טיל נפל על הבית או העסק? רשות המיסים מסבירה מה לעשות - מדריך

בתים ועסקים נפגעו ביישובי הדרום כתוצאה מנפילת טילים. למי צריך להודיע? כמה כסף מגיע? האם יש פיצוי לנזק לרכוש של עוברי אורח?
אבי שאולי |

מאז פרוץ המערכה בדרום נגרם נזק רב לרכוש ביישובים שונים. מומחי רשות המיסים מסבירים כיצד יש לנהוג במקרה שנגרם נזק, למי להודיע? מי מפצה? כמה ומגיע? ועוד. הנה הפרטים:

האם יש צורך להודיע לאנשי מס רכוש בקרות אירוע נזק?

מס רכוש עומד בקשר מתמיד עם כוחות הביטחון. סמוך לזמן האירוע, מיד כשמתאפשר על ידי כוחות הביטחון, מגיעים אנשי מחלקת פיצוי פעולות איבה ברשות המסים לאזור הפיגוע בלוויית שמאים ומהנדסים. הצוותים עוברים בין הדירות/ העסקים/ המשרדים שנפגעו, מסבירים לניזוקים מהן הזכויות ומנחים אותם כיצד למלא את טופסי התביעה.

מי מפצה את מי שרכושו נפגע?

המדינה לקחה על עצמה לפצות את אזרחיה, על פי חוק, על נזק שנגרם לרכוש כתוצאה מפעולת איבה. זאת על מנת להשיב את המצב לקדמותו מהר ככל שניתן.

עובדי קרן הפיצויים (מס רכוש) בסיוע אנשי מקצוע יגיעו אל האזרחים שביתם נפגע ויערכו שמאות. השמאות תסייע לקביעת הפיצויים הכספיים על מנת לשקם את הנזק בסיוע בעלי מקצוע על פי בחירת הניזוק. במקרים בהם הניזוק אינו מסוגל לטפל בשיקום הנזק או מעוניין שהשיקום יבוצע על ידי המדינה, השיקום נעשה על ידי חברות משקמות הפועלות מטעם מס רכוש.

איך מפצים על נזק לחפצי בית?

על פי חוק מס רכוש וקרן פיצויים והתקנות הנלוות, מבוטחים חפציו הביתיים של כל תושב, המצויים בדירת מגוריו בפני נזקי מלחמה.

אם נפגעו חפצי בית הרי שבהתאם לתקנות, הפיצוי על חפצי בית מתבצע לפי מחירון של סוגי "חפצי בית" ובהתאם לגודל המשפחה. בכל מקרה, אין זכאות לפיצויים בגין אובדן כסף מזומן והמחאות, תכשיטים וחפצי אומנות שנפגעו באירוע.

שווי הפיצויים בגין חפצי הבית שנפגעו ייקבע בהתאם לשווי התיקון. במקרה שלדעת מנהל מס רכוש החפץ אינו ניתן לתיקון שווי הפיצוי יהא בהתאם לשוויו של חפץ ביתי דומה חדש במקומו.

חפצי הבית מסווגים לפי קבוצות: רהיטים, ביגוד, מכשירי חשמל ואלקטרוניקה וחפצי בית אחרים.

חפצי הבית הנ"ל, מכוסים ללא תשלום פרמיה מצידו של התושב עד תקרה כמפורט להלן (הסכומים בשקלים):

האם ניתן לבטח את חפצי הבית בערך גבוה יותר מהערך הקבוע בתקנות?

תושב המעוניין לבטח את חפציו הביתיים בערך הגבוה מהערך הנקוב בתקנות, רשאי לפנות למשרד מיסוי מקרקעין: באר שבע, חיפה, ירושלים ותל אביב ולמלא טופס "הצהרה לצורך ביטוח חפצים ביתיים", לערוך חישוב השווי הנוסף של נכסיו שברצונו לבטח ולשלם פרמיה בשיעור של 0.3% מהשווי הנוסף. השווי הנוסף לא יעלה, בסך הכל על 863,808 שקל.

