דונלד טראמפ הימם את העולם בשבוע שעבר כשחשף את תכנית המכסים החדשה שלו שגררה את השווקים למערבולת. המכסים נכנסו לתוקף היום והמדינה שצפויה לספוג את הפגיעה הגדולה ביותר היא סין עליה יוטלו מכסים של כ-54%, שעשויים אף לעלות ל-104% במידה וסין תגיב בצורה קיצונית מדי. יש היגיון מסוים במהלך של טראמפ להטיל מכסים כה כבדים על סין, היא מהווה כ-13.4% מהייבוא בארה"ב והיא המתחרה הכי גדולה שלה בזירת הסחר העולמי. ארה"ב גם החליטה כי על כל מדינה בעולם יוטל במינימום מכס של 10% וזאת במטרה להחזיר לעצמה עוצמה בזירת הסחר הבינלאומי.

גם על אירופה הוטלו מכסים גבוהים יותר. מדינות האיחוד האירופי מהוות כ-18.5% מהייבוא לארה"ב ועליהן הוטלו מכסים של 20%. גם כאן הסיפור רחב יותר ומושפע גם מיחסי ארה"ב-אירופה בהקשר של מימון ארגון נאט"ו שמביאה למתיחות פוליטית נוספות. אחד המכסים הבולטים יותר הוא המכס שארה"ב הטילה על שוויץ - 31%. שוויץ היא לא חלק מהאיחוד ועדיין גובה המכס תמוה, הייבוא משוויץ מהווה רק 1.9%, בעוד מדינות במזרח שמהוות חלקים גדולים יותר בייבוא כמו דרום קוריאה, טאייוואן, יפן והודו ספגו מכסים נמוכים יותר. אז למה הוטלו מכסים כה גבוהים על שוויץ?

שחקנית זניחה בזירה הגיאופוליטית

רוב המכסים שממשל ארה"ב משמות במידה מסוימת כלי פוליטי. כמעט כל המדינות עליהן הוטלו מכסים גבוהים כבר עומדות בתור ומחכות לקבוע פגישה בבית הלבן בשביל לנהל משא ומתן ולהביא להקלה של הפגיעה הצפויה. עם סין כאמור המטרה של טראמפ ברורה וגם עם מדינות אחרות כמו האיחוד האירופי. שוויץ לעומת זאת היא לא שחקנית מאוד דומיננטית ביזרה הגיאופוליטית, היא לא חלק מהאיחוד האירופי והיא ידועה כבר עשרות שנים בעמדתה הניטרלית בכל הנוגע לעניינים בינלאומיים, ויכול להיות שהסיבות האלה הפכו אותה ל"מטרה קלה" עבור טראמפ.

בנוסף, שוויץ אינה שותפה של ארה"ב בהסכמי סחר או בריתות ביטחוניות אזוריות. דרום קוריאה, יפן וטאיוואן למשל הן בעלות ברית צבאיות של ארה"ב במזרח אסיה, והודו הפכה בעשור האחרון לשחקנית מפתח באיזון מול סין. מכסים גבוהים עליהן עלולים להוביל למתיחות דיפלומטית ולפגיעה בשיתופי פעולה ביטחוניים. שוויץ, מנגד, היא מדינה ניטרלית שאינה מספקת לארה"ב הרבה תועלת אסטרטגית.

• מכה לטראמפ ולרפובליקנים: שריל נבחרה למושלת ניו ג'רזי
• אנרגיה גרעינית: סיכוי או סיכון?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

היותה של שוויץ ניטרלית משאריה אותה גם לבד בכל הנוגע לתגובה למכסים. מדינות עם כוח פוליטי או כלכלי משמעותי, כמו סין או האיחוד האירופי, יכולות להגיב בחריפות מגיבות למכסים ולהביא לפגיעה לא מבוטלת בכלכלה האמריקאית. לעומת זאת, שוויץ לא נהנית מלובי חזק בקונגרס, אין לה קהילת מהגרים גדולה בארה"ב, והיא גם לא נוטה לנקוט בצעדים אגרסיביים בזירה הגיאופוליטית. כל אלה הופכים אותה למטרה קלה.

תכשיטים, שעונים ושוקולד

ב-2024 הסתכם הייבוא משוויץ בארה"ב בכ-64 מיליארד דולר. החלק הגדול בייבוא היה של מוצרים רפואיים אם כי הוא לא היה הרוב והסתכם בכ-19 מיליארד דולר, כ-29.5%. שאר הייבוא היה שילוב של פנינים, מתכות יקרות ומטבעות (14.8 מיליארד דולר), שעונים (6.47 מיליארד דולר), ציוד אופטי (4.6 מיליארד דולר), כימיכלים (4.6 מיליארד דולר), וגם שוקולד ומוצרי חלב שהייבוא שלהם הסתכם ב-276.6 מיליון דולר.

הייבוא של המוצרים הרפואיים קטן בהיקפו ולכן הפגיעה בתחום לא צפויה להיות משמעותית. רוב המוצרים האחרים הם כאלה שמוכוונים מלכתחילה לקהל במעמד כלכלי גבוה יותר, יכול להיות שהמכסים לא יפריעו למיליונרים האמריקאים לקנות שעון חדש של טאג הויר, וגם אם כן, אלה לא מוצרים חיוניים שמשפיעים על החיים של הצרכן הממוצע. זה מאפשר לטראמפ להציג "ניצחון" נוסף בלי לעורר הרבה זעם ציבורי מבית.

• אפירם מזנקת - הנה הסיבה
• ג'יפרוג טסה 22%, אפירם עולה 11%; המגמה השלילית נמשכת בחוזים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...

כמה המכסים יפגעו בחברות השוויצריות?

למרות שהמכסים לא צפויים להשפיע כל כך על הצרכן האמריקאי, הפגיעה בחברות השוויצריות תהיה משמעותית. מבין 94 חברות שהשתתפו בסקר בנוגע למכסים, כ-49% השיבו שהן צופות פגיעה משמעותית או משמעותית מאוד מהמכסים החדשים.

רוב המשיבות בסקר ציינו שהן עדיין לא נקטו בצעדים בכדי להתגונן מהפגיעה הצפויה בעקבות המכסים אבל שהן שוקלות את צעדיהן. חלק גדול מהן אף ציינו שהן שוקלות להעביר חלקים מהפעילות שלהן דרך מדינות עליהן הוטלו מכסים נמוכים יותר, ובמקביל מחפשות שווקים חדשים שהן יכולות לפתח ויעזרו להקל את הפגיעה הצפויה בארה"ב.