פועלים: ענף הפרמצבטיקה ירשום השנה מגמה מעורבת

[בלעדי] ביחידת המחקר של הבנק סבורים, כי מגמה מעורבת תבלוט בחברות האחזקה, הפרמצבטיקה ורשתות המזון. סבורים, כי הסנטימנט השלילי יוצר הזדמנויות רכישה לטבע. הסביבה העסקית של רשתות השיווק תמשיך להיות קשה
דרור איטח |

לאחר שבשבוע שעבר הבאנו כאן ב-Bizportal את ההערכות של יחידת המחקר בבנק הפועלים את המניות - הצפויות ליהנות מתשואה חיובית ושלילית בשנת 2005, אנו מביאים את ניתוח האנליסטים של הפועלים - המציג את הענפים אשר צפויים למגמה מעורבת בבורסה ב-2005.

חברות אחזקה. האנליסטית רקפת אפטר של הפועלים מעריכה, כי למרות ריבוי האחזקות המקבילות והסירבול הנובע ממבנה קבוצת אי.די.בי, ההנהלה צפויה להתמקד בשלב זה בניצול האפשרויות הטמונות בשוק ההון, לגבי החברות המוחזקות, מחד מימושים (פאואר דיזיין, נובה, אורמת, דסק"ש, אלביט מערכות ועוד) ומנגד הגדלת רכישות בחברות מוחזקות (כגון שופרסל, כלל ביטוח, המ-לט או אלרון).

אפטר מעריכה, כי החברה תפנה לפתיחת אפיקי פעילות חדשים, כגון הרחבת הפעילות בסין, הן באמצעות החברות המוחזקות (בגיר, סאיטקס) והן באמצעות השקעות ישירות במפעלים, פארק תעשייה והקמת קרן הון סיכון משותפת. אפטר סבורה כי בחברה בוחנים מספר מגוון אפשרויות השקעה (תנובה, נטפים) אולם לא בהיבט של אחזקת מיעוט, אלא באחזקה אשר מקנה השפעה והתווית מדיניות.

אפטר מציינת, כי אידיבי אחזקות משתתפת במכרז להפרטת בזק, אך סבורה כי הקבוצה לא תמשיך בהכרח עד לשלב הסופי, אולם ייתכן שהדבר יביא לפיתרון אחזקת בעלי המניות בסלקום, אשר כרגע לא מאפשרת לדסק"ש מרחב תמרון.

באשר לשנת 2005, אפטר מעריכה, כי מגמת השיפור בדוחות הכספיים צפויה להתמתן, בעיקר משום נתוני השיפור היפים אותן הראו החברות בשנת 2004, הן בגין פעילות החברות המוחזקות והן בגין מימושים בהיקפים גדולים. להערכת אפטר, יתכן ובטווח הארוך תפעל הקבוצה לצמצום חברות האחזקה הגדולות שבה (למשל מיזוג דסק"ש וכת"ש, או אחת מהן, לתוך אידיבי פיתוח).

היא סבורה כי, החברה לישראל צפויה להמשיך ולהנות מהתוצאות היפות הצפויות בשנת 2005 בחברות הנשלטות על ידה, כגון כי"ל על רקע הגידול בביקוש לדשנים וצים על רקע הגאות בתחום הספנות. אומנם גם בז"ן נהנית ממרווחי הזיקוק הגבוהים, אולם מרבעון שני לשנת 2004 רווחיה אינם מאוחדים באלו של ח.ל. וחברת טאואר אינה מראה את הכיוון החיובי שמראות שאר אחיותיה בקבוצה, למרות כיוונו החיובי של שוק המוליכים למחצה.

בנוגע להפרטת בז"ן, צפויה להיפתר הסחבת בשנת 2005. בשלב זה החברה לישראל עדיין לא הסכימה להחלטת הממשלה על פיצול בז"ן ומכירה נפרדת לשני בתי הזיקוק. נראה כי על רקע הגאות בתחום והביקוש לבתי זיקוק באזור, מתבקש מו"מ מחודש בין החברה לישראל למדינה על שווי אחזקתה של החברה לישראל בחברה.

אפטר מסכמת, הפעילות בחברות האחזקה בשנת 2005 צפויה להראות על מגמה מעורבת, בגין נתוני השוואה גבוהים בשנת 2004 ובהינתן שלא תהיה הרעה בתנאי הכלכלה העולמית, ובמיוחד של מגזר הטכנולוגיה. ברקע אלו, צפויים להמשך מהלכי ההתייעלות בחב' הבנות וההמתנה להתקדמות במהלכי ההפרטה במשק.

הפרמצבטיקה. אפטר מציינת, כי שוק החברות הגנריות נמצא מזה מספר חודשים בתקופה קשה, בעיקר בגין החרפת התחרות מצד החברות המקוריות. לרוב כששוק מסוים נקלע לתקופה קשה, מתרחבת בו תופעת הקונסולידציה. ראינו את זה למשל בשוק האגרוכימיה (תקופה שיצרה הזדמנויות יפות לחברת מכתשים אגן) ואנו רואים את זה בשלהי שנת 2004 גם בשוק הגנרי (עיסקת מיילן-קינג ועיסקת אגיס- פריגו).

