הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: שלומי יוסף
דעה

מיסוי בימי מלחמה: הגיע הזמן לדיבידנד מוטב

על רקע הגירעון בתקציב, חידוש של מבצע חלוקת דיבידנד במס מופחת עשוי להיטיב עם המדינה, עם החברות במשק וגם עם משלמי המסים
קובי זליכה | (5)
נושאים בכתבה דיבידנד קובי זליכה רשות המסים

החור בתקציב המדינה גדל והולך ככל שנמשכת המלחמה בצפון ובדרום - והעלויות ממשיכות להצטבר. על פי תחזית בנק ישראל שפורסמה החודש, הגירעון בתקציב הממשלה צפוי להסתכם השנה ב-6.6% תוצר. יש כלכלנים לא מעטים שמצפים לגירעון גדול מכך.  באחרונה פתחה רשות המסים ב"בליץ" של תוכניות לסגירת הפער בתקציב. על פי התוכניות שעליהן דווח באחרונה בתקשורת, נראה כי מדובר בעיקר בהרחבה ובהמשך של תוכניות קיימות של רשות המסים.

 

אז מה נמצא כעת על הפרק? הנה רשימה חלקית של התוכניות המוצעות:

  • איתור של מעלימי מס בתחום שכר הדירה.
  • הרחבת המידע על פעילות של ישראלים בחו"ל, עם דגש על קפריסין, שהופכת יותר ויותר למקלט מס ולמקלט ״התאווררות״ עבור ישראלים רבים.
  • המשך המלחמה בחשבוניות הפיקטיביות בדמות תוכנית "חשבוניות ישראל".
  • הגברת השימוש בסעיף 77 לפקודת מס הכנסה לעניין דיבידנד כפוי (דיבידנד - תשלום שמעבירה חברה מתוך רווחיה לידי בעלי מניותיה). מדובר ביתרות כספיות שרשות המסים עשויה להתייחס אליהן כדיבידנד למרות שבפועל בעל המניות לא ביצע את המשיכה. לדוגמה - יתרת חוב של בעל המניות לחברה תיחשב על ידי רשות המסים במקרים רבים כחלוקת דיבידנד וככזו תחויב במס.
 

מהרשימה החלקית דלעיל הושמטה תוכנית אחת של רשות המסים שכבר הצליחה בשנים קודמות, בדמות מבצע תקופתי לחלוקת דיבידנדים בחברות רגילות בשיעור מס מופחת. שיעור מופחת עשוי להוביל לגל של משיכות דיבידנדים ובכך להגדיל את קופת האוצר ממיסוי על דיבידנדים.

מבצע כזה התקיים בפעם האחרונה ב-2017, כשלראשונה הוא התקיים בתוכנית התמריצים שאחרי המשבר הפיננסי הגדול של 2009. ב-2017 התאפשרה חלוקת דיבידנד בכל החברות במשק מרווחים שנצברו אצלן עד לתום שנת המס 2016. שיעור המס על אותם דיבידנדים היה אז שיעור סופי ומוגבל של 25% במקום 30% ( ועוד 3% מס יסף שיש על המושכים שמגיעים למעל תקרה מסוימת), כאשר על הכנסה זו מדיבידנד לא הוטל מס יסף לפי סעיף 121ב לפקודת מס הכנסה, כך שהחיסכון האפקטיבי היה בשיעור של 8%.

מבחינת מושך הדיבידנד זו הטבה גדולה. הוא במקרים רבים מעדיף להשאיר את הכסף בחברה, עד למצב שבו הוא יצטרך למשוך וזה יכול להיות עניין של עשרות שנים. אבל הטבה של 8% תביא רבים למשוך את הכספים. זה יוביל להגדלת סכומי המס שיגבו וגם לכסף גדול שעשוי לעבור להשקעות וצריכה. 

 

אותו מבצע ב-2017 היה לתקופה של 9 חודשים, כאשר התנאי לחלוקת הדיבידנד היה שבכל אחת משנות המס הבאות - כלומר, שנות המס 2017-2019, לא פחתו "התשלומים" למקבל ההכנסה מהדיבידנד מהחברה, מן הממוצע של תשלומי הדיבידנד בשנים 2015-2016 שהתקבלו מהחברה בידי מקבל ההכנסה.

המבצע אז הוגדר ברשות המסים כהצלחה - ואין סיבה שלא לחזור עליו שוב. אדגיש כי המבצע דאז היה במקביל לכניסתו לתוקף של סעיף 3ט(1) לפקודת מס הכנסה, שמחייב אוטומטית יתרות חובה של בעלים בחברה כדיבידנד או כשכר.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

נקודה חשובה נוספת היא שהשימוש בכלי זה של דיבידנד מוטב עשוי לחסוך לרשות המסים התנצחויות ודיונים מיותרים עם חברות שעלו על הרדאר של הרשות לעניין האפשרות שהיא תכפה עליהן חלוקה של דיבידנד בגלל רווחים לא מחולקים גבוהים שרשומים בדוחותיהן (דיבידנד כפוי). בקיצור, חידוש של תוכנית הדיבידנד המוטב עשוי להיות בגדר win-win לכולם, גם למדינה, גם לחברות במשק וגם למשלמי המסים.

