ארי שטיינברג
צילום: מרכז השלטון המקומי

אסטרטגיית היציאה מהקורונה מונחת גם על הכתפיים של כל אחד מאיתנו

זה הזמן להפגין סולידריות ולהעדיף תוצרת מקומית - כל אחד יכול לתרום בחלקת האלוהים הקטנה שלו כדי לסייע בעצירת הדימום של העובדים והעסקים הישראלים
ארי שטיינברג | (2)

אין מי שלא מכיר את המונח הפופולרי ביותר בימים אלה: "אסטרטגיית יציאה". מונח שמוזכר בדרך כלל בהקשר של פעולות נדרשות מצד משרדי הממשלה השונים במטרה לצאת ממשבר הקורונה בדרך הטובה והבטוחה ביותר. לדעתי, מונח זה ראוי שיהיה רלוונטי בקבלת ההחלטות עבור כל אזרח בוגר במדינת ישראל. 

משבר הקורונה תפס את התעשייה הישראלית לאחר עשר שנים מתעתעות למדי. המידע שהועבר לציבור הישראלי הציג בעיקר צמיחה ושגשוג, אולם הייתה זו צמיחה מוגבלת – מאחר והיא התרחשה בפלח צר יחסית של התעשייה, הכולל בעיקר גופים המשתייכים לענפי הטכנולוגיה והתרופות. כאשר מסתכלים על כלל הנתונים, ניתן להבחין כי בעשור האחרון הייתה ירידה בתוצר הלאומי, ועלייה בשיעורי ייבוא המוצרים לישראל (על חשבון הייצור המקומי) – התלויה לא מעט במגמת "השוק החופשי" שפרחה מאוד בשנים האחרונות, הגורסת כי העדפת ספק זה על פני ספק אחר תלויה במחיר שמציגים שניהם לאותו המוצר – וכל שיקול אחר אינו רלוונטי.

מי שבוחן מקרוב את הנתונים בוודאי רואה שהם אינם מספרים סיפור של צמיחה. הגירעון המסחרי הסתכם בשנת 2019 ב-84.5 מיליארד שקל. ייצוא הסחורות הסתכם ב-185 מיליארד שקל וייבוא הסחורות הסתכם בלמעלה מ-269 מיליארד שקל (ירידה של כ-1% לעומת 2018). וירוס הקורונה פגע קשות בתעשייה הישראלית והחריף את המצב, שכאמור היה קשה עוד קודם. חשוב לומר; ישראל היא מדינה מתקדמת, והמוצרים שאנו מייצרים לעצמנו ולעולם לרוב אינם נופלים באיכותם מהמתחרים.

החשיבות של התעשייה הישראלית גדולה מאוד גם בשל העובדה שהיא מספקת משרות רבות ופרנסה לאזרחי ישראל. לא מדובר במשימה בלתי אפשרית; מעבר של 10% בלבד מייבוא לייצור מקומי תתרום למשק המקומי שלנו למעלה מ-25 מיליארד ש"ח, שהם "אוויר לנשימה" בימים אלה. לאור זאת, נדמה כי החשיבות בהעדפת המשק הישראלי, בימי שגרה ועוד הרבה יותר במצב היום, היא צו השעה ואמורה להיות בראש סדר העדיפויות של כולנו.

בראייתי, כל אחד יכול לתרום בחלקת האלוהים הקטנה שלו כדי לסייע בעצירת הדימום של העובדים והעסקים הישראלים. ללא אסטרטגיית יציאה אישית שכל אחד מאתנו יתחייב להחיל על עצמו, מספר המובטלים העצום הקיים היום לא יצומצם. לכן, בבואנו לקנות פירות וירקות כדאי לשאול את המוכר מהיכן הם הגיעו ואם התשובה היא מטורקיה או כל מדינה אחרת - ראוי שנצביע ברגליים. כך גם לגבי מוצרי החלב, השימורים, הטואלטיקה, הדגים, הבשר, הקורנפלקס ועוד - הבחירה היא בידינו.

כאשר אנחנו מתכננים את החופשה הבאה שלנו (בתקווה שהיום הזה יגיע במהרה) ראוי שנשקול, ולו רק הפעם, להעדיף לצאת לנופש בישראל ולא בחו"ל. דווקא בשעה זו נתמוך במעשים ולא רק במילים בעשרות אלפי עובדי המלונות, צימרים, מסעדות ועוד. ואם בכל זאת בחרנו לנסוע לחו"ל, בואו נבחר לטוס כחול לבן ולשמור על מקום העבודה של השכן שלנו.