להערכתה, סנטימנט זה יוצר הזדמנויות רכישה מאוד מעניינות לטבע בקרב החברות הגנריות. טבע, צפויה להמשיך וליהנות מתוספת מכירות של מוצרים גנרים חדשים, מהמשך הגידול במכירות הקופקסון, בארה"ב ובאירופה ומשיפור בפעילות חטיבת חו"ג. בנוסף, בשנת 2005 צפויות 2 השפעות חשובות על טבע בתחום פיתוחי התרופות המקוריות שלה:

היא צופה כי לתרופת הקופקסון ייכנס מתחרה חדש (נוסף על ה-3 הקיימים), תרופת ה-Tysabry של החברות ביוג'ן ואלן. להערכת אפטר, התרופה החדשה צפויה להיכנס לשוק ברבעון ה-2 של שנת 2005, אך בשלב זה אין היא חוזה פגיעה במכירות הקופקסון של טבע בשנת 2005. סביר להניח כי בשלב הראשון יפגעו מכירות התרופה החדשה באלו של האבונקס (גם הוא של חברת ביוג'ן), אשר בניסוי של הטיסברי הוכח כי יעילותו כמעט אפסית.

טבע אמורה להשיק את התרופה המקורית השניה שלה, ה-Agilect (rasagiline), לטיפול במחלת הפרקינסון. במהלך הרבעון ה-1 של 2005 צפויה החברה לקבל אישור לשיווק התרופה באירופה ולאחר מכן בארה"ב. עם זאת, יש לזכור כי כנראה בשנתיים הראשונות להשקת התרופה היא אינה צפויה לתרום לרווח למניה. פוטנציאל היקף פקיעות הפטנט על תרופות ייחודיות בארה"ב - השיא עוד לפנינו.

אגיס צפויה להשלים ברבעון ה-2 של 2005 את מכירתה ומיזוגה לתוך חברת פריגו האמריקאית, בעסקת החלפת מניות ומזומן. אזי תחליף מניית פריגו את מניית אגיס במדד ת"א 25 בשווי שוק התחלתי של כ-1.8 מיליארד דולר לפי מחיר העיסקה. לפי תנאי העסקה מחויבת פריגו להיסחר בת"א לפחות 3 שנים. העסקה נעשית בימים בהם מכפילי החברות הגנריות נסחרות בשפל, ומשקפת פרמיה של 20% לאגיס ביום חתימתה. פרמיה יפה יחסית לתנאי השוק, אשר משקפת כמובן גם רכישת פרמיית שליטה בחברה.

לפריגו, החברה הגדולה בעולם למכירת תרופות ללא מרשם, תוספי מזון ומוצרי הבריאות, פעילות גנרית בחיתוליה, המשיקה לזו של קליי-פארק, חברת הבת של אגיס. ברכישת אגיס (אשר הינה בעלת רווחיות גבוהה יותר) משיגה פריגו בעיקר נוכחות מהותית יותר בתחום הגנרי תוך בעלות על החטיבה הכימית של אגיס. במיזוגה לתוך פריגו משיגה אגיס בעיקר יכולת הפצה מהותית בארה"ב תוך ניצול יתרונות לגודל. למעשה, משום שמדובר בעסקה המורכבת בחציה מהחלפת מניות, עד למיזוג בפועל, מחיר מניית אגיס ייגזר מזה של מניית חברת פריגו בארה"ב. כלומר, בטווח הקצר מדובר במסחר טכני בלבד בשער המניה.

אפטר מסכמת, טבע ואגיס הגיבו כל אחת באופן שונה להחרפת התנאים בשוק הגנרי בשנת 2004, תגובה אשר תעמוד למבחן בשנת 2005. באגיס תיבחן תרומת ותועלת המיזוג לתוך חברה אמריקאית אשר אינה גנרית במהותה, ובטבע תיבחן יכולתה להמשיך לעמוד כצוק איתן בים סוער.

רשתות שיווק. האנליסטית זהבה סרדס מעריכה, כי הסביבה העסקית בהן פועלות רשתות השיווק, שופרסל והריבוע, תמשיך להיות קשה, כאשר תחזיות הצמיחה (של המחלקה הכלכלית בנה"פ) לשנת 2005 צופות קצב צמיחה נמוך מזה של שנת 2004, הן בתמ"ג והן בצריכה הפרטית. בנוסף, החנויות הפרטיות צפויות להמשיך ולגזול נתח שוק גם בשנת 2005.

מאידך, מהלכי ההתייעלות שמבצעות רשתות השיווק, צפויים להמשיך ולהשפיע באופן חיובי על הדו"חות הכספיים - אם כי להערכתה, השיפור יהיה לעיתים קשה יותר להשגה, נוכח בסיס השוואה גבוה יותר בחלק מהסעיפים בשנת 2004 (לעומת 2003), ונוכח המעבר לשלבים מתקדמים יותר של מהלכי ההתייעלות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%

הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן? 

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים.  בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.4%.  ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%. 


הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%: 




מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.  



בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%. 

סטודנטים, לימודים
צילום: Istock

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה

דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי


הדס ברטל |

דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 


דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 

בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות

הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.  

לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור. 

ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.