טיל נפל על הבית או העסק? רשות המיסים מסבירה מה לעשות - מדריך

בתים ועסקים נפגעו ביישובי הדרום כתוצאה מנפילת טילים. למי צריך להודיע? כמה כסף מגיע? האם יש פיצוי לנזק לרכוש של עוברי אורח?
אבי שאולי |

מאז פרוץ המערכה בדרום נגרם נזק רב לרכוש ביישובים שונים. מומחי רשות המיסים מסבירים כיצד יש לנהוג במקרה שנגרם נזק, למי להודיע? מי מפצה? כמה ומגיע? ועוד. הנה הפרטים:

האם יש צורך להודיע לאנשי מס רכוש בקרות אירוע נזק?

מס רכוש עומד בקשר מתמיד עם כוחות הביטחון. סמוך לזמן האירוע, מיד כשמתאפשר על ידי כוחות הביטחון, מגיעים אנשי מחלקת פיצוי פעולות איבה ברשות המסים לאזור הפיגוע בלוויית שמאים ומהנדסים. הצוותים עוברים בין הדירות/ העסקים/ המשרדים שנפגעו, מסבירים לניזוקים מהן הזכויות ומנחים אותם כיצד למלא את טופסי התביעה.

מי מפצה את מי שרכושו נפגע?

המדינה לקחה על עצמה לפצות את אזרחיה, על פי חוק, על נזק שנגרם לרכוש כתוצאה מפעולת איבה. זאת על מנת להשיב את המצב לקדמותו מהר ככל שניתן.

עובדי קרן הפיצויים (מס רכוש) בסיוע אנשי מקצוע יגיעו אל האזרחים שביתם נפגע ויערכו שמאות. השמאות תסייע לקביעת הפיצויים הכספיים על מנת לשקם את הנזק בסיוע בעלי מקצוע על פי בחירת הניזוק. במקרים בהם הניזוק אינו מסוגל לטפל בשיקום הנזק או מעוניין שהשיקום יבוצע על ידי המדינה, השיקום נעשה על ידי חברות משקמות הפועלות מטעם מס רכוש.

איך מפצים על נזק לחפצי בית?

על פי חוק מס רכוש וקרן פיצויים והתקנות הנלוות, מבוטחים חפציו הביתיים של כל תושב, המצויים בדירת מגוריו בפני נזקי מלחמה.

אם נפגעו חפצי בית הרי שבהתאם לתקנות, הפיצוי על חפצי בית מתבצע לפי מחירון של סוגי "חפצי בית" ובהתאם לגודל המשפחה. בכל מקרה, אין זכאות לפיצויים בגין אובדן כסף מזומן והמחאות, תכשיטים וחפצי אומנות שנפגעו באירוע.

שווי הפיצויים בגין חפצי הבית שנפגעו ייקבע בהתאם לשווי התיקון. במקרה שלדעת מנהל מס רכוש החפץ אינו ניתן לתיקון שווי הפיצוי יהא בהתאם לשוויו של חפץ ביתי דומה חדש במקומו.

חפצי הבית מסווגים לפי קבוצות: רהיטים, ביגוד, מכשירי חשמל ואלקטרוניקה וחפצי בית אחרים.

חפצי הבית הנ"ל, מכוסים ללא תשלום פרמיה מצידו של התושב עד תקרה כמפורט להלן (הסכומים בשקלים):

האם ניתן לבטח את חפצי הבית בערך גבוה יותר מהערך הקבוע בתקנות?

תושב המעוניין לבטח את חפציו הביתיים בערך הגבוה מהערך הנקוב בתקנות, רשאי לפנות למשרד מיסוי מקרקעין: באר שבע, חיפה, ירושלים ותל אביב ולמלא טופס "הצהרה לצורך ביטוח חפצים ביתיים", לערוך חישוב השווי הנוסף של נכסיו שברצונו לבטח ולשלם פרמיה בשיעור של 0.3% מהשווי הנוסף. השווי הנוסף לא יעלה, בסך הכל על 863,808 שקל.

