שטפונות הצפה שטפון גשם מבול חורף
צילום: דוברות המשטרה

נזקי ההצפות - את מי אפשר לתבוע? ומתי?

ישראל גרטי, יו"ר הוועדה לביטוח כללי בלשכת סוכני הביטוח עונה על השאלות הבוערות בנושאי הביטוח לנוכח הסערה וההצפות ברחבי הארץ
ערן סוקול |

לאחר גל פניות של נפגעים עקב הסופה, לפי הערכות לשכת סוכני ביטוח, הנזקים מסתכמים כבר כיום בעשרות מיליוני שקלים, זאת כתוצאה מהצפת דירות ומכוניות. על רקע ההצפות, סוכן הביטוח, ישראל גרטי, יו"ר ועדת הביטוח האלמנטרי בלשכת סוכני הביטוח עונה לשאלות הנפוצות.

הרכב שלי חנה ברחוב והוצף במים בסערה, מה לעשות?

כפי שראינו באשקלון, הוצפו מאות רכבים כחלק מהסערה. לבעלי ביטוח מקיף – הביטוח מכסה. לבעלי ביטוח צד שלישי קיימת בעיה - אין כיסוי ביטוחי, שכן כיסוי צד ג' מכסה רק אם פגע במישהו אחר. כאן מדובר בנזקי טבע ולכן מבלי צד ג' או לכאלו שאין להם ביטוח כלל, יש את האפשרות לתבוע את העירייה על רשלנות בטיפול בתשתיות ובמערכות הניקוז. צריך לקחת בחשבון שלתבוע עירייה זה הליך מאוד ארוך ומייגע.

המבול שירד על העיר הציף לי את הבית, מה לעשות?

חלק גדול מהנזקים הינם בבתי קרקע, לבעלי ביטוח מבנה ותכולה יש כיסוי. לבעלי ביטוח משכנתא למבנה – יש כיסוי. העניין הרגיש יותר הוא ביטוח התכולה. לחלק מהמבוטחים אין ביטוח תכולה והנזקים עלולים להיות של מאות אלפי שקלים לתכולה. חשוב לציין שהעלויות הכוללות לביטוח מבנה ותכולה של דירה ממוצעת הם פחות מ-100 שקל לחודש. אלה עלויות נמוכות שבכסף קטן דואג לנזקי טבע, שריפה, פריצה, צד שלישי וכיוב'.

אני בעלים של עסק שניזוק מהמים הרבים שהציפו אותו, מה מכסה הפוליסה?

לחלק לא קטן מהעסקים נוצרות בעיות במקרה של הצפה. מבוטחים שביטחו את המבנה והתכולה שלהם ורכשו כיסוי נזקי טבע, מכוסים. מבוטחים שרכשו כיסוי למבנה ולתכולה ולא רכש את הכיסוי לנזקי טבע, אינם מכוסים. גם כאן, עומדת לבעלי העסקים הזכות, לתבוע את העירייה בגין רשלנות.

 

האם אקבל כבעל עסק פיצוי על אובדן רווחים במקרה של הצפה?

אובדן רווחים במקרי ההצפות שאנו עדים להן כדוגמת אשקלון, לא מכוסה.

מה לעשות לאחר שנפגעתי?

לקוחות שיש להם ביטוח, להתקשר בהקדם לסוכן הביטוח. הסוכן יפעיל את השמאי לטפל באירועים, וילווה את המבוטח לאורך כל התביעה. חשוב לתעד את האירוע, גם ובמיוחד למי שאין ביטוח. זאת משום שמי שיש לו פוליסה צד ג' ברכב, או ללא ביטוח דירה, או עסק, צריך תיעוד אם יצטרך לתבוע את העירייה. לכן חשוב שיצלם ושיראו שהנזק קרה באותה עיר ובאותו מקום.

החורף עוד לפנינו, אם אקנה ביטוח עכשיו, אהיה מכוסה?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.