ינואר 05': 82% מהקרנות הניבו תשואה ריאלית חיובית

תעשיית ק' הנאמנות פתחה את השנה ברגל ימין: מדד מיטב של ק' הנאמנות עלה ב-1.1%, חודש 5 ברציפות של עלייה. הקרנות המנייתיות הובילו עם תשואה חיובית של 4.6% והקרנות השקליות פיגרו מאחור (0.4% בלבד)
שרון שפורר |

המגמה החיובית שאיפיינה את שוק המניות בחודשיים שנעלו את 2004 נמשכה גם לתוך 2005, אם כי באופן מתון יותר, ובעיקר בחלקו הראשון של החודש, מסכמים כלכלני מיטב את החודש שחלף.

הם סבורים, כי מדדי המניות של ת"א הפגינו עוצמה לא מועטה אל מול הירידות שפקדו את בורסות העולם בכלל ואת בורסת וול סטריט בפרט ומזכירים, שהגיעו ממש עם סיום החודש לרמות שיא של כל הזמנים.

למשנתם של כלכלני חברת ההשקעות, מספר גורמים חברו יחדיו בכדי לתמוך בשוק המניות: מינויו המפתיע של סטנלי פישר לנגיד הבא של בנק ישראל, ניצחונו הגורף של אבו מאזן בבחירות לרשות הפלשתינאית, השבעת ממשלת שרון החדשה, העברת התקציב בקריאה ראשונה בכנסת, המשך תהליך הורדת הריבית במשק לרמתה הנמוכה ביותר מעולם, ומעל כל אלה - ההתפתחויות החיוביות באפיק המדיני, ההכרזות (הלא רשמיות עדיין) על הפסקת אש, והתקוות להתקדמות משמעותית בין הצדדים.

ההתעוררות בכלכלה ובבורסה המקומית לא נעלמה גם מעיניהם של בתי ההשקעות הזרים, הם מציינים, אלו סיפקו במהלך החודש החולף לא מעט המלצות השקעה חיוביות על הבורסה הישראלית, תוך דגש על כדאיות ההשקעה במניות הבנקים, כשהגדילו לעשות כלכלני חברת הדירוג S&P שהכריזו על העלאת תחזית דירוג האשראי של ישראל. ההמלצות החיוביות של בתי השקעות אלו, החזירו את המשקיעים הזרים לבורסת ת"א, והדבר, הם אומרים, ניכר היטב בגידול המשמעותי במחזורי המסחר.

נתון מעניין הראוי להתייחסות, בראייתם של כלכלני מיטב, הוא מעבר של משקיעים מהמניות הכבדות למניות השורה השנייה והשלישית (ת"א 75 ומניות היתר), כפי שהדבר בא לידי ביטוי היטב בפערים המשמעותיים בתשואות המדדים השונים.

בסיכומו של חודש ינואר עלה מדד המעו"ף בשיעור של 2.8%, ומדד ת"א 100 עלה ב-3.5% תודות לעלייה חדה יותר של 5.6% במדד ת"א 75. מדד תל-טק 15 ירד ב-2.2% ומדד יתר 150 הגדיל לעשות כשזינק ב-11.9%. ראויות לציון, בעיני חברת ההשקעות, מניות הבנקים, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בעליית מדד ת"א בנקים ב-11.4%.

במיטב מפנים את תשומת הלב לכך, שתשואות נאות מאוד הניבו האפיקים הסולידים. צמודי המדד בלטו במיוחד כשהמדד המשקלל את תשואתם עלה בשיעור של כ-1.1%. זאת, הם מסבירים, בעיקר על רקע מדד המחירים לצרכן לחודש דצמבר שהיה גבוה במעט מהתחזיות, והתחזקות הדולר מול השקל לאחר שהיה אפיק ההשקעה המאכזב של 2004. הצמודים הארוכים ביותר (10-15 שנים ו-7-10 שנים) עלו בשיעור החד ביותר של 2.0%. הצמודים הקצרים עלו בשיעור הקל ביותר: 0.8%.

התחזקות הדולר בעולם ובישראל, מציינים הכלכלנים, התבטאה היטב בצמודי המט"ח הממשלתי (סדרה אחת בלבד) שעלו ב-2.6% ובצמודי המט"ח הקונצרני שעלו ב-1.7%. השקל פוחת כלפי הדולר ב-1.7% ותוסף כלפי האירו ב-2.8%. כלפי סל המטבעות נחלש השקל ב-0.3%.

