה-FED בשוק האג"ח בהיקף של כ-2 טריליון דולר באותה התקופה.   "השנייה, הכסף לקרנות הכספיות הגיע מניצול מסגרות אשראי הבנקאיות ע"י החברות שמשכו בפרק זמן קצר סכום עצום של כ-700 מיליארד דולר מהבנקים עם פרוץ המשבר. בנוסף, גיוסי החברות בשוק האג"ח הגיעו כבר מתחילת השנה לכ-1.2 טריליון דולר, סכום חסר תקדים בתקופה כל כך קצרה.   "האשראים ברובם לא הלכו להשקעות, למיזוגים ורכישות או לרכישה עצמית של מניות, כפי שהיה בשנים האחרונות. חלקם מימנו הוצאות שוטפות של החברות בהיעדר הכנסות ממכירות וחלקם חזרו לשוק ההון, בין היתר לרכישת קרנות הנאמנות כספיות", סיכם.   ה-QE של הפד' מצליח בניגוד לעבר – למה? הכלכלנים של בנק לאומי, אשר בראשם גיל בפמן, אומרים כי ההתפתחויות הדרמטיות מצד המדיניות הכלכלית בארה"ב כללו מספר מרכיבים יוצאי דופן, שבהן מגמה של הרחבה תקציבית אדירה, שעדיין לא הגיעה לכדי מיצוי, הפחתה מהירה של ריבית הפד' לאפס, תכנית רכישות על ידי הפד' בהיקף חסר תקדים מבחינת סוגי הנכסים הנרכשים והיקפי הרכישות ופעולות נוספות על ידי הפד' לשיפור תנאי האשראי לסקטור הפרטי.   "תוך כדי הפעלת צעדים אלו, חלו שינויים משמעותיים במבנה עקום התשואות של ארה"ב, ובראשן התאפסות השיפוע השלילי שהיה בחלקו הקצר של העקום פער התשואות בין 3 חודשים לבין שנתיים לפדיון", כותב בפמן.   "בתקופה שקדמה להפחתת הריבית בחודש מרץ 2020 ועליית מידת השיפוע בחלקו הבינוני-ארוך של העקום. מהלך ה-QE הנוכחי גדול ומהיר יותר מכל התוכניות ההיסטוריות של ה-QE האמריקני ומאז ה-13 במרץ 2020, הפד כבר רכש אג"ח ממשלת ארה"ב בהיקף של 1.6 טריליון דולר.   "עם זאת, רכישות QE בהיקף חסר תקדים זה, לא רק שלא הביאו לצמצום שיפוע העקום, אלא שהעקום הלך ונהיה תלול, זאת אף ביחס למידת התלילות שנרשמה בכל התקופה שמאז ראשית 2019. ניתוח של פרקי QE קודמים מלמד ששיפוע העקום של 2-10 שנים לפדיון היה צריך לרדת במידה משמעותית לנוכח היקף הרכישות בסבב הנוכחי על ידי הפד.   מדוע מבנה עקום התשואות מתנהג אחרת הפעם מאשר באירועי QE קודמים? לטענת בפמן, ראשית, הפעם מדובר בגירעונות תקציביים עצומים בהיקפם שלא נראו בעבר. כלומר, בעוד שתוכנית ה-QE המתמשכת הנוכחית היא חסרת תקדים בהיקפה, גם ההרחבות הפיסקליות חסרות תקדים.   "ארה"ב עשויה להגיע לגירעון של כ-4.6 טריליון דולר השנה, יותר מ-20% תוצר, המחייב גידול עצום בהיצע אגירות החוב הממשלתיות האמריקאיות. בהתבסס על זה, היקפי הגיוס של ממשלת ארה"ב נטו – הנפקת האוצר בניכוי קניות הפד – צפויים לעלות במידה ניכרת בהמשך השנה", כתב.   "יתרה מזאת, האוצר האמריקאי הפתיע את השוק בכך שכלל היקף הנפקה משמעותי לטווח הארוך כבר בהנפקות חודש מאי ובכלל זה היקף גדול של הנפקות באג"ח ל-10 ול-30 שנים וכן חידוש הנפקת איגרות החוב ל-20 שנים. היקפי ההנפקה נטו מפעילים לחץ כלפי מעלה על פרמיית הזמן של עקום התשואות.   "להבדיל מתכניות QE קודמות, הדגש של הפד' בעת הנוכחית הוא על מתן נזילות מקסימלית למערכת, מה שהביא לכך שהפד' רוכש גם אג"ח קצרות ולא רק ארוכות כפי שהיה במהלכי QE קודמים. כלומר, הרכב הרכישות של הפד' בשנת 2020 הוא שונה מאוד מזה שיושם בעת המשבר הפיננסי הגלובלי.   "בשנת 2020, רכישות הפד' של אג"ח ממשלת ארה"ב מצויות על פני כל עקום התשואות. שינוי זה של הרכב הרכישות, מבחינת גיול החוב הנרכש, מצביע על מניעים שונים מן העבר של הפד'. במהלך תכניות QE שבעבר, נראה שהפד' התמקד באג"ח ממשלת ארה"ב לטווח ארוך במטרה ברורה של דחיסת פרמיית הזמן הגלומה בעקום והשפעה על הפעילות הכלכלית הרגישה לשיעורי הריבית הארוכים.   בשנת 2020, המוקד של הפד' היה לתקן את בעיות הנזילות הקשות בשוק האג"ח הממשלתי על ידי קליטת אג"ח לאורך כל עקום התשואות ולכן התוצאה הינה "דחיסה" קטנה יותר של פרמיית הזמן ושיפוע העקום.   בצד המאקרו כלכלי הבסיסי הריאלי, האינדיקציות לירידה מתמשכת של ההשקעות הריאליות בארה"ב, בפרט בתחומי תוכנה וקנין רוחני, מתונות יחסית, וכנגד, החיסכון השלילי של הממשלה הולך ומתרחב, ירידת החיסכון של הסקטור העסקי כבר באה לידי ביטוי והעלייה בחיסכון של משקי הבית, נראית כזמנית וחולפת. פתיחת פער בין החיסכון לבין ההשקעה הריאלית בארה"ב צפויה להיות גורם מאקרו בעל משמעות לעליית תלילות העקום במהלך השנה הקרובה", סיכמו. אז מה יהיה לנו בשבוע הקרוב? ככל הנראה ה-S&P ימשיך לייצר תשואות טובות יותר מהמדדים המובילים בעולם, נתוני האבטלה והצריכה לא יורידו את המדדים, כשרק שבירת כלים מול סין תסמן את סוף האופטימיות בשווקים הפיננסיים.