אז מה היה לנו: הנפקות שטרום ודנקנר - ההלבנות עלינו
שבוע אפרורי עבר על הבורסה לניירות ערך בתל אביב, אך בסיכומו נרשמו עליות קלות במרבית המדדים. השבוע נפתח בירידות קלות כשברקע מרחף סיפור המעצרים בבנק הפועלים. למחרת קיפצו מדדי הבורסה בשעור שהספיק להם לספוג את הירידות של הימים הבאים ועדיין לחתום שבוע בתוספת קלה. החל מיום שלישי ועד לסיום השבוע דשדשו המדדים העיקריים כשהם חותמים מידי יום את המסחר בירידות קלות, אך עם כותרות גדולות לדוגמת פרישת קבוצת אי.די.בי מהמכרז על בזק ושיאים שליליים של הדולר. בנוסף צפינו השבוע בהתחממות יתרה בשוק ההנפקות המקומי.
מדד תל אביב 25 הוסיף 0.06% ונקבע ברמת 654.42 נקודות, מדד תל אביב עלה ב-0.04% ונקבע ברמת 681.82 נקודות, מדד התל טק 15 השיל 1.5%. מדד תל אביב 75 חתם ללא שינוי. מדד הבנקים ירד ב-0.06% ומדד היתר רשם את העליה הגבוהה ביותר בשיעור של 1.8%.
הסיפור המתוקשר של השבוע ללא ספק הינו פרשת הלבנת ההון בבנק הפועלים. לאחר שנה של חקירה סמויה שמתנהלת ביאחב"ל, פשטה ביום א' האחרון משטרת ישראל על סניף 535 ברחוב הירקון של בנק הפועלים ועל משרדי החברה לנאמנות של הבנק. על פי חשד המשטרה הולבנו בסניף זה מאות מיליוני דולרים עבור לקוחות זרים. מניית הפועלים הגיבה בירידות חדות, שגררו אחריהם את מניות כל הבנקים. חשש המשקיעים לא היה מהנזק הכספי שיכול להסתכם בקנס של מיליונים בודדים, אלא מהנזק התדמיתי שיכול להיגרם לבנק ששואף להתפתח לשווקי המערב.
סיפור מעניין נוסף השבוע, פרישת קבוצת אי.די.בי. מהמכרז לרכישת גרעין השליטה בבזק. אתמול הודיע בעל השליטה באי.די.בי, איש העסקים נוחי דנקנר, כי לאור הקשיים הרגולטוריים שמערים הממונה על ההגבלים, דרור שטרום, החליטה הקבוצה לפרוש מהמכרז. שלוש קבוצות התחרו על המכרז, אי.די.בי, אייפקס-סבן וקבוצת בני אלג'ם, אך אי.די.בי היתה הדומיננטיות מבין השלושה. כאמור נותרו שתי קבוצות שמתחרות על הרכישה. נקווה כי סיפור הפרטת דיסקונט לא יחזור על עצמו, כזכור, במכרז על דיסקונט פרשו לפני המכרז רוב המתודדים, והמדינה נשארה עם רוכש בודד בלבד.
בשוק המטבעות ממשיך המטבע הישראלי להפגין עוצמה מול עמיתו האמריקני. השבוע חצה הדולר את רף 4.3 שקל כלפי מטה, רמתו הנמוכה ביותר ב-20 החודשים האחרונים. כיום פער הריביות בין השקל לדולר עומד על רמתו הנמוכה מעולם, 1% בלבד, זאת בנוסף לפער התשואות הנמוך בין אגרת השחר הישראלית ל-10 שנים לבין אגרת ממשלתית של ארה"ב לתקופה דומה, שעומד על בערך 2%, גורמת לתהות האם הירידות הגיעו לקיצם. פעילים רבים בשוק סבורים כי המשך היחלשותו של הדולר בעולם לצד נתוני מאקרו חיוביים ורגיעה בטחונית, יאפשרו לשקל להיסחר ביציבות ברמות אלו. מתחילת השבוע איבד המטבע האמריקני כ-0.06%.
