ירידות המחירים עוד רחוקות: נתניהו וסמוטריץ' עסוקים בדברים אחרים
רק לפני חמישה חודשים כינסו ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר סמוטריץ' מסיבת עיתונאים מיוחדת בה הודיעו על תוכנית חירום למאבק ביוקר המחיה. במסגרתה הבטיחו כי יורידו את העלאות המחירים בחשמל, בארנונה, במים ובדלק.
שר האוצר אומנם חתם בחודשים האחרונים מדי חודש על הפחתת מס הבלו בשביל לשמור על מחיר הדלק שלא יעלה, אך מחירי החשמל עלו והם לא באמת הולכים לרדת למרות הבטחת ראש הממשלה ושר האוצר.
אז מה קרה מאז לנתניהו וסמוטריץ'? בכל זאת עברו כבר חמישה חודשים. יכול להיות שהם נרדמו בגלל עניינים לכאורה בוערים יותר כמו רפורמה-מהפכה משפטית, או שאין להם מושג מה לעשות בשביל להקל את עול עליית המחירים על אזרחי ישראל?
ראש הממשלה נתניהו אוהב לראות בעצמו כמר כלכלה. זו אחת הסיבות המרכזיות להחלטה האסטרטגית שלו לרדת מהרפורמה המשפטית. הפגיעה בכלכלה הפחידה אותו. אך אם נסתכל אחורה על ההבטחות ועל המציאות נראה שמבחינה כלכלית נתניהו יכול לתת לעצמו עד כה ציון נכשל.
- העירייה תבעה על חוב של 200 אלף שקל - ותשלם 30 אלף
- פסיקה נגד עיריית תל אביב: עמותות לא ישלמו ארנונה של משרדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האינפלציה עומדת על 5%. הנגיד העלה מאז הקמת הממשלה שש פעמים את הריבית (עשר פעמים ברציפות בסך הכל) והעמיד אותה על 4.75% מה שאומר שריבית הפריים בבנקים עומדת על 6.25%. רק בשבוע שעבר חשפנו בביזפורטל מה המשמעות של הריבית על מסגרות האשראי של הציבור.
את ההשפעה על תשלומי המשכנתא וההלוואות כולם כבר מכירים, עם עלייה ממוצעת של מעל אלף שקלים למשכנתא ממוצעת מדי חודש. הנגיד לא אשם למרות שהפוליטיקאים ניסו להשליך עליו את האחריות כמובן, העלאות הריבית מנעו את המשך עליית האינפלציה, אך לא הצליחו להוריד אותה.
ההבטחה של נתניהו על חינוך חינם מגילאי 3-0 נותרה בגדר הבטחה, הפרויקט שהיה אמור להרגיע את ציבור ההורים שהאמינו להבטחות נתניהו צפוי לצאת לדרך ב-2024 ואמור להקל במעט את העול על ההורים להם ילדים בגילאים הללו אך בטח שלא יהיה בחינם.
- הישראלים אוהבים להמר: מעל 2 מיליארד שקל הכנסות במחצית הראשונה של 2025
- דיסקונט יתן לכם 25 שקל בחודש וירוץ לעשות קמפיין באיילון
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות
גם העברת תקציב המדינה לשנים 2024-2023 לא הביאה שום בשורות לקיום ההבטחות להורדת יוקר המחיה. כל התוכניות פשוט נשארו מחוץ לתקציב.
מה עשה בתגובה שר האוצר? נכון הקים עוד וועדה שאמורה להכין, נחשו מה? תוכנית למאבק ביוקר המחיה ובמונופולים של יבואניות המזון הגדולות.
במקום להקים וועדה, סמוטריץ' יכל פשוט להכניס תוכנית שכבר הייתה מוכנה לתקציב בשביל להגביל את היבואניות הגדולות אך הוא כמובן לא עשה זאת. שר הכלכלה ניר ברקת מצידו שהיה מאוכזב מאי הכנסת התוכנית לתקציב הודיע כי יקדם הצעות חוק בנושא אבל טרם עשה זאת והוא עסוק בחודשים האחרונים בעיקר במסעות לארצות הברית.
גם כניסת רשת קרפור לארץ במקום סניפי יינות ביתן במהלך של אלקטרה צריכה אומנם גרם לנתניהו להגיע ולכבד את ההשקה בנוכחותו אך לא גרם לשינוי מהותי ברשתות המזון והעלאות המחירים המשיכו לעלות.