נאה דורש, נאה מקיים; אצלנו ב"אשמורת", למשל, פנינו לאנשי רוח, תרבות ואמנות ישראלים - שעבודתם הופסקה לחלוטין בימים אלה - ויצרנו יחד סדרת הרצאות וסרטונים בהם יוכלו לצפות חברי מועדון הצרכנות שלנו. בכרטיסי האשראי שלנו מבוצעות מדי שנה עסקאות בהיקף של כ-7.5 מיליארד שקל; אנו מנסים שכמה שיותר מהן ינותבו לעסקים ישראלים וליצרנים מקומיים. ומי יודע, אולי המצב ייצר שינוי אמיתי בהרגלי הצריכה גם לאחר שיסתיים המשבר, והעדפת התוצרת המקומית תוטמע ותישאר כברירת המחדל שלנו.

קיראו עוד ב"בארץ"

אסטרטגיית היציאה ממשבר הקורונה מונחת גם על הכתפיים של כל אחד מאיתנו, האנשים הפרטיים, ולא רק על הממשלה ומקבלי החלטות. זה הזמן להפגין סולידריות ולהעדיף תוצרת מקומית.

אם כל אחד מאיתנו יתרום בזמנים הקשים האלה, נוכל כולנו לשמור האחד על השני. אחרת, נתעורר כולנו עוד מעט ונגלה שאיבדנו לחלוטין את עצמאותנו הכלכלית, וכמובן שגם מספר המובטלים יעלה עוד יותר. אסור לנו לתת לזה לקרות.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    דוביבי 01/05/2020 04:57
    הגב לתגובה זו
    מחירים בשיגרה,בכל התחומים מזון אלקטרוניקה וכו׳. עכשיו קצת שיהיו מהצד שחוטף לא רק זה שמחליף.ככה ילמדו אולי שיעור באיך למשוך מחדש לקוחות לעסק עם מחירים הוגנים ושירות.
  • 1.
    הכותב צודק. זה הזמן לסולידריות (ל"ת)
    אביחי 30/04/2020 19:07
    הגב לתגובה זו
אינפלציה מדד המחירים פירות ירקות
צילום: תמר מצפי

בכמה יעלה מדד המחירים מחר?

מדד המחירים יפורסם מחר ב-14:00 בצהריים - איזה סעיפים ימשכו את המדד למטה ואיזה למעלה - ומה הנתון שהנגיד מחכה לו כדי להוריד ריבית?

תמיר חכמוף |

אחרי חודשים של ציפייה, מדד המחירים לצרכן של אוקטובר שיתפרסם מחר צפוי להכריע לקראת הורדת ריבית ראשונה. המדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, מה שהוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5% והחזיר אותה אל תוך טווח היעד של בנק ישראל. מאז, השוק התייצב: הפסקת האש החזיקה מעמד, אי-הוודאות הגיאופוליטית ירדה, והשקל המשיך להתחזק לרמות של 3.20 שקלים לדולר, הגבוהות ביותר מאז אוגוסט 2022.

בתנאים האלה, תחזיות האנליסטים מתכנסות סביב עלייה של 0.5% במדד אוקטובר, מדד חיובי גבוה אך דומה לעלייה בתקופה המקבילה, שיניח את האינפלציה השנתית סביב 2.5%.

מה עשוי לדחוף את המדד כלפי מעלה?

אחד הסעיפים שקשה כיום לחזות הוא מחירי הטיסות, שהפכו בחודשים האחרונים למפתח להפתעות במדד. לאחר שבתקופת החגים נרשמה עלייה במחירי הטיסות, הכלכלנים מציינים כי הפתעה נוספת, גם אם לא בעוצמה שהפוכה לזו של ספטמבר, עלולה לדחוף את מדד אוקטובר כלפי מעלה מעבר לצפי.

גם ההלבשה וההנעלה נכנסים לחודש עונתי חזק. תחילת דגימת קולקציות החורף מביאה בדרך כלל לעליות מחירים חדות יחסית בעונתיות, כאשר הכלכלנים מציינים כי זה עשוי להיות אחד הסעיפים הדומיננטיים הפעם. לצד זאת, בסעיפי המזון (ללא ירקות ופירות) נרשמו עליות שמוסיפות עוד כמה נקודות בסיס למדד.

ומה ימתן את המדד?

מנגד, הייסוף החד בשקל, שהעצים לאחר העלאת תחזית הדירוג לישראל שקרתה לאחרונה, צפוי למתן את המדד במגוון רחב של סעיפים המושפעים מייבוא. גם סעיף הפירות טריים עשוי להציג ירידות מחירים, שעשויות לעבוד נגד הלחצים העונתיים האחרים.

כיתה
צילום: ללא

השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מורים שכר

האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים. 

השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה. 


משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה. 

מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי

מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל. 

השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך

שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.