שינוי במדד המחירים: משקל הדיור ירד, המזון עלה
סעיפי הצריכה הבולטים בסל הצריכה הממוצע של משק הבית הם: דיור (24.1%), תחבורה ותקשורת (20.3%) ומזון כולל ירקות ופירות (17.5%)
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עדכנה את המשקלות במדד המחירים לצרכן. עדכון זה נעשה פעם בשנתיים, על מנת כדי להקטין הטיות אפשריות במדד הנובעות משינויים בדפוסי הצריכה של האוכלוסייה.
במסגרת השינוי, משקל הדיור ירד מרמה של 24.9% לרמה של 24.1%, ובמקביל סעיפי המזון (כולל ירקות ופירות) הגיעו ל-17.5% לעומת כ-16.7% בעדכון הקודם. סעיף נוסף שבולט הוא החינוך, שמשקלו ירד מ-11.87% ל-11.1%.
החל מינואר 2019, משקלות סל המדד מחושבים על סמך נתוני סקר הוצאות משק הבית לשנים 2017-2016 אשר נערכו בתקופות ינואר-דצמבר 2016 וינואר-דצמבר 2017 בקרב כ-9,000 משקי בית בכל שנה. אלה מייצגים את ההוצאות לתצרוכת של כ-2.5 מיליון משקי בית באוכלוסייה. משקלות אלו יחליפו את המשקלות הקודמים שחושבו על סמך סקר הוצאות משק הבית לשנים 2014 ו-2015 (במחירי שנת 2016).
העניים מוציאים יותר על מזון, העשירים על תחבורה
במקביל, פורסם מדד המחירים לצרכן לפי חמישונים של משקי בית, מנתונים אלו עולה כי קיימים הבדלים ניכרים בדפוסי הצריכה בין הקבוצות. כך למשל, בסעיף המזון (ללא ירקות ופירות) מסתכמת ההוצאה של החמישון התחתון ב-18.9%, בחמישון האמצעי היא יורדת ל-14.1% ובסל התצרוכת של החמישון העליון היא מגיעה ל-12.2% בלבד. לעומת זאת, בסעיף תחבורה ותקשורת מסתכמת ההוצאה של החמישון התחתון ב-14.1% בלבד מסך ההוצאה, בחמישון האמצעי היא עולה לכ-19.1% ובחמישון העליון היא מגיעה ל-24.5%.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 3.כלכלן 28/01/2019 14:23הגב לתגובה זוהמשקולות עודכנו על סמך הוצאות משקי הבית ב 2016-2017 כלומר כבר אז היו מספיק דירות שמגיעות לשוק כדי לענות על הצרכים, עם עודף
- 2.ובלי לבדוק סקרים, העניים מוציאים יותר על שתיה חריפה נו (ל"ת)אזרי פשוט 28/01/2019 14:13הגב לתגובה זו
- 1.זאת קומבינה של פחלון שהנדל"ן עולה (ל"ת)והמדד יורד.. 28/01/2019 14:09הגב לתגובה זו
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- פרישה לפנסיה בישראל: מהם הסימנים שמעידים שהגיע הזמן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
