הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: שלומי יוסף
דעה

מיסוי בימי מלחמה: הגיע הזמן לדיבידנד מוטב

על רקע הגירעון בתקציב, חידוש של מבצע חלוקת דיבידנד במס מופחת עשוי להיטיב עם המדינה, עם החברות במשק וגם עם משלמי המסים
קובי זליכה | (5)
נושאים בכתבה דיבידנד קובי זליכה רשות המסים

החור בתקציב המדינה גדל והולך ככל שנמשכת המלחמה בצפון ובדרום - והעלויות ממשיכות להצטבר. על פי תחזית בנק ישראל שפורסמה החודש, הגירעון בתקציב הממשלה צפוי להסתכם השנה ב-6.6% תוצר. יש כלכלנים לא מעטים שמצפים לגירעון גדול מכך.  באחרונה פתחה רשות המסים ב"בליץ" של תוכניות לסגירת הפער בתקציב. על פי התוכניות שעליהן דווח באחרונה בתקשורת, נראה כי מדובר בעיקר בהרחבה ובהמשך של תוכניות קיימות של רשות המסים.

 

אז מה נמצא כעת על הפרק? הנה רשימה חלקית של התוכניות המוצעות:

  • איתור של מעלימי מס בתחום שכר הדירה.
  • הרחבת המידע על פעילות של ישראלים בחו"ל, עם דגש על קפריסין, שהופכת יותר ויותר למקלט מס ולמקלט ״התאווררות״ עבור ישראלים רבים.
  • המשך המלחמה בחשבוניות הפיקטיביות בדמות תוכנית "חשבוניות ישראל".
  • הגברת השימוש בסעיף 77 לפקודת מס הכנסה לעניין דיבידנד כפוי (דיבידנד - תשלום שמעבירה חברה מתוך רווחיה לידי בעלי מניותיה). מדובר ביתרות כספיות שרשות המסים עשויה להתייחס אליהן כדיבידנד למרות שבפועל בעל המניות לא ביצע את המשיכה. לדוגמה - יתרת חוב של בעל המניות לחברה תיחשב על ידי רשות המסים במקרים רבים כחלוקת דיבידנד וככזו תחויב במס.
 

מהרשימה החלקית דלעיל הושמטה תוכנית אחת של רשות המסים שכבר הצליחה בשנים קודמות, בדמות מבצע תקופתי לחלוקת דיבידנדים בחברות רגילות בשיעור מס מופחת. שיעור מופחת עשוי להוביל לגל של משיכות דיבידנדים ובכך להגדיל את קופת האוצר ממיסוי על דיבידנדים.

מבצע כזה התקיים בפעם האחרונה ב-2017, כשלראשונה הוא התקיים בתוכנית התמריצים שאחרי המשבר הפיננסי הגדול של 2009. ב-2017 התאפשרה חלוקת דיבידנד בכל החברות במשק מרווחים שנצברו אצלן עד לתום שנת המס 2016. שיעור המס על אותם דיבידנדים היה אז שיעור סופי ומוגבל של 25% במקום 30% ( ועוד 3% מס יסף שיש על המושכים שמגיעים למעל תקרה מסוימת), כאשר על הכנסה זו מדיבידנד לא הוטל מס יסף לפי סעיף 121ב לפקודת מס הכנסה, כך שהחיסכון האפקטיבי היה בשיעור של 8%.

מבחינת מושך הדיבידנד זו הטבה גדולה. הוא במקרים רבים מעדיף להשאיר את הכסף בחברה, עד למצב שבו הוא יצטרך למשוך וזה יכול להיות עניין של עשרות שנים. אבל הטבה של 8% תביא רבים למשוך את הכספים. זה יוביל להגדלת סכומי המס שיגבו וגם לכסף גדול שעשוי לעבור להשקעות וצריכה. 

 

אותו מבצע ב-2017 היה לתקופה של 9 חודשים, כאשר התנאי לחלוקת הדיבידנד היה שבכל אחת משנות המס הבאות - כלומר, שנות המס 2017-2019, לא פחתו "התשלומים" למקבל ההכנסה מהדיבידנד מהחברה, מן הממוצע של תשלומי הדיבידנד בשנים 2015-2016 שהתקבלו מהחברה בידי מקבל ההכנסה.

