משחק מכור? ה-ECB מממן חלק מההשתלטויות על החברות האמריקניות
מוקדם יותר השבוע דווחנו על מיזוג ענק בתעשיית האופנה, כאשר קבוצת LVMH, המחזיקה בחברת האופנה לואי וויטון, הודיעה על רכישת טיפאני האמריקנית (סימול:TIF) תמורת 16.2 מיליארד דולר במזומן (לכתבה המלאה). מדובר ברכישה הגדולה ביותר שנעשתה בסקטור אי פעם. כיצד צפויה LVMH לממן את העסקה? גם בעזרת הבנק המרכזי שקונה את אגרות החוב של החברה.
נכון לסוף המחצית הראשונה של 2019, בקופתה של LVMH יש בקופת החברה מזומנים ושווה מזומנים בהיקף של 4.78 מיליארד אירו, רחוק מאוד מסכום הרכישה ולכן החברה תצטרך להגדיל את חובה. עם זאת, החברה לא צפויה להתקשות בגיוס ההון שכן הבנק המרכזי באירופה (ECB) חוזר לתמוך באגרות החוב של החברה. לפי הדו"חות של ה-ECB, הבנק מחזיק היום בכ-6 סדרות של אגרות חוב של החברה. נציין כי הבנק לא מפרסם את סכום ההשקעה שביצע בשנים האחרונות באגרות החוב של החברה, אלא רק את העובדה כי יש לו החזקות בסדרות אלה.
עם זאת, העובדה כי החברה נכללה בסבב הקודם של תוכנית הרכישות שביצע הבנק מבטיחה למעשה כי החברה צפויה לקבל ביקושים נוספים כעת לאגרות החוב, עם התחדשות תוכנית הרכישות מצד ה-ECB בחודש האחרון.
המקרה האחרון של LMVH איננו היחיד. אחת הרכישות הגדולות שבוצעו בשנים האחרונות הייתה הרכישה של תאגיד מונסטו ע"י חברת באייר הגרמנית תמורת 30 מיליארד דולר. לצורך הרכישה, באייר הנפיקה במהלך 2018 4 סדרות אג"ח בהיקף של 5 מיליארד אירו לשנים 2022-2029. באופן מפתיע (או שלא), ה-ECB השקיע בשנה האחרונה בכל 4 סדרות האג"ח שהונפקו לטובת העסקה, כאשר גם במקרה זה הסכום עצמו איננו ידוע.
- וושינגטון ומאסק נגד אירופה, לאחר קנס של 120 מיליון אירו שהוטל על X
- האיחוד האירופי: הרשתות החברתיות יישאו באחריות על הונאות כלכליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נכון לסופ"ש האחרון, מאזן ה-ECB כולל החזקות של 1.81 מיליארד אירו באגרות חוב בשוק הקונצרני, כאשר הבנק הפך בשנים האחרונות לנושה הגדול ביותר בשוק זה. נציין הבנק חזר להגדיל מאזנו החל מתחילת החודש הנוכחי בהיקף של 20 מיליארד דולר, אך הוא איננו מציג תבנית קבועה בחלוקה בין השקעותיו בשוק האג"ח הממשלתי להשקעותיו בשוק האג"ח הקונצרני.
החלוקה באחוזים בין ההשקעות בשוקי האג"ח הקונצרני מול ההשקעה האג"ח הממשלתי מתחילת החודש
- 6.שרי 27/11/2019 22:07הגב לתגובה זוהמציאו כלכלת סרק
- 5.דראגי 27/11/2019 20:37הגב לתגובה זואת השתלטותם של חברות אמריקאיות על חברות בעולם. מאיפה מגיע הכסף עבור כל ההנפקות בוול סטרייט? מזה הדולרים של חברות הון סיכון שקונות סטרטאפים בישראל והעולם?
- 4.הגולם קם 27/11/2019 20:10הגב לתגובה זואמריקה וסין קונות אצלנו בסוף קוביות הדומינו יתרסקו והברבור יפתיע ויגיע.
- 3.הריבית השלילית יוצרת מחירי בועה לחברות (ל"ת)לילי 27/11/2019 19:27הגב לתגובה זו
- 2.הונאת המאה 27/11/2019 19:22הגב לתגובה זובכלכלה העולמית ללא עוררין. זו החלום הרטוב שלהם שהם היחידים שיכולים להעשיר את העשירים על חשבון מעמד הביניים. בנקים מרכזיים הם לא הפתרון אלה הבעיה.
- 1.לעמית 27/11/2019 19:22הגב לתגובה זויבוא יום וכל הניפוח יתפוצץ לבנקים או שלא
המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים
על כוחה של נתינה, על השקעה במיזים חברתיים, ועל סקוט מקינזי, התורמת הגדולה היום בעולם
מקינזי סקוט אגואיזם הופך בעשורים האחרונים למניע מרכזי כשהנתינה, חברות עזרה לזולת מאבדים מהחשיבות שלהם, אבל לא אצל כולם וטוב שכך. הנתינה היא כוח שמחזיר את עצמו במעגל קסום. הפילוסופיה העתיקה מסבירה שהנותן מקבל הרבה מאוד מהנתינה. הנותן לא רק עוזר לאחר, אלא גורם במעשה לשיפור (מוכח מחקרית) של מצבו הנפשי. נתינה נחשבת לאחד הגורמים החזקים לאושר.
