אז מה היה לנו: הנפקות שטרום ודנקנר - ההלבנות עלינו
שבוע אפרורי עבר על הבורסה לניירות ערך בתל אביב, אך בסיכומו נרשמו עליות קלות במרבית המדדים. השבוע נפתח בירידות קלות כשברקע מרחף סיפור המעצרים בבנק הפועלים. למחרת קיפצו מדדי הבורסה בשעור שהספיק להם לספוג את הירידות של הימים הבאים ועדיין לחתום שבוע בתוספת קלה. החל מיום שלישי ועד לסיום השבוע דשדשו המדדים העיקריים כשהם חותמים מידי יום את המסחר בירידות קלות, אך עם כותרות גדולות לדוגמת פרישת קבוצת אי.די.בי מהמכרז על בזק ושיאים שליליים של הדולר. בנוסף צפינו השבוע בהתחממות יתרה בשוק ההנפקות המקומי.
מדד תל אביב 25 הוסיף 0.06% ונקבע ברמת 654.42 נקודות, מדד תל אביב עלה ב-0.04% ונקבע ברמת 681.82 נקודות, מדד התל טק 15 השיל 1.5%. מדד תל אביב 75 חתם ללא שינוי. מדד הבנקים ירד ב-0.06% ומדד היתר רשם את העליה הגבוהה ביותר בשיעור של 1.8%.
הסיפור המתוקשר של השבוע ללא ספק הינו פרשת הלבנת ההון בבנק הפועלים. לאחר שנה של חקירה סמויה שמתנהלת ביאחב"ל, פשטה ביום א' האחרון משטרת ישראל על סניף 535 ברחוב הירקון של בנק הפועלים ועל משרדי החברה לנאמנות של הבנק. על פי חשד המשטרה הולבנו בסניף זה מאות מיליוני דולרים עבור לקוחות זרים. מניית הפועלים הגיבה בירידות חדות, שגררו אחריהם את מניות כל הבנקים. חשש המשקיעים לא היה מהנזק הכספי שיכול להסתכם בקנס של מיליונים בודדים, אלא מהנזק התדמיתי שיכול להיגרם לבנק ששואף להתפתח לשווקי המערב.
סיפור מעניין נוסף השבוע, פרישת קבוצת אי.די.בי. מהמכרז לרכישת גרעין השליטה בבזק. אתמול הודיע בעל השליטה באי.די.בי, איש העסקים נוחי דנקנר, כי לאור הקשיים הרגולטוריים שמערים הממונה על ההגבלים, דרור שטרום, החליטה הקבוצה לפרוש מהמכרז. שלוש קבוצות התחרו על המכרז, אי.די.בי, אייפקס-סבן וקבוצת בני אלג'ם, אך אי.די.בי היתה הדומיננטיות מבין השלושה. כאמור נותרו שתי קבוצות שמתחרות על הרכישה. נקווה כי סיפור הפרטת דיסקונט לא יחזור על עצמו, כזכור, במכרז על דיסקונט פרשו לפני המכרז רוב המתודדים, והמדינה נשארה עם רוכש בודד בלבד.
בשוק המטבעות ממשיך המטבע הישראלי להפגין עוצמה מול עמיתו האמריקני. השבוע חצה הדולר את רף 4.3 שקל כלפי מטה, רמתו הנמוכה ביותר ב-20 החודשים האחרונים. כיום פער הריביות בין השקל לדולר עומד על רמתו הנמוכה מעולם, 1% בלבד, זאת בנוסף לפער התשואות הנמוך בין אגרת השחר הישראלית ל-10 שנים לבין אגרת ממשלתית של ארה"ב לתקופה דומה, שעומד על בערך 2%, גורמת לתהות האם הירידות הגיעו לקיצם. פעילים רבים בשוק סבורים כי המשך היחלשותו של הדולר בעולם לצד נתוני מאקרו חיוביים ורגיעה בטחונית, יאפשרו לשקל להיסחר ביציבות ברמות אלו. מתחילת השבוע איבד המטבע האמריקני כ-0.06%.
שוק ההנפקות עבד שעות נוספות השבוע. הריבית הנמוכה (3.5%) ותנאי השוק הנוחים, הביאו להיקפי גיוס גבוהים במיוחד. במהלך השבוע התבצעו 6 הנפקות שריכזו מחזור של 2.1 מיליארד שקל, כשהבולטת ביניהם הייתה זו של הפועלים שהסתכמה ב-1.14 מיליארד שקל, למרות פרשת ההלבנות הביאו המשקיעים אמון בבנק הגדול במדינה. אמון נוסף שהביאו המשקיעים, דבר בולט נוסף בהנפקות השבוע הוא, הצלחת הגיוסים על ידי חברות נדל"ן. א.דורי ואזורים גייסו השבוע כ-492 מיליון שקל, השאלה היא, האם אמון המשקיעים בחברות הנדל"ן מצביע על שינוי צפוי בענף?.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
