שינוי במדד המחירים: משקל הדיור ירד, המזון עלה
סעיפי הצריכה הבולטים בסל הצריכה הממוצע של משק הבית הם: דיור (24.1%), תחבורה ותקשורת (20.3%) ומזון כולל ירקות ופירות (17.5%)
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עדכנה את המשקלות במדד המחירים לצרכן. עדכון זה נעשה פעם בשנתיים, על מנת כדי להקטין הטיות אפשריות במדד הנובעות משינויים בדפוסי הצריכה של האוכלוסייה.
במסגרת השינוי, משקל הדיור ירד מרמה של 24.9% לרמה של 24.1%, ובמקביל סעיפי המזון (כולל ירקות ופירות) הגיעו ל-17.5% לעומת כ-16.7% בעדכון הקודם. סעיף נוסף שבולט הוא החינוך, שמשקלו ירד מ-11.87% ל-11.1%.
החל מינואר 2019, משקלות סל המדד מחושבים על סמך נתוני סקר הוצאות משק הבית לשנים 2017-2016 אשר נערכו בתקופות ינואר-דצמבר 2016 וינואר-דצמבר 2017 בקרב כ-9,000 משקי בית בכל שנה. אלה מייצגים את ההוצאות לתצרוכת של כ-2.5 מיליון משקי בית באוכלוסייה. משקלות אלו יחליפו את המשקלות הקודמים שחושבו על סמך סקר הוצאות משק הבית לשנים 2014 ו-2015 (במחירי שנת 2016).
העניים מוציאים יותר על מזון, העשירים על תחבורה
במקביל, פורסם מדד המחירים לצרכן לפי חמישונים של משקי בית, מנתונים אלו עולה כי קיימים הבדלים ניכרים בדפוסי הצריכה בין הקבוצות. כך למשל, בסעיף המזון (ללא ירקות ופירות) מסתכמת ההוצאה של החמישון התחתון ב-18.9%, בחמישון האמצעי היא יורדת ל-14.1% ובסל התצרוכת של החמישון העליון היא מגיעה ל-12.2% בלבד. לעומת זאת, בסעיף תחבורה ותקשורת מסתכמת ההוצאה של החמישון התחתון ב-14.1% בלבד מסך ההוצאה, בחמישון האמצעי היא עולה לכ-19.1% ובחמישון העליון היא מגיעה ל-24.5%.
- לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 3.כלכלן 28/01/2019 14:23הגב לתגובה זוהמשקולות עודכנו על סמך הוצאות משקי הבית ב 2016-2017 כלומר כבר אז היו מספיק דירות שמגיעות לשוק כדי לענות על הצרכים, עם עודף
- 2.ובלי לבדוק סקרים, העניים מוציאים יותר על שתיה חריפה נו (ל"ת)אזרי פשוט 28/01/2019 14:13הגב לתגובה זו
- 1.זאת קומבינה של פחלון שהנדל"ן עולה (ל"ת)והמדד יורד.. 28/01/2019 14:09הגב לתגובה זו
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%
הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%
התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של
השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.
על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.
תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים
תמ"ג - נתונים מנוכי עונתיות שינוי כמותי לעומת רבעון קודם בחישוב שנתי
צריכה פרטית
בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).