סיפורה של מקנזי סקוט, המיליארדרית הפילנתרופית וגרושתו של ג'ף בזוס מייסד אמזון, הוא סיפור מדהים על בעלת הון של מיליארדים שמחלקת את רובו למטרות נעלות. והנה תרומה- השקעה מסוג אחר שעשתה מקינזי השבוע. לפני כ-40 שנה, כשהייתה סטודנטית שנה ב' באוניברסיטת פרינסטון, עמדה סקוט בפני משבר: חסרו לה 1,000 דולר לשכר לימוד, והיא שקלה לנשור מהלימודים. שותפתה לחדר, ג'יני טרקנטון, מצאה אותה בוכה והחליטה לפעול. היא ביקשה מאביה להלוות את הכסף, מעשה נדיבות פשוט ששינה את מסלול חייה של סקוט. "הייתי נותנת למקנזי את הכליה השמאלית שלי", אמרה טרקנטון לאחרונה, "זה פשוט מה שעושים בשביל חברים".
קריאה באותו הקשר: תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם
כיום, שוויה הנקי של סקוט מוערך במעל 30 מיליארד דולר, בעיקר ממניות אמזון שקיבלה בהסכם הגירושים ב-2019. היא תרמה יותר מ-19 מיליארד דולר לארגונים שונים, בהתמקדות בצדק חברתי, השכלה וביטחון כלכלי. אבל את הטובה האישית ביותר היא מחזירה עכשיו לטרקנטון, שהקימה את חברת Funding U – מיזם המספק הלוואות מבוססות הישגים לסטודנטים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה, ללא צורך בערבים. החברה נולדה מהבנתה של טרקנטון את הקשיים שסקוט חוותה, במיוחד בעידן שבו עלויות הלימודים זינקו.
סקוט קפצה על ההזדמנות להשקיע ב-Funding U, ומספקת חלק ניכר מההון להלוואות בתעריפים מוזלים. היא תורמת 30 סנט לכל דולר מולווה, מה שמאפשר לחברה לגייס השקעות גדולות יותר מבנקים כמו גולדמן סאקס. זה לא רק החזר הלוואה, זה השקעה שמגלגלת מיליארדים בפוטנציאל, שכן Funding U מסייעת לאלפי סטודנטים להשלים תארים ולהשתלב בשוק העבודה. האלגוריתם של החברה מתבסס על ציונים והישגים, ולא על היסטוריית אשראי, מה שהופך אותה להוגנת יותר.
אנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AIכל המתחרות של אנבידיה: תמונת מצב בשוק החם ביותר ואיך זה ישפיע על השווקים?
אנבידיה נהנית משולי רווח גבוהים וצמיחה חדה בשבבי בינה מלאכותית למרכזי נתונים, אבל העולם הולך למקום שבו כמעט כל ענקית טכנולוגיה בונה שבבים משלה, מה שמתחיל ללחוץ על המחירים ועל קצב הצמיחה
שוק שבבי הבינה המלאכותית הופך לאחד התחומים החמים בטכנולוגיה העולמית. אנבידיה NVIDIA Corp. -0.53% יושבת כרגע במרכז, עם נתח שוק שנע סביב כ-80% בשבבים למרכזי נתונים. ב-2025 הכנסות החברה צפויות להגיע לכ-220 מיליארד דולר, זינוק של כ-114% מהשנה הקודמת, והתחזיות ל-2026 מדברות כבר על כ-320 מיליארד דולר. בהזמנות קדימה מדובר על היקף שמתקרב ל-500 מיליארד דולר עד סוף 2026. שולי הרווח הגולמי סביב 75%, מספר חריג גם בקנה מידה של ענקיות טכנולוגיה.
אבל בזמן שהמספרים נראים טוב, כמעט כל הלקוחות הגדולים של אנבידיה עובדים על שבבים משלהם. גוגל, אמזון, מטא ומיקרוסופט בונות מעבדים פנימיים, AMD ואינטל מציעות חלופות, בסין מתפתחת תעשייה מקומית, וסטארט-אפים מתמקדים בשבבים ייעודיים. התוצאה היא שוק עצום שממשיך לגדול, אבל עם הרבה יותר שחקנים סביב השולחן.
שוק ענק, צמיחה מהירה, ומעל הכול - מלחמה על העלות
שוק שבבי הבינה המלאכותית מוערך ב-2025 בכ-800 מיליארד דולר, עם קצב צמיחה שנתי שנע סביב 40%. התחזיות מדברות על טריליון דולר עד סוף העשור. אנבידיה עדיין שולטת, בעיקר בזכות השילוב בין חומרה לתוכנה שהצליחה לבנות סביב השבבים שלה, אבל הכיוון ברור, לקוחות גדולים מחפשים שליטה בעלויות ופחות תלות בספק בודד.
המשמעות מבחינתם פשוטה - לפתח שבבים פנימיים, להשתמש בחלופות זולות יותר, ולנהל מו"מ כשהם מגיעים לשולחן עם אופציה אמיתית. מבחינת אנבידיה, זה אומר לחץ פוטנציאלי על מחירים ועל שולי הרווח. ההערכות מדברות על תרחיש שבו השוליים יורדים מ-75% ל-60% בתוך שנה-שנתיים, אם התחרות תתחדד וההשקעות יתחילו להתמתן.
- אנבידיה עולה על הגל - ומה שקורה עכשיו בשוק שבבי‑AI
- המתחרה הסינית של אנבידיה מזנקת 500% ביום המסחר הראשון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לקריאה מעניינת נוספת: אנבידיה נגד השורטיסטים - "הביקוש לשבבים אמיתי, הדוחות אמיתיים"
