אז מה היה לנו: הנפקות שטרום ודנקנר - ההלבנות עלינו

למרות הרעידות מכיוון פרשיית הפועלים ופרישתה של קבוצת אי.די.בי ממכרז בזק, המשיך הקטר של אחד העם לדהור וגייס השבוע כ-2.1 מיליארד שקל
דרור איטח |

שבוע אפרורי עבר על הבורסה לניירות ערך בתל אביב, אך בסיכומו נרשמו עליות קלות במרבית המדדים. השבוע נפתח בירידות קלות כשברקע מרחף סיפור המעצרים בבנק הפועלים. למחרת קיפצו מדדי הבורסה בשעור שהספיק להם לספוג את הירידות של הימים הבאים ועדיין לחתום שבוע בתוספת קלה. החל מיום שלישי ועד לסיום השבוע דשדשו המדדים העיקריים כשהם חותמים מידי יום את המסחר בירידות קלות, אך עם כותרות גדולות לדוגמת פרישת קבוצת אי.די.בי מהמכרז על בזק ושיאים שליליים של הדולר. בנוסף צפינו השבוע בהתחממות יתרה בשוק ההנפקות המקומי.

מדד תל אביב 25 הוסיף 0.06% ונקבע ברמת 654.42 נקודות, מדד תל אביב עלה ב-0.04% ונקבע ברמת 681.82 נקודות, מדד התל טק 15 השיל 1.5%. מדד תל אביב 75 חתם ללא שינוי. מדד הבנקים ירד ב-0.06% ומדד היתר רשם את העליה הגבוהה ביותר בשיעור של 1.8%.

הסיפור המתוקשר של השבוע ללא ספק הינו פרשת הלבנת ההון בבנק הפועלים. לאחר שנה של חקירה סמויה שמתנהלת ביאחב"ל, פשטה ביום א' האחרון משטרת ישראל על סניף 535 ברחוב הירקון של בנק הפועלים ועל משרדי החברה לנאמנות של הבנק. על פי חשד המשטרה הולבנו בסניף זה מאות מיליוני דולרים עבור לקוחות זרים. מניית הפועלים הגיבה בירידות חדות, שגררו אחריהם את מניות כל הבנקים. חשש המשקיעים לא היה מהנזק הכספי שיכול להסתכם בקנס של מיליונים בודדים, אלא מהנזק התדמיתי שיכול להיגרם לבנק ששואף להתפתח לשווקי המערב.

סיפור מעניין נוסף השבוע, פרישת קבוצת אי.די.בי. מהמכרז לרכישת גרעין השליטה בבזק. אתמול הודיע בעל השליטה באי.די.בי, איש העסקים נוחי דנקנר, כי לאור הקשיים הרגולטוריים שמערים הממונה על ההגבלים, דרור שטרום, החליטה הקבוצה לפרוש מהמכרז. שלוש קבוצות התחרו על המכרז, אי.די.בי, אייפקס-סבן וקבוצת בני אלג'ם, אך אי.די.בי היתה הדומיננטיות מבין השלושה. כאמור נותרו שתי קבוצות שמתחרות על הרכישה. נקווה כי סיפור הפרטת דיסקונט לא יחזור על עצמו, כזכור, במכרז על דיסקונט פרשו לפני המכרז רוב המתודדים, והמדינה נשארה עם רוכש בודד בלבד.

בשוק המטבעות ממשיך המטבע הישראלי להפגין עוצמה מול עמיתו האמריקני. השבוע חצה הדולר את רף 4.3 שקל כלפי מטה, רמתו הנמוכה ביותר ב-20 החודשים האחרונים. כיום פער הריביות בין השקל לדולר עומד על רמתו הנמוכה מעולם, 1% בלבד, זאת בנוסף לפער התשואות הנמוך בין אגרת השחר הישראלית ל-10 שנים לבין אגרת ממשלתית של ארה"ב לתקופה דומה, שעומד על בערך 2%, גורמת לתהות האם הירידות הגיעו לקיצם. פעילים רבים בשוק סבורים כי המשך היחלשותו של הדולר בעולם לצד נתוני מאקרו חיוביים ורגיעה בטחונית, יאפשרו לשקל להיסחר ביציבות ברמות אלו. מתחילת השבוע איבד המטבע האמריקני כ-0.06%.

שוק ההנפקות עבד שעות נוספות השבוע. הריבית הנמוכה (3.5%) ותנאי השוק הנוחים, הביאו להיקפי גיוס גבוהים במיוחד. במהלך השבוע התבצעו 6 הנפקות שריכזו מחזור של 2.1 מיליארד שקל, כשהבולטת ביניהם הייתה זו של הפועלים שהסתכמה ב-1.14 מיליארד שקל, למרות פרשת ההלבנות הביאו המשקיעים אמון בבנק הגדול במדינה. אמון נוסף שהביאו המשקיעים, דבר בולט נוסף בהנפקות השבוע הוא, הצלחת הגיוסים על ידי חברות נדל"ן. א.דורי ואזורים גייסו השבוע כ-492 מיליון שקל, השאלה היא, האם אמון המשקיעים בחברות הנדל"ן מצביע על שינוי צפוי בענף?.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".