ירידות בשוק המניות
צילום: Leung Cho Pan

לפעמים בשוק המניות צריך יותר מזל משכל

שוק המניות ברוסיה התמוטט 30% מהשיא - אבל בארה"ב הירידות הרבה יותר מתונות. הבוקר החוזים העתידיים שוב בצד הירוק. מי מונע מהשוק ליפול, ואיזו דרמה מתחוללת בשוק האג"ח?
אמיר כהנוביץ | (21)

למשקיעים יש מזל, הם היו בפוזיציה גבוהה של שורטים נגד שוק המניות, מחשש לנזקי העלאות הריבית המתקרבות ובשל ההכרה בכך ששוק האג"ח לא יהווה הגנה במשבר מסוג כזה, ואז אלה בלי כוונה הגנו עליהם מתרחיש של מלחמת עולם שלישית -

לאחר שפוטין הכיר בעצמאות מחוזות בדלניים באוקראינה ממשל ביידן הודיע אמש כי יעביר חיל רגלים, טנקים ומטוסי F-35 לאגף המזרחי של מדינות נאט"ו והחל בהטלת סנקציות על רוסיה. שוק המניות ברוסיה בהתמוטטות של 30 אחוז מהשיא אבל בארה"ב הירידות מתונות משמעותית והבוקר החוזים העתידיים אפילו כבר שוב ירוקים.

נראה שמשהו עוצר את השוק מליפול. אחד ההסברים המעניינים הוא שהיקף פוזיציות ההגנה (שורט) כל כך גדול עד שכל מהלך משמעותי כלפי מטה נתקל מהר מאד בגל של מממשי רווחים (באמצעות קניית מניות לסגירת הפוזיציות שורט). לפי נתוני בלומברג היקף הפוזיציות נגד ה-SPDR S&P 500 ETF הוכפלו מתחילת השנה וברמת שיא מאז סוף 2020. זה לא שה-S&P500 לא ירד, הוא אפילו נגע אתמול בירידה מצטברת של 10% מהשיא בינואר, אבל זאת קטגורייה צנועה יחסית של "תיקון" (לעומת "שוק דובי" שמתאר ירידות משמעותיות של מעל 20%).

בינתיים בשוק האג"ח הדרמה נמשכת, שיפוע עקום התשואות ממשיך להתמוטט במה שמתחיל להיראות, להריח ולהישמע כמו 2018. אפילו שוק היורו-דולר כבר מפלרטט עם הפחתת ריבית הפד ב-2024. 

בישראל, השוק ממשיך ללחוץ על בנק ישראל להכין את הקרקע להעלאת ריבית (באמצעות דחיפה כלפי מעלה לתשואות הקצרות), בנק ישראל מצמצם טווחים, הנגיד מדבר הבוקר על אפשרות להעלאה כבר באפריל, אבל הבנק מנסה עדיין למשוך את הציפיות למתווה העלאות למטה. 

