אז מה היה לנו: הנפקות שטרום ודנקנר - ההלבנות עלינו
שבוע אפרורי עבר על הבורסה לניירות ערך בתל אביב, אך בסיכומו נרשמו עליות קלות במרבית המדדים. השבוע נפתח בירידות קלות כשברקע מרחף סיפור המעצרים בבנק הפועלים. למחרת קיפצו מדדי הבורסה בשעור שהספיק להם לספוג את הירידות של הימים הבאים ועדיין לחתום שבוע בתוספת קלה. החל מיום שלישי ועד לסיום השבוע דשדשו המדדים העיקריים כשהם חותמים מידי יום את המסחר בירידות קלות, אך עם כותרות גדולות לדוגמת פרישת קבוצת אי.די.בי מהמכרז על בזק ושיאים שליליים של הדולר. בנוסף צפינו השבוע בהתחממות יתרה בשוק ההנפקות המקומי.
מדד תל אביב 25 הוסיף 0.06% ונקבע ברמת 654.42 נקודות, מדד תל אביב עלה ב-0.04% ונקבע ברמת 681.82 נקודות, מדד התל טק 15 השיל 1.5%. מדד תל אביב 75 חתם ללא שינוי. מדד הבנקים ירד ב-0.06% ומדד היתר רשם את העליה הגבוהה ביותר בשיעור של 1.8%.
הסיפור המתוקשר של השבוע ללא ספק הינו פרשת הלבנת ההון בבנק הפועלים. לאחר שנה של חקירה סמויה שמתנהלת ביאחב"ל, פשטה ביום א' האחרון משטרת ישראל על סניף 535 ברחוב הירקון של בנק הפועלים ועל משרדי החברה לנאמנות של הבנק. על פי חשד המשטרה הולבנו בסניף זה מאות מיליוני דולרים עבור לקוחות זרים. מניית הפועלים הגיבה בירידות חדות, שגררו אחריהם את מניות כל הבנקים. חשש המשקיעים לא היה מהנזק הכספי שיכול להסתכם בקנס של מיליונים בודדים, אלא מהנזק התדמיתי שיכול להיגרם לבנק ששואף להתפתח לשווקי המערב.
סיפור מעניין נוסף השבוע, פרישת קבוצת אי.די.בי. מהמכרז לרכישת גרעין השליטה בבזק. אתמול הודיע בעל השליטה באי.די.בי, איש העסקים נוחי דנקנר, כי לאור הקשיים הרגולטוריים שמערים הממונה על ההגבלים, דרור שטרום, החליטה הקבוצה לפרוש מהמכרז. שלוש קבוצות התחרו על המכרז, אי.די.בי, אייפקס-סבן וקבוצת בני אלג'ם, אך אי.די.בי היתה הדומיננטיות מבין השלושה. כאמור נותרו שתי קבוצות שמתחרות על הרכישה. נקווה כי סיפור הפרטת דיסקונט לא יחזור על עצמו, כזכור, במכרז על דיסקונט פרשו לפני המכרז רוב המתודדים, והמדינה נשארה עם רוכש בודד בלבד.
בשוק המטבעות ממשיך המטבע הישראלי להפגין עוצמה מול עמיתו האמריקני. השבוע חצה הדולר את רף 4.3 שקל כלפי מטה, רמתו הנמוכה ביותר ב-20 החודשים האחרונים. כיום פער הריביות בין השקל לדולר עומד על רמתו הנמוכה מעולם, 1% בלבד, זאת בנוסף לפער התשואות הנמוך בין אגרת השחר הישראלית ל-10 שנים לבין אגרת ממשלתית של ארה"ב לתקופה דומה, שעומד על בערך 2%, גורמת לתהות האם הירידות הגיעו לקיצם. פעילים רבים בשוק סבורים כי המשך היחלשותו של הדולר בעולם לצד נתוני מאקרו חיוביים ורגיעה בטחונית, יאפשרו לשקל להיסחר ביציבות ברמות אלו. מתחילת השבוע איבד המטבע האמריקני כ-0.06%.
שוק ההנפקות עבד שעות נוספות השבוע. הריבית הנמוכה (3.5%) ותנאי השוק הנוחים, הביאו להיקפי גיוס גבוהים במיוחד. במהלך השבוע התבצעו 6 הנפקות שריכזו מחזור של 2.1 מיליארד שקל, כשהבולטת ביניהם הייתה זו של הפועלים שהסתכמה ב-1.14 מיליארד שקל, למרות פרשת ההלבנות הביאו המשקיעים אמון בבנק הגדול במדינה. אמון נוסף שהביאו המשקיעים, דבר בולט נוסף בהנפקות השבוע הוא, הצלחת הגיוסים על ידי חברות נדל"ן. א.דורי ואזורים גייסו השבוע כ-492 מיליון שקל, השאלה היא, האם אמון המשקיעים בחברות הנדל"ן מצביע על שינוי צפוי בענף?.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.

וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026
בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות
התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.
בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.
בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.
על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.
- בין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
- יו"ר ועד עובדי אל על נגד רגב: "מהלך מסוכן"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.