המגמה החיובית התבטאה גם באפיק השקלי, מוסיפים ואומרים הכלכלנים. הגורמים העיקריים שהשפיעו על אפיק זה היו, למשנתם, המשך תהליך הורדת הריבית, העלאת תחזית דירוג האשראי למשק הישראלי השקול להכרזה על כך שפרמיית הסיכון של ישראל אמורה להיות נמוכה יותר, ומינויו של סטנלי פישר לנגיד בנק ישראל הבא, כאשר הציפיות הן שלפישר יהיה דו שיח טוב עם חברות דירוג האשראי וכי האמינות של ישראל בעולם תעלה. מדד השחרים עלה ב-1.1% כאשר הבינוניים והארוכים שביניהם עולים ב-2.2% ו-1%, בהתאמה. מגמה זו איפיינה גם את הגילונים שעלו בממוצע ב-0.5%. המק"מים עלו בהתאם למנה החודשית שלהם: 0.4%.

על רקע כל נתונים אלו שעמלו וסיכמו בחברת ההשקעות - החודש החיובי בשוק המניות המקומי והעליות הנאות באפיקים הסולידיים, הניבה בחודש ינואר תעשיית קרנות הנאמנות למשקיעים תשואה חיובית בשיעור של 1.1%. זהו חודש חמישי ברציפות בו מניבה תעשיית הקרנות תשואה חיובית למשקיעים. הקרנות המתמחות בהשקעה במניות, ובפרט אלה המשקיעות במניות היתר, בלטו לטובה על רקע התשואה המרשימה של אפיק זה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יוסי מרגלית, רפאל, צילום: דוברות רפאליוסי מרגלית, רפאל, צילום: דוברות רפאל

רפאל ו"לולב ספייס" ישתפו פעולה בפיתוח מערכת ליירוט רחפנים וכטב"מים

החברות יפתחו יחד פתרונות מבצעיים מתקדמים להתמודדות עם איומי רחפנים ברום נמוך, עם דגש על מחיר חדירה נמוך ויכולת הטמעה מהירה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רפאל

רפאל מודיעה על חתימת הסכם שיתוף פעולה עם חברת ההזנק החיפאית "לולב ספייס", במטרה לפתח מערכת חדשנית ליירוט רחפנים וכלי טיס בלתי מאוישים. לפי ההסכם, שתי החברות יעבדו במשותף ובבלעדיות על פיתוח פתרונות ייחודיים להתמודדות עם איומים שטסים בגובה נמוך, עם דגש על מחיר נגיש, גמישות תפעולית ויכולת יישום מהירה בהתאם לצרכים הדינמיים של שדה הקרב.

במסגרת המאמצים של רפאל לתת מענה לאיומים מרום נמוך מאוד (Very Low Altitude - VLA), הוקמה לאחרונה בחברה מינהלת ייעודית לנושא, תחת חטיבת ההגנה האווירית. החטיבה אחראית בין היתר על פיתוח מערכות כמו כיפת ברזל, קלע דוד, ספיידר וטילי אוויר-אוויר מתקדמים, וכעת מרחיבה את פעילותה גם לאיומי רחפנים המתעצמים בשנים האחרונות.

יוסי מרגלית, ראש מנהלת ההגנה האווירית ברפאל, מסביר כי שיתוף הפעולה יוצר חיבור ייחודי בין הידע והניסיון של רפאל, שכבר הוכיחו עצמם מבצעית, לבין החדשנות והגמישות של חברת "לולב ספייס". “שיתוף הפעולה המדובר מייצר סינרגיה יוצאת דופן בין יכולות המו"פ, הידע והמערכות המוכחות מבצעית של רפאל – לבין הגמישות, היצירתיות והחדשנות הטכנולוגית של חברת ‘לולב ספייס’. השילוב הזה יאפשר לנו לפתח במהירות פתרונות יירוט עבור מנעד מתפתח של תרחישי אוייב, פתרונות זולים ויעילים ברמה שטרם נראתה בשוק העולמי. בזכות היתרונות ההדדיים שלנו, נוכל להציע ללקוחות מענה העומד בסטנדרטים הביטחוניים המחמירים ביותר מחד, ונותן מענה מבצעי גמיש בשדה הקרב, מבלי להכביד בעלויות מאידך", אמר מרגלית.