שוק ההנפקות עבד שעות נוספות השבוע. הריבית הנמוכה (3.5%) ותנאי השוק הנוחים, הביאו להיקפי גיוס גבוהים במיוחד. במהלך השבוע התבצעו 6 הנפקות שריכזו מחזור של 2.1 מיליארד שקל, כשהבולטת ביניהם הייתה זו של הפועלים שהסתכמה ב-1.14 מיליארד שקל, למרות פרשת ההלבנות הביאו המשקיעים אמון בבנק הגדול במדינה. אמון נוסף שהביאו המשקיעים, דבר בולט נוסף בהנפקות השבוע הוא, הצלחת הגיוסים על ידי חברות נדל"ן. א.דורי ואזורים גייסו השבוע כ-492 מיליון שקל, השאלה היא, האם אמון המשקיעים בחברות הנדל"ן מצביע על שינוי צפוי בענף?.
התמ"ג קפץ ב-12.4%, בהתאוששות המהירה ביותר מאז הקורונה
הלמ״ס מפרסמת אומדן ראשון לרבעון השלישי של 2025: הצריכה הפרטית זינקה ב-23%, ההשקעות בנכסים קבועים קפצו ב-36.9%, והיבוא עלה ב-38.6%; בהשוואה לשנה שעברה, המשק רשם צמיחה שנתית של 3.5% למרות השפעות המלחמה
תמ"ג אחרי הרבעון השני הקשה של 2025, שהושפע עמוקות ממלחמת “עם כלביא” וגרר ירידה חדה בפעילות המשקית, הכלכלה הישראלית מציגה התאוששות מרשימה: לפי אומדן ראשון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לרבעון השלישי של השנה, התמ״ג עלה ב-12.4% בחישוב שנתי, התאוששות משמעותית
שהחזירה את הכלכלה למסלול צמיחה מהיר. מדובר בקצב הצמיחה הרבעוני הגבוה ביותר מאז תקופת היציאה ממשבר הקורונה.
על פי הלמ״ס, כמעט כל רכיבי הפעילות הכלכלית הציגו עליות חדות, ובראשן הצריכה הפרטית, שעלתה ב-23% (5.3% רבעוני). הצריכה לנפש זינקה ב-21.3%, נתון המשקף קפיצה משמעותית במוצרים ברי-קיימא וברי-קיימא למחצה, אחרי ירידות חדות שנרשמו ברבעון השני. הוצאות משקי הבית על ריהוט, ציוד חשמלי ומוצרי צריכה אחרים זינקו ביותר מ-90% בחישוב שנתי, בעוד ההוצאה על הלבשה והנעלה נסקה ב-108%.
בנוסף נרשמה עלייה של 17.3% בצריכה פרטית שוטפת לנפש (ההוצאות למזון, משקאות וטבק, לשירותים אישיים, לדיור, לדלק וחשמל לאחזקת בית, ולמוצרי תעשייה לצריכה שוטפת).
מבחינת הוצאות בחלוקה לסקטורים, ההוצאה לצריכה ציבורית עלתה ב-4.4% ברבעון השלישי של שנת 2025 בחישוב שנתי. ההוצאה לצריכה
האזרחית עלתה ב-15.6% בחישוב שנתי. ההוצאה לצריכה ביטחונית ירדה ב-20.1% בחישוב שנתי ברבעון השלישי של שנת 2025 (5.5% בחישוב רבעוני).
- הלמ"ס: השקעת המדינה בשירותי הבריאות נמוכה יחסית לעולם
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם ההשקעה בנכסים קבועים רשמה האצה יוצאת דופן עם עלייה של 36.9%, כולל עלייה חדה בהשקעה במכונות וציוד (38.2%), חלק ניכר ממנה נובע מגידול ברכש של משרד הביטחון. ההשקעה בבנייה למגורים קפצה ב-32.1% (7.2% בחישוב רבעוני) וההשקעה בבנייה שלא למגורים ועבודות בנייה אחרות עלתה ב-11% בחישוב שנתי אך עדיין נותרת נמוכה ב-15.1% מהרמה שנרשמה ברבעון השלישי של 2023, בעדות נוספת להאטה ולתנודות בענף.
