בנק ישראל: דיסקונט הוא הבנק היקר ביותר ללקוח הקטן

עוד קובעת היום היחידה לפיקוח על הבנקים, כי ניהול חשבון בעל היקף פעילות בינוני בלאומי הוא הכי יקר, וכי ללקוחות "הכבדים" של הבנק כדאי לבחור במסלול "עו"ש חופשי"
רם דגן |

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל ערך השוואה של עלויות ניהול חשבון עו"ש - הכוללת עמלת דמי ניהול קבועים, עמלת רישום פעולה בחשבון ומחיר שיקים עבור לקוחות מקבלי משכורת, ומצא הבדלים ניכרים בין חמשת הבנקים הגדולים ? הפועלים, לאומי, דיסקונט, המזרחי והבינלאומי הראשון.

כידוע, נקבעה בועדת הכלכלה של הכנסת עסקת חבילה עם הבנקים, בהשתתפות המפקח על הבנקים והממונה על ההגבלים העסקיים, לפיה, בין השאר, ישלמו לקוחות שיבצעו עד 10 פעולות בחשבון עו"ש תשלום קבוע בסך של 10 שקל, ולקוחות שיבצעו עד כ-25 פעולות, על פי מפרט מסוים ? הכולל הקצאה מוגדרת של מספר פעולות מכל אחד מסוגי הפעולות השכיחים בחשבון עו"ש - תשלום קבוע בסך של 18 שקל.

הסכמה זו תיכנס לתוקף בעוד כארבעה חודשים. ההשוואה שנעשתה בפיקוח על הבנקים מתייחסת למצב הקיים, ומטרתה לסייע ללקוחות בבחירת סוג החשבון אליו כדאי להשתייך. כמו כן, יש בהשוואה כדי להציג גם את ההבדלים שבין המצב הקיים לבין סלי השירותים המוצעים בחבילה שעליה הוסכם היום, כאמור. מאחר שמאפייני החשבון, כמו מספר הפעולות שעושה הלקוח וסוג החשבון ("עו"ש משכורת", מסלול מסוים), משפיעים מאד על מדרג הכדאיות בין הבנקים, התמקדה הבדיקה הפעם בהשוואת עלות חשבון "עו'ש משכורת", תוך התחשבות במסלולים שבנקים מסוימים מציעים ללקוחותיהם.

כמו כן, לצורך הבדיקה, סווגו הלקוחות לפי היקף הפעילות שהם מבצעים בחשבון העו"ש שלהם: היקף פעילות נמוך מיוצג על ידי 10 פעולות בחודש, היקף פעילות בינוני מיוצג על ידי 18 פעולות בחודש, והיקף פעילות גבוה מיוצג על ידי 27 פעולות בחודש.

עבור לקוחות בעלי היקף פעילות נמוך בחשבון העו"ש שלהם (10 פעולות בחודש): דיסקונט הוא הבנק היקר ביותר ואילו המזרחי, הבינלאומי הראשון ולאומי הם הזולים ביותר. יתירה מזאת, תוכנית המסלולים בבנק הפועלים אינה כדאית ללקוחות כאלה, שכן עלותה עבורם, אפילו במסלול הזול ביותר, יקרה ככפליים מעלות ניהול חשבון "עו"ש משכורת" בבנק זה.

בפיקוח על הבנקים מסבירים, כי הסיבה שדיסקונט הוא הבנק היקר ביותר עבור לקוחות בעלי היקף פעילות נמוך נובעת מכך, שהשיוך האוטומטי של כל הלקוחות לתוכנית "דיסקונט פיקס" מייקר את העלות ללקוחות שמבצעים מעט פעולות בחשבון העו"ש שלהם, שכן אלה המבצעים מעל 6 פעולות בחודש מחויבים בעמלה קבועה בסך 25 שקל בחודש במקום תשלום של עמלת רישום פעולה ודמי ניהול חשבון.

ביתר הבנקים השתייכות לחשבון "עו'ש משכורת" כדאית יותר ומגיעה לכדי מחצית מהעלות בדיסקונט. לאחר כניסה לתוקף של סל השירותים שסוכם היום בועדת הכלכלה, לקוחות שיבצעו 10 פעולות בחודש, או פחות, ישלמו 10 שקל.