תגובות לכתבה(21):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 17.
    מה קרה? 24/02/2022 07:38
    הגב לתגובה זו
    טריליון דולר
  • 16.
    צריך רק סייעתא דשמייא!!! (ל"ת)
    לא מזל ולא שכל!!! 23/02/2022 13:01
    הגב לתגובה זו
  • 15.
    לא מבין למה השוק עולה כשמלחמה גדולה בפתחה של אירופה (ל"ת)
    השוק צריך ליפול עוד 23/02/2022 12:14
    הגב לתגובה זו
  • מלחמות טובות לנאסדק (ל"ת)
    גם 23/02/2022 18:37
    הגב לתגובה זו
  • המבין 23/02/2022 17:12
    הגב לתגובה זו
    כמו כל החארטות של התקשורת
  • 14.
    בני 23/02/2022 11:31
    הגב לתגובה זו
    כול עוד לא תהיה ריבית דיפרנציאלי על המשכנתאות רק בעלי ההון ייקנו דירות , הצעירים מחוץ למשחק . ריבית תעלה המחירים ירדו אבל ההחזרים החודשים גבוהים לא עוזר לצעירים . הריבית זולה המחיר קופץ לא עוזר לצעירים.
  • 13.
    השורטסקוויז יכאב כשהכל יגמר (ל"ת)
    Paz 23/02/2022 11:28
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    מישהו 23/02/2022 11:05
    הגב לתגובה זו
    לא צריך מזל. תשאלו את וורן באפט, קארל אייקון, ביל אקמן ואחרים. צריך להבין מה עושים, ובטן חזקה בזמן ירידות. לכתוב שצריך "מזל" זאת בורות מוחלטת
  • 11.
    משה 23/02/2022 10:32
    הגב לתגובה זו
    הממשל רוכש מניות ולא מאפשר לשוק להתרסק
  • 10.
    אך אתה יודע ? 23/02/2022 10:30
    הגב לתגובה זו
    כזו ? ואך אתה יודע שזה בלי כוונה ? מילים, מילים, קשקושים...לזה לא צריך שכל רק מזל
  • 9.
    דמיקולו פזידמטה 23/02/2022 10:28
    הגב לתגובה זו
    (רק 20 שנה פעילות בשוק): למה שכיבוש אוקראינה ע"י הרוסים בכלל יזיז לבורסה האמריקנית? למה הבורסה הרוסית נופלת זה מובן, אבל מה אכפת לוול סטריט? למה תמיד במלחמה חושבים אינסטינקטיבית על נפילות, כשהיסטורית מלחמה דווקא טובה לשוק ההון. תבדקו אותי. הדוגמה הכי מובהקת הייתה הפלישה האמריקנית לעירק בפברואר 2003... כולם היו בטוחים שהכול ייפול (בארץ דיברו על בנק שהולך להתמוטט) ובסוף הפלישה סימנה את השפל של ירידות הדוט.קום ומשם הכול זינק כמו פסיכי.
  • 8.
    8 23/02/2022 10:24
    הגב לתגובה זו
    וגם מזל...
  • 7.
    מגן הציבור 23/02/2022 10:12
    הגב לתגובה זו
    ככה זה שאפשר להשקיע בכסף שלא שלך
  • 6.
    כשהמומנטום חיובי הכול עולה, ולהיפך. איזה שכל צריך לזה ? (ל"ת)
    חחח...שכל ? 23/02/2022 09:59
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מאמר שגוי ולא מקצועי 23/02/2022 09:50
    הגב לתגובה זו
    אז הטענה של המאמר שמחזיקים את השוק שגוייה לחלוטין
  • 4.
    חחח...הרגת אותי 23/02/2022 09:43
    הגב לתגובה זו
    כשהמומנטום חיובי, הכול עולה ללא הבדל דת, צבע ומין....לזה צריך שכל ?
  • 3.
    ממתי צריך שכל בעבודה הזו ? אל תחמיא לעצמכם יותר מידי... (ל"ת)
    מר כהנוביץ 23/02/2022 09:37
    הגב לתגובה זו
  • אצלי זה רק שכל... (ל"ת)
    שירי 23/02/2022 10:43
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אשר 23/02/2022 09:35
    הגב לתגובה זו
    כי שכל לא צריך. שכל צריך בדברים אחרים, לא בשווקים פיננסיים.
  • ניר אמיר 23/02/2022 10:36
    הגב לתגובה זו
    אין אמירה שגוייה מזאת
  • 1.
    לא לפעמים תמיד (ל"ת)
    גן 23/02/2022 09:26
    הגב לתגובה זו
קק"ל (לע"מ)קק"ל (לע"מ)

איך גונבים מהקופה 200 מיליון שקל בשנה ואתם אפילו לא יודעים על זה?

הקרן שמנהלת עשרות מיליארדים, מחזיקה ב-13% מהקרקעות במדינה והפכה למפעל ג'ובים לפוליטיקאים - שחיתות ציבורית

מנדי הניג |
נושאים בכתבה קק"ל

 אתם רואים אותם לרוב נלחמים זה בזה, אויבים מושבעים. הקואליציה מול האופוזיציה וההיפך - השמצות, אפילו קללות. לפעמים זה נראה כמו שנאה. חברים הם לא. אבל יש מקום אחד שהם פותחים שולחן, יושבים ומדברים וסוגרים דילים בשקט, מתחת לשולחן לטובת האנשים שלהם ועל חשבון הציבור. כאן, אין אופוזיציה שתבקר אותם - שני הצדדים מושחתים וגונבים את הציבור, אז זה עובר בלי הד תקשורתי. המבקר - מבקר המדינה מדי פעם כותב בדוח שלו הערות, מדברים על לסגור את הפרצה הזו. אבל הגנב ממשיך לעבור דרך הפרצה כל שנה ולגנוב מאות רבות של מיליוני שקלים. הכוונה כמובן לגופים בלי שליטה שהוקמו למטרות חיוביות והיסטוריות ומחזיקים בנכסי עתק ויש להם גם הכנסות שוטפות. אין להם אבא אז המדינה שמה עליהם את היד והיא קובעת את הדירקטורים, ההנהלה, התקציב. היא ממנה מאות אנשים באופן פוליטי וזה גלוי. זה לא בסתר - מה ליאיר נתניהו ולתפקיד בכיר מאוד בהסתדרות הציונית העולמית. הבחור מקבל (אם יעבור) לשכה, עובדים, שכר טוב, ולא בטוח שהוא יבוא לעבוד. יבוא לעבודה - אולי. לעבוד - ספק גדול. 

ככה יש מאות ג'ובים. ההסתדרות הציונית העולמית וקק"ל הם מפעלי ג'ובים. לא של עובדי ייצור של עבודה מהחלומות - עובדים מעט, מרוויחים הרבה. זה גועל נפש ושחיתות פוליטית של כל הצדדים. בכתבה הראשונה נציג את הגוף העשיר מכולם - קק"ל שבעצם דרך הג'ובים מעלים לנו 200 מיליון שקל לפחות בשנה. למה לנו? כי קק"ל היא ישות ציבורית, היא שייכת לציבור. זה קצת מזכיר את החברות הציבוריות, אלא ששם יש הרבה יותר פיקוח, ומנגנונים שמגבילים את השחיתות הפוליטית. כן, גם שם, יש ניפוח וג'ובים, אבל בקק"ל זה חמור יותר.    


