אסטרטגיית היציאה מהקורונה מונחת גם על הכתפיים של כל אחד מאיתנו
אין מי שלא מכיר את המונח הפופולרי ביותר בימים אלה: "אסטרטגיית יציאה". מונח שמוזכר בדרך כלל בהקשר של פעולות נדרשות מצד משרדי הממשלה השונים במטרה לצאת ממשבר הקורונה בדרך הטובה והבטוחה ביותר. לדעתי, מונח זה ראוי שיהיה רלוונטי בקבלת ההחלטות עבור כל אזרח בוגר במדינת ישראל.
משבר הקורונה תפס את התעשייה הישראלית לאחר עשר שנים מתעתעות למדי. המידע שהועבר לציבור הישראלי הציג בעיקר צמיחה ושגשוג, אולם הייתה זו צמיחה מוגבלת – מאחר והיא התרחשה בפלח צר יחסית של התעשייה, הכולל בעיקר גופים המשתייכים לענפי הטכנולוגיה והתרופות. כאשר מסתכלים על כלל הנתונים, ניתן להבחין כי בעשור האחרון הייתה ירידה בתוצר הלאומי, ועלייה בשיעורי ייבוא המוצרים לישראל (על חשבון הייצור המקומי) – התלויה לא מעט במגמת "השוק החופשי" שפרחה מאוד בשנים האחרונות, הגורסת כי העדפת ספק זה על פני ספק אחר תלויה במחיר שמציגים שניהם לאותו המוצר – וכל שיקול אחר אינו רלוונטי.
מי שבוחן מקרוב את הנתונים בוודאי רואה שהם אינם מספרים סיפור של צמיחה. הגירעון המסחרי הסתכם בשנת 2019 ב-84.5 מיליארד שקל. ייצוא הסחורות הסתכם ב-185 מיליארד שקל וייבוא הסחורות הסתכם בלמעלה מ-269 מיליארד שקל (ירידה של כ-1% לעומת 2018). וירוס הקורונה פגע קשות בתעשייה הישראלית והחריף את המצב, שכאמור היה קשה עוד קודם. חשוב לומר; ישראל היא מדינה מתקדמת, והמוצרים שאנו מייצרים לעצמנו ולעולם לרוב אינם נופלים באיכותם מהמתחרים.
החשיבות של התעשייה הישראלית גדולה מאוד גם בשל העובדה שהיא מספקת משרות רבות ופרנסה לאזרחי ישראל. לא מדובר במשימה בלתי אפשרית; מעבר של 10% בלבד מייבוא לייצור מקומי תתרום למשק המקומי שלנו למעלה מ-25 מיליארד ש"ח, שהם "אוויר לנשימה" בימים אלה. לאור זאת, נדמה כי החשיבות בהעדפת המשק הישראלי, בימי שגרה ועוד הרבה יותר במצב היום, היא צו השעה ואמורה להיות בראש סדר העדיפויות של כולנו.
- תדיראן השקיעה 60 מיליון שקל בטכנולוגיית טיהור אוויר מזגנים עיליים
- ג'נרל מוטורס: ירידה של 35% בהכנסות הרבעון בסין אבל לא הכל שחור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בראייתי, כל אחד יכול לתרום בחלקת האלוהים הקטנה שלו כדי לסייע בעצירת הדימום של העובדים והעסקים הישראלים. ללא אסטרטגיית יציאה אישית שכל אחד מאתנו יתחייב להחיל על עצמו, מספר המובטלים העצום הקיים היום לא יצומצם. לכן, בבואנו לקנות פירות וירקות כדאי לשאול את המוכר מהיכן הם הגיעו ואם התשובה היא מטורקיה או כל מדינה אחרת - ראוי שנצביע ברגליים. כך גם לגבי מוצרי החלב, השימורים, הטואלטיקה, הדגים, הבשר, הקורנפלקס ועוד - הבחירה היא בידינו.
כאשר אנחנו מתכננים את החופשה הבאה שלנו (בתקווה שהיום הזה יגיע במהרה) ראוי שנשקול, ולו רק הפעם, להעדיף לצאת לנופש בישראל ולא בחו"ל. דווקא בשעה זו נתמוך במעשים ולא רק במילים בעשרות אלפי עובדי המלונות, צימרים, מסעדות ועוד. ואם בכל זאת בחרנו לנסוע לחו"ל, בואו נבחר לטוס כחול לבן ולשמור על מקום העבודה של השכן שלנו.
נאה דורש, נאה מקיים; אצלנו ב"אשמורת", למשל, פנינו לאנשי רוח, תרבות ואמנות ישראלים - שעבודתם הופסקה לחלוטין בימים אלה - ויצרנו יחד סדרת הרצאות וסרטונים בהם יוכלו לצפות חברי מועדון הצרכנות שלנו. בכרטיסי האשראי שלנו מבוצעות מדי שנה עסקאות בהיקף של כ-7.5 מיליארד שקל; אנו מנסים שכמה שיותר מהן ינותבו לעסקים ישראלים וליצרנים מקומיים. ומי יודע, אולי המצב ייצר שינוי אמיתי בהרגלי הצריכה גם לאחר שיסתיים המשבר, והעדפת התוצרת המקומית תוטמע ותישאר כברירת המחדל שלנו.
- לשכת התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
- התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
אסטרטגיית היציאה ממשבר הקורונה מונחת גם על הכתפיים של כל אחד מאיתנו, האנשים הפרטיים, ולא רק על הממשלה ומקבלי החלטות. זה הזמן להפגין סולידריות ולהעדיף תוצרת מקומית.
אם כל אחד מאיתנו יתרום בזמנים הקשים האלה, נוכל כולנו לשמור האחד על השני. אחרת, נתעורר כולנו עוד מעט ונגלה שאיבדנו לחלוטין את עצמאותנו הכלכלית, וכמובן שגם מספר המובטלים יעלה עוד יותר. אסור לנו לתת לזה לקרות.
- 2.דוביבי 01/05/2020 04:57הגב לתגובה זומחירים בשיגרה,בכל התחומים מזון אלקטרוניקה וכו׳. עכשיו קצת שיהיו מהצד שחוטף לא רק זה שמחליף.ככה ילמדו אולי שיעור באיך למשוך מחדש לקוחות לעסק עם מחירים הוגנים ושירות.
- 1.הכותב צודק. זה הזמן לסולידריות (ל"ת)אביחי 30/04/2020 19:07הגב לתגובה זו
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.

לשכת התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
