כריסטין לגארד
צילום: gettyimages

משחק מכור? ה-ECB מממן חלק מההשתלטויות על החברות האמריקניות

השבוע זו הייתה קבוצת LVMH שהודיעה על רכישת טיפאני האמריקנית בסכום של 16.2 מיליארד דולר. בשנה שעברה זו הייתה באייר הגרמנית שרכשה את מונסטו ב-30 מיליארד דולר. ב-2 המקרים ל-ECB יש תפקיד מפתח במימון העסקאות
עמית נעם טל | (6)

מוקדם יותר השבוע דווחנו על מיזוג ענק בתעשיית האופנה, כאשר קבוצת LVMH, המחזיקה בחברת האופנה לואי וויטון, הודיעה על רכישת טיפאני האמריקנית (סימול:TIF) תמורת 16.2 מיליארד דולר במזומן (לכתבה המלאה).  מדובר ברכישה הגדולה ביותר שנעשתה בסקטור אי פעם. כיצד צפויה LVMH לממן את העסקה? גם בעזרת הבנק המרכזי שקונה את אגרות החוב של החברה.

נכון לסוף המחצית הראשונה של 2019, בקופתה של LVMH יש בקופת החברה מזומנים ושווה מזומנים בהיקף של 4.78 מיליארד אירו, רחוק מאוד מסכום הרכישה ולכן החברה תצטרך להגדיל את חובה. עם זאת, החברה לא צפויה להתקשות בגיוס ההון שכן הבנק המרכזי באירופה (ECB) חוזר לתמוך באגרות החוב של החברה. לפי הדו"חות של ה-ECB, הבנק מחזיק היום בכ-6 סדרות של אגרות חוב של החברה. נציין כי הבנק לא מפרסם את סכום ההשקעה שביצע בשנים האחרונות באגרות החוב של החברה, אלא רק את העובדה כי יש לו החזקות בסדרות אלה. 

עם זאת, העובדה כי החברה נכללה בסבב הקודם של תוכנית הרכישות שביצע הבנק מבטיחה למעשה כי החברה צפויה לקבל ביקושים נוספים כעת לאגרות החוב, עם התחדשות תוכנית הרכישות מצד ה-ECB בחודש האחרון. 

המקרה האחרון של LMVH איננו היחיד. אחת הרכישות הגדולות שבוצעו בשנים האחרונות הייתה הרכישה של תאגיד מונסטו ע"י חברת באייר הגרמנית תמורת 30 מיליארד דולר. לצורך הרכישה, באייר הנפיקה במהלך 2018 4 סדרות אג"ח בהיקף של 5 מיליארד אירו לשנים 2022-2029. באופן מפתיע (או שלא), ה-ECB השקיע בשנה האחרונה בכל 4 סדרות האג"ח שהונפקו לטובת העסקה, כאשר גם במקרה זה הסכום עצמו איננו ידוע. 

נכון לסופ"ש האחרון, מאזן ה-ECB כולל החזקות של 1.81 מיליארד אירו באגרות חוב בשוק הקונצרני, כאשר הבנק הפך בשנים האחרונות לנושה הגדול ביותר בשוק זה. נציין הבנק חזר להגדיל מאזנו החל מתחילת החודש הנוכחי בהיקף של 20 מיליארד דולר, אך  הוא איננו מציג תבנית קבועה בחלוקה בין השקעותיו בשוק האג"ח הממשלתי להשקעותיו בשוק האג"ח הקונצרני. 