 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    טטיאנה 28/04/2024 00:59
    הגב לתגובה זו
    וההנהגה החרדית הארורה תוכל להמשיך ולבזוז
  • 4.
    nav 27/04/2024 11:38
    הגב לתגובה זו
    דיבידנד מכניס 25% מס לקופת המדינה
  • 3.
    גיגסי 26/04/2024 21:44
    הגב לתגובה זו
    ההןם השחור זה עובדי המגזר הציבורי השמן והמיותר. אם יפטרו 30%מהמגזרהשמן והלא יצרני הזה, ניתן לחסוך 10-12 מיליארד שקל בשנה זה עוד בלי להביא בחשבון ירידה בצורך השכרת מבנים מכוניות ציוד וכד'
  • 2.
    משלם מס 26/04/2024 20:10
    הגב לתגובה זו
    ההון השחור במדינת ישראל מוערך בכ-20%-30% מהתוצר!!!!!עשרות מיליארדים אובדן מס כל שנה!!!!!!גייסו 1000 חוקרי מס הכנסה ותביאו את הכסף משם!!!!!מאתנו כבר לקחתם כל מה שאפשר!!!!!
  • 1.
    יוני 26/04/2024 18:56
    הגב לתגובה זו
    כל מה שצריך זה להפריט פרוייקטים ענקיים כמו שעשו בכביש 6 ואז במקום שהמדינה תוציא כסף, היא תוכל לקבל תשתיות בחינם. בעלי הון יוכלו להשקיע באגח של חברה שבונה נמל תעופה, כבישים או משהו חדש, לא יצטרכו גם לרכוש דירות ולכן השוק יתאזן
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה בנק ישראל ניהול סיכונים

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

להמשך הכתבה לחץ כאן
גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)

בית המשפט העליון עוצר את סגירת גלי צה"ל: מה עומד מאחורי ההחלטה?

בית המשפט העליון החליט לעצור זמנית את הליכי סגירת גלי צה"ל עד לקבלת הכרעה סופית בעתירות שהוגשו נגד ההחלטה. נשיא בית המשפט, השופט יצחק עמית, קבע כי העיכוב נדרש לאור חוסר התחייבות מצד הממשלה להימנע מפעולות בלתי הפיכות עד להכרעה משפטית. ההחלטה מבטיחה כי פעילות התחנה תימשך במתכונתה הנוכחית לפחות בשלב זה, ומונעת התקדמות נוספת בתהליך הסגירה.

רן קידר |
נושאים בכתבה גל"צ

מדוע הוחלט לסגור את התחנה?

ממשלת ישראל החליטה לסגור את התחנה הצבאית ולהפסיק את פעילותה, אך חוות דעת משפטית של היועצת המשפטית לממשלה, גליה בהר, הצביעה על כך שההחלטה התקבלה ללא סמכות חוקית מלאה. לפי ניתוחה, סגירת התחנה אפשרית רק באמצעות חקיקה ראשית. בנוסף, בהר ציינה כי ההחלטה התבססה על המלצות ועדה שהליך מינוי חבריה וסמכויותיה סבלו מבעיות מהותיות.

עם קבלת ההחלטה, שר הביטחון ישראל כ"ץ הודיע על תחילת פעולות מעשיות לסגירת התחנה, שכללו עצירת מיונים לשירות בתחנה, הפסקת שיבוץ חיילים בסדיר ובמילואים, וסיום העסקתם של עובדים רבים. מהלך זה הוביל להגשת עתירות לבג"ץ ויצר מחלוקת משפטית ומדינית סביב הסגירה.

העימות המשפטי והראיות

ועד עובדי גלי צה"ל פנה לבית המשפט בבקשה דחופה להוצאת צו ביניים. הוועד טען כי משרד הביטחון פועל לפגוע בשידורים ובהתקשרויות עם עובדי התחנה, ביניהם שדרנים מוכרים כמו רזי ברקאי ורונן כהן. המדינה ושר הביטחון הכחישו את הטענות והאשימו את הוועד בהגשת תצהיר שקרי. עם זאת, הוועד הגיש לבית המשפט ראיות מתוך מערכות פנימיות במשרד הביטחון שמחזקות את טענותיו.

באופן מפתיע, גם היועצת המשפטית לממשלה הצטרפה לעמדת העותרים ותמכה בבקשה להוצאת צו ביניים. בדיון נקבע כי הדיונים בעתירות ייערכו בסוף ינואר, אך עד אז יושעה הליך הסגירה. השופט עמית הודיע כי יש להיעתר לבקשה ולמנוע פעולות בלתי הפיכות עד להכרעה סופית.

נציגי ועד עובדי התחנה בירכו על ההחלטה וציינו כי היא מאפשרת להמשיך ולשמר את פעילות התחנה המהווה חלק חשוב מחופש הביטוי והעיתונות. גם דמויות בולטות בזירה התקשורתית, כמו ראשי פורום בוגרי התחנה, הביעו תמיכה בהחלטה והדגישו את החשיבות בשמירת התשתית התקשורתית שגלי צה"ל בנתה במשך 75 שנה.

להמשך הכתבה לחץ כאן