נתניהו וסמוטריץ' היו עסוקים בחודשים האחרונים ברפורמה המשפטית שככל הנראה תיקבר בקרוב קבורת חמור, ואז אולי סוף סוף יהיה להם זמן להתחיל לפעול למען הורדת יוקר המחיה בישראל.
- 3.צדוק 26/06/2023 11:31הגב לתגובה זוזה לא שהם עוסקים בדברים אחרים כי זו המדיניות שלהם ושל האוצר כדי לחלט כסף מהאזרחים כי לא נישארו מקורות אחרים לזה ולכן גם לא יאפשרו שום שינוי רק אם ימצאו נפט פה כמו בסעודיה
- 2.הדג מסריח מהראש 14/06/2023 13:15הגב לתגובה זוהכלכלה הביטחון יחסי החוץ לא מעניינים אותם כל עוד מאמללים ומשגעים אותם |"החברים" במאבקי הכוחות והרס המדינה .
- 1.תעירו אותם בדצמבר.... (ל"ת)פילי 14/06/2023 13:02הגב לתגובה זו

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.

הישראלים אוהבים להמר: מעל 2 מיליארד שקל הכנסות במחצית הראשונה של 2025
למרות שלא התקיים טורניר בינלאומי גדול במהלך החצי הראשון של 2025, ההכנסות זינקו ב-4% לעומת התקופה המקבילה ב-2024; הרווחים למדינה עמדו על 462 מיליון שקל, וערוץ האונליין כבר מהווה מעל רבע מהפעילות
דירקטוריון הטוטו אישר את הדוחות הכספיים לחציון הראשון של 2025, שהראו שיא חדש בהיקף ההכנסות, כ־2.073 מיליארד שקל. זוהי עלייה של כ-4% לעומת החציון המקביל אשתקד, שבו נכלל גם טורניר היורו, ובגידול של כ-300 מיליון שקל מעל היעדים התקציביים שנקבעו מראש. הרווחים שהועברו לקופת המדינה הסתכמו ב-462 מיליון שקל,עלייה של כ-3% לעומת החציון הראשון של 2024, שגם הוא נחשב עד כה לחציון שיא. במקביל, חולקו לציבור מהמרים פרסים בהיקף של יותר מ-1.4 מיליארד שקל.
מגמה נוספת שניתן לראות היא שערוץ האונליין של הטוטו הולך וגדל, וייצר הכנסה של 569 מיליון שקל בחציון הראשון, שהם כ-27% מכלל ההכנסות. מדובר בעלייה של כ-45 מיליון שקל לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בפילוח לפי ליגות, ליגת ווינר בכדורגל הישראלית מייצרת רק כ-119 מיליון שקל, לעומת ליגת האלופות, שמובילה עם הכנסות של כ-150 מיליון שקל. אחריה נמצאת ליגת ה-NBA עם כ-147 מיליון שקל והליגה הספרדית עם כ-123 מיליון שקל.
בזירת המשחקים הבודדים, גמר ליגת האלופות בין פריז סן-ז'רמן לאינטר היה המשחק המכניס ביותר בחציון עם כ-10 מיליון שקל. המשחק המקומי הבולט היה גמר גביע המדינה בין בית"ר ירושלים להפועל באר שבע, שהכניס 5.3 מיליון שקל.
יו"ר הטוטו, שבתאי צור: " החציון הראשון בשנת 2025 ממשיך להתנהל כשברקע הלחימה של ישראל במספר חזיתות והוא הסתיים כידוע במערכה מול איראן. אף על פי כן הטוטו בזכות שורת מהלכים שהוביל בשנים האחרונות הצליח גם בחציון הזה להמשיך לשפר את חווית הלקוח ולהגדיל את הרווחים שהוא מעביר למדינה, וכה חיוניים לה דווקא על רקע האתגרים הרבים שניצבים בפניה בימים אלה".
- סכום שיא: הטוטו יעניק חסות לליגת העל ויעביר 40 מיליון שקל
- מיהי "אשת השיווק" של חודש דצמבר ולמה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנכ"ל הטוטו, מאיר ברדוגו:
" אני גאה בעובדי הטוטו שעל אף המורכבות ברמה הלאומית הצליחו לשמור על רצף תפקודי מלא בחציון הראשון, שהוביל לתוצאות העסקיות הטובות בתולדות החברה גם בהכנסות וגם בכספים המועברים לציבור. צריך לזכור שמדובר בשנה ללא אירוע ספורט גדול, ואף על פיכן הצלחנו לעקוף בחציון
הראשון את ההכנסות שהיו בחציון של 2024 אשר כלל גם את היורו בגרמניה ונחשב ל