משחק מכור? ה-ECB מממן חלק מההשתלטויות על החברות האמריקניות
מוקדם יותר השבוע דווחנו על מיזוג ענק בתעשיית האופנה, כאשר קבוצת LVMH, המחזיקה בחברת האופנה לואי וויטון, הודיעה על רכישת טיפאני האמריקנית (סימול:TIF) תמורת 16.2 מיליארד דולר במזומן (לכתבה המלאה). מדובר ברכישה הגדולה ביותר שנעשתה בסקטור אי פעם. כיצד צפויה LVMH לממן את העסקה? גם בעזרת הבנק המרכזי שקונה את אגרות החוב של החברה.
נכון לסוף המחצית הראשונה של 2019, בקופתה של LVMH יש בקופת החברה מזומנים ושווה מזומנים בהיקף של 4.78 מיליארד אירו, רחוק מאוד מסכום הרכישה ולכן החברה תצטרך להגדיל את חובה. עם זאת, החברה לא צפויה להתקשות בגיוס ההון שכן הבנק המרכזי באירופה (ECB) חוזר לתמוך באגרות החוב של החברה. לפי הדו"חות של ה-ECB, הבנק מחזיק היום בכ-6 סדרות של אגרות חוב של החברה. נציין כי הבנק לא מפרסם את סכום ההשקעה שביצע בשנים האחרונות באגרות החוב של החברה, אלא רק את העובדה כי יש לו החזקות בסדרות אלה.
עם זאת, העובדה כי החברה נכללה בסבב הקודם של תוכנית הרכישות שביצע הבנק מבטיחה למעשה כי החברה צפויה לקבל ביקושים נוספים כעת לאגרות החוב, עם התחדשות תוכנית הרכישות מצד ה-ECB בחודש האחרון.
המקרה האחרון של LMVH איננו היחיד. אחת הרכישות הגדולות שבוצעו בשנים האחרונות הייתה הרכישה של תאגיד מונסטו ע"י חברת באייר הגרמנית תמורת 30 מיליארד דולר. לצורך הרכישה, באייר הנפיקה במהלך 2018 4 סדרות אג"ח בהיקף של 5 מיליארד אירו לשנים 2022-2029. באופן מפתיע (או שלא), ה-ECB השקיע בשנה האחרונה בכל 4 סדרות האג"ח שהונפקו לטובת העסקה, כאשר גם במקרה זה הסכום עצמו איננו ידוע.
- מאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות
- וושינגטון ומאסק נגד אירופה, לאחר קנס של 120 מיליון אירו שהוטל על X
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נכון לסופ"ש האחרון, מאזן ה-ECB כולל החזקות של 1.81 מיליארד אירו באגרות חוב בשוק הקונצרני, כאשר הבנק הפך בשנים האחרונות לנושה הגדול ביותר בשוק זה. נציין הבנק חזר להגדיל מאזנו החל מתחילת החודש הנוכחי בהיקף של 20 מיליארד דולר, אך הוא איננו מציג תבנית קבועה בחלוקה בין השקעותיו בשוק האג"ח הממשלתי להשקעותיו בשוק האג"ח הקונצרני.
החלוקה באחוזים בין ההשקעות בשוקי האג"ח הקונצרני מול ההשקעה האג"ח הממשלתי מתחילת החודש
- 6.שרי 27/11/2019 22:07הגב לתגובה זוהמציאו כלכלת סרק
- 5.דראגי 27/11/2019 20:37הגב לתגובה זואת השתלטותם של חברות אמריקאיות על חברות בעולם. מאיפה מגיע הכסף עבור כל ההנפקות בוול סטרייט? מזה הדולרים של חברות הון סיכון שקונות סטרטאפים בישראל והעולם?
- 4.הגולם קם 27/11/2019 20:10הגב לתגובה זואמריקה וסין קונות אצלנו בסוף קוביות הדומינו יתרסקו והברבור יפתיע ויגיע.
- 3.הריבית השלילית יוצרת מחירי בועה לחברות (ל"ת)לילי 27/11/2019 19:27הגב לתגובה זו
- 2.הונאת המאה 27/11/2019 19:22הגב לתגובה זובכלכלה העולמית ללא עוררין. זו החלום הרטוב שלהם שהם היחידים שיכולים להעשיר את העשירים על חשבון מעמד הביניים. בנקים מרכזיים הם לא הפתרון אלה הבעיה.