קבלת טיפול רפואי בקופה קרדיט: chat gptלמרות השקעה נמוכה, מערכת הבריאות בישראל היא מהיעילות בעולם
למרות השקעה נמוכה מהממוצע במדינות ה-OECD, בישראל קיימת מערכת בריאות שנמצאת ברמה גבוהה שמקבלת ציונים טובים ברוב המדדים
מערכת הבריאות הכותרות נוטות להכות במערכת הבריאות בישראל על כך שההשקעה בה נמוכה מדי ביחס למדינו המערב. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה בשבוע שעבר נתונים שהראו כי ההוצאה הלאומית על בריאות בשנת 2024 עמדה על כ‑7.3% מהתוצר, כאשר ההוצאה לנפש הגיעה לכ‑3,900 דולר לפי שווי כוח הקנייה. מדובר ברמה נמוכה בהשוואה לרוב מדינות רבות ב‑OECD, אך ראו זה פלא: ישראל בכל זאת מובילה בשירות הרפואי שהיא מעניקה לאזרחים ובפער, משאר המדינות שאנחנו נוטים להשוות את עצמנו אליהן.
שיעור הכיסוי הביטוחי הוא מהגבוהים בעולם, כאשר כל תושב מקבל סל שירותים אחיד הכולל גם טיפולים שגרתיים, ניתוחים ועד לתרופות מצילות חיים. נוסף על כך, מערכות המידע הרפואיות של קופות החולים נחשבות למתקדמות במיוחד, כך שהיסטוריית הטיפול הרפואי נגישה לרופאים בזמן אמת. מדובר ביתרון שמאפשר קיצור תהליכים, הפחתת טעויות ושיפור איכות הטיפול.
המצב הזה גורם לכך שישראל מציגה נתונים טובים ביחס למדינות מפותחות בלא מעט תחומים, כמו רפואה מונעת ושיעורי תמותה נמוכים ממחלות מסוימות. ישראל מדגימה מודל שבו יעילות ניהולית מצמצמת את השפעת מגבלות התקציב. מערכת הקהילה מפותחת, והשילוב בין רפואה מתקדמת ושירותים דיגיטליים מאפשרים שמירה על רמת טיפול טובה, גם אם לא בכל הפרמטרים ישראל מובילה. כנראה ניהול ממוקד, תמריצים תפעוליים ופריסת שירותים רחבה הם חלק מהגורמים המאפשרים לה להמשיך להציג ביצועים טובים בתחומים מסוימים.
תוחלת החיים של האוכלוסייה בישראל הגיעה לכ-83.8 שנים, מה ששם אותנו במקום 4 בדירוג ה-OECD בתוחלת החיים. נגישות וטיפול: בספר Health in a Glance 2023 של ארגון ה-OECD מצוין כי ישראל מפגינה ביצועים טובים במדדים של איכות וטיפול בהשוואה למדינות בהכנסה גבוהה. הדוח מצוטט כי "המערכת מתפעלת ביצועים טובים יותר מהממוצע ב-OECD ברוב המדדים הנוגעים לזמן המתנה, איכות וטיפול רפואי". בשל ההוצאה הנמוכה יחסית לעומת ביצועים לא רעים, ניתן לומר כי קיימת אפקטיביות במערכת: כלומר, "מה שמתקבל ביחס למה שמושקע" הוא גבוה באופן יחסי. היעילות הזו מתאפשרת הודות למבנה מערכת הבריאות והשירות שניתן לציבור דרך קופות החולים. רפואה בקהילה דרך הקופות פועלת בהיקף רחב, כך שעומס משמעותי מוסת מבתי החולים ונותר במרפאות המשמשות מקור מרכזי לטיפול שוטף. זה מסביר כנראה כיצד ישראל מצליחה להישאר באזור ביצועים איכותיים בחלק ממדדי השירות והאיכות, כולל רפואה מונעת, טיפול במחלות כרוניות ושמירה על קשר טיפולי הדוק בין רופא למטופל. הרפואה בקהילה. לפי הדו״ח של Observatory, כ-41% מההוצאה על בריאות בישראל מוקצית לטיפול בקהילה ומניעה. במילים אחרות, קיימת תשתית ארגונית יעילה שמאפשרת להפיק תועלת גבוהה יחסית מכל שקל שהממשלה משקיעה במערכת הבריאות.
