מזרחי טפחות מנכל משה לארי
צילום: יחצ
מדריך

מסגרת אשראי בבנק - חשבתם שאתם משלמים ריבית נמוכה? טעיתם

רוב הציבור חושב שהריבית על מסגרת אשראי בבנק נמוכה - אז איך זה שזוג ממוצע משלם ריבית של כ-18% על מסגרת אשראי בבנק מזרחי טפחות - עוד דרך של הבנקים להרוויח על חשבון הציבור 
נחמן שפירא | (19)

ריבית בנק ישראל עומדת על 4.75% כך שריבית הפריים שבהגדרה עומדת על שיעור גבוה ב-1.5% מריבית בנק ישראל עומדת על 6.25%. רגע, מה זאת בעצם ריבית הפריים  ולמה היא מוגדרת כתוספת קבועה על ריבית בנק ישראל? האמת - זה עניין שרירותי שנועד להקפיץ את המספר שאתם מתייחסים אליו כעוגן. נניח שאתם מקבלים הלוואה בריבית של פריים פלוס 4%. הבנקאי יגיד לכם - מה אתם מתלוננים על תוספת של 4% על הפריים?  אבל זו תוספת של 5.5% על ריבית בנק ישראל, זו ריבית של 10.25%. כלומר מראש מקפיצים את העוגן של הריבית וכך יותר קל למכור הלוואות - במקום להגיד 5.5% מעל ריבית בנק ישראל, במקום להגיד ריבית משתנה של 10.25% - אומרים פריים פלוס 4%. 

הסברנו במדריך על ריבית הפריים את השיטה וההשלכות עליכם כלווים וכלוקחי משכנתאות, אבל חשוב להדגיש. הבנק לא "עובד" עליכם, הוא פשוט מדבר בשפה מכירתית-שיווקית, והנה דוגמה נוספת. 

נתחיל בשאלה - האם הריבית במסגרת האשראי בחשבון הבנק שלכם נמוכה מהריבית על הלוואות שלכם או הלוואות שתיקחו או שייתכן שתיקחו? הרוב חושבים שכן. הרוב בתפיסה שהיתה נכונה בעבר שהמסגרת היא מקור האשראי הטוב ביותר, טוב יותר מהלוואות. מתישהו הבנקים שינו את הכללים, עדכנו אותנו, אבל ממש לא מפרסמים את זה בקולי קולות. ככה הם מגדילים את הרווח שלהם. 

מסגרת אשראי - ריבית גבוהה 

ההכנסות של הבנקים מריבית הסתכמו ברבעון האחרון ב-42 מיליארד שקל, אבל בעוד שעיני הציבור מופנות  מדי חודש אל עבר המשכנתאות התופחות, את הריבית על מסגרת החשבון שלהם בחשבון העובר ושב הם פספסו ולא שמו לב כי הבנקים נוגסים מדי חודש יותר ויותר ריבית מהאוברדראפט-מסגרת אשראי. 

כך בחשבון סטנדרטי של בני זוג שעובדים במשרה מלאה עם הכנסה של כ-20 אלף שקל נטו ועם מסגרת  אשראי של 19,300 שקל  הריבית על המסגרת עומדת על  13.37% עד למינוס של 7,700 שקל. מעבר לזה הריבית עומדת על 16.37% עד למינוס של 15,400 שקל. מעבר לזה הריבית עומדת על 16.59% עד לקצה גבול המסגרת.

