שינוי במדד המחירים: משקל הדיור ירד, המזון עלה
סעיפי הצריכה הבולטים בסל הצריכה הממוצע של משק הבית הם: דיור (24.1%), תחבורה ותקשורת (20.3%) ומזון כולל ירקות ופירות (17.5%)
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עדכנה את המשקלות במדד המחירים לצרכן. עדכון זה נעשה פעם בשנתיים, על מנת כדי להקטין הטיות אפשריות במדד הנובעות משינויים בדפוסי הצריכה של האוכלוסייה.
במסגרת השינוי, משקל הדיור ירד מרמה של 24.9% לרמה של 24.1%, ובמקביל סעיפי המזון (כולל ירקות ופירות) הגיעו ל-17.5% לעומת כ-16.7% בעדכון הקודם. סעיף נוסף שבולט הוא החינוך, שמשקלו ירד מ-11.87% ל-11.1%.
החל מינואר 2019, משקלות סל המדד מחושבים על סמך נתוני סקר הוצאות משק הבית לשנים 2017-2016 אשר נערכו בתקופות ינואר-דצמבר 2016 וינואר-דצמבר 2017 בקרב כ-9,000 משקי בית בכל שנה. אלה מייצגים את ההוצאות לתצרוכת של כ-2.5 מיליון משקי בית באוכלוסייה. משקלות אלו יחליפו את המשקלות הקודמים שחושבו על סמך סקר הוצאות משק הבית לשנים 2014 ו-2015 (במחירי שנת 2016).
העניים מוציאים יותר על מזון, העשירים על תחבורה
במקביל, פורסם מדד המחירים לצרכן לפי חמישונים של משקי בית, מנתונים אלו עולה כי קיימים הבדלים ניכרים בדפוסי הצריכה בין הקבוצות. כך למשל, בסעיף המזון (ללא ירקות ופירות) מסתכמת ההוצאה של החמישון התחתון ב-18.9%, בחמישון האמצעי היא יורדת ל-14.1% ובסל התצרוכת של החמישון העליון היא מגיעה ל-12.2% בלבד. לעומת זאת, בסעיף תחבורה ותקשורת מסתכמת ההוצאה של החמישון התחתון ב-14.1% בלבד מסך ההוצאה, בחמישון האמצעי היא עולה לכ-19.1% ובחמישון העליון היא מגיעה ל-24.5%.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 3.כלכלן 28/01/2019 14:23הגב לתגובה זוהמשקולות עודכנו על סמך הוצאות משקי הבית ב 2016-2017 כלומר כבר אז היו מספיק דירות שמגיעות לשוק כדי לענות על הצרכים, עם עודף
- 2.ובלי לבדוק סקרים, העניים מוציאים יותר על שתיה חריפה נו (ל"ת)אזרי פשוט 28/01/2019 14:13הגב לתגובה זו
- 1.זאת קומבינה של פחלון שהנדל"ן עולה (ל"ת)והמדד יורד.. 28/01/2019 14:09הגב לתגובה זו
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת
הדס מינקה ברנד"החברה הישראלית צועקת ואסור לנו לפספס את הרגע"
הדס מינקה ברנד, מנכ"לית ג'וינט ישראל, חידדה את הקשר בין חברה ולכלכלה אחרי ה-10/7, וקראה למגזר העסקי להצטרף לנשיאה באתגרים העצומים שעומדים בפיתחה של ישראל
כלכלה תא"ל במיל' הדס מינקה ברנד, מנכ"לית ג'וינט ישראל, עלתה לבמה בוועידה הכלכלית עם מסר אחד מרכזי: הקשר בין כלכלה לחברה הפך בלתי ניתן להפרדה מאז אירועי השבעה באוקטובר, והעשור הקרוב יהיה עידן של אתגרים עצומים לצד הזדמנויות חדשות לבניית מערכת חברתית חזקה וכוללת יותר.
היא פתחה את דבריה בתודה למגזר העסקי, למגזר הציבורי ולכל הארגונים שנרתמו אחרי מתקפת הטרור. "אין ארגון בישראל שלא התייצב בדרך כלשהי, אם דרך מעורבות חברתית, אם דרך המילואימניקים שלכם, אם דרך התמיכה בעובדים שלכם במה שהם עברו. כל מי שיושב כאן לקח חלק אמיתי במאמץ האזרחי שעבר על המדינה".
אבל לצד התודה, היא ביקשה להבהיר כי הימים הקרובים יהיו רק תחילת הדרך. "המסע שלנו רק מתחיל, אני רוצה לקחת אתכם איתי, להבין מה מחכה לנו ומה מאפיין את העשור הקרוב בחברה הישראלית".
מינקה ברנד הזהירה מפני אובדן הזדמנות היסטורית: "אנחנו בנקודת מפנה. עכשיו צריך להבין מה מחכה לנו בעשור הקרוב. החברה הישראלית מתמודדת עם פערים מבניים שהחריפו בשנים האחרונות. אחד המרכזיים שבהם הוא הזדקנות האוכלוסייה. עשרים וחמש שנות חיים נוספו לאנושות. העולם עדיין לא מותאם לזה.
- האיחוד האירופי בין קריסה סופית להתעוררות
- הכלכלה האמריקאית ממשיכה לצמוח לצד ריסון באינפלציה – מה זה אומר על הריבית?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"גם ישראל זקוקה להתאמות מקיפות במערכות השירותים החברתיים, הבריאותיים והתעסוקתיים כדי לתת מענה אמיתי לדור המתבגר. במדינה יש עדיין שירותים רחבים שפועלים במודל ישן שאינו מתאים למציאות החדשה".