החלוקה באחוזים בין ההשקעות בשוקי האג"ח הקונצרני מול ההשקעה האג"ח הממשלתי מתחילת החודש

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    שרי 27/11/2019 22:07
    הגב לתגובה זו
    המציאו כלכלת סרק
  • 5.
    דראגי 27/11/2019 20:37
    הגב לתגובה זו
    את השתלטותם של חברות אמריקאיות על חברות בעולם. מאיפה מגיע הכסף עבור כל ההנפקות בוול סטרייט? מזה הדולרים של חברות הון סיכון שקונות סטרטאפים בישראל והעולם?
  • 4.
    הגולם קם 27/11/2019 20:10
    הגב לתגובה זו
    אמריקה וסין קונות אצלנו בסוף קוביות הדומינו יתרסקו והברבור יפתיע ויגיע.
  • 3.
    הריבית השלילית יוצרת מחירי בועה לחברות (ל"ת)
    לילי 27/11/2019 19:27
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    הונאת המאה 27/11/2019 19:22
    הגב לתגובה זו
    בכלכלה העולמית ללא עוררין. זו החלום הרטוב שלהם שהם היחידים שיכולים להעשיר את העשירים על חשבון מעמד הביניים. בנקים מרכזיים הם לא הפתרון אלה הבעיה.
  • 1.
    לעמית 27/11/2019 19:22
    הגב לתגובה זו
    יבוא יום וכל הניפוח יתפוצץ לבנקים או שלא
מכשיר כרייה ביםמכשיר כרייה בים

המניה שזינקה 19% והשלימה זינוק של פי 6.2 מתחילת השנה

החברה נהנית מתמיכה של משקיעים שמאמינים בפוטנציאל הכרייה הימית, אך תלויה לחלוטין באישור רגולטורי ובשיפור המאזן שמוסיף עננה על הסיפור העסקי

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מתכות

מניית TMC The Metals Company TMC the metals 19.38%  ממשיכה למשוך תשומת לב בשל המודל החריג שבו היא פועלת: הפקת מתכות חיוניות באמצעות איסוף גושי מתכת מקרקעית האוקיינוס בעזרת מערכות שאיבה ייעודיות. מדובר בגישה שכמעט ואינה קיימת בתעשייה המסחרית, והיא מציבה את החברה במקום ייחודי בשוק המתכות. לצד ההתעניינות, המודל מעורר גם ביקורת רגולטורית וסביבתית, אך עבור חלק מהמשקיעים הוא מייצר עוד סיפור צמיחה ספקולטיבי.


העניין סביב החברה האיץ בתחילת 2025, כאשר המניה זינקה בשיעורים חריגים שהגיעו בשיא ל־854% מתחילת השנה. התנועה החדה משכה משקיעים חדשים, אך גם הובילה לתנודתיות גבוהה במיוחד, ובחודשים האחרונים נרשמה ירידה של יותר מ-40% מהשיא. למרות זאת, חלק גדול מהמשקיעים ראו בתנודה הזדמנות ולא נסיגה.


ההערכות הפיננסיות שפרסמה החברה באוגוסט 2025 נתנו דחיפה נוספת לסיפור. שתי הערכות טכניות שפורסמו באותה עת קבעו כי שווי המשאבים שבכוונת החברה לאסוף מקרקעית הים, גושי מתכת המכילים ניקל, קובלט ומתכות נוספות, עומד על כ־23.6 מיליארד דולר. מול שווי שוק נוכחי של כ־2 מיליארד דולר, המספרים הללו יצרו בסיס כלכלי מסוים למודל, אם כי הכול עדיין תלוי בקבלת רישיון כרייה מלא.


מזומנים שיספיקו לשנתיים

נכון לסוף הרבעון השלישי, החברה מחזיקה בקופת מזומנים של כ־115 מיליון דולר, סכום שמאפשר לה להמשיך בפיתוח פעילותה עוד כשנתיים בקצב ההוצאות הנוכחי. אך מדובר במודל עסקי שעדיין חסר הכנסות, ולכן עתיד מסלול המימון שלה תלוי ביכולת לקדם את הפרויקט לשלב הפקה. האתגר המרכזי מונח ברגולציה. ל־TMC אין עדיין רישיון לכרייה מסחרית בשטחי הים שבהם היא פועלת במעמד "אזור חקר". אף שהחברה מדווחת על התקדמות מול גורמי רגולציה בינלאומיים, אין לוחות זמנים ברורים להענקת רישיון מלא, וההליך נשען על החלטות גופים כמו רשות קרקעית הים הבינלאומית.