מי זאת קק"ל? 

מאות מיליוני דולרים שנכנסים מדי שנה, קרקעות בשווי עשרות מיליארדי שקלים, מעורבות בהחלטות תשתית והתיישבות - ומבנה ארגוני שאינו כפוף לרשות המבצעת או למחוקק. קרן קיימת לישראל (קק"ל), הגוף שהוקם בתחילת המאה ה-20 כדי לרכוש קרקעות עבור העם היהודי, הפכה במרוצת השנים לאחד ממוקדי הכוח העמומים והמשמעותיים ביותר במשק הישראלי.

היא מתפקדת כתאגיד ציבורי-פרטי, עם תקציבים בהיקפים אדירים, ללא שקיפות מלאה וללא בקרה שוטפת של המדינה. אולם, מעבר לחוסר הפיקוח הכללי, הביקורת החריפה ביותר מתמקדת במינויים פוליטיים שיטתיים שמשנים את אופי הקרן: דוחות רשמיים ומקרים מתוקשרים חושפים כיצד נציגי מפלגות מקבלים שליטה על תקציבים, ממלאים תפקידים בכירים לפי קרבה פוליטית ומעבירים כספים לגופים המזוהים עם זרמים מסוימים.

בשנים האחרונות גוברת הביקורת הציבורית סביב האופן שבו קק"ל מתנהלת, מי שולט בה בפועל, והאם ייעודה ההיסטורי, רכישת קרקע לאומית ופיתוח התיישבות - עדיין עומד במרכז פעילותה. רבים טוענים כי הקרן הפכה לכלי פוליטי רווי אינטרסים, מינויי מקורבים ומערכת שמזינה את עצמה, הרבה מעבר למה שתוכנן על ידי מקימיה הציונים. המנגנון, כך עולה מדוחות ביקורת, אינו מקרי: מינויים פוליטיים מאפשרים העברת מאות מיליוני שקלים למועצות מקומיות מזוהות, תשלומים לגופים פוליטיים ומינויים לתפקידים ללא מכרזים ציבוריים. בעוד אזרחים רגילים משלמים מחירים גבוהים עבור שימוש בקרקע מדינה, חלק מנכסי הקרן מנוהלים במנותק מהשיטות המקובלות במגזר הציבורי.

זדורוב
צילום: צילום משידור בית המשפט
הטוקבק של השבוע

"אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון"; האם הפיצוי לזדורוב סביר?

רומן זדורוב יקבל 17 מיליון שקל כפיצוי על 15 שנות מאסר והציבור מגיב - יש חילוקי דעות על הסכום, אבל הרוב מסכימים שאין מחיר לחופש וסבורים שהם משלמים על הפשלות של הפרקליטות בעוד שם אף אחד לא משלם את המחיר; וגם - מה הפיצויים שנקבעים בעולם במצבים דומים?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רומן זדורוב

התגובות הרבות בטוקבקים וברשת על הפשרה של הפרקליטות עם רומן זדורוב  שישב 15 שנים בכלא וזוכה במשפט חוזר הם על כל הספקטרום. הרוב מתייחסים לסכום המרשים שנפסק - 17 מיליון שקל , שזה 1.13 מיליון שקל בשנה ומהרהרים אם "זה היה כדאי". יש גם תגובות של "אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון", אבל הרוב סבורים שאין מחיר לחופש. 

תגובות רבות מעלות שאלות קשות שאין עליהם תשובות על מעשי זודורוב והיעלמות המכנסיים והנעליים שלו באותו היום, כמו גם - השיחה שלו עם המדובב. תגובות רבות אחרות מדברות על הפשלות של הפרקליטות בפרשה ועל כך שאנחנו משלמים את המחיר - 17 מיליון שקל אלו כספי ציבור. 


בשורה התחתונה,  רוב המגיבים חושבים שבהינתן פסק הדין והזיכוי של זדורוב, מגיע לו סכום כזה. ואכן, גבוה ככל שיהיה הסכום, בעצם לקחו לזודורוב חלק ממשמעותי מהחיים. 

כמה משלמות מדינות בעולם פיצויים על ישיבה בכלא שהתבררה כטעות? 

העולם ראה בשנים האחרונות שורה של פסקי פיצויים חסרי תקדים לנאשמים שזוכו לאחר שהורשעו בטעות. במקרים רבים מדובר לא רק בהחזר על שנות חירות שנגזלו אלא גם במסר חד נגד רשויות החוק והמשפט.

בצפון קרוליינה, ארה"ב, שני גברים, הנרי מקולום וליאון בראון, זוכו לאחר 31 שנות מאסר על רצח שלא ביצעו. הם קיבלו פיצוי של כ-75 מיליון דולר, סכום שובר שיאים שנקבע לפי מיליון דולר על כל שנה בכלא, בתוספת פיצוי עונשי. בארה"ב נרשם גם המקרה של ג'ואן ריברה, שישב בכלא שלושה עשורים באילינוי, וזוכה לבסוף תוך קבלת פיצוי של 20 מיליון דולר.