עבור לקוחות בעלי היקף פעילות בינוני בחשבון העו"ש שלהם (18 פעולות בחודש): חשבון "עו'ש רגיל" בבנק לאומי הוא היקר ביותר, ואילו המזרחי, הבינלאומי הראשון וחשבון "עו'ש משכורת" בבנק לאומי הם הזולים ביותר.

יתירה מזאת, בדומה ללקוחות בעלי היקף פעילות נמוך, גם עבור לקוחות בעלי היקף פעילות בינוני תוכנית המסלולים בפועלים אינה כדאית. בפיקוח על הבנקים מציינים, כי לאומי אינו משייך לקוחות מקבלי משכורת באופן אוטומטי לחשבון "עו'ש משכורת", בו מוקנה פטור מדמי ניהול קבועים, דבר המייקר את ניהול החשבון "עו'ש רגיל" בבנק זה. במרבית הבנקים זכאים לקוחות מקבלי משכורת להצטרף לחשבון "עו"ש משכורת" המקנה פטור מדמי ניהול קבועים בסך 10 שקל לחודש. לעיתים משייך הבנק את הלקוחות הללו אוטומטית מלחשבון "עו'ש משכורת" ולעיתים זה מתבצע על פיי דרישת הלקוח.

הבנקים קובעים קריטריונים נוספים כדי שלקוח ישויך ל"עו'ש משכורת", למשל חלקם קובע כי על הלקוח להיות בעל מסגרת אשראי עד 15,000 שקל (לאומי ומזרחי) או מסגרת אשראי עד גובה המשכורת (בפועלים). עוד מסבירים בפיקוח על הבנקים, כי ההצטרפות לתוכנית המסלולים בפועלים - בה כלול "מסלול מצומצם" ושני מסלולים נוספים שאינם כלולים בהשוואה, שכן הם יקרים יותר - אינה כדאית לרוב ללקוחות בעלי היקף פעילות נמוך ובינוני, עקב העלות הקבועה הכרוכה בה, כאשר בחשבון "עו'ש משכורת" מחויב הלקוח בגין עמלה עבור כל פעולה שהוא מבצע. לאחר כניסתו לתוקף של סל השירותים שסוכם בועדת הכלכלה של הכנסת, לקוחות שיבצעו 18 פעולות בחודש, כמו כל אלה שיבצעו בין 10 ל-25 פעולות, על פי המפרט המסוים שהוצג לעיל, ישלמו 18 שקל לחודש.

עבור לקוחות בעלי היקף פעילות גבוה (27 פעולות בחודש): חשבון "עו'ש רגיל" בבנק לאומי הוא היקר ביותר, ואילו חשבון "עו'ש חופשי" בבנק לאומי הזול ביותר. בפיקוח על הבנקים מסבירים, כי חשבון "עו'ש חופשי" בבנק לאומי הוא הזול ביותר, שכן בתמורה לעלות קבועה של 22 שקל בחודש הם פטורים מדמי ניהול קבועים ומעמלת רישום פעולה. לעומת זאת, חשבון "עו'ש רגיל" בבנק לאומי הוא היקר ביותר, שכן כרוכה בו עמלת דמי ניהול קבועים בסך 10 שקל לחודש, בעוד שחשבון "עו'ש משכורת" מעניקה פטור ממנה. מאחר ובנק לאומי אינו משייך את לקוחותיו מקבלי משכורת אוטומטית לחשבון "עו'ש משכורת", על לקוח המעוניין בפטור זה, לפנות לבנק על מנת להגדיר את חשבונו כ"עו"ש משכורת".

בפיקוח על הבנקים מסבירים עוד, כי באפן יחסי גם תוכנית "דיסקונט פיקס" זולה משום שהעלות הקבועה הכרוכה בה בסך 25 שקל לחודש הוזילה את עלות ניהול חשבון ללקוחות המבצעים מעל 20 פעולות בחודש. סל השירותים שסוכם בועדת הכלכלה של הכנסת, לא ישפיע משמעותית על לקוחות שיבצעו פעולות בהיקף גבוה מזה שהוגדר באותו סל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.