מנכ"ל פרטנר: "נקדם הקמת תשתית קווית עצמאית שתתבסס על סיבים אופטיים"

אסנת פרץ |

איציק בנבנישתי, מנכ"ל פרטנר 1.4% , הודיע למנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, כי בכוונת החברה לקדם הקמת תשתית קווית עצמאית שתתבסס על סיבים אופטיים, כשכוונתה היא להתחיל בישיבות עבודה בין הצוותים המקצועיים כבר בתקופה הקרובה. מדובר בצעד במחייב שיתוף פעולה מלא מצד משרד התקשורת.

בנבנישתי ציין כי פרטנר נמצאת כבר בשלבים מתקדמים של בחינת האפשרויות להקמת התשתית בפרישה ארצית, וכי עבודת מטה ובחינה כלכלית של האלטרנטיבות כבר מושלמות בימים אלה. עוד צוין במכתב כי בכוונת פרטנר להפוך לקבוצת תקשורת כוללת וכי היא מתמקדת בהקמת תשתית קווית במסגרת השוק הסיטונאי, שכולל גם את נושא הגישה לתשתיות הפסיביות - לרבות אלה של חברת בזק.

איציק בנבנישתי, מנכ"ל קבוצת פרטנר: "הקמת תשתית סיבים עצמאית תעניק לפרטנר יתרונות נוספים כקבוצת תקשורת כוללת, ותאפשר לחברה להציע את שירותי האינטרנט המהירים ביותר בישראל במחירים תחרותיים, ובהמשך, להעביר באמצעותה גם שירותי טלוויזיה מתקדמים ובאיכות גבוהה. צעד זה יאפשר תחרות בשוק הנייח ויביא בשורה לאזרחים בישראל".

ממשרד התקשורת נמסר: "משרד התקשורת מברך על ההחלטה שעולה בקנה אחד עם המדיניות שהוא מוביל להאצת פרישת התשתיות המתקדמות. התוכנית שהציגה החברה עולה בקנה אחד עם התוכנית הרב שנתית של המשרד לעודד פרישה, הטמעה ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות דוגמת: IOT, 5G, טלוויזיה רב ערוצית, ושימושים נוספים בפס הרחב המתוכננים לקראת 2020. סוכם כי בזמן הקרוב תציג החברה להנהלת המשרד את התוכנית המפורטת. בנוסף, המשרד נתן אישור לחברות תקשורת חסרות תשתית (סלקום ופרטנר) להתמודד על השקעה בחברת IBC. כל המהלכים האמורים נועדו לפתוח את השוק הקווי (בו חברת בזק מהווה מונופול) לתחרות, וזאת תוך מתן דגש על שדרוג תשתיות".

מה אומרים האנליסטים?

אילנית שרף, מנהלת מחקר ברוקראז' בפסגות, אמה שההודעה ראשונית ובוסרית, ואמנם מצביעה על הכיוון האסטרטגי אך אין בה כדי לשנות משהו בעתיד הנראה לעין. עוד ציינה שרף כי "לפרטנר תשתית סיבים אופטית בסיסית המיועדת לשוק העסקי. היכולת שלה להפוך לבעלת תשתית קווית אינה משהו שיקרה בטווח הנראה לעין".

שרף הסבירה שכדי לפרוש את התשתית פרטנר צריכה לבחור בין שלוש אפשרויות:

1. פרישה עצמאית לחלוטין: "בעלת סבירות מאוד נמוכה, נוכח הקשיים בביצוע עבודות תשתית מסוג זה הכוללות: קשיים תפעוליים הנובעים מהצורך בחפירות בתוך הערים ומחוצה להם לשם הנחת התשתית וחיבור הארץ; השקעה הונית של מיליארדי שקלים שפרטנר במצב שוק הסלולר המקומי לא יכולה להרשות לעצמה; זמן הפריסה עשוי לקחת שנים רבות ואולי אף יותר מעשור"

