פועלים: ענף הפרמצבטיקה ירשום השנה מגמה מעורבת
לאחר שבשבוע שעבר הבאנו כאן ב-Bizportal את ההערכות של יחידת המחקר בבנק הפועלים את המניות - הצפויות ליהנות מתשואה חיובית ושלילית בשנת 2005, אנו מביאים את ניתוח האנליסטים של הפועלים - המציג את הענפים אשר צפויים למגמה מעורבת בבורסה ב-2005.
חברות אחזקה. האנליסטית רקפת אפטר של הפועלים מעריכה, כי למרות ריבוי האחזקות המקבילות והסירבול הנובע ממבנה קבוצת אי.די.בי, ההנהלה צפויה להתמקד בשלב זה בניצול האפשרויות הטמונות בשוק ההון, לגבי החברות המוחזקות, מחד מימושים (פאואר דיזיין, נובה, אורמת, דסק"ש, אלביט מערכות ועוד) ומנגד הגדלת רכישות בחברות מוחזקות (כגון שופרסל, כלל ביטוח, המ-לט או אלרון).
אפטר מעריכה, כי החברה תפנה לפתיחת אפיקי פעילות חדשים, כגון הרחבת הפעילות בסין, הן באמצעות החברות המוחזקות (בגיר, סאיטקס) והן באמצעות השקעות ישירות במפעלים, פארק תעשייה והקמת קרן הון סיכון משותפת. אפטר סבורה כי בחברה בוחנים מספר מגוון אפשרויות השקעה (תנובה, נטפים) אולם לא בהיבט של אחזקת מיעוט, אלא באחזקה אשר מקנה השפעה והתווית מדיניות.
אפטר מציינת, כי אידיבי אחזקות משתתפת במכרז להפרטת בזק, אך סבורה כי הקבוצה לא תמשיך בהכרח עד לשלב הסופי, אולם ייתכן שהדבר יביא לפיתרון אחזקת בעלי המניות בסלקום, אשר כרגע לא מאפשרת לדסק"ש מרחב תמרון.
באשר לשנת 2005, אפטר מעריכה, כי מגמת השיפור בדוחות הכספיים צפויה להתמתן, בעיקר משום נתוני השיפור היפים אותן הראו החברות בשנת 2004, הן בגין פעילות החברות המוחזקות והן בגין מימושים בהיקפים גדולים. להערכת אפטר, יתכן ובטווח הארוך תפעל הקבוצה לצמצום חברות האחזקה הגדולות שבה (למשל מיזוג דסק"ש וכת"ש, או אחת מהן, לתוך אידיבי פיתוח).
היא סבורה כי, החברה לישראל צפויה להמשיך ולהנות מהתוצאות היפות הצפויות בשנת 2005 בחברות הנשלטות על ידה, כגון כי"ל על רקע הגידול בביקוש לדשנים וצים על רקע הגאות בתחום הספנות. אומנם גם בז"ן נהנית ממרווחי הזיקוק הגבוהים, אולם מרבעון שני לשנת 2004 רווחיה אינם מאוחדים באלו של ח.ל. וחברת טאואר אינה מראה את הכיוון החיובי שמראות שאר אחיותיה בקבוצה, למרות כיוונו החיובי של שוק המוליכים למחצה.
בנוגע להפרטת בז"ן, צפויה להיפתר הסחבת בשנת 2005. בשלב זה החברה לישראל עדיין לא הסכימה להחלטת הממשלה על פיצול בז"ן ומכירה נפרדת לשני בתי הזיקוק. נראה כי על רקע הגאות בתחום והביקוש לבתי זיקוק באזור, מתבקש מו"מ מחודש בין החברה לישראל למדינה על שווי אחזקתה של החברה לישראל בחברה.
אפטר מסכמת, הפעילות בחברות האחזקה בשנת 2005 צפויה להראות על מגמה מעורבת, בגין נתוני השוואה גבוהים בשנת 2004 ובהינתן שלא תהיה הרעה בתנאי הכלכלה העולמית, ובמיוחד של מגזר הטכנולוגיה. ברקע אלו, צפויים להמשך מהלכי ההתייעלות בחב' הבנות וההמתנה להתקדמות במהלכי ההפרטה במשק.
הפרמצבטיקה. אפטר מציינת, כי שוק החברות הגנריות נמצא מזה מספר חודשים בתקופה קשה, בעיקר בגין החרפת התחרות מצד החברות המקוריות. לרוב כששוק מסוים נקלע לתקופה קשה, מתרחבת בו תופעת הקונסולידציה. ראינו את זה למשל בשוק האגרוכימיה (תקופה שיצרה הזדמנויות יפות לחברת מכתשים אגן) ואנו רואים את זה בשלהי שנת 2004 גם בשוק הגנרי (עיסקת מיילן-קינג ועיסקת אגיס- פריגו).