המבצע אז הוגדר ברשות המסים כהצלחה - ואין סיבה שלא לחזור עליו שוב. אדגיש כי המבצע דאז היה במקביל לכניסתו לתוקף של סעיף 3ט(1) לפקודת מס הכנסה, שמחייב אוטומטית יתרות חובה של בעלים בחברה כדיבידנד או כשכר.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

נקודה חשובה נוספת היא שהשימוש בכלי זה של דיבידנד מוטב עשוי לחסוך לרשות המסים התנצחויות ודיונים מיותרים עם חברות שעלו על הרדאר של הרשות לעניין האפשרות שהיא תכפה עליהן חלוקה של דיבידנד בגלל רווחים לא מחולקים גבוהים שרשומים בדוחותיהן (דיבידנד כפוי). בקיצור, חידוש של תוכנית הדיבידנד המוטב עשוי להיות בגדר win-win לכולם, גם למדינה, גם לחברות במשק וגם למשלמי המסים.

 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    טטיאנה 28/04/2024 00:59
    הגב לתגובה זו
    וההנהגה החרדית הארורה תוכל להמשיך ולבזוז
  • 4.
    nav 27/04/2024 11:38
    הגב לתגובה זו
    דיבידנד מכניס 25% מס לקופת המדינה
  • 3.
    גיגסי 26/04/2024 21:44
    הגב לתגובה זו
    ההןם השחור זה עובדי המגזר הציבורי השמן והמיותר. אם יפטרו 30%מהמגזרהשמן והלא יצרני הזה, ניתן לחסוך 10-12 מיליארד שקל בשנה זה עוד בלי להביא בחשבון ירידה בצורך השכרת מבנים מכוניות ציוד וכד'
  • 2.
    משלם מס 26/04/2024 20:10
    הגב לתגובה זו
    ההון השחור במדינת ישראל מוערך בכ-20%-30% מהתוצר!!!!!עשרות מיליארדים אובדן מס כל שנה!!!!!!גייסו 1000 חוקרי מס הכנסה ותביאו את הכסף משם!!!!!מאתנו כבר לקחתם כל מה שאפשר!!!!!
  • 1.
    יוני 26/04/2024 18:56
    הגב לתגובה זו
    כל מה שצריך זה להפריט פרוייקטים ענקיים כמו שעשו בכביש 6 ואז במקום שהמדינה תוציא כסף, היא תוכל לקבל תשתיות בחינם. בעלי הון יוכלו להשקיע באגח של חברה שבונה נמל תעופה, כבישים או משהו חדש, לא יצטרכו גם לרכוש דירות ולכן השוק יתאזן
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?

הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026: קצבאות הנכות של אנשים עם מוגבלות קיבלו תוספת של 480 שקל בשנתיים בעוד הקצבאות של האזרחים הוותיקים הוסיפו עשרות שקלים בודדים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה קצבאות ביטוח לאומי ביטוח לאומי

הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026, והמספרים מראים שוב את הפער בין הקצבאות שמוצמדות לשכר הממוצע במשק לבין אלו שמוצמדות רק למדד המחירים לצרכן. בעוד השכר הממוצע עולה ב-3.4%, המדד עלה בשיעור נמוך יותר של 2.4%.

כלומר מי שהקצבה שלו מוצמדת לשכר הממוצע במשק מרוויח, ומי שהקצבה שלו מוצמדת רק למדד נשאר מאחור. בשנים האחרונות השכר הממוצע במשק עלה מהר יותר ממדד המחירים, ולכן קצבאות הנכות, שירותים מיוחדים וילד נכה גדלו בצורה משמעותית. אנשים עם מוגבלות רואים תוספות של מאות שקלים בתוך שנתיים, ובחלק מהמקרים גם יותר. לעומת זאת, קצבאות כמו אזרח ותיק, הבטחת הכנסה ושארים כמעט שלא זזו. הן אמנם מתעדכנות לפי החוק, אבל העלייה קטנה, בעשרות שקלים בלבד, ולא באמת סוגרת את הפער מול יוקר המחיה.

קצבת נכות כללית בדרגת אי כושר השתכרות מלאה תעמוד מינואר הקרוב על 4,771 שקל, לעומת 4,556 שקל בשנת 2025. בתוך שנתיים מדובר בעלייה של כמעט 480 שקל, אחרי שב-2024 עמדה הקצבה על 4,291 שקל. נכה עם בן או בת זוג שאינם מקבלים קצבה יגיע לקצבה חודשית של 6,229 שקל, לעומת 6,024 שקל בשנה שעברה.