2. פרישה עצמאית דרך הקנים של בזק: "שימוש בקנים של בזק אפשרית מכוח השוק הסיטונאי. משרד התקשורת קבע ותמחר כחלק מהשוק הסיטונאי גם חכירת סיבים אפלים וגם שימוש בקנים של בזק. שימוש בקנים משמעו פריסה של סיבים במקביל לפריסה של בזק ברחבי המדינה ומייתרת את הצורך לבצע חפירות ולהניח תשתית קנים נפרדת. כרגע, עפ"י חברות הסלולר, בזק מערימה קשיים ולא מאפשרת להן גישה לקנים שלה.נציין, שבמקרה זה מדובר בהשקעה מאוד כבדה ופריסה שתארך מספר רב של שנים, אם כי ביחס לאופציה הראשונה עדיין מדובר בהשקעה נמוכה יותר ובמספר שנים קטן יותר".

קיראו עוד ב"בארץ"

3. שיתוף פעולה עם פרוייקט הסיבים האופטיים של חברת החשמל: "כרגע אנו מעריכים שאופציה זו היא פחות אטרקטיבית נוכח הסבוכים הקיימים בפרוייקט וחוסר הסכמה בין השותפים הקיימים. עדיין אין אנו פוסלים אופציה כזו במיוחד אם בעלי המניות הקיימים יחליטו שברצונם למכור את החזקתם בו". 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה

מצד אחד - ביטוח לאומי קפדן מאוד מול הציבור עד כדי שלפעמים מטרטר ומקשה ולא מקבל תביעות מוצדקות;  מצד שני - יש אנשים שמצליחים לגנוב מיליונים רבים מביטוח לאומי 

עמית בר |

פרקליטות מחוז מרכז הגישה כתב אישום רחב היקף נגד שלושה נאשמים שנחשדים בביצוע הונאה מתוחכמת ומתמשכת כלפי המוסד לביטוח לאומי. על פי כתב האישום, בין השנים 2020 ל-2023 הצליחו הנאשמים להוציא במרמה כ-2.6 מיליון שקל באמצעות הגשת תביעות נכות מזויפות, רובן בתחום האוטיזם.

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

הנאשמות המרכזיות, אודליה צריקר (46) מיוקנעם עילית ולנה שומינוב (40) מחולון, פעלו באמצעות שתי חברות שבבעלותן. השתיים פנו להורים לילדים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי, הציגו עצמן כמסייעות מקצועיות לקבלת קצבאות, וביקשו מהם ייפוי כוח ומסמכים רפואיים. בהמשך, כך נטען, זייפו מסמכים רפואיים ואישורים מקצועיים, במטרה להציג מצגי שווא שלפיהם הילדים סובלים ממגבלות תפקודיות והתפתחותיות קשות בהרבה מהמציאות.

החקירה העלתה כי במקרים מסוימים השתמשו הנאשמות במסמכים אמיתיים שנערכו על ידי מומחים רפואיים ושינו בהם פרטים, ובמקרים אחרים יצרו מסמכים מזויפים לחלוטין תוך שימוש בחתימות של רופאים מבלי שידעו על כך. את המסמכים המזויפים הגישו לביטוח לאומי כדי לקבל אישורי זכאות לקצבאות נכות.

במרכז כתב האישום עומד גם קונסטנטין זרך (40), בן זוגה של שומינוב, שהתחזה לרופא בשם "קוסטה מור". לפי הנטען, זרך נפגש עם ילדים והוריהם, הציג עצמו כמומחה לניתוח התנהגות ואבחון, סיפק הנחיות והנפיק מסמכים ששימשו את הנאשמות בהגשת התביעות. בנוסף, הוא עצמו הגיש תביעה כוזבת לקבלת קצבת נכות, במסגרתה קיבל כ-134 אלף שקל.


הוציאו 13 מיליון שקל במרמה - קיבלו עמלה של 2.6 מיליון שקל