למה הוטלו מכסים כה גבוהים על שוויץ ואיך הם ישפיעו עליה?
ארה"ב הטילה מכסים של 31% על שוויץ לעומת 20% על שאר מדינות האיחוד האירופי, וזאת למרות ששוויץ מהווה רק 1.9% מהייבוא בארה"ב, נמוך יותר מהייבוא מיפן, דרום קוריאה, טאיוואן והודו, על כולן הוטלו מכסים נמוכים יותר; למה שוויץ היא "מטרה קלה" לטראמפ?
דונלד טראמפ הימם את העולם בשבוע שעבר כשחשף את תכנית המכסים החדשה שלו שגררה את השווקים למערבולת. המכסים נכנסו לתוקף היום והמדינה שצפויה לספוג את הפגיעה הגדולה ביותר היא סין עליה יוטלו מכסים של כ-54%, שעשויים אף לעלות ל-104% במידה וסין תגיב בצורה קיצונית מדי. יש היגיון מסוים במהלך של טראמפ להטיל מכסים כה כבדים על סין, היא מהווה כ-13.4% מהייבוא בארה"ב והיא המתחרה הכי גדולה שלה בזירת הסחר העולמי. ארה"ב גם החליטה כי על כל מדינה בעולם יוטל במינימום מכס של 10% וזאת במטרה להחזיר לעצמה עוצמה בזירת הסחר הבינלאומי.
גם על אירופה הוטלו מכסים גבוהים יותר. מדינות האיחוד האירופי מהוות כ-18.5% מהייבוא לארה"ב ועליהן הוטלו מכסים של 20%. גם כאן הסיפור רחב יותר ומושפע גם מיחסי ארה"ב-אירופה בהקשר של מימון ארגון נאט"ו שמביאה למתיחות פוליטית נוספות. אחד המכסים הבולטים יותר הוא המכס שארה"ב הטילה על שוויץ - 31%. שוויץ היא לא חלק מהאיחוד ועדיין גובה המכס תמוה, הייבוא משוויץ מהווה רק 1.9%, בעוד מדינות במזרח שמהוות חלקים גדולים יותר בייבוא כמו דרום קוריאה, טאייוואן, יפן והודו ספגו מכסים נמוכים יותר. אז למה הוטלו מכסים כה גבוהים על שוויץ?
שחקנית זניחה בזירה הגיאופוליטית
רוב המכסים שממשל ארה"ב משמות במידה מסוימת כלי פוליטי. כמעט כל המדינות עליהן הוטלו מכסים גבוהים כבר עומדות בתור ומחכות לקבוע פגישה בבית הלבן בשביל לנהל משא ומתן ולהביא להקלה של הפגיעה הצפויה. עם סין כאמור המטרה של טראמפ ברורה וגם עם מדינות אחרות כמו האיחוד האירופי. שוויץ לעומת זאת היא לא שחקנית מאוד דומיננטית ביזרה הגיאופוליטית, היא לא חלק מהאיחוד האירופי והיא ידועה כבר עשרות שנים בעמדתה הניטרלית בכל הנוגע לעניינים בינלאומיים, ויכול להיות שהסיבות האלה הפכו אותה ל"מטרה קלה" עבור טראמפ.
בנוסף, שוויץ אינה שותפה של ארה"ב בהסכמי סחר או בריתות ביטחוניות אזוריות. דרום קוריאה, יפן וטאיוואן למשל הן בעלות ברית צבאיות של ארה"ב במזרח אסיה, והודו הפכה בעשור האחרון לשחקנית מפתח באיזון מול סין. מכסים גבוהים עליהן עלולים להוביל למתיחות דיפלומטית ולפגיעה בשיתופי פעולה ביטחוניים. שוויץ, מנגד, היא מדינה ניטרלית שאינה מספקת לארה"ב הרבה תועלת אסטרטגית.
- מטא תקים מרכז נתונים ב-50 מיליארד דולר
- לאחר עסקת אינטל: טראמפ רוצה נתח גם מלוקהיד מרטין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היותה של שוויץ ניטרלית משאריה אותה גם לבד בכל הנוגע לתגובה למכסים. מדינות עם כוח פוליטי או כלכלי משמעותי, כמו סין או האיחוד האירופי, יכולות להגיב בחריפות מגיבות למכסים ולהביא לפגיעה לא מבוטלת בכלכלה האמריקאית. לעומת זאת, שוויץ לא נהנית מלובי חזק בקונגרס, אין לה קהילת מהגרים גדולה בארה"ב, והיא גם לא נוטה לנקוט בצעדים אגרסיביים בזירה הגיאופוליטית. כל אלה הופכים אותה למטרה קלה.
