בחירות קלפי
צילום: לע"מ
דעה

הבחירות לרשויות המקומיות חשובות מהבחירות לכנסת

אחוז ההצבעה בבחירות המוניציפליות נמוך היסטורית מזה של הבחירות לכנסת; העיריות והמועצות משפיעות על חיי האזרח בסופו של יום הרבה יותר מהשפעת הממשלה; מה הסיבות לכך וכיצד מעלים את אחוז ההצבעה?
דור עצמון | (6)

הבחירות המוניציפליות לרשויות המקומיות תתקיימנה ב-31 באוקטובר ונשאלת השאלה האם התושבים ייצאו להצביע ועל כמה יעמוד אחוז ההצבעה? לבחירות המוניציפליות יש היסטוריה לא טובה - במשך שנים נרשם בבחירות אלו אחוז הצבעה ארצי נמוך משמעותית מאחוז ההצבעה של הבחירות לכנסת. אחת הסיבות לאחוז ההצבעה הנמוך בבחירות המוניציפליות היה ביטול יום השבתון מאז בחירות 1993 ועד הבחירות בשנת 2013, אך בבחירות 2018 הוחלט להחזיר את יום השבתון ובכך גם נרשמה עלייה מסוימת באחוז ההצבעה.

הגורם העיקרי ככל הנראה לאחוז ההצבעה הנמוך בבחירות לרשויות המקומיות הוא חוסר ההיכרות עם המועמדים והשקפת עולמם לעומת הבקיאות שיש לאזרחים עם הפוליטיקה הארצית המסוקרת באופן נרחב בערוצי התקשורת והאינטרנט השונים. לצד זאת, גם השחיתות הגבוהה המאפיינת לא מעט את הרשויות המקומיות מניאה מלצאת ולבחור, במיוחד ברשויות עם היסטוריה בעייתית במיוחד. גם המחשבה כי לרשויות המקומיות אין חשיבות גדולה מדי וכי היא כפופה לכאורה להחלטות הממשלה והכנסת, מאפיינת את האזרחים אשר נמנעים מלגשת לקלפי.

מנגד, דווקא כעת, הנתח הגדול שלוקח השיח הפוליטי-ארצי בתודעה של האזרחים - על רקע החקיקה המשפטית - עשוי להוות גורם אשר ישפיע על אחוזי ההצבעה ויעלה אותם. מנגד, אותה תודעה פוליטית גבוהה לפוליטיקה הארצית מהווה כאמור לכשעצמה חסם מהצבעה ברשויות המקומיות בשל היעדר הבקיאות של שאר הרשימות הקטנות המתמודדות.

המחשבה הרווחת לרוב בקרב הציבור היא שהבחירות לרשויות המקומיות מסתכמות בפינוי זבל, מדרכות, תיקונים בכביש ועוד כמה דברים קטנים ואל מהותיים. אלא שמדובר בטעות גדולה. ראש רשות מקומית או ראש עירייה הוא למעשה האדם החזק ביותר בעיר, כמעט שליט בלעדי וכל יכול. צריך לזכור שחברי המועצות בעיריות הן מתנדבים ולא מקבלים על כך שכר, כך שאין להם באמת יכולת גדולה יותר מדי להשפיע על השגרה היות שהם נמצאים בעבודה "הרגילה" שלהם לפרנסתם, ובשעות הערב מתפנים להגיע לעירייה על מנת לעסוק בעבודתם הציבורית - כאמור בהתנדבות. ראש העירייה הוא היחיד למעשה שעושה זאת כ"משרה מלאה" ומקבל על כך שכר לצד מספר סגנים שהם בדרך כלל ראשי רשימות אשר קיבלו מספר מנדטים גבוה.