אם החברה תצליח להשיג את הרישיון, השוק עשוי לראות בתנופת המניה של 2025 רק הקדמה לתקופה משמעותית הרבה יותר. בכך טמון פוטנציאל התשואה, אך גם הסיכון: מודל עסקי שנשען על רגולציה בינלאומית יוצר אי־ודאות שאינה בשליטת החברה.


סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)

תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם

סרגיי ברין, מייסד גוגל ממשיך לחלק מניות בשווי עתק: אחרי זינוק של 100 מיליארד דולר בהונו האישי השנה, תרם לעמותות הפועלות בתחומי מחלות עצביות, אקלים ופרקינסון



עמית בר |
נושאים בכתבה סרגיי ברין

סרגיי ברין, ממייסדי גוגל ואחד האנשים העשירים בעולם, תרם השבוע מניות של חברת האם אלפבית בשווי כולל של יותר מ-1.1 מיליארד דולר. לפי דיווח לרשות ניירות ערך בארצות הברית (SEC), התרומה כללה מעל 3.5 מיליון מניות של אלפבית, מבלי לציין במפורש את כל הגופים המקבלים. עם זאת, דובר מטעם משרד המשפחה של ברין אישר שרוב הסכום, כ-1 מיליארד דולר, הועבר לעמותה Catalyst4, שהוקמה על ידי ברין בשנת 2021 ומקדמת מחקרים בתחום מחלות מערכת העצבים המרכזית לצד פתרונות אקלימיים. 

בנוסף, סכום של כ-90 מיליון דולר הועבר לקרן המשפחתית של ברין, ועוד 45 מיליון דולר הועברו ל-Michael J. Fox Foundation, עמותה ידועה שמובילה מחקר סביב מחלת הפרקינסון. זו אינה הפעם הראשונה שברין מחלק מניות אלפבית: במאי 2025 תרם כ-700 מיליון דולר לאותן שלוש עמותות בדיוק.

המהלך הפילנתרופי מתרחש בתקופה שבה מניית אלפבית נסחרת בשיא של כל הזמנים, לאחר ראלי מרשים השנה שמגיע ברקע להצלחות החברה בתחום הבינה המלאכותית. העלייה במניה מונעת בין היתר מדיווחים על מכירות שבבי AI לחברות כמו מטא ומהשקת ג'ימיניי 3 שנתפס כחזק ואיכותי. 

ברין, שמחזיק בכ-6% ממניות אלפבית, נהנה מהמשך התעשרות מהירה. הונו האישי מוערך ב-253 מיליארד דולר, והוא מדורג במקום הרביעי ברשימת עשירי העולם  עם זינוק של 100 מיליארד בשוויו מתחילת השנה. 

תרומה למדע, סביבה ובריאות

העמותה Catalyst4 נוסדה על ידי ברין במטרה לשלב בין מחקר מדעי מתקדם לבין אימפקט חברתי, עם דגש על גיוס חוקרים ומימון פרויקטים חדשניים. היא פועלת בתחומים כמו טיפולים נוירולוגיים (למשל, שימוש בהלוצינוגנים לבריאות נפשית) ופתרונות אקלימיים, תוך שמירה על פרופיל נמוך אך גמישות ניהולית גבוהה. זווית ביקורתית כאן היא הריכוזיות: כעמותה פרטית, Catalyst4 אינה מחויבת לדיווחים ציבוריים מפורטים כמו קרנות גדולות אחרות, מה שמקל על החלטות מהירות אך מגביר חששות משקיפות. במקביל, קרן מייקל ג'יי פוקס, שהוקמה על ידי השחקן ב-2000, הפכה לפלטפורמה מרכזית למחקר פרקינסון, עם תקציב שנתי של מאות מיליונים. תרומתו של ברין, שגם במשפחתו קיימת היסטוריה רפואית רלוונטית [כפי שמתואר בביוגרפיה שלו בוויקיפדיה], משקפת התחייבות עקבית: יחד עם קרן פוקס, השקיעו השניים למעלה מ-350 מיליון דולר בשנה במחקר פרקינסון.