הישראלים חוזרים לטוס - איך זה ישפיע על המשק?
בחודש יוני השנה נרשמו 757.5 אלף יציאות של ישראלים לחו"ל (979.4 אלף ב- 2023), מתוכן 656.2 אלף יציאות היו דרך האוויר - חודשי הקיץ הגיעו והישראלים חוזרים לטוס. יש לזה כמובן השלכות על ענפי משק אחרים שנהנו מכך שהישראלים היו בארץ והוציאו את כספם כאן על ביגוד, בידור ועוד.
ניתוח נתוני המגמה של מספר היציאות לחו"ל מראה כי בשלושת החודשים האחרונים, אפריל-יוני 2024, נרשמה עלייה של 8.7% בממוצע מידי חודש. ובשלושת החודשים הקודמים נרשמה עלייה של 16.8% בממוצע מדי חודש. אלה אומנם עדיין נתונים הנמוכים יותר מהשנה שעברה, אבל הכיוון הוא כלפי מעלה.
הענף הראשון שצפוי להיות מושפע מהמגמה הזו הוא רשתות האופנה. הרשתות הציגו תוצאות טובות בחודשים שמאז תחילת המלחמה. למרות ההאטה שהייתה בחודשים הראשונים הכניסה ההדרגתית ל"שגרת מלחמה" החזירה את הצרכנים לקניונים ולחנויות. נוסף על כך העובדה שחברות התעופה ביטלו את הקווים לישראל והישראלים גם ככה לא הרגישו ביטחון לטוב הביאה לכך שהבגדים שהם היו קונים בטיול בחו"ל נקנים כאן בארץ.
קחו לדוגמא את פוקס פוקס 0% - ההכנסות שלה ברבעון הראשון הסתכמו ב-1.3 מיליארד שקל בהשוואה להכנסות של 1.21 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד - עלייה של 7.6%. הרבעון הראשון בקרב רשתות האופנה היה מוצלח והשני כנראה יהיה דומה, אבל במידה והישראלים באמת חוזרים לטוס בחודשי הקיץ בהיקפים של השנה הקודמת כנראה התוצאות ברבעון השלישי ינורמלו כלפי מטה.
- חברות התעופה שחזרו לישראל: תמונת מצב
- הנוסעת שהצילה מטוס באוויר; 147 אנשים חייבים לה את חייהם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם חברות הנדל"ן המניב בעלות הקניונים הגדולים כמו עזריאלי קבוצה 0% ו- מליסרון 0% צפויים לראות תיקון. הקניונים המובילים דיווחו על עלייה של 10%-11% בפדיון בחודשים ינואר עד אפריל, הרבה מעבר ל-3%, וזה אולי סוג של פיצוי למצב הקשה של הישראלים.
מצד שני, מי שירוויחו הן חברות התעופה. למעט אל על אל על 0% שדיווחה על שני רבעוני שיא ברצף, בעיקר עקב הבלעדיות שנוצרה לה בקווים הארוכים לארה"ב ולמזרח, חברות התעופה האחרות שטסות בעיקר ליעדים קרובים יותר התקשו. ישראייר ישראייר גרופ 0% סיימה את הרבעון הראשון של 2024 עם הפסד נקי של 729 אלף דולר על הכנסות של 64.7 מיליון דולר - ירידה של 31% לעומת הכנסות של 93.8 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. איסתא איסתא 0% הציגה ירידה ברווח של 50% ל-10 מיליון שקל. קשרי תעופה קשרי תעופה 0% הציגה צניחה בהכנסות ברבעון הראשון של 75% ל-12 מיליון דולר בלבד לצד הפסד של 400 אלף דולר למול רווח של 1.5 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
מצד אחד חברות תעופה זרות חוזרות לארץ, וזה מציב תחרות לאל על בקווים הארוכים אבל גם לחברות הקטנות בטיסות הקצרות יותר. מצד שני הרבה ישראלים שיוצאים לחופשות קצרות ביעדים קרובים מעדיפים לטוס עם חברות ישראליות, במיוחד בתקופה הזו, והחברות הקטנות כמו ישראייר ואיסתא מהוות אלטרנטיבה זולה יותר לאל על.