ד״ר נועם לייטר, מנכ״ל חברת "לולב ספייס", בירך על שיתוף הפעולה ואמר: "ההסכם עם רפאל מהווה עבורנו קפיצת מדרגה, הוא מאפשר לנו להביא לידי ביטוי את היכולות הייחודיות שפיתחנו – טכנולוגיה שתסייע בפריצה לשווקים חדשים ובצמצום חסמי הכניסה, בעיקר בהיבט המחיר. אנו עובדים בימים אלו עם מנהלת הגנ״א ברוק"ק, על שילוב מגוון יישומים חדשים בטכנולוגיה מתקדמת ליירוט רחפנים וכטב"מים, החל מרמת האיום הבודד ועד הגנה בפני נחיל איומים"." שיתוף הפעולה עם “לולב ספייס” מהווה חלק מאסטרטגיית החדשנות של רפאל, המבוססת על שיתופי פעולה עם חברות סטארט-אפ ישראליות. במסגרת זו, רפאל פועלת להקמת רשת חדשנות דינמית המשלבת את הידע, הניסיון והיכולות ההנדסיות של רפאל לבין היצירתיות, הגמישות והטכנולוגיות המתקדמות של חברות ההזנק. המטרה היא לאפשר פיתוח מהיר והטמעה יעילה של פתרונות חדשניים בשדה הקרב, תוך מענה לאיומים מתפתחים והפחתת חסמים.

לולב ספייס היא חברת סטארט-אפ חיפאית שהוקמה בשנת 2021, ומאז מתמקדת בפיתוח טכנולוגיות ניווט אוטונומי מבוססות ראייה ממוחשבת. החברה פיתחה מערכות המשלבות מצלמות חכמות ואלגוריתמים מתקדמים, שמאפשרים לכלי טיס ורובוטים לזהות את הסביבה בה הם נמצאים, למפות אותה בזמן אמת ולקבל החלטות ניווט מדויקות. תחום התמחות זה מאפשר לה לספק פתרונות קלים, חסכוניים ומהירים.

בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

תקציב נפתח, הגירעון עולה ל-5.2%


תוספת של 31 מיליארד שקל לתקציב הביטחון כבר ב-2025; סך ההוצאה יזנק לכ-650 מיליארד שקל; מדובר בפריצת התקציב החמישית בשנתיים



עמית בר |

הוצאות הביטחון עולות - מזל שיש עלייה דרמטית בגביית המס - שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%. אבל, המס לבדו לא מספיק. הממשלה צפויה לאשר פתיחה נוספת של תקציב המדינה לשנת 2025, תוך פריצה מחודשת של מגבלת ההוצאה, הפעם בהיקף של כ-30.8 מיליארד שקל. תוספת התקציב נועדה בעיקרה לממן את הוצאות מערכת הביטחון, על רקע המלחמה המתמשכת בעזה והעימות עם איראן, אך כוללת גם הוצאות נוספות לרבות תשלומי ריבית וקצבאות נפגעי איבה.

פריצת המסגרת התקציבית תביא להרחבת הגירעון המתוכנן ל-5.2% תוצר, מהגבוהים שנרשמו בשני העשורים האחרונים. לשם השוואה, יעד הגירעון המקורי שנקבע עמד על 4.7% בלבד, וכבר עודכן ל-4.9% בהחלטה קודמת של ועדת הכספים. באוצר מדגישים כי מדובר בגידול של כ-0.3% תוצר בלבד לעומת היעד המאושר. בפועל מדובר בתוספת גירעונית של כ-6 מיליארד שקל. זה היה יכול להיות הרבה יותר גרוע, אלמלא ההכנסות עלו בזכות גביית מס גבוהה ותשלומי מס על דיבידנדים. 

תקציב הביטחון תופס את הנתח המרכזי

לפי הסיכומים בין משרד האוצר למערכת הביטחון, תוספת התקציב עבור הצבא מגיעה לכ-31 מיליארד שקל,  והיא מצטרפת לעלייה קודמת שהביאה את תקציב הביטחון המאושר לשנת 2025 ל-113 מיליארד שקל. נראה כי מדובר רק בשלב ראשון בתהליך מתמשך, שכן הסיכום הנוכחי אינו כולל תוספות עתידיות עבור התעצמות צבאית והוצאות שוטפות מוגברות. בנוסף, חלק מהתוספת הנוכחית (בסך כולל של כ-42 מיליארד שקל) יחולק בין תקציב 2025 ל-2026.

לצד פריצת התקציב, באוצר מתכוונים להחזיר לקופת המדינה כ-600 מיליון שקל מתוך כספים שיועדו להסכמים קואליציוניים, בין היתר לתוכנית "אופק חדש" עבור רשתות חינוך במגזר החרדי. בנוסף ייושם קיצוץ רוחבי של כ-700 מיליון שקל בתקציבי משרדי הממשלה, וקיצוצים דומים מתוכננים גם לשנים הבאות.

למרות ההרחבה התקציבית, באוצר מציינים כי הכנסות המדינה ממסים ממשיכות להפתיע כלפי מעלה-– וזו הסיבה המרכזית לכך שהעמקת הגירעון קטנה משמעותית מהתוספת התקציבית. במילים אחרות, המדינה מוציאה הרבה יותר, אך גם מכניסה יותר מהצפוי.