כריסטין לגארד
צילום: gettyimages

משחק מכור? ה-ECB מממן חלק מההשתלטויות על החברות האמריקניות

השבוע זו הייתה קבוצת LVMH שהודיעה על רכישת טיפאני האמריקנית בסכום של 16.2 מיליארד דולר. בשנה שעברה זו הייתה באייר הגרמנית שרכשה את מונסטו ב-30 מיליארד דולר. ב-2 המקרים ל-ECB יש תפקיד מפתח במימון העסקאות
עמית נעם טל | (6)

מוקדם יותר השבוע דווחנו על מיזוג ענק בתעשיית האופנה, כאשר קבוצת LVMH, המחזיקה בחברת האופנה לואי וויטון, הודיעה על רכישת טיפאני האמריקנית (סימול:TIF) תמורת 16.2 מיליארד דולר במזומן (לכתבה המלאה).  מדובר ברכישה הגדולה ביותר שנעשתה בסקטור אי פעם. כיצד צפויה LVMH לממן את העסקה? גם בעזרת הבנק המרכזי שקונה את אגרות החוב של החברה.

נכון לסוף המחצית הראשונה של 2019, בקופתה של LVMH יש בקופת החברה מזומנים ושווה מזומנים בהיקף של 4.78 מיליארד אירו, רחוק מאוד מסכום הרכישה ולכן החברה תצטרך להגדיל את חובה. עם זאת, החברה לא צפויה להתקשות בגיוס ההון שכן הבנק המרכזי באירופה (ECB) חוזר לתמוך באגרות החוב של החברה. לפי הדו"חות של ה-ECB, הבנק מחזיק היום בכ-6 סדרות של אגרות חוב של החברה. נציין כי הבנק לא מפרסם את סכום ההשקעה שביצע בשנים האחרונות באגרות החוב של החברה, אלא רק את העובדה כי יש לו החזקות בסדרות אלה. 

עם זאת, העובדה כי החברה נכללה בסבב הקודם של תוכנית הרכישות שביצע הבנק מבטיחה למעשה כי החברה צפויה לקבל ביקושים נוספים כעת לאגרות החוב, עם התחדשות תוכנית הרכישות מצד ה-ECB בחודש האחרון. 

המקרה האחרון של LMVH איננו היחיד. אחת הרכישות הגדולות שבוצעו בשנים האחרונות הייתה הרכישה של תאגיד מונסטו ע"י חברת באייר הגרמנית תמורת 30 מיליארד דולר. לצורך הרכישה, באייר הנפיקה במהלך 2018 4 סדרות אג"ח בהיקף של 5 מיליארד אירו לשנים 2022-2029. באופן מפתיע (או שלא), ה-ECB השקיע בשנה האחרונה בכל 4 סדרות האג"ח שהונפקו לטובת העסקה, כאשר גם במקרה זה הסכום עצמו איננו ידוע. 

נכון לסופ"ש האחרון, מאזן ה-ECB כולל החזקות של 1.81 מיליארד אירו באגרות חוב בשוק הקונצרני, כאשר הבנק הפך בשנים האחרונות לנושה הגדול ביותר בשוק זה. נציין הבנק חזר להגדיל מאזנו החל מתחילת החודש הנוכחי בהיקף של 20 מיליארד דולר, אך  הוא איננו מציג תבנית קבועה בחלוקה בין השקעותיו בשוק האג"ח הממשלתי להשקעותיו בשוק האג"ח הקונצרני. 