ריבית על מסגרת אשראי

 ריבית על המסגרת של זוג ממוצע בבנק הפועלים. צילום ביזפורטל

הדוגמה כאן היא מבנק הפועלים, אבל זה כמובן בכל הבנקים וכבר תראו את "המקרה הקשה" במזרחי טפחות. כולם לוקחים ריביות מטורפות ואפילו מוטרפות על מסגרת האשראי. זה חוקי, אבל הבנקים יודעים שהציבור לא באמת יודע ומבין את משמעות המסגרת לעומת לקיחת הלוואה. המשכנו מבנק הפועלים לבנק מזרחי טפחות - התוצאות קשות לצפייה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מזרחי טפחות - ריבית של 18% על מסגרת אשראי:

ריבית על מסגרת בנק מזרחי

  ריבית על מסגרת אשראי, בנק מזרחי טפחות

על המינוס עד לגובה של 4,000 שקל משלם הזוג 12.8% ריבית. על מינוס מעל סכום זה ועד למינוס של 16,000 שקל הוא משלם 16.1% ריבית. וגולת הכותרת היא שממינוס של מעל ל-20,000-16,000 שקל הוא משלם ריבית של 18.45%. 

הריביות האלו מטרידות מכמה כיוונים - ראשית, חוסר המודעות של הציבור; שנית - ומניסיון, הבנקים לא רצים אליכם להודיע-לעדכן שגלשתם למינוס וזה לא כדאי כי הריבית גבוהה. אנחנו מכירים מקרים של גלישה למינוס מאוד מטריד בלי לקבל טלפונים מהבנק. למה להתקשר? המונה דופק. עם זאת, צריך לתת גם את היתרון שבמסגרת אשראי על פני הלוואה וככה הבנקאים מוכרים לכם את המסגרות - מסגרות אשראי הן גמישות. היתרון שאתם במינוס תקופה ואז סוגרים אותו (אגב, הרוב לא באמת סוגרים אותו, אלא רק מגדילים אותו), ואילו הלוואה זו הלוואה בסכום קבוע, אתם לא יכולים לשנות אותה כמו שאתם צריכים בהתאם להוצאות והמשכורת שלכם.  כלומר, אם נניח אתם צריכים אשראי של 10 אלף שקל לשבוע, אז ברור שהלוואה שהיא לתקופה ממושכת יותר לא תתאים לכם.

אם אתם צריכים אשראי של עד 20 אלף שקל  לשבוע מדי חודש (נניח שעד שנכנסות המשכורות) וזה די מייצג את המשפחה הממוצעת, אתם לא יכולים לקחת הלוואה. הבנק לא נותן הלוואות קצרות. לא כדאי לו. הוא נותן לכם מסגרת בריביות גבוהות. וכך יוצא שבפועל חלק גדול מהריביות שאתם משלמים, מההוצאות, מיוקר המחייה מגיע בכלל מהמסגרת.

אז תצאו מהמסגרת ותיקחו הלוואה. היא גם בריבית גבוהה, אבל סיכוי טוב שזה יהיה כלכלי לכם יותר. תבדקו מה המינוס המינימלי שלכם על פני החודש, והוא יהיה הרף התחתון להלוואה. תבדקו מה המינוס הממוצע ותבדקו אם לא כדאי לכם לקחת הלוואה בסכום כזה לשנה. סיכוי טוב שכן.

