משחק מכור? ה-ECB מממן חלק מההשתלטויות על החברות האמריקניות
מוקדם יותר השבוע דווחנו על מיזוג ענק בתעשיית האופנה, כאשר קבוצת LVMH, המחזיקה בחברת האופנה לואי וויטון, הודיעה על רכישת טיפאני האמריקנית (סימול:TIF) תמורת 16.2 מיליארד דולר במזומן (לכתבה המלאה). מדובר ברכישה הגדולה ביותר שנעשתה בסקטור אי פעם. כיצד צפויה LVMH לממן את העסקה? גם בעזרת הבנק המרכזי שקונה את אגרות החוב של החברה.
נכון לסוף המחצית הראשונה של 2019, בקופתה של LVMH יש בקופת החברה מזומנים ושווה מזומנים בהיקף של 4.78 מיליארד אירו, רחוק מאוד מסכום הרכישה ולכן החברה תצטרך להגדיל את חובה. עם זאת, החברה לא צפויה להתקשות בגיוס ההון שכן הבנק המרכזי באירופה (ECB) חוזר לתמוך באגרות החוב של החברה. לפי הדו"חות של ה-ECB, הבנק מחזיק היום בכ-6 סדרות של אגרות חוב של החברה. נציין כי הבנק לא מפרסם את סכום ההשקעה שביצע בשנים האחרונות באגרות החוב של החברה, אלא רק את העובדה כי יש לו החזקות בסדרות אלה.
עם זאת, העובדה כי החברה נכללה בסבב הקודם של תוכנית הרכישות שביצע הבנק מבטיחה למעשה כי החברה צפויה לקבל ביקושים נוספים כעת לאגרות החוב, עם התחדשות תוכנית הרכישות מצד ה-ECB בחודש האחרון.
המקרה האחרון של LMVH איננו היחיד. אחת הרכישות הגדולות שבוצעו בשנים האחרונות הייתה הרכישה של תאגיד מונסטו ע"י חברת באייר הגרמנית תמורת 30 מיליארד דולר. לצורך הרכישה, באייר הנפיקה במהלך 2018 4 סדרות אג"ח בהיקף של 5 מיליארד אירו לשנים 2022-2029. באופן מפתיע (או שלא), ה-ECB השקיע בשנה האחרונה בכל 4 סדרות האג"ח שהונפקו לטובת העסקה, כאשר גם במקרה זה הסכום עצמו איננו ידוע.
- גוצ'י תשלם מעל ל-100 מיליון אירו לאיחוד האירופי - קנס על תיאום מחירים
- ניסיון חדש לבלום את האיום הרוסי מהשמיים באירופה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נכון לסופ"ש האחרון, מאזן ה-ECB כולל החזקות של 1.81 מיליארד אירו באגרות חוב בשוק הקונצרני, כאשר הבנק הפך בשנים האחרונות לנושה הגדול ביותר בשוק זה. נציין הבנק חזר להגדיל מאזנו החל מתחילת החודש הנוכחי בהיקף של 20 מיליארד דולר, אך הוא איננו מציג תבנית קבועה בחלוקה בין השקעותיו בשוק האג"ח הממשלתי להשקעותיו בשוק האג"ח הקונצרני.
החלוקה באחוזים בין ההשקעות בשוקי האג"ח הקונצרני מול ההשקעה האג"ח הממשלתי מתחילת החודש
- 6.שרי 27/11/2019 22:07הגב לתגובה זוהמציאו כלכלת סרק
- 5.דראגי 27/11/2019 20:37הגב לתגובה זואת השתלטותם של חברות אמריקאיות על חברות בעולם. מאיפה מגיע הכסף עבור כל ההנפקות בוול סטרייט? מזה הדולרים של חברות הון סיכון שקונות סטרטאפים בישראל והעולם?
- 4.הגולם קם 27/11/2019 20:10הגב לתגובה זואמריקה וסין קונות אצלנו בסוף קוביות הדומינו יתרסקו והברבור יפתיע ויגיע.