את טפסי הביטוח ניתן להשיג, בין השאר, במשרדי מיסוי מקרקעין בירושלים, תל אביב, חיפה ופקיד שומה אשקלון.

לטופס ההצהרה יש לצרף את שובר התשלום המאשר תשלום הפרמיה. את התשלום ניתן לבצע בבנק הדואר, במזומן.

לחילופין ניתן למלא את הבקשה באתר האינטרנט של רשות המסים - כנסו

הביטוח ייכנס לתוקפו לאחר תשלום הפרמיה ואישור קבלת ההצהרה. את התשלום ניתן לבצע בבנק הדואר במזומן בלבד לזכות החשבון המופיע על גבי הטופס. לאחר מילוי הטופס וביצוע התשלום יש לשלוח את הטופס המלא בצירוף הקבלה אל רשות המסים מחלקת פיצויי איבה כתובת: כנפי נשרים 5 ת.ד 1170 ירושלים וכמו כן יש לשמור העתק תשלום הביטוח בידיכם. הביטוח תקף מיום התשלום עד 31 בדצמבר באותה שנה.

קיראו עוד ב"בארץ"

מה באשר לנזקים לכלי רכב?

בעלי כלי רכב שניזוקו בפעולת איבה יפנו לעובדי מחלקת הפיצויים במקום, לצורך אומדן הנזק ויופנו מידית לתיקון הנזק בכל מוסך שיבחרו ובתנאי שהשמאי מטעם מחלקת פיצויים יאשר את התיקון לפני ביצועו .

האם יש פיצוי על נזק לרכוש של עוברי אורח?

אם נקלעתם לפעולת איבה וחפצים אישיים שהיו עמכם נפגעו, עליכם לפנות לאנשי מחלקת הפיצויים. השתדלו להציג את החפצים שנפגעו על מנת שניתן יהיה לבצע הערכה לנזק שנגרם.

כיצד מפצים על נזקים בעסק?

ציוד ומלאי בעסקים: כיסוי הנזקים של ציוד עסקי שנפגע הנו, על פי חוק, בהתאם לשווי השוק של הציוד (שווי ממוכר מרצון לקונה מרצון בשוק החופשי), במצבו לפני הפגיעה. עליכם להוכיח את בעלותכם על התכולה שנפגעה.

לגבי מלאי, הנכם זכאים לפיצוי בהתאם לשווי עלות המלאי שנפגע (ללא מע"מ) לאחר שהמצאתם הוכחות כי המלאי היה בבעלותכם.

להוכחת הנזק עליכם להמציא רשימת הציוד/המלאי שנפגע, דוחות כספיים או מסמכים המעידים כי הציוד/המלאי בבעלותכם (חשבוניות רכישה, דוחות מלאי מאושרים על ידי רו"ח וכיו"ב). את כל החומר יש להעביר לשמאים המועסקים על ידינו בהתאם לדרישתם.

לטופסי התביעה יש לצרף אישורי מס הכנסה על ניכוי מס במקור, וזאת בנוסף לכל המסמכים שיידרשו מכם על ידי השמאים.

חשוב לדעת: אין לפנות ציוד, מלאי, פסולת או כל חפץ אחר שנמצא בעסק, ללא תיאום מוקדם עם שמאי קרן הפיצויים ברשות המסים.

בכל מקרה, אין זכאות לפיצוי בגין אובדן (או גניבה) של כסף מזומן והמחאות שנפגעו באירוע.

לבירורים ופרטים נוספים הנכם מתבקשים לפנות למשרדי מיסוי מקרקעין או למוקדי מס רכוש, הסמוכים למקום מגוריכם.

מוקד פיצויי פעולות איבה נמצא בשדרות

"פרץ סנטר" חדר 228

טל' 08-6623300, פקס' 08-6610925

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"

בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש, באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"

מנדי הניג |

ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.

המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.

לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה  בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.

שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.

כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.