תגובות לכתבה(19):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 15.
    אמיר 08/09/2023 00:24
    הגב לתגובה זו
    הכלכלית שלהם. אני מסכים שישראל ארץ מאוד יקרה, אבל בארה"ב, מלכת השוק החופשי, הריביות גבוהות יותר. תבדקו APR
  • 14.
    דורון 29/07/2023 21:05
    הגב לתגובה זו
    חצופים העלו את הריבית ל19 אחוז
  • 13.
    איפה הציבור צריך להפוך את המדינה, לסגור את הכניסה לבנקי (ל"ת)
    מאיר 13/06/2023 14:32
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    צרכן פיננסי מודע 11/06/2023 10:46
    הגב לתגובה זו
    עמלה מגוכחת רק כדי שתהיה לכם "הזכות" להיכנס למינוס ??
  • 11.
    אמיר 10/06/2023 12:52
    הגב לתגובה זו
    אם חורגים ממסגרת אשראי ולא מסדירים אז משלמים מלא. זה סיכוןן גם לבנק שהוא לרוב גבוהה יותר מהלוואה יזומה. בארה״ב חריגה ממסגרת אשראי עולה 30% וצפונה כמעט לכולם.
  • זה לא חריגה ממסגרת זה מחיר מסגרת (ל"ת)
    מאיר 11/06/2023 02:48
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    מלמד 09/06/2023 16:05
    הגב לתגובה זו
    מעניין איך זה עובד אצל הדתיים הרי הם חיים עם מעט הכנסות ועם משפחות מרובות ילדים , רצוי לתת את השיטה הזו גם לארודואן נשיא טורקיה כי שם גם הכל על הפנים
  • שגיא 10/06/2023 08:53
    הגב לתגובה זו
    מלבד העובדה שהם לא משדרגים את הפלאפון כל שנה, ושיש להם צרכנות מאוגדת שמפחיתה מחירים, יש להם גמ"חים (הלוואות ללא ריבית ) תרומות וערבות הדדית.
  • 9.
    מני 09/06/2023 15:06
    הגב לתגובה זו
    חיסלנו אותה אחרי חודש ושוב נכנסנו למינוס הישן והטוב.
  • 8.
    מי אמר שוק אפור? (ל"ת)
    09/06/2023 14:42
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    סמוטריץ'- רק תחרות אמיתית מחו"ל לא לפחד (ל"ת)
    מבין2 09/06/2023 14:40
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    חיים 09/06/2023 14:02
    הגב לתגובה זו
    שלא היה כדוגמתו בעולם וגם בארץ. אבל מי הקשיב אם בכלל?
  • 5.
    שולתתתתת1 09/06/2023 13:57
    הגב לתגובה זו
    את סכום החיוב שחויבו בגין המינוס. מקווה שיעזור לאנשים לסגור את המינוס ולא לחיות מכסף שאין. בנוסף, יש לחייב את הבנקים בריבית זכות, אין סיבה שהבנק לא ישלם לבעלי החשבון אלו ריבית הרי גם מעוש הבנק עושה כסף
  • 4.
    הכי כלכלי להיות ב+ למינוס אין סוף כמו סמים . (ל"ת)
    לילי 09/06/2023 13:32
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אין בושה, המפקח חייב לפעול נגד עושק הבנקים (ל"ת)
    חיים 09/06/2023 13:12
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    גולדפינגר 09/06/2023 12:58
    הגב לתגובה זו
    הבנקים כקבוצה הם מונופול בתחום האשראי הצרכני, ועד שהממשלה ובנק ישראל לא יתייחסו אליהם ככאלה כולל הגבלה על הריביות אזי אזרחי ישראל ישלמו.
  • 1.
    רון גל 09/06/2023 12:47
    הגב לתגובה זו
    ביום שנפתחו ההזמנות להופעה של ברונו מרס בישראל לאחר כמה שעות נגמרו כל הכרטיסים. זה אומר שלעשרות אלפי אנשים 1000 ש""ח זה כסף קטן, למותרות. כל מי שזה לא כסף קטן בשבילו יכול להאשים רק את עצמו ולא את המדינה או את הבנקים.
  • ברונו פח 09/06/2023 16:45
    הגב לתגובה זו
    לברונו מרס האפס גם אם היו נותנים לי 1000 זקל לא הייתי הולך
  • מי זה ברונו מרס? מה מקבלים מכונית? (ל"ת)
    לילי 09/06/2023 15:53
    הגב לתגובה זו
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

נובה קופצת 4%, נייס יורדת 1.4%; מגמה חיובית בבורסה

המשקיעים מגיבים להתפתחויות מעבר לים, בשילוב עם הארביטרז' החיובי כאשר המדדים פתחו בעליות; נתוני המאקרו מחזקים את האפשרות להורדת ריבית בפגישה הבאה של בנק ישראל