טבלת עדכון לקצבת נכות כללית:



גם בעלי דרגות אי כושר חלקיות יראו תוספת. בדרגת אי כושר של 74% הקצבה תעמוד על 3,211 שקל, בדרגת 65% על 2,894 שקל ובדרגת 60% על 2,718 שקל. תוספת לילד, עד שני ילדים, תעמוד על 1,214 שקל לכל ילד.


להמשך הכתבה לחץ כאן
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

האוצר מכין אתכם לעליית מע"מ נוספת?

שיעור המע"מ שונה בישראל בין 2002 ל-2005 10 פעמים חריג בהשוואה בינלאומית; אגף הכלכלן הראשי מפרסם היום את פרק המע"מ בדו"ח מינהל הכנסות המדינה לשנים 2023-2024 ומציין שאנחנו עדיין מתחת לממוצע ב-OECD

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משרד האוצר

אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מפרסם היום את פרק המע"מ בדו"ח מינהל הכנסות המדינה לשנים 2023-2024. לפי הדו"ח, שיעור המע"מ בישראל עדיין נמוך מעט מהממוצע במדינות ה-OECD, והגבייה ביחס לתוצר אינה חריגה בהשוואה בינלאומית. אבל בין השורות, ובעיקר דרך ההשוואות שמציג האוצר עצמו, זה נראה כמו יותר מרמז שיש עדיין מרווח תיאורטי להעלאה נוספת.



מצד אחד, שיעור המע"מ עצמו. נכון לינואר 2025 המע"מ עומד על 18%, מעט מתחת לממוצע מדינות ה-OECD שעומד על כ-18.9%. גם בהשוואה היסטורית, ישראל לא בולטת לרעה. אחרי משבר 2008 מדינות רבות העלו מע"מ, וישראל העלתה אז את השיעור ב-2.5 נקודות אחוז, מהלך דומה למה שנעשה בעולם. בקורונה, אגב, כמעט לא היו שינויים בכלל. כלומר, קשה לטעון שהמע"מ בישראל “גבוה במיוחד” במונחים בינלאומיים.

מצד שני, התדירות. אנחנו יוצאי דופן. בין 2002 ל-2025 שיעור המע"מ שונה 10 פעמים, חריג מאוד בהשוואה ל-OECD, שם רוב המדינות שינו את המע"מ בין אפס לשלוש פעמים בלבד. הדו"ח מסביר שהמדיניות בישראל הייתה לאורך שנים פרו-מחזורית: כשהגירעון עלה העלו מע"מ, וכשהגבייה השתפרה הורידו. הבעיה, לפי הכלכלן הראשי, היא שהתמסורת למחירים אינה סימטרית. העלאות מתגלגלות לצרכן מהר ובאופן רחב, הפחתות הרבה פחות. כך נוצרת עם הזמן רמת מחירים מצטברת גבוהה יותר, שתורמת ליוקר המחיה גם בלי קשר לשיעור הרשמי עצמו.

בינואר 2025, אחרי כמעט עשור של יציבות על 17% (מאז אוקטובר 2015) המע"מ הוקפץ ל-18%, מאחורי הסיבות לעלייה יש את עלויות המלחמה הישירות והעקיפות. מעבר לעלויות המלחמה עצמה, המסקנה במערכת הביטחון ובדרג המדיני הייתה שישראל צריכה להגדיל משמעותית את תקציב הביטחון "הבסיסי" לשנים הבאות. כדי לממן תוספת קבועה של מיליארדי שקלים בכל שנה מבלי למוטט את הכלכלה, נדרש צעד שמניב הכנסות גבוהות ויציבות והמע"מ הוא אחד המסים האפקטיביים ביותר לצורך זה. בנוסף, כתוצאה מההוצאות הגבוהות והירידה בהכנסות ממסים אחרים בתחילת המלחמה, הגירעון בתקציב המדינה זינק. כדי לשמור על האמינות הכלכלית של ישראל בעיני העולם ובעיני חברות דירוג האשראי (כמו Moody's ו-S&P), הממשלה הייתה חייבת להראות "אחריות פיסקלית" כלומר, להציג תוכנית שמקטינה את הגירעון בטווח הארוך.

להמשך הכתבה לחץ כאן