שטרום אישר לבזק להגדיל האחזקה בחברת הלווין
הממונה על הגבלים העסקיים, דרור שטרום, אישר בתנאים מיזוג בין בזק לבין חברת הלווין. בהתאם למתווה המיזוג יעלו אחזקותיה של בזק בחברת הלווין כדי 54%, ובזק הודיעה לממונה כי תעלה באחזקותיה עד 60%.
כזכור, בזק פנתה אל הממונה בבקשה לאשר את המיזוג בינה לבין חברת הלווין, לאחר שהחליטה לממש אופציות בחברת הלווין כנגד כספים שהזרימה לחברה. כך, עלה חלקה של בזק בהון המניות של חברת הלווין, בהדרגה, פעם אחר פעם, כדי 54%. בד בבד, החליטה בזק להמשיך ולהשקיע בחברת הלווין כ- 440 מליון שקל נוספים ולקבל תמורת סכום זה זכויות נוספות בחברת הלווין, כך שחלקה של בזק בהון המניות של חברת הלווין יגיע כדי 60% מהון המניות של חברת הלווין.
עד להזרמת סכום זה הזרימה בזק כבר לחברת הלווין סכום של כ- 1.4 מיליארד שקל. על פי חוק ההגבלים העסקיים חציית קו האחזקות של 50% בחברה טעון אישור הממונה על הגבלים עסקיים.
הממונה החליט כי ניתן לאשר את המיזוג, בהיותה של בזק בעלת המניות הגדולה בחברת הלווין גם קודם למיזוג. עם זאת, החליט הממונה כי בנסיבות הנוכחיות, של פתיחת התחרות בשוק הטלפוניה הנייחת, יש להתנות את המיזוג בתנאי שימנע מבזק לנצל עלית אחזקותיה לטרפוד התחרות. התנאי העיקרי בו אושר המיזוג כולל הוראה לפיה למשך תקופה של תשעה חודשים מיום אישור המיזוג, לא יעלה חלקה היחסי של בזק בכל הזרמת כספים לחברת הלווין, על חלקה היחסי במניות החברה, כאשר החלק האחר יוזרם על ידי בעלי המניות האחרים בחברת הלווין.
מבדיקה שערכה הרשות במסמכי בזק עולה כי מלכתחילה נתכוונו גורמים בהנהלת בזק לעשות שימוש בהשקעות בחברת הלווין כדי לפגוע בחברות הכבלים במטרה למנוע מהן תחרות בבזק בתחום הטלפוניה. התנאי הנוכחי בא לענות על החשש המרכזי שרכישת המניות על ידי בזק, בדרך של הזרמות כספים על ידי בזק בלבד בהיקפים נרחבים מאד, תחזק את יכולתה לפגוע בתחרות מצד חברות הכבלים בתחום הטלפוניה על ידי התשתן בשוק הבית בו פועלות חברות הכבלים - שוק הטלוויזיה הרב ערוצית.
חשש זה מקבל משנה תוקף לאור העיתוי הנוכחי של הזרמת 440
מליון שקל על ידי בזק - לאחר שחברת הלווין התבססה בשוק כחברה מובילה, ונוכח פתיחתה של התחרות בטלפוניה מצד חברות הכבלים.
אינדיקציות ממשיות לחשש זה נמצאו, בין היתר, בהיקף ההזרמות של בזק לחברת הלווין חרף צבירת המנויים המרשימה שלה עד כה, בעובדה כי חברת הלווין אינה עוד מתחרה חדש, אלא למעשה חברת הטלוויזיה הרב ערוצית הגדולה בישראל ובהתחשב בעובדה כי ההזרמות המסיביות הללו של כספים בהיקפים משמעותיים ביותר בוצעו בחלקן הגדול על ידי בזק לבדה וברובן ? לא על ידי כל בעלי המניות האחרים חרף העובדה כי כל בעלי המניות האחרים, שהרכבם מגוון ביותר, פועלים ממניעים עסקיים ובכל זאת לא מצאו לנכון להשתתף בכל ההזרמות שנעשו.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