מערכת ביזפורטל |

חדשות משמעותיות רגע לפני פתיחת שבוע המסחר בישראל: שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט, אמר הבוקר כי ארצות הברית וסין הגיעו למסגרת מוסכמת לקראת הסכם סחר, שתידון ותקבל חותמת רשמית רק במפגש הקרוב בין הנשיא דונלד טראמפ לנשיא סין שי ג’ינפינג. בבסיס ההבנות עומדים נושאים רגישים כמו ייצוא טכנולוגיה, סחר במתכות ומינרליים נדירחפ, פנטניל, ורכישות חקלאיות, תחומים שהיו בלב המחלוקת בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם. לפי בסנט, השיחות היו “בנויות, רחבות היקף ומוצלחות במיוחד”, מה שמעיד על רצון הדדי להתקרבות אחרי תקופה ארוכה של מתיחות.

עם זאת חשוב לסייג כי גם בעבר אמרו לנו שיש התקדמות בהסכם הסחר בין ארה"ב לסין ולבסוף כל מה שהסכימו עליו הצדדים הוא דחייה של הדד ליין. בכל מקרה, ההתקדמות היא חדשות טובות, וזה גם יבטא ככל הנראה פתרון בתחום השבבים לטובת החשקניות בתחום, גם החברות הישראליות. הרחבה: שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי  

חזרה לשוק המקומי אך עדיין בהקשר של טראמפ, עם הדרישה האחרונה שלו מחמאס, לפיה על ארגון הטרור להחזיר בתוך 48 שעות את גופות החטופים המתים או “יגיעו פעולות מצד מדינות המעורבות”, נפתח פתח למכשול אפשרי בכל תהליך התקדמות הזה. הדרישה הזו מצביעה על מתיחות במחויבות של חמאס לשלב הבא, וגם אם יש מעט התקדמות, ההתעקשות מעלה סימני שאלה בנוגע לנכונותה להיכנס להסכם רחב יותר. במילים אחרות, אי הוודאות עדיין שוררת בהקשר של הגזרה הדרומית. ובאותו נושא, גם הגזרה הצפונית לא רגועה כאשר בסוף השבוע עלו דיווחים על תקיפות בלבנון.


אחד הנעלמים במשוואה של המשקיעים הוא האם הריבית תרד בהחלטה הקרובה. בעוד שמרבית הנתונים תומכים בהורדת ריבית כבר בנובמבר, נכון להיום עדיין יש אי וודאות סביב המלחמה. מה שכן, עבור הישראלים המלחמה בעזה לא השפיעה יותר מדי על הרגלי הצריכה של הישראליים, ולכן בעת היציאה מהמלחמה לא נראה שיש גל ביקושים שמגיע אחריה. על פי הסקירה השבועית של לידר, נתוני כרטיסי האשראי לא מראים עלייה חדה בצריכה, מכירות הדירות נותרו ברמה נמוכה, והתחזיות לצמיחה ממשיכות להיות מתונות, סביב 3.8% בלבד לשנת 2026. בלידר מציינים כי כוח הקנייה של הציבור נפגע מהעלאות המע"מ והקפאת השכר, ולכן גם אם יופיע גל ביקוש, הוא צפוי להתמקד בעיקר בתיירות לחו"ל ולא בצריכה מקומית. בהיעדר אינפלציית ביקושים מובהקת, הסביבה המאקרו כלכלית תומכת בהמשך הורדות ריבית בחודשים הקרובים.

עוד בהקשר הריבית זה שוק התעסוקה. הנתונים מצביעים על ירידה של 7.2% לעומת אוגוסט, בעיקר בקרב נשים וצעירים כשהשיפור נזקף לחזרת מפוטרי הקיץ לעבודה ומההכרה בזכאות לחל"ת ממבצע "עם כלביא"; אבל בשירות התעסוקה מזהירים: חזרת המילואימניקים עלולה לשנות את המגמה. שוק העבודה מאפשר לבנק ישראל עוד מרווח תמרון מספר דורשי העבודה ירד בספטמבר ב-7.2% - בעיקר בקרב נשים וחרדים