- 1.לעמית 27/11/2019 19:22הגב לתגובה זויבוא יום וכל הניפוח יתפוצץ לבנקים או שלא
עלי אקספרס, צילום אתראתם הולכים לשלם יותר בעליאקספרס - וזה לא קשור לסמוטריץ'
סין מהדקת את הפיקוח על המוכרים בפלטפורמות הדיגיטליות; חוק חדש מחייב את הפלטפורמות להעביר דאטה מלא על המוכרים, וגביית המסים זינקה כ-13%; הסוחרים בסין מזהירים: "המרווחים נעלמו, נצטרך להעלות מחירים"
בעשור האחרון, סין אפשרה לסוחרים באונליין לצמוח כמעט בלי הפרעה. הממשל בבייג'ינג ראה באיקומרס מנוע צמיחה אדיר שדוחף את הכלכלה קדימה, מייצר מקומות עבודה ומחזק את הייצוא. אמנם יש תקנות וחוקי מס אבל בפועל היה מאוד קשה לרשויות המס בסין לעקוב אחרי מיליוני
מוכרים קטנים שפתחו "באסטות דיגיטליות" בעלי-אקספרס, עליבאבא, שיין ובעשרות האתרים הסיניים האחרים. רובם דיווחו על הכנסות אפסיות או לא דיווחו בכלל.
חוסר האכיפה הזה תפקד למעשה כסובסידיה. זה מה שאפשר לסוחר סיני למכור לכם חולצה ב-2 דולר או אוזניות ב-5
דולרים כולל משלוח. כשהסוחר לא משלם 13% מע"מ ומסי חברות במדינה, שלו הוא יכול לשבור את השוק הגלובלי, וזה עוד מבלי לדבר כמובן על עליות הייצור המופחתות בסין. הרבה מאוד סוחרים דיווחו על הכנסות זניחות והעלימו מיסים אבל כל זה עומד להשתנות וכנראה גם הישראלים, שאוהבים
מאוד את האתרים הסיניים הזולים כשעל פי הערכות היקף ההזמנות מחו"ל מדי שנה הוא בין 60 ל-80 מיליון חבילות. עלי-אקספרס מחזיקה לפי ההערכות ב-50% עד 60% מכלל החבילות הנכנסות לישראל מחו"ל והיא הקמעונאית המקוונת הגדולה ביותר בישראל במונחי הכנסות, עם מכירות שנאמדו ב-2024
בכ-1.6 מיליארד דולר מהשוק הישראלי בלבד.
הרשויות בסין מגבירות את האכיפה על הסוחרים באונליין. כחלק ממאמץ רחב להגדיל את ההכנסות של המדינה שנמצאת בתקופה של האטה כלכלית, עם חולשה בשוק הנדל"ן וירידה במקורות מימון מסורתיים.
הפרצה נסגרה וגביית המסים זינקה ב-12.7%
באוקטובר האחרון נכנס חוק חדש שהשפיע על כל פלטפורמות האיקומרס. "התקנות לדיווח מידע הקשור למסים על ידי מפעילי פלטפורמות אינטרנט". החוק לא יוצר מס חדש אלא משנה מהיסוד את אופן האכיפה. במקום להסתמך על דיווח עצמי של מיליוני סוחרים קטנים, האחריות מועברת לפלטפורמות עצמן, שמחויבות בדיווח רבעוני, אוטומטי ומפורט לרשויות המס. הדיווח כולל זיהוי מלא של הסוחרים, נתוני מכירות מדויקים, תקבולים, וגם הכנסות מעולמות הלייב סטרימינג והמשפיענים, כולל מתנות דיגיטליות. המידע שמועבר מהפלטפורמות מוצלב בזמן אמת מול הדיווחים של הסוחרים, וכל פער מוביל להתראה מיידית.
- אלי אקספרס - המדריך המלא לקניות חכמות ומבצעים משתלמים | Aliexpress
- עליבאבא נערכת להנפיק את עלי אקספרס בוול סטריט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, החוק סוגר פרצה רווחת ביצוא, ומחייב רישום וזיהוי מלא של כל סוחר לפני יצוא סחורה מהמדינה. בבייג’ינג מציגים את המהלך כחלק מתפיסת “שגשוג משותף”, שמטרתה לייצר שוויון בנטל בין מסחר מקוון לפיזי וליישר קו עם תקני ה-OECD, אבל בשטח זה משמעותי מאוד. בשביל סוחרים שפעלו על שולי רווח דקים של 5%-10%, תשלום מע"מ מלא של 13% עלול להפוך פעילות רווחית להפסדית, ולהוביל או לסגירת עסקים או לגלגול העלויות לצרכנים.