- 3.הריבית השלילית יוצרת מחירי בועה לחברות (ל"ת)לילי 27/11/2019 19:27הגב לתגובה זו
- 2.הונאת המאה 27/11/2019 19:22הגב לתגובה זובכלכלה העולמית ללא עוררין. זו החלום הרטוב שלהם שהם היחידים שיכולים להעשיר את העשירים על חשבון מעמד הביניים. בנקים מרכזיים הם לא הפתרון אלה הבעיה.
- 1.לעמית 27/11/2019 19:22הגב לתגובה זויבוא יום וכל הניפוח יתפוצץ לבנקים או שלא
מ-240 לפחות מדולר - הקריסה של ביונדמיט
ביונד מיט הייתה סמל לעתיד של תעשיית המזון, מאז ההייפ הראשוני אחרי ההנפקה איבדה את מרבית השווי ונאבקת לשרוד, כשהמניה קורסת מתחת לדולר והחברה מנסה להימנע מפשיטת רגל ברקע החובות הגבוהים
לפני שש שנים, ביונד מיט Beyond Meat 24.63% הייתה סמל למהפכה. חברה שהבטיחה לשנות את הדרך שבה העולם צורך חלבון, לא עוד בשר מן החי, אלא תחליפים צמחיים שאפשרו לשלב בין טעם, בריאות וסביבה. המשקיעים התאהבו, הכותרות היללו, והמניה טסה. באותה תקופה זה נראה כמו העתיד של תעשיית המזון. אבל העתיד הזה לא התממש. בשנים האחרונות הביקוש לבשר צמחי דעך, המתחרים התחזקו, והחברה מעולם לא הצליחה להראות רווח שנתי אחד.
ההגעה לנאסדק
החברה הגיעה לנאסדק בתחילת מאי 2019, בתקופה חמה במיוחד עבור תחום הפוד-טק, במה שהפך לאחת ההנפקות הזכורות של בתחום. החברה גייסה כ-240 מיליון דולר לפי מחיר של 25 דולר למניה, ששיקף לה שווי שוק של כ-1.5 מיליארד דולר. ההתלהבות סביב ה"בשר הצמחי", הפכה את יום המסחר הראשון לחגיגה של ממש, כאשר המניה פתחה בעלייה חדה, וסגרה את היום הראשון ברמה של 65.75 דולר, קפיצה של כ-163%.
תוך פחות מחודשיים המשיכה המניה לטפס והגיעה לשיא של קרוב ל-240 דולר בסוף יולי 2019, מה שהקפיץ את שווי השוק של ביונד מיט לכ-15 מיליארד דולר.
המציאות לא עמדה בציפיות
מאחורי ההייפ הגדול, החברה פשוט לא סיפקה את הסחורה. למרות היתרון הראשוני של ביונד מיט כחברת הבשר הצמחי הציבורית הראשונה, החברה מעולם לא הצליחה להציג רווח שנתי אחד. בשנים האחרונות קצב הצמיחה שלה נעצר, והירידה במכירות הפכה למגמה קבועה. הכנסות החברה ירדו בשיעור שנתי ממוצע של כ-8% בשנתיים האחרונות, וברבעון האחרון נרשמה צניחה של כמעט 20% לעומת השנה שעברה, בעיקר כתוצאה מירידה של כ-19% בנפח המוצרים שנמכרו.
- שימו לב לשווקים המתעוררים, ואיך לא לשלם לשוק ״שכר סופרים״?
- איזה מניות ביטחוניות מעניינות? ואיזה מניה סולידית יכולה להפתיע?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקום להתרחב, החברה החלה להתכווץ. אחרי שיתוף הפעולה עם רשתות מזון מהיר והציפיות למכירות המוניות, הציבור התעייף מהמוצר, קטגוריית הבשר הצמחי כולה נחלשה, ויריבות כמו טייסון פודס ואימפוסיבל פודס תפסו נתח שוק גדל. אפילו הצרכנים המודעים לבריאות ולאקלים לא הצליחו להציל את המגמה. אבל האכזבה הגדולה ביותר נרשמה בשורה התחתונה. החברה שורפת מזומנים בקצב מהיר, עם הפסד של כ-92 מיליון דולר בשנה הנוכחית לעומת כ-110 מיליון בשנה הקודמת, והמאזן שלה נחלש משמעותית.
