החור בתקציב המדינה גדל והולך ככל שנמשכת המלחמה בצפון ובדרום - והעלויות ממשיכות להצטבר. על פי תחזית בנק ישראל שפורסמה החודש, הגירעון בתקציב הממשלה צפוי להסתכם השנה ב-6.6% תוצר. יש כלכלנים לא מעטים שמצפים לגירעון גדול מכך.  באחרונה פתחה רשות המסים ב"בליץ" של תוכניות לסגירת הפער בתקציב. על פי התוכניות שעליהן דווח באחרונה בתקשורת, נראה כי מדובר בעיקר בהרחבה ובהמשך של תוכניות קיימות של רשות המסים.

אז מה נמצא כעת על הפרק? הנה רשימה חלקית של התוכניות המוצעות:

• איתור של מעלימי מס בתחום שכר הדירה.
• הרחבת המידע על פעילות של ישראלים בחו"ל, עם דגש על קפריסין, שהופכת יותר ויותר למקלט מס ולמקלט ״התאווררות״ עבור ישראלים רבים.
• המשך המלחמה בחשבוניות הפיקטיביות בדמות תוכנית "חשבוניות ישראל".
• הגברת השימוש בסעיף 77 לפקודת מס הכנסה לעניין דיבידנד כפוי (דיבידנד - תשלום שמעבירה חברה מתוך רווחיה לידי בעלי מניותיה). מדובר ביתרות כספיות שרשות המסים עשויה להתייחס אליהן כדיבידנד למרות שבפועל בעל המניות לא ביצע את המשיכה. לדוגמה - יתרת חוב של בעל המניות לחברה תיחשב על ידי רשות המסים במקרים רבים כחלוקת דיבידנד וככזו תחויב במס.

מהרשימה החלקית דלעיל הושמטה תוכנית אחת של רשות המסים שכבר הצליחה בשנים קודמות, בדמות מבצע תקופתי לחלוקת דיבידנדים בחברות רגילות בשיעור מס מופחת. שיעור מופחת עשוי להוביל לגל של משיכות דיבידנדים ובכך להגדיל את קופת האוצר ממיסוי על דיבידנדים.

מבצע כזה התקיים בפעם האחרונה ב-2017, כשלראשונה הוא התקיים בתוכנית התמריצים שאחרי המשבר הפיננסי הגדול של 2009. ב-2017 התאפשרה חלוקת דיבידנד בכל החברות במשק מרווחים שנצברו אצלן עד לתום שנת המס 2016. שיעור המס על אותם דיבידנדים היה אז שיעור סופי ומוגבל של 25% במקום 30% ( ועוד 3% מס יסף שיש על המושכים שמגיעים למעל תקרה מסוימת), כאשר על הכנסה זו מדיבידנד לא הוטל מס יסף לפי סעיף 121ב לפקודת מס הכנסה, כך שהחיסכון האפקטיבי היה בשיעור של 8%.

• עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
• למה הבנקים זינקו והאם זה מוצדק?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מבחינת מושך הדיבידנד זו הטבה גדולה. הוא במקרים רבים מעדיף להשאיר את הכסף בחברה, עד למצב שבו הוא יצטרך למשוך וזה יכול להיות עניין של עשרות שנים. אבל הטבה של 8% תביא רבים למשוך את הכספים. זה יוביל להגדלת סכומי המס שיגבו וגם לכסף גדול שעשוי לעבור להשקעות וצריכה. 

אותו מבצע ב-2017 היה לתקופה של 9 חודשים, כאשר התנאי לחלוקת הדיבידנד היה שבכל אחת משנות המס הבאות - כלומר, שנות המס 2017-2019, לא פחתו "התשלומים" למקבל ההכנסה מהדיבידנד מהחברה, מן הממוצע של תשלומי הדיבידנד בשנים 2015-2016 שהתקבלו מהחברה בידי מקבל ההכנסה.

המבצע אז הוגדר ברשות המסים כהצלחה - ואין סיבה שלא לחזור עליו שוב. אדגיש כי המבצע דאז היה במקביל לכניסתו לתוקף של סעיף 3ט(1) לפקודת מס הכנסה, שמחייב אוטומטית יתרות חובה של בעלים בחברה כדיבידנד או כשכר.

• סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
• הושק מועדון הטבות חדש ללוחמי המילואים, "Fighter"
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל

נקודה חשובה נוספת היא שהשימוש בכלי זה של דיבידנד מוטב עשוי לחסוך לרשות המסים התנצחויות ודיונים מיותרים עם חברות שעלו על הרדאר של הרשות לעניין האפשרות שהיא תכפה עליהן חלוקה של דיבידנד בגלל רווחים לא מחולקים גבוהים שרשומים בדוחותיהן (דיבידנד כפוי). בקיצור, חידוש של תוכנית הדיבידנד המוטב עשוי להיות בגדר win-win לכולם, גם למדינה, גם לחברות במשק וגם למשלמי המסים.