עבודת העירייה נוגעת לתרבות שהעיר מציעה לתושביה, לרמת החינוך, הביטחון האישי, הבריאותי, החברתי והרווחתי. עירייה היא גם נציגת תושביה אל מול רשויות המדינה ומשרדי הממשלה השונים. היא תשפיע על מפת הפקקים בתחומה, על התשתיות, על התקציבים מהמדינה, פיתוח הנדל"ן ואפילו נתיבי טיסה מרעישים ליישובי עוטף נתב"ג.

ראש עירייה הוא למעשה האדם שמשפיע על חיי האזרח באופן יום-יומי הרבה יותר מאשר ראש הממשלה. ובכל זאת, אזרחים רבים לא שמים פעמיהם לגשת אל הקלפי הקרובה לביתם ולהגיד מה חשוב להם מחוץ לדלת הבית. רק החזרת יום השבתון כאמור בבחירות הקודמות (2018) העלתה מעט את אחוז ההצבעה. חברי המועצה - שאמור אינם מקבלים שכר על פועלם - צריכים להיות בדיוק כמו חברי כנסת ולקבל על כך שכר מלא על מנת שיוכלו להיות אנשי ציבור ב-100% ולא רק בשעות אחר-הצהריים.

גורמים בעלי אינטרסים רבים שמים יהבם על הבחירות המקומיות ומנסים להשפיע על התוצאות על מנת לזכות בהון פוליטי או עסקי בזכות המועמד שלהם. בדיוק מסיבה זו הפכו הרשויות המקומיות שם נרדף לגוף מושחת. מדובר באחת הסיבות המרכזיות להעלאת אחוזי ההצבעה על מנת למנוע ככל הניתן הישנותם של אירועים אלו. גם העובדה שאין הגבלה על כהונת ראשי ערים, והיו עשרות מקרים של ראשי ערים שכיהנו 15-20 שנה ויותר, היא סיבה ללכת ולבחור במועמד על מנת לרענן ולמנוע מצב של כהונה ארוכה שלרוב מסתיימת בעבירות כאלו ואחרות.

קיראו עוד ב"בארץ"

הציבור צריך להפנים שהבחירות הללו חשובות יותר מהבחירות לכנסת. אין מועדי ב' או פירוק קואליציות כפי שקורה בכנסת ובכל מספר חודשים/שנים ניגשים לבחירות. מדובר בבחירות גורליות לעתיד של הסביבה בה אתם חיים אחת ל-5 שנים. צאו לבחור!

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    בלי רפורמה משפטית אף רשות שלטונית לא תוכל לבצע כלום (ל"ת)
    אריה 26/09/2023 00:38
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אבנר 25/09/2023 22:29
    הגב לתגובה זו
    חייבים לעצור את ההשתלטות החרדית
  • 3.
    אליהו 25/09/2023 20:05
    הגב לתגובה זו
    הזדמנות להכות בהנהגה האשכנזית גזענית הישנה אסור להצביע לעוכרי דין לקקני הבגצ בחידות לראשי ערים מנותקים מהבוחרים
  • 2.
    יותם 25/09/2023 16:53
    הגב לתגובה זו
    הן הזדמנות להכות בהנהגה החרדית הארורה הבוזזת את קופת המדינה.
  • מה זה קשור (ל"ת)
    בן 26/09/2023 00:03
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בתאוריה 25/09/2023 10:44
    הגב לתגובה זו
    בפרקטיקה הכל לא,מעניין מה האינטרס העיתונאי לדחוף אנשים לבחור
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-40 מיליארד שקל מעל היעד״

בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס

ליאור דנקנר |

ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.

אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-40 מיליארד שקל מעבר ליעד.

הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה. 

הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%


נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות

לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות

מה העלות של חודש מילואים? ומה הנזק הכלכלי באי גיוס חרדים? ולמה בנק ישראל מבקר את הצעת החוק? על התמריצים (הקטנים), על הסנקציות (המעטות) ועל היקפי יעדי הגיוס (הנמוכים)
רן קידר |

בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.

על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים,  תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול. 

"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.

"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.

"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.