החלוקה באחוזים בין ההשקעות בשוקי האג"ח הקונצרני מול ההשקעה האג"ח הממשלתי מתחילת החודש

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    שרי 27/11/2019 22:07
    הגב לתגובה זו
    המציאו כלכלת סרק
  • 5.
    דראגי 27/11/2019 20:37
    הגב לתגובה זו
    את השתלטותם של חברות אמריקאיות על חברות בעולם. מאיפה מגיע הכסף עבור כל ההנפקות בוול סטרייט? מזה הדולרים של חברות הון סיכון שקונות סטרטאפים בישראל והעולם?
  • 4.
    הגולם קם 27/11/2019 20:10
    הגב לתגובה זו
    אמריקה וסין קונות אצלנו בסוף קוביות הדומינו יתרסקו והברבור יפתיע ויגיע.
  • 3.
    הריבית השלילית יוצרת מחירי בועה לחברות (ל"ת)
    לילי 27/11/2019 19:27
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    הונאת המאה 27/11/2019 19:22
    הגב לתגובה זו
    בכלכלה העולמית ללא עוררין. זו החלום הרטוב שלהם שהם היחידים שיכולים להעשיר את העשירים על חשבון מעמד הביניים. בנקים מרכזיים הם לא הפתרון אלה הבעיה.
  • 1.
    לעמית 27/11/2019 19:22
    הגב לתגובה זו
    יבוא יום וכל הניפוח יתפוצץ לבנקים או שלא
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


שבביםשבבים

בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026

בבנק צופים עשור של צמיחה מואצת בהובלת הבינה המלאכותית, עם עדיפות לחברות שבבים בעלות שולי רווח גבוהים ושליטה בשווקים קריטיים; מה האנליסטים חושבים על התמחור של אנבידיה?
אדיר בן עמי |

בסקירה עדכנית של בנק אוף אמריקה לשנת 2026, מצביע האנליסט ויווק אריה על כך שתעשיית השבבים נמצאת רק באמצע תהליך שינוי ארוך טווח. לדבריו, מדובר בגל טרנספורמציה שצפוי להימשך כעשור, כאשר הבינה המלאכותית מהווה את מנוע הביקוש המרכזי.

לפי התחזית, מכירות השבבים הגלובליות צפויות לצמוח בכ־30% בשנה הקרובה, ולראשונה לחצות רף של טריליון דולר בהכנסות שנתיות. אם התחזית תתממש, מדובר בנקודת ציון משמעותית עבור תעשייה שבעבר נחשבה מחזורית ותלויה בעיקר בצרכנות ובמחשוב אישי. אריה מדרג את חברות השבבים לפי שיעורי הרווח הגולמי, ומעדיף את אלה שמציגות מרווחים גבוהים ויציבים לאורך זמן. לטענתו, המרווחים משקפים לא רק יעילות תפעולית אלא גם כוח שוק.


ברשימת המועדפות שלו לשנת 2026 נכללות שש חברות גדולות: אנבידיה, ברודקום, לאם ריסרץ’, KLA, אנלוג דיבייסז וקיידנס. המכנה המשותף לכולן הוא שליטה חזקה בנישות שבהן הן פועלות, עם נתחי שוק שמגיעים לעיתים ל־70% ואף יותר.


שוק מרכזי הנתונים צפוי להגיע ליותר מטריליון דולר 

התחזית של בנק אוף אמריקה נשענת על גידול חד בהשקעות במרכזי נתונים. לפי ההערכות, שוק מערכות מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית עשוי להגיע ליותר מ־1.2 טריליון דולר עד 2030, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של כ־38%. עיקר הפוטנציאל טמון במאיצי AI, רכיבי החומרה שמבצעים את החישובים הכבדים, המוערכים כשוק של כ־900 מיליארד דולר. 

עם זאת, העלויות הגבוהות של תשתיות AI יוצרות גם זהירות. הקמה של מרכז נתונים בהספק של ג’יגה־ואט אחד עשויה לעלות יותר מ־60 מיליארד דולר, כאשר כחצי מהסכום מופנה ישירות לחומרה. השאלה המרכזית היא האם ההשקעה תצדיק את עצמה כלכלית. אריה סבור שלחברות הטכנולוגיה הגדולות אין באמת ברירה. לדבריו, ההשקעות הן גם התקפיות וגם הגנתיות: מצד אחד ניסיון לנצל הזדמנויות חדשות, ומצד שני מהלך שנועד להגן על פלטפורמות קיימות מפני תחרות עתידית.