תכשיטים, שעונים ושוקולד
ב-2024 הסתכם הייבוא משוויץ בארה"ב בכ-64 מיליארד דולר. החלק הגדול בייבוא היה של מוצרים רפואיים אם כי הוא לא היה הרוב והסתכם בכ-19 מיליארד דולר, כ-29.5%. שאר הייבוא היה שילוב של פנינים, מתכות יקרות ומטבעות (14.8 מיליארד דולר), שעונים (6.47 מיליארד דולר), ציוד אופטי (4.6 מיליארד דולר), כימיכלים (4.6 מיליארד דולר), וגם שוקולד ומוצרי חלב שהייבוא שלהם הסתכם ב-276.6 מיליון דולר.
הייבוא של המוצרים הרפואיים קטן בהיקפו ולכן הפגיעה בתחום לא צפויה להיות משמעותית. רוב המוצרים האחרים הם כאלה שמוכוונים מלכתחילה לקהל במעמד כלכלי גבוה יותר, יכול להיות שהמכסים לא יפריעו למיליונרים האמריקאים לקנות שעון חדש של טאג הויר, וגם אם כן, אלה לא מוצרים חיוניים שמשפיעים על החיים של הצרכן הממוצע. זה מאפשר לטראמפ להציג "ניצחון" נוסף בלי לעורר הרבה זעם ציבורי מבית.
- אורקל זינקה ב-36% בעקבות העסקה עם OpenAI - למה האנליסטים חוששים?
- לקראת הורדת הריבית בארה״ב: מה קורה בשאר הבנקים המרכזיים בעולם?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום
כמה המכסים יפגעו בחברות השוויצריות?
למרות שהמכסים לא צפויים להשפיע כל כך על הצרכן האמריקאי, הפגיעה בחברות השוויצריות תהיה משמעותית. מבין 94 חברות שהשתתפו בסקר בנוגע למכסים, כ-49% השיבו שהן צופות פגיעה משמעותית או משמעותית מאוד מהמכסים החדשים.
רוב המשיבות בסקר ציינו שהן עדיין לא נקטו בצעדים בכדי להתגונן מהפגיעה הצפויה בעקבות המכסים אבל שהן שוקלות את צעדיהן. חלק גדול מהן אף ציינו שהן שוקלות להעביר חלקים מהפעילות שלהן דרך מדינות עליהן הוטלו מכסים נמוכים יותר, ובמקביל מחפשות שווקים חדשים שהן יכולות לפתח ויעזרו להקל את הפגיעה הצפויה בארה"ב.
- 6.לרון 03/08/2025 16:51הגב לתגובה זוהיום 39 מחר 63 מחרתיים 22. התוכנית הנהדרת לעזה מה איתה יש כבר ריבירה אם ברצונכם לפעול ההיפך היה תמיד די נכון
- 5.לרון 03/08/2025 16:47הגב לתגובה זוהייתי ניזהר באופן אישי יש לו שם בוודאי כמה חשבונות פתוחים גם בבנקים וגם מחוצה להם למרות שזו לא דוגמא להשוואה גם אסד התכונן.....ה39% יירדו ירוד לכוון 22%
- 4.אנונימי 03/08/2025 16:43הגב לתגובה זונכון שחברות המייצאות לארהב ייספגו פגיעה במכירות. יחד עם זאת רוב החברות לא מסוגלות לספוג את המס והמחיר לצרכן בארהב יעלה.
- 3.קרמיט 09/04/2025 15:37הגב לתגובה זוטראמפ פעל לפי הגרעון המסחרי של המדינה מול ארהב לחלק ל2.כנראה שלשווייץ יש גרעון מסחרי של 62% מולה.פשוט ביותר.
- 2.משבר המכסים טראמפ הפך בתחילה המשחק את לוח השחמט מול כל המדינות המטרה להתחל משחק מחדש (ל"ת)ארייה 09/04/2025 14:41הגב לתגובה זו
- 1.אבי 09/04/2025 13:39הגב לתגובה זוכגון מכס ואולי גם עוד דברים בהמשך.האמריקאים רצו ימין כלכלי קיבלו משהו אחר. בהצלחה לכל המעורבים.

