שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: שלומי יוסף
דעה

מיסוי בימי מלחמה: הגיע הזמן לדיבידנד מוטב

על רקע הגירעון בתקציב, חידוש של מבצע חלוקת דיבידנד במס מופחת עשוי להיטיב עם המדינה, עם החברות במשק וגם עם משלמי המסים
קובי זליכה | (5)

החור בתקציב המדינה גדל והולך ככל שנמשכת המלחמה בצפון ובדרום - והעלויות ממשיכות להצטבר. על פי תחזית בנק ישראל שפורסמה החודש, הגירעון בתקציב הממשלה צפוי להסתכם השנה ב-6.6% תוצר. יש כלכלנים לא מעטים שמצפים לגירעון גדול מכך.  באחרונה פתחה רשות המסים ב"בליץ" של תוכניות לסגירת הפער בתקציב. על פי התוכניות שעליהן דווח באחרונה בתקשורת, נראה כי מדובר בעיקר בהרחבה ובהמשך של תוכניות קיימות של רשות המסים.

 

אז מה נמצא כעת על הפרק? הנה רשימה חלקית של התוכניות המוצעות:

  • איתור של מעלימי מס בתחום שכר הדירה.
  • הרחבת המידע על פעילות של ישראלים בחו"ל, עם דגש על קפריסין, שהופכת יותר ויותר למקלט מס ולמקלט ״התאווררות״ עבור ישראלים רבים.
  • המשך המלחמה בחשבוניות הפיקטיביות בדמות תוכנית "חשבוניות ישראל".
  • הגברת השימוש בסעיף 77 לפקודת מס הכנסה לעניין דיבידנד כפוי (דיבידנד - תשלום שמעבירה חברה מתוך רווחיה לידי בעלי מניותיה). מדובר ביתרות כספיות שרשות המסים עשויה להתייחס אליהן כדיבידנד למרות שבפועל בעל המניות לא ביצע את המשיכה. לדוגמה - יתרת חוב של בעל המניות לחברה תיחשב על ידי רשות המסים במקרים רבים כחלוקת דיבידנד וככזו תחויב במס.
 

מהרשימה החלקית דלעיל הושמטה תוכנית אחת של רשות המסים שכבר הצליחה בשנים קודמות, בדמות מבצע תקופתי לחלוקת דיבידנדים בחברות רגילות בשיעור מס מופחת. שיעור מופחת עשוי להוביל לגל של משיכות דיבידנדים ובכך להגדיל את קופת האוצר ממיסוי על דיבידנדים.

מבצע כזה התקיים בפעם האחרונה ב-2017, כשלראשונה הוא התקיים בתוכנית התמריצים שאחרי המשבר הפיננסי הגדול של 2009. ב-2017 התאפשרה חלוקת דיבידנד בכל החברות במשק מרווחים שנצברו אצלן עד לתום שנת המס 2016. שיעור המס על אותם דיבידנדים היה אז שיעור סופי ומוגבל של 25% במקום 30% ( ועוד 3% מס יסף שיש על המושכים שמגיעים למעל תקרה מסוימת), כאשר על הכנסה זו מדיבידנד לא הוטל מס יסף לפי סעיף 121ב לפקודת מס הכנסה, כך שהחיסכון האפקטיבי היה בשיעור של 8%.

מבחינת מושך הדיבידנד זו הטבה גדולה. הוא במקרים רבים מעדיף להשאיר את הכסף בחברה, עד למצב שבו הוא יצטרך למשוך וזה יכול להיות עניין של עשרות שנים. אבל הטבה של 8% תביא רבים למשוך את הכספים. זה יוביל להגדלת סכומי המס שיגבו וגם לכסף גדול שעשוי לעבור להשקעות וצריכה. 

 

אותו מבצע ב-2017 היה לתקופה של 9 חודשים, כאשר התנאי לחלוקת הדיבידנד היה שבכל אחת משנות המס הבאות - כלומר, שנות המס 2017-2019, לא פחתו "התשלומים" למקבל ההכנסה מהדיבידנד מהחברה, מן הממוצע של תשלומי הדיבידנד בשנים 2015-2016 שהתקבלו מהחברה בידי מקבל ההכנסה.

המבצע אז הוגדר ברשות המסים כהצלחה - ואין סיבה שלא לחזור עליו שוב. אדגיש כי המבצע דאז היה במקביל לכניסתו לתוקף של סעיף 3ט(1) לפקודת מס הכנסה, שמחייב אוטומטית יתרות חובה של בעלים בחברה כדיבידנד או כשכר.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

נקודה חשובה נוספת היא שהשימוש בכלי זה של דיבידנד מוטב עשוי לחסוך לרשות המסים התנצחויות ודיונים מיותרים עם חברות שעלו על הרדאר של הרשות לעניין האפשרות שהיא תכפה עליהן חלוקה של דיבידנד בגלל רווחים לא מחולקים גבוהים שרשומים בדוחותיהן (דיבידנד כפוי). בקיצור, חידוש של תוכנית הדיבידנד המוטב עשוי להיות בגדר win-win לכולם, גם למדינה, גם לחברות במשק וגם למשלמי המסים.

 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    טטיאנה 28/04/2024 00:59
    הגב לתגובה זו
    וההנהגה החרדית הארורה תוכל להמשיך ולבזוז
  • 4.
    nav 27/04/2024 11:38
    הגב לתגובה זו
    דיבידנד מכניס 25% מס לקופת המדינה
  • 3.
    גיגסי 26/04/2024 21:44
    הגב לתגובה זו
    ההןם השחור זה עובדי המגזר הציבורי השמן והמיותר. אם יפטרו 30%מהמגזרהשמן והלא יצרני הזה, ניתן לחסוך 10-12 מיליארד שקל בשנה זה עוד בלי להביא בחשבון ירידה בצורך השכרת מבנים מכוניות ציוד וכד'
  • 2.
    משלם מס 26/04/2024 20:10
    הגב לתגובה זו
    ההון השחור במדינת ישראל מוערך בכ-20%-30% מהתוצר!!!!!עשרות מיליארדים אובדן מס כל שנה!!!!!!גייסו 1000 חוקרי מס הכנסה ותביאו את הכסף משם!!!!!מאתנו כבר לקחתם כל מה שאפשר!!!!!
  • 1.
    יוני 26/04/2024 18:56
    הגב לתגובה זו
    כל מה שצריך זה להפריט פרוייקטים ענקיים כמו שעשו בכביש 6 ואז במקום שהמדינה תוציא כסף, היא תוכל לקבל תשתיות בחינם. בעלי הון יוכלו להשקיע באגח של חברה שבונה נמל תעופה, כבישים או משהו חדש, לא יצטרכו גם לרכוש דירות ולכן השוק יתאזן
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.

וויז אייר
צילום: רשתות חברתיות

וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026

בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות

מנדי הניג |

התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.

בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.

בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.

על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.

שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.