טיל נפל על הבית או העסק? רשות המיסים מסבירה מה לעשות - מדריך
מאז פרוץ המערכה בדרום נגרם נזק רב לרכוש ביישובים שונים. מומחי רשות המיסים מסבירים כיצד יש לנהוג במקרה שנגרם נזק, למי להודיע? מי מפצה? כמה ומגיע? ועוד. הנה הפרטים:
האם יש צורך להודיע לאנשי מס רכוש בקרות אירוע נזק?
מס רכוש עומד בקשר מתמיד עם כוחות הביטחון. סמוך לזמן האירוע, מיד כשמתאפשר על ידי כוחות הביטחון, מגיעים אנשי מחלקת פיצוי פעולות איבה ברשות המסים לאזור הפיגוע בלוויית שמאים ומהנדסים. הצוותים עוברים בין הדירות/ העסקים/ המשרדים שנפגעו, מסבירים לניזוקים מהן הזכויות ומנחים אותם כיצד למלא את טופסי התביעה.
מי מפצה את מי שרכושו נפגע?
המדינה לקחה על עצמה לפצות את אזרחיה, על פי חוק, על נזק שנגרם לרכוש כתוצאה מפעולת איבה. זאת על מנת להשיב את המצב לקדמותו מהר ככל שניתן.
עובדי קרן הפיצויים (מס רכוש) בסיוע אנשי מקצוע יגיעו אל האזרחים שביתם נפגע ויערכו שמאות. השמאות תסייע לקביעת הפיצויים הכספיים על מנת לשקם את הנזק בסיוע בעלי מקצוע על פי בחירת הניזוק. במקרים בהם הניזוק אינו מסוגל לטפל בשיקום הנזק או מעוניין שהשיקום יבוצע על ידי המדינה, השיקום נעשה על ידי חברות משקמות הפועלות מטעם מס רכוש.
איך מפצים על נזק לחפצי בית?
על פי חוק מס רכוש וקרן פיצויים והתקנות הנלוות, מבוטחים חפציו הביתיים של כל תושב, המצויים בדירת מגוריו בפני נזקי מלחמה.
אם נפגעו חפצי בית הרי שבהתאם לתקנות, הפיצוי על חפצי בית מתבצע לפי מחירון של סוגי "חפצי בית" ובהתאם לגודל המשפחה. בכל מקרה, אין זכאות לפיצויים בגין אובדן כסף מזומן והמחאות, תכשיטים וחפצי אומנות שנפגעו באירוע.
- כמה תעלה המלחמה לישראל? הרבה יותר ממה שאתם חושבים
- תקיפה אווירית נרחבת של צה"ל ברצועת עזה, חייל צה"ל נהרג
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שווי הפיצויים בגין חפצי הבית שנפגעו ייקבע בהתאם לשווי התיקון. במקרה שלדעת מנהל מס רכוש החפץ אינו ניתן לתיקון שווי הפיצוי יהא בהתאם לשוויו של חפץ ביתי דומה חדש במקומו.
חפצי הבית מסווגים לפי קבוצות: רהיטים, ביגוד, מכשירי חשמל ואלקטרוניקה וחפצי בית אחרים.
חפצי הבית הנ"ל, מכוסים ללא תשלום פרמיה מצידו של התושב עד תקרה כמפורט להלן (הסכומים בשקלים):
האם ניתן לבטח את חפצי הבית בערך גבוה יותר מהערך הקבוע בתקנות?
תושב המעוניין לבטח את חפציו הביתיים בערך הגבוה מהערך הנקוב בתקנות, רשאי לפנות למשרד מיסוי מקרקעין: באר שבע, חיפה, ירושלים ותל אביב ולמלא טופס "הצהרה לצורך ביטוח חפצים ביתיים", לערוך חישוב השווי הנוסף של נכסיו שברצונו לבטח ולשלם פרמיה בשיעור של 0.3% מהשווי הנוסף. השווי הנוסף לא יעלה, בסך הכל על 863,808 שקל.
את טפסי הביטוח ניתן להשיג, בין השאר, במשרדי מיסוי מקרקעין בירושלים, תל אביב, חיפה ופקיד שומה אשקלון.
לטופס ההצהרה יש לצרף את שובר התשלום המאשר תשלום הפרמיה. את התשלום ניתן לבצע בבנק הדואר, במזומן.
לחילופין ניתן למלא את הבקשה באתר האינטרנט של רשות המסים -
הביטוח ייכנס לתוקפו לאחר תשלום הפרמיה ואישור קבלת ההצהרה. את התשלום ניתן לבצע בבנק הדואר במזומן בלבד לזכות החשבון המופיע על גבי הטופס. לאחר מילוי הטופס וביצוע התשלום יש לשלוח את הטופס המלא בצירוף הקבלה אל רשות המסים מחלקת פיצויי איבה כתובת: כנפי נשרים 5 ת.ד 1170 ירושלים וכמו כן יש לשמור העתק תשלום הביטוח בידיכם. הביטוח תקף מיום התשלום עד 31 בדצמבר באותה שנה.
- הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
מה באשר לנזקים לכלי רכב?
בעלי כלי רכב שניזוקו בפעולת איבה יפנו לעובדי מחלקת הפיצויים במקום, לצורך אומדן הנזק ויופנו מידית לתיקון הנזק בכל מוסך שיבחרו ובתנאי שהשמאי מטעם מחלקת פיצויים יאשר את התיקון לפני ביצועו .
האם יש פיצוי על נזק לרכוש של עוברי אורח?
אם נקלעתם לפעולת איבה וחפצים אישיים שהיו עמכם נפגעו, עליכם לפנות לאנשי מחלקת הפיצויים. השתדלו להציג את החפצים שנפגעו על מנת שניתן יהיה לבצע הערכה לנזק שנגרם.
כיצד מפצים על נזקים בעסק?
ציוד ומלאי בעסקים: כיסוי הנזקים של ציוד עסקי שנפגע הנו, על פי חוק, בהתאם לשווי השוק של הציוד (שווי ממוכר מרצון לקונה מרצון בשוק החופשי), במצבו לפני הפגיעה. עליכם להוכיח את בעלותכם על התכולה שנפגעה.
לגבי מלאי, הנכם זכאים לפיצוי בהתאם לשווי עלות המלאי שנפגע (ללא מע"מ) לאחר שהמצאתם הוכחות כי המלאי היה בבעלותכם.
להוכחת הנזק עליכם להמציא רשימת הציוד/המלאי שנפגע, דוחות כספיים או מסמכים המעידים כי הציוד/המלאי בבעלותכם (חשבוניות רכישה, דוחות מלאי מאושרים על ידי רו"ח וכיו"ב). את כל החומר יש להעביר לשמאים המועסקים על ידינו בהתאם לדרישתם.
לטופסי התביעה יש לצרף אישורי מס הכנסה על ניכוי מס במקור, וזאת בנוסף לכל המסמכים שיידרשו מכם על ידי השמאים.
חשוב לדעת: אין לפנות ציוד, מלאי, פסולת או כל חפץ אחר שנמצא בעסק, ללא תיאום מוקדם עם שמאי קרן הפיצויים ברשות המסים.
בכל מקרה, אין זכאות לפיצוי בגין אובדן (או גניבה) של כסף מזומן והמחאות שנפגעו באירוע.
לבירורים ופרטים נוספים הנכם מתבקשים לפנות למשרדי מיסוי מקרקעין או למוקדי מס רכוש, הסמוכים למקום מגוריכם.
מוקד פיצויי פעולות איבה נמצא בשדרות
"פרץ סנטר" חדר 228
טל' 08-6623300, פקס' 08-6610925
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
