אז מה היה לנו: הנפקות שטרום ודנקנר - ההלבנות עלינו

למרות הרעידות מכיוון פרשיית הפועלים ופרישתה של קבוצת אי.די.בי ממכרז בזק, המשיך הקטר של אחד העם לדהור וגייס השבוע כ-2.1 מיליארד שקל
דרור איטח |

שבוע אפרורי עבר על הבורסה לניירות ערך בתל אביב, אך בסיכומו נרשמו עליות קלות במרבית המדדים. השבוע נפתח בירידות קלות כשברקע מרחף סיפור המעצרים בבנק הפועלים. למחרת קיפצו מדדי הבורסה בשעור שהספיק להם לספוג את הירידות של הימים הבאים ועדיין לחתום שבוע בתוספת קלה. החל מיום שלישי ועד לסיום השבוע דשדשו המדדים העיקריים כשהם חותמים מידי יום את המסחר בירידות קלות, אך עם כותרות גדולות לדוגמת פרישת קבוצת אי.די.בי מהמכרז על בזק ושיאים שליליים של הדולר. בנוסף צפינו השבוע בהתחממות יתרה בשוק ההנפקות המקומי.

מדד תל אביב 25 הוסיף 0.06% ונקבע ברמת 654.42 נקודות, מדד תל אביב עלה ב-0.04% ונקבע ברמת 681.82 נקודות, מדד התל טק 15 השיל 1.5%. מדד תל אביב 75 חתם ללא שינוי. מדד הבנקים ירד ב-0.06% ומדד היתר רשם את העליה הגבוהה ביותר בשיעור של 1.8%.

הסיפור המתוקשר של השבוע ללא ספק הינו פרשת הלבנת ההון בבנק הפועלים. לאחר שנה של חקירה סמויה שמתנהלת ביאחב"ל, פשטה ביום א' האחרון משטרת ישראל על סניף 535 ברחוב הירקון של בנק הפועלים ועל משרדי החברה לנאמנות של הבנק. על פי חשד המשטרה הולבנו בסניף זה מאות מיליוני דולרים עבור לקוחות זרים. מניית הפועלים הגיבה בירידות חדות, שגררו אחריהם את מניות כל הבנקים. חשש המשקיעים לא היה מהנזק הכספי שיכול להסתכם בקנס של מיליונים בודדים, אלא מהנזק התדמיתי שיכול להיגרם לבנק ששואף להתפתח לשווקי המערב.

סיפור מעניין נוסף השבוע, פרישת קבוצת אי.די.בי. מהמכרז לרכישת גרעין השליטה בבזק. אתמול הודיע בעל השליטה באי.די.בי, איש העסקים נוחי דנקנר, כי לאור הקשיים הרגולטוריים שמערים הממונה על ההגבלים, דרור שטרום, החליטה הקבוצה לפרוש מהמכרז. שלוש קבוצות התחרו על המכרז, אי.די.בי, אייפקס-סבן וקבוצת בני אלג'ם, אך אי.די.בי היתה הדומיננטיות מבין השלושה. כאמור נותרו שתי קבוצות שמתחרות על הרכישה. נקווה כי סיפור הפרטת דיסקונט לא יחזור על עצמו, כזכור, במכרז על דיסקונט פרשו לפני המכרז רוב המתודדים, והמדינה נשארה עם רוכש בודד בלבד.

בשוק המטבעות ממשיך המטבע הישראלי להפגין עוצמה מול עמיתו האמריקני. השבוע חצה הדולר את רף 4.3 שקל כלפי מטה, רמתו הנמוכה ביותר ב-20 החודשים האחרונים. כיום פער הריביות בין השקל לדולר עומד על רמתו הנמוכה מעולם, 1% בלבד, זאת בנוסף לפער התשואות הנמוך בין אגרת השחר הישראלית ל-10 שנים לבין אגרת ממשלתית של ארה"ב לתקופה דומה, שעומד על בערך 2%, גורמת לתהות האם הירידות הגיעו לקיצם. פעילים רבים בשוק סבורים כי המשך היחלשותו של הדולר בעולם לצד נתוני מאקרו חיוביים ורגיעה בטחונית, יאפשרו לשקל להיסחר ביציבות ברמות אלו. מתחילת השבוע איבד המטבע האמריקני כ-0.06%.

שוק ההנפקות עבד שעות נוספות השבוע. הריבית הנמוכה (3.5%) ותנאי השוק הנוחים, הביאו להיקפי גיוס גבוהים במיוחד. במהלך השבוע התבצעו 6 הנפקות שריכזו מחזור של 2.1 מיליארד שקל, כשהבולטת ביניהם הייתה זו של הפועלים שהסתכמה ב-1.14 מיליארד שקל, למרות פרשת ההלבנות הביאו המשקיעים אמון בבנק הגדול במדינה. אמון נוסף שהביאו המשקיעים, דבר בולט נוסף בהנפקות השבוע הוא, הצלחת הגיוסים על ידי חברות נדל"ן. א.דורי ואזורים גייסו השבוע כ-492 מיליון שקל, השאלה היא, האם אמון המשקיעים בחברות הנדל"ן מצביע על שינוי צפוי בענף?.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.