את טפסי הביטוח ניתן להשיג, בין השאר, במשרדי מיסוי מקרקעין בירושלים, תל אביב, חיפה ופקיד שומה אשקלון.

לטופס ההצהרה יש לצרף את שובר התשלום המאשר תשלום הפרמיה. את התשלום ניתן לבצע בבנק הדואר, במזומן.

לחילופין ניתן למלא את הבקשה באתר האינטרנט של רשות המסים - כנסו

הביטוח ייכנס לתוקפו לאחר תשלום הפרמיה ואישור קבלת ההצהרה. את התשלום ניתן לבצע בבנק הדואר במזומן בלבד לזכות החשבון המופיע על גבי הטופס. לאחר מילוי הטופס וביצוע התשלום יש לשלוח את הטופס המלא בצירוף הקבלה אל רשות המסים מחלקת פיצויי איבה כתובת: כנפי נשרים 5 ת.ד 1170 ירושלים וכמו כן יש לשמור העתק תשלום הביטוח בידיכם. הביטוח תקף מיום התשלום עד 31 בדצמבר באותה שנה.

קיראו עוד ב"בארץ"

מה באשר לנזקים לכלי רכב?

בעלי כלי רכב שניזוקו בפעולת איבה יפנו לעובדי מחלקת הפיצויים במקום, לצורך אומדן הנזק ויופנו מידית לתיקון הנזק בכל מוסך שיבחרו ובתנאי שהשמאי מטעם מחלקת פיצויים יאשר את התיקון לפני ביצועו .

האם יש פיצוי על נזק לרכוש של עוברי אורח?

אם נקלעתם לפעולת איבה וחפצים אישיים שהיו עמכם נפגעו, עליכם לפנות לאנשי מחלקת הפיצויים. השתדלו להציג את החפצים שנפגעו על מנת שניתן יהיה לבצע הערכה לנזק שנגרם.

כיצד מפצים על נזקים בעסק?

ציוד ומלאי בעסקים: כיסוי הנזקים של ציוד עסקי שנפגע הנו, על פי חוק, בהתאם לשווי השוק של הציוד (שווי ממוכר מרצון לקונה מרצון בשוק החופשי), במצבו לפני הפגיעה. עליכם להוכיח את בעלותכם על התכולה שנפגעה.

לגבי מלאי, הנכם זכאים לפיצוי בהתאם לשווי עלות המלאי שנפגע (ללא מע"מ) לאחר שהמצאתם הוכחות כי המלאי היה בבעלותכם.

להוכחת הנזק עליכם להמציא רשימת הציוד/המלאי שנפגע, דוחות כספיים או מסמכים המעידים כי הציוד/המלאי בבעלותכם (חשבוניות רכישה, דוחות מלאי מאושרים על ידי רו"ח וכיו"ב). את כל החומר יש להעביר לשמאים המועסקים על ידינו בהתאם לדרישתם.

לטופסי התביעה יש לצרף אישורי מס הכנסה על ניכוי מס במקור, וזאת בנוסף לכל המסמכים שיידרשו מכם על ידי השמאים.

חשוב לדעת: אין לפנות ציוד, מלאי, פסולת או כל חפץ אחר שנמצא בעסק, ללא תיאום מוקדם עם שמאי קרן הפיצויים ברשות המסים.

בכל מקרה, אין זכאות לפיצוי בגין אובדן (או גניבה) של כסף מזומן והמחאות שנפגעו באירוע.

לבירורים ופרטים נוספים הנכם מתבקשים לפנות למשרדי מיסוי מקרקעין או למוקדי מס רכוש, הסמוכים למקום מגוריכם.

מוקד פיצויי פעולות איבה נמצא בשדרות

"פרץ סנטר" חדר 228

טל' 08-6623300, פקס' 08-6610925

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

מתניהו אנגלמן
צילום: חיים טויטו-כנס בשבע בניו יורק

בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן

דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון

רן קידר |

מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה  לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה. 

המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה -  כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?

כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר? 

בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?    

ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי. 

בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.   


ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.