- אנבידיה משלשת את מרכז הפיתוח בבאר שבע: מאות משרות חדשות בדרום
- מיכל כהן ומלחמתה בקרטל הבנקים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?
כיום עסקים במחזור של 120 אלף שקל לא מדווחים לרשות המס; המטרה להגדיל את התקרה; למה זה טוב לכולם: לנישומים וגם לרשות המס?
עסקים במחזור של עד 120 אלף שקל לא מדווחים לרשויות המס. הפטור הזה ניתן לפני כשנה והוא מסתמן כהצלחה גדולה. מדובר במעל 150 אלף נישומים שחוץ מלהכביד על התשתיות של רשות המסים, לא באמת הצדיקו את הטיפול בהם. הגבייה באזור אפס, והטפסים והבירוקרטיה לקחו המון זמן ומשאבים גם לנישומים וגם לפקידי מס הכנסה.
ההחלטה הקודמת (הרחבה: רפורמת ה-"עוסק זעיר" כבר עובדת עבור עשרות אלפי ישראלים) היתה פשוטה כי גביית המס כאמור היתה אפסית. כעת מציע שי אהרונוביץ' להרחיב את התוכנית לעסקים עד מחזור של 300 אלף שקל. במספרים האלו כבר יש מס, אם כי, ברוב המקרים נמוך.
עסקים מדווחים לרשויות המס על חברות מס לפי הכנסות בניכוי הוצאות. בעסקים שעד מחזור של 120 אלף שקל (שעם הצמדה זה כבר קרוב ל-130 אלף שקל) רשות המס מגדירה הוצאות לפי שיעור המחזור, בלי הוכחת תשלום ובלי לשבור את הראש עם איסוף חשבוניות. יש כאלו שזה מתאים ונוח להם. אלו שיש להם יותר הוצאות יכולים להגיש אותם, אבל גם ככה הם לא עומדים ברף המס.
עסקים עם מחזור של 300 אלף, אמורים לקבל שיעור הוצאות מסוים כמוכר מבלי להוכיח זאת, אבל נראה שבמקרה הזה יהיו הרבה שיש להם יותר הוצאות. הם ידווחו במסלול הרגיל. כלומר, רשות המס תבטיח את עצמה על ידי כך שתאשר הוצאות אבל לא בסכום משמעותי מדי. וככה תהיה חבות מס לעסקים האלו.
- גם בצפון: בכל עסק שלישי נתפסו ליקויי ספרים - האם זה קל מידי?
- משבר מתמשך: העסקים הקטנים בסין עדיין מתקשים להתאושש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ולכן, יפנו אליה, רק כאלו שבאמת אין להם הוצאות משמעותיות. כל תוכנית כזו מקלה על המערכת, מקלה על הנישומים, וצריך לזכור שגם אין כאן פתח למילוט, הונאות, שקרים, ושמרווח הביטחון של רשות המס הוא גדול, תשלום המס במספרים האלו בהינתן הוצאות הוא נמוך מאוד, במקרה המקסימלי כמה אלפים בודדים בחודש.
מצד שני מדובר על כמות גדולה של נישומים. על פי ההערכות יש כמה מאות אלפים שנופלים בקטגוריה הזו.