משקיעים בחלומות? גם לטבע לקח 26 שנה עד שהצליחה עם הקופקסון
חברת Skye Bioscience, שהודיעה לאחרונה כי נכשלה בניסוי השני בתרופה להשמנת יתר ומנייתה התרסקה בהתאם, היא רק דוגמה אחת לאופן שבו וול סטריט ומשקיעיה מתייחסים לחברות חלום. במקרה שלה, נראה כי החלום לא נגוז לגמרי אלא רק מתעכב, ואולי זה דווקא הזמן לאסוף. וגם: כך עברה כריית המינרלים הנדירים מארה"ב לסין, ולמה היא כעת בדרך חזרה
בסוף השבוע שעבר שוב הרגיזו הסינים את הנשיא טראמפ כאשר בבוקר יום חמישי הודיע משרד המסחר הסיני, במפתיע, על מערך חדש של הגבלות יצוא על אוסף של מינרלים נדירים שהם קריטיים לשימושים בסוללות לרכבים חשמליים, במערכות קירור למרכזי נתונים ולכל מיני שימושים חשובים בחלל ובאלקטרוניקה. למחרת פרסם הנשיא פוסט זועם באתר ה-Truth Social שלו, ובו הודיע שהוא מבטל את פגישתו עם נשיא סין שי ואיים בהעלאה "מאסיבית" נוספת של המכסים השונים שכבר הטיל על סין בעבר.
את מה שקרה למדדי המניות כתוצאה מהתגובה של הנשיא אפשר לראות במפת המסחר היומית של יום שישי שעבר בניו יורק. סל מניות המינרלים הנדירים, ה-REMX, שמאז תחילת אפריל השנה עלה ב-130% וביום ה' שעבר שבר את שיא כל הזמנים שלו, 76.65 דולר, איבד ביום ו' כ-10% מערכו ומדדי המניות כולם ירדו בעוצמה שהביאה רבים למסקנה ש"הבועה מתרסקת".
אלא שבמהלך סוף השבוע נקט הנשיא צעדים של הרגעה, מה שהביא את ה-REMX לעלייה חדה של 14% ואת מניית חברת הכרייה והעיבוד הגדולה בארה"ב בתחום המינרלים הנדירים, MP, לעלייה של 21.3%. המדדים נרגעו גם הם.
חשיבות המינרלים הנדירים עולה ככל שמהפכת הטכנולוגיה מתקדמת, ולמרות שאין מחסור במינרלים האלו הם הפכו לבעיה רצינית של כמה ממגזרי התעשייה האמריקאית. הסיבה היא שבשנות ה-80, אז הובילה ארה"ב את הכרייה והעיבוד של המינרלים גלובלית, הגיעה התעשייה למסקנה, בדיוק כפי שקרה בתעשיית המוליכים למחצה, שעדיף להתמקד ברמות הרווחיות של התעשייה כיוון ששלב הכרייה של המינרלים כמו שלב היציקה של המוליכים למחצה היה "יקר מדי ולא רווחי".
- מאות אחוזים בחודש; מניות הכרייה האוסטרליות מזנקות – טראמפ רוצה מינרלים קריטיים
- מלחמת המינרלים: טראמפ מאיים במכסי ענק של 100% - והעולם רועד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסקנה זו הובילה את העברתם של שני השלבים של התעשיות האלו למיקור חוץ בעולם השלישי, ובעיקר לסין שאימצה בשמחה את המהלך הזה וכיום מספקת למעלה מ-90% של המינרלים שלאחר הכרייה, בדיוק כפי שטייוואן השתלטה על למעלה מ-80% של יציקת המעגלים בתעשיית השבבים.