להערכתה, סנטימנט זה יוצר הזדמנויות רכישה מאוד מעניינות לטבע בקרב החברות הגנריות. טבע, צפויה להמשיך וליהנות מתוספת מכירות של מוצרים גנרים חדשים, מהמשך הגידול במכירות הקופקסון, בארה"ב ובאירופה ומשיפור בפעילות חטיבת חו"ג. בנוסף, בשנת 2005 צפויות 2 השפעות חשובות על טבע בתחום פיתוחי התרופות המקוריות שלה:
היא צופה כי לתרופת הקופקסון ייכנס מתחרה חדש (נוסף על ה-3 הקיימים), תרופת ה-Tysabry של החברות ביוג'ן ואלן. להערכת אפטר, התרופה החדשה צפויה להיכנס לשוק ברבעון ה-2 של שנת 2005, אך בשלב זה אין היא חוזה פגיעה במכירות הקופקסון של טבע בשנת 2005. סביר להניח כי בשלב הראשון יפגעו מכירות התרופה החדשה באלו של האבונקס (גם הוא של חברת ביוג'ן), אשר בניסוי של הטיסברי הוכח כי יעילותו כמעט אפסית.
טבע אמורה להשיק את התרופה המקורית השניה שלה, ה-Agilect (rasagiline), לטיפול במחלת הפרקינסון. במהלך הרבעון ה-1 של 2005 צפויה החברה לקבל אישור לשיווק התרופה באירופה ולאחר מכן בארה"ב. עם זאת, יש לזכור כי כנראה בשנתיים הראשונות להשקת התרופה היא אינה צפויה לתרום לרווח למניה. פוטנציאל היקף פקיעות הפטנט על תרופות ייחודיות בארה"ב - השיא עוד לפנינו.
אגיס צפויה להשלים ברבעון ה-2 של 2005 את מכירתה ומיזוגה לתוך חברת פריגו האמריקאית, בעסקת החלפת מניות ומזומן. אזי תחליף מניית פריגו את מניית אגיס במדד ת"א 25 בשווי שוק התחלתי של כ-1.8 מיליארד דולר לפי מחיר העיסקה. לפי תנאי העסקה מחויבת פריגו להיסחר בת"א לפחות 3 שנים. העסקה נעשית בימים בהם מכפילי החברות הגנריות נסחרות בשפל, ומשקפת פרמיה של 20% לאגיס ביום חתימתה. פרמיה יפה יחסית לתנאי השוק, אשר משקפת כמובן גם רכישת פרמיית שליטה בחברה.
לפריגו, החברה הגדולה בעולם למכירת תרופות ללא מרשם, תוספי מזון ומוצרי הבריאות, פעילות גנרית בחיתוליה, המשיקה לזו של קליי-פארק, חברת הבת של אגיס. ברכישת אגיס (אשר הינה בעלת רווחיות גבוהה יותר) משיגה פריגו בעיקר נוכחות מהותית יותר בתחום הגנרי תוך בעלות על החטיבה הכימית של אגיס. במיזוגה לתוך פריגו משיגה אגיס בעיקר יכולת הפצה מהותית בארה"ב תוך ניצול יתרונות לגודל. למעשה, משום שמדובר בעסקה המורכבת בחציה מהחלפת מניות, עד למיזוג בפועל, מחיר מניית אגיס ייגזר מזה של מניית חברת פריגו בארה"ב. כלומר, בטווח הקצר מדובר במסחר טכני בלבד בשער המניה.
אפטר מסכמת, טבע ואגיס הגיבו כל אחת באופן שונה להחרפת התנאים בשוק הגנרי בשנת 2004, תגובה אשר תעמוד למבחן בשנת 2005. באגיס תיבחן תרומת ותועלת המיזוג לתוך חברה אמריקאית אשר אינה גנרית במהותה, ובטבע תיבחן יכולתה להמשיך לעמוד כצוק איתן בים סוער.
רשתות שיווק. האנליסטית זהבה סרדס מעריכה, כי הסביבה העסקית בהן פועלות רשתות השיווק, שופרסל והריבוע, תמשיך להיות קשה, כאשר תחזיות הצמיחה (של המחלקה הכלכלית בנה"פ) לשנת 2005 צופות קצב צמיחה נמוך מזה של שנת 2004, הן בתמ"ג והן בצריכה הפרטית. בנוסף, החנויות הפרטיות צפויות להמשיך ולגזול נתח שוק גם בשנת 2005.
מאידך, מהלכי ההתייעלות שמבצעות רשתות השיווק, צפויים להמשיך ולהשפיע באופן חיובי על הדו"חות הכספיים - אם כי להערכתה, השיפור יהיה לעיתים קשה יותר להשגה, נוכח בסיס השוואה גבוה יותר בחלק מהסעיפים בשנת 2004 (לעומת 2003), ונוכח המעבר לשלבים מתקדמים יותר של מהלכי ההתייעלות.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
