שינוי במדד המחירים: משקל הדיור ירד, המזון עלה
סעיפי הצריכה הבולטים בסל הצריכה הממוצע של משק הבית הם: דיור (24.1%), תחבורה ותקשורת (20.3%) ומזון כולל ירקות ופירות (17.5%)
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עדכנה את המשקלות במדד המחירים לצרכן. עדכון זה נעשה פעם בשנתיים, על מנת כדי להקטין הטיות אפשריות במדד הנובעות משינויים בדפוסי הצריכה של האוכלוסייה.
במסגרת השינוי, משקל הדיור ירד מרמה של 24.9% לרמה של 24.1%, ובמקביל סעיפי המזון (כולל ירקות ופירות) הגיעו ל-17.5% לעומת כ-16.7% בעדכון הקודם. סעיף נוסף שבולט הוא החינוך, שמשקלו ירד מ-11.87% ל-11.1%.
החל מינואר 2019, משקלות סל המדד מחושבים על סמך נתוני סקר הוצאות משק הבית לשנים 2017-2016 אשר נערכו בתקופות ינואר-דצמבר 2016 וינואר-דצמבר 2017 בקרב כ-9,000 משקי בית בכל שנה. אלה מייצגים את ההוצאות לתצרוכת של כ-2.5 מיליון משקי בית באוכלוסייה. משקלות אלו יחליפו את המשקלות הקודמים שחושבו על סמך סקר הוצאות משק הבית לשנים 2014 ו-2015 (במחירי שנת 2016).
העניים מוציאים יותר על מזון, העשירים על תחבורה
במקביל, פורסם מדד המחירים לצרכן לפי חמישונים של משקי בית, מנתונים אלו עולה כי קיימים הבדלים ניכרים בדפוסי הצריכה בין הקבוצות. כך למשל, בסעיף המזון (ללא ירקות ופירות) מסתכמת ההוצאה של החמישון התחתון ב-18.9%, בחמישון האמצעי היא יורדת ל-14.1% ובסל התצרוכת של החמישון העליון היא מגיעה ל-12.2% בלבד. לעומת זאת, בסעיף תחבורה ותקשורת מסתכמת ההוצאה של החמישון התחתון ב-14.1% בלבד מסך ההוצאה, בחמישון האמצעי היא עולה לכ-19.1% ובחמישון העליון היא מגיעה ל-24.5%.
- לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 3.כלכלן 28/01/2019 14:23הגב לתגובה זוהמשקולות עודכנו על סמך הוצאות משקי הבית ב 2016-2017 כלומר כבר אז היו מספיק דירות שמגיעות לשוק כדי לענות על הצרכים, עם עודף
- 2.ובלי לבדוק סקרים, העניים מוציאים יותר על שתיה חריפה נו (ל"ת)אזרי פשוט 28/01/2019 14:13הגב לתגובה זו
- 1.זאת קומבינה של פחלון שהנדל"ן עולה (ל"ת)והמדד יורד.. 28/01/2019 14:09הגב לתגובה זו
הכפלת הפטור ממס על יבוא אישי - שאלות ותשובות
מה כוללת הרפורמה של בצלאל סמוטריץ' בקשר למע"מ על יבוא אישי?
הכפלת פטור ממע"מ ביבוא אישי מ-75 דולר ל-150 דולר החל מינואר 2026.
למה נועד הפטור?
להוזיל עלויות לצרכן ולהגביר תחרות מול רשתות ומחירים גבוהים בישראל.
מה החשש של הקמעונאים?
תחרות לא הוגנת שתביא לסגירת אלפי חנויות קטנות ועסקים מקומיים.
טענת המתנגדים העיקרית?
אובדן של כ-2 מיליארד שקל הכנסות מע"מ ופגיעה קשה במסחר.
הצרכנים באמת יחסכו?
כן, עד 18% על אופנה, קוסמטיקה ולייף-סטייל, אבל לא משמעותי לטווח ארוך.
מי ירוויח הכי הרבה?
עליאקספרס, אמזון, חברות שילוח והצרכן הפרטי הישראלי.
איך דואר ישראל יתמודד?
כבר עמוס מאוד, יצטרך הרחבה משמעותית של מיון ושליחויות.
מה עם נקודות איסוף?
יקבלו יותר תנועת לקוחות אך רווחיות נמוכה מעמלות.
השפעה על חברות ישראליות?
פגיעה קשה באופנה וקוסמטיקה, חלקן ישקלו מעבר לחו"ל.
כמה המדינה תפסיד?
כ-2 עד 2.25 מיליארד שקל בשנה מהפסד גביית מע"מ.
יש קשר פוליטי?
רבים רואים בזה צעד פופוליסטי לקראת בחירות 2026.
עמדת אתרי הסחר הישראליים?
חוששים מאובדן לקוחות, שוקלים להקים מחסנים בקפריסין או ירדן.
יש חלופות טובות יותר?
פטור מדורג או הטבות לעסקים מקומיים – כרגע לא מתוכנן.
מתי זה נכנס לתוקף?
צפוי להיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2026 לאחר אישור הצו.
מה אומר הדרג המקצועי?
התנגדות חריפה, המליץ לבטל את הפטור ממע"מ לגמרי.
ילכו לבג"ץ?
איגודי סוחרים ותעשיינים מאיימים בעתירה לבג"ץ לעצירת הרפורמה.