מיכל כהן ומלחמתה בקרטל הבנקים
רשות התחרות עשויה להשיג לכם מה שאף אחד לא עשה למענכם בעבר - להתמודד עם הבנקים החזקים ולהכריח אותם לתת לכם ריבית בעו"ש, לספק עמלות סבירות, ופשוט - לעודד את התחרות על אמת, ולא כמו שבנק ישראל מתנהל - כמפקח שדואג דווקא להגדלת רווחי הבנקים
מיכל כהן, הממונה על רשות התחרות יכולה "לקנות את עולמה". היא נתפסת כיבשה, חלשה, אבל המהלך שהיא מניעה עכשיו יכול למחוק לה שנים של בינוניות ולהציב אותה בצמרת הרגולטורים שהשפיעו על הצרכן הישראלי. כולם יודעים שהבנקים עושקים אותנו. כמעט כולם יודעם שזה בחסות בנק ישראל שמדבר על יציבות הבנקים, אך בעצם דואג לרווחים שלהם. הרווחים האלו לא נורמליים וכשבנקים מרוויחים ככה זה על חשבונכם - אתם לא מקבלים ריבית בעו"ש, אתם מקבלים ריבית נמוכה על פיקדונות, אתם משלמים ריבית גבוהה על הלוואות ואתם משלמים עמלות מאוד גבוהות.
בנק ישראל עוצם עיניים, אבל משקיע המון ביח"צ שמנסה לדברר כמה הוא עוזר לנו - הציבור, מול הבנקים וכמה הוא מצליח לכופף את הבנקים לתת לנו הטבות ומענקים. זה לא נכון, כל תרגילי היח"צ וההשקעה העצומה בהם רק מוכיחה את זה. אם מראש הבנקים היו דואגים פחות לרווחים שלהם ויותר לרווחה של הציבור, הם הרי לא היו צריכים יח"צ. יח"צ צריך בעיקר כדי להשפיע ולסובב את דעת הקהל. בפועל, הבנקים אכן מעבירים לכם עכשיו תשלומים, החזרי עמלות וכו', אבל זה כסף קטן. אם הם היו מספקים לכם את מה שמגיע לכם בעולם הגון והוגן - ריבית על העו"ש, זה היה מיליארדים רבים שנכנסים לחשבון שלכם; אם הם היו לוקחים עמלות סבירות בפעילות בניירות ערך, זה היה מוסיף לכם פי כמה וכמה מכל ההטבות לכאורה שהם נותנים.
זו נתינה לשם יחסי ציבור, בפועל מדובר בזאב שמנסה להתחפש לכבש. כולם יודעים זאת, גם מיכל כהן, אלא שהיא מנסה ללכת עד הסוף. רשות התחרות לקראת הכרעה דרמטית ראשונה מסוגה במגזר הפיננסי, שתעניק לה סמכויות התערבות בפעילות חמשת הבנקים הגדולים - לצד בנק ישראל. זה לא עניין של מה בכך.
השאלה הגדולה היא האם חמשת הבנקים הגדולים יוגדרו כקבוצת ריכוז? רשות התחרות הזמינה אותם לשימוע נוסף, ומתגבש תרחיש שבו הרגולטור עשוי לקבל סמכויות חדשות להתערב בפעילותם. ההכרזה, אם תתבצע, תייצג צעד חסר תקדים במגזר הפיננסי, ותעניק לממונה על התחרות את היכולת להנחות בפועל את הבנקים, במקביל לפיקוח הקיים של בנק ישראל.
- ממשיך בתוכניות: ניר ברקת מקדם את הדחת הממונה על התחרות
- בנק ישראל מכחיש: לא סוכם עם רשות התחרות על בדיקת ריכוזיות הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתרחש על רקע מבנה שוק מרוכז במיוחד - חמשת הבנקים מחזיקים כמעט את כל נכסי המערכת הבנקאית הקמעונאית ומשקי הבית מתמודדים עם חסמי מעבר וכניסה. רשות התחרות טוענת כי התחרות בענף נמוכה והחסמים קיימים, וההכרזה עשויה להיות צעד מפתח בהגדלת כושר המיקוח של הצרכנים וחיזוק התחרות הפיננסית. זה יהיה מאבק. לא ברור ולא ידוע עד כמה מיכל כהן נחושה וחזקה. הבנקים יגיעו, יאיימו, יזיזו את בנק ישראל לטובתם, יהיו לוביסטים, פוליטקאיים שיתנגדו. תזכרו שלא משנה מה אומרים ומי אומר, השורה התחתונה שידועה - אין תחרות אמיתית בין הבנקים. ואם כך - אז בטח שרשות התחרות צריכה להתערב.