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח
כשאתה צודק"
הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.
לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.
במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.
- פיטר לינץ׳: ״אם ילד בן 11 לא מבין למה אתה מחזיק את המניה - כדאי שלא תחזיק בה״
- פיטר לינץ על ההשקעות שהוא מצטער שלא לקח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.

אורקל זינקה ב-36% בעקבות העסקה עם OpenAI - למה האנליסטים חוששים?
הסכם מחשוב בהיקף 300 מיליארד דולר מציב את אורקל בתלות חריגה בלקוח אחד שעדיין אינו רווחי, ומעלה חששות בשוק לגבי סיכונים פיננסיים ותחרות גוברת בתחום הבינה המלאכותית
מניית אורקל Oracle Corp -5.09% זינקה בשבוע שעבר ב-36% ביום אחד - העלייה הגדולה ביותר שלה מאז 1992. העלייה הגיעה בעקבות הדוחות הרבעוניים שחשפו התחייבות של 455 מיליארד דולר מלקוחות עתידיים, כשחלק ניכר מהסכום קשור ללקוח אחד: OpenAI. במקביל לעלייה החדה, גברו הקולות הספקניים בקרב האנליסטים. OpenAI עדיין לא רווחית, והיא כבר התחייבה להוציא סכומי עתק על פרויקטי בינה מלאכותית. כעת בוול-סטריט תוהים האם החברה תצליח לעמוד בהתחייבויות כלפי אורקל.
OpenAI התחייבה לקנות מאורקל כוח מחשוב בשווי 300 מיליארד דולר במשך חמש שנים, החל מ-2027. זו אחת העסקות הגדולות בתעשיית הטכנולוגיה. למה זה בעייתי? OpenAI מייצרת היום רק 12 מיליארד דולר הכנסות שנתיות. במקביל, היא כבר התחייבה להוציא יותר מ-100 מיליארד דולר נוספים על פרויקטי בינה מלאכותית אחרים. כלמר, החברה מתחייבת להוציא הרבה יותר כסף מאשר היא מייצרת. "OpenAI צריכה יותר מ-300 מיליארד דולר הכנסות כדי להצדיק רמת הוצאה כזאת", מסביר גיל לוריה, מנהל השקעות בחברת D.A. Davidson. הוא נמנה עם הקומץ אנליסטים בוול סטריט שנשארו זהירים אחרי הדוח הרבעוני המרשים של אורקל.
לקוח בודד אחראי לרוב ההכנסות
אורקל דיווחה על 455 מיליארד דולר בהתחייבויות ביצוע עתידיות - עלייה חדה של 359% משנה קודמת. אבל הנתון שהטריד את האנליסטים הוא כי חלק ניכר מהסכום הזה קשור ללקוח בודד - OpenAI. השוק מהמר בעצם על היכולת של חברת הבינה המלאכותית לעמוד בהבטחותיה.
OpenAI פועלת כעמותה ללא רווח, מה שמגביל את יכולתה לגייס הון בחופשיות. בעיה זו מסבכת את יכולתה לממן את ההתחייבויות הכספיות הנרחבות שלה. האנליסטים צופים שהבעיה תיפתר בשנה הקרובה כשהחברה תשנה את מעמדה המשפטי.
- אורקל ו-OpenAI חתמו על עסקת ענן בהיקף 300 מיליארד דולר
- מה לקנות אם פספסתם את אורקל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מארק מרפי, אנליסט מג'יי פי מורגן, העלה את מחיר היעד של אורקל ל-270 דולר. מחיר היעד הזה נמוך מהמחיר הנוכחי של המניה בכ-7%. מרפי מעריך ש-70% מההכנסות של אורקל הן קבועות, מה שנחשב לנכס חשוב. הוא גם רואה בחברה "מקלט יחסי" במגזר התוכנה. אבל הוא מודאג מחוסר השקיפות בחוזים. "אורקל סוגרת עסקים גם מחוץ ל-OpenAI, כולל לפחות שני חוזים ששווים 'מיליארדי דולרים'", כתב מרפי. "אבל אנחנו בחושך לגבי האם המיליארדים האלה מסתכמים ב-4 מיליארד דולר מתוך 455 המיליארד, או 10, 50, אפילו 100 מיליארד דולר". כלומר, חוסר השקיפות של אורקל מקשה על השוק להעריך כמה מהסיכון של החברה תלוי בלקוח אחד.