מספר המשרות הפנויות בהייטק נפל ב-55% בשנה, בשאר המשק: 15%
בנק ישראל ממשיך להעלות את הריבית כדי לעצור את האינפלציה. זה חשוב, אפילו מאוד, אינפלציה גבוהה היא סכנה אמיתית למדינה, היא שוחקת את ערך הכסף וזו בעיה קשה - אתם לא רוצים שאחרי שנה 100 שקל שלכם יהיו שווים רק 90. ואחרי שנתיים 80 וכך הלאה. אבל זו המשמעות של אינפלציה גבוהה מדי. אפשר להסתכל על זה גם הפוך: אם יש אינפלציה שנתית של 10% לדוגמה במשך 4 שנים, אז תצטרכו לשלם 14,641 שקל בעוד 4 שנים רק כדי לקנות את אותו מוצר שהיום עולה 10,000 שקל.
לכן זה כל כך חשוב לעצור את האינפלציה כשהיא רק מתחילה. לא סתם גם בנק ישראל וגם שאר הבנקים המרכזיים בעולם שמים את המלחמה באינפלציה בראש סדר העדיפויות. הנה, ביום חמישי האחרון הבנק המרכזי של אירופה שוב העלה את הריבית ב-0.5%, כאשר מעט לפני העלאת הריבית הודלפה שיחה של אנשי הבנק עם שרי האוצר באירופה, מיום שלישי האחרון, שבה נאמר ש"כמה בנקים באיחוד האירופי עשויים להיות פגיעים. אין מקום לשאננות במערכת הבנקאות של האיחוד האירופי. ירידת אמון עלולה לגרום להידבקות באיחוד האירופי". עד כדי כך ראשי המערכת הכלכלית בעולם חוששים מהאינפלציה - למרות החשש מקריסתם של בנקים נוספים, הם בוחרים להעלות את הריבית שוב ושוב.
אבל כאשר הבנקים המרכזיים מעלים את הריבית, יש לכך גם 'אפקט הפרפר' - תוצאות משניות שהם לא בהכרח היו רוצים לגרום להן אבל אלה תוצאות שמתרחשות כמעט בהגדרה כתוצאה מכך. אחת מהן היא העלייה באבטלה. הסיבה פשוטה: ברגע שהכסף יקר יותר החברות פחות יכולות-רוצות לגייס כסף, קשה להן יותר להרוויח, הרווחים יורדים והן נאלצות-צריכות לפטר עובדים. התוצאה היא שהם לא יכולים לבזבז על קניות כמו שהוציאו עד היום, כלומר היחלשות בכח הקנייה של הצרכנים, והנה קיבלתם את ההאטה הכלכלית שכולם חוששים ממנה. חברות ההייטק בעולם מפטרות עשרות אלפי עובדים, וזה קורה גם בישראל.
בינתיים יש עלייה באבטלה, זה אפילו משמעותי - אחרי שלפני שנה היינו עם שפל באבטלה של 3.1% בלבד, היום זה כבר מעל 4%. תגידו, לא נשמע דרמטי, אבל זה עשרות אלפי אנשים שפוטרו מעבודתם. ועדיין - זו לא שיחת היום, לא בחדשות ולא ברחוב. רוב האנשים עדיין הולכים לעבודה, האבטלה עדיין לא כל כך דרמטית כמו במיתון משמעותי. המספרים 'לא כאלה גדולים' עדיין, גם בישראל וגם בארה"ב ושוב ושוב הבנקים מדברים על כך ש"שוק העבודה הדוק". כלומר, העלאות הריבית עדיין לא מייצרות גל פיטורים נרחב במשק. אבל צריך לזכור - ככל שההאטה תתעצם, ככל שהשוק ייעצר יותר, נתחיל לשמוע על כך יותר גם ברחוב, גם בין החברים, ואולי גם בעצמנו. אבל לבנק המרכזי אין ברירה. הוא בינתיים חייב להמשיך ולהעלות את הריבית כדי לעצור את האינפלציה. בישראל האינפלציה עדיין לא נעצרת ועומדת על קצב שנתי של 5.2%. היא אמנם נבלמה ולא עולה, אבל מנגד גם לא יורדת עדיין.
- מספר דורשי העבודה ירד בספטמבר ב-7.2% - בעיקר בקרב נשים וחרדים
- שוק העבודה מתייצב: ירידה באבטלה, עלייה במשרות הפנויות, אך לא בכל התחומים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת - כבר רואים את ההשפעה גם במספרים. בתוך שנה ירדו מספר המשרות הפנויות במשק ב-15% לרמה של 4.29% מכלל המשרות הפנויות, לעומת 5.05% לפני שנה. מספר המשרות הפנויות במשק ירד ל-136,272 אלף משרות לעומת 138,444 בחודש ינואר ולעומת יותר מ-150 אלף רק לפני שנה.
בהייטק מדובר על נפילה של 55% בביקוש למהנדסי תוכנה, בתוך שנה בלבד. הנה המספרים: הביקוש למפתחי תוכנה עמד בחודש פברואר על 6,267 אלף עובדים בסך הכל. לפני שנה הביקוש עמד על 14,149.
- 3.רואה חשבון 19/03/2023 15:16הגב לתגובה זוהעיקר שהמטורללים מההייטק מאיימים להעביר את הפעילות לחו"ל.את מה הם יעבירו ??? את הכישלונות שלהם ????
- 2.ברוך השם 19/03/2023 15:10הגב לתגובה זומזל שיש אוצר שמחפש משקיעים בחו"ל אחרת מאיפה יכנס כסף לביטוח לאומי
- 1.אנונימי 19/03/2023 13:41הגב לתגובה זואהאו אנחנו כאן בישראל פיגועים יוקר מחיה דירה צריכה לעלות כאן מקסימום 50 אלף דולר ולשם נגיע
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029
הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.
המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.
על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.
המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח.
- טראמפ בישראל: צפי לעומסים גדולים בירושלים; הרכבות יתוגברו
- תנועת הרכבות - חזרה לשגרה; תחנת השלום חוזרת לפעילות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.
