טיל נפל על הבית או העסק? רשות המיסים מסבירה מה לעשות - מדריך

בתים ועסקים נפגעו ביישובי הדרום כתוצאה מנפילת טילים. למי צריך להודיע? כמה כסף מגיע? האם יש פיצוי לנזק לרכוש של עוברי אורח?
אבי שאולי |

מאז פרוץ המערכה בדרום נגרם נזק רב לרכוש ביישובים שונים. מומחי רשות המיסים מסבירים כיצד יש לנהוג במקרה שנגרם נזק, למי להודיע? מי מפצה? כמה ומגיע? ועוד. הנה הפרטים:

האם יש צורך להודיע לאנשי מס רכוש בקרות אירוע נזק?

מס רכוש עומד בקשר מתמיד עם כוחות הביטחון. סמוך לזמן האירוע, מיד כשמתאפשר על ידי כוחות הביטחון, מגיעים אנשי מחלקת פיצוי פעולות איבה ברשות המסים לאזור הפיגוע בלוויית שמאים ומהנדסים. הצוותים עוברים בין הדירות/ העסקים/ המשרדים שנפגעו, מסבירים לניזוקים מהן הזכויות ומנחים אותם כיצד למלא את טופסי התביעה.

מי מפצה את מי שרכושו נפגע?

המדינה לקחה על עצמה לפצות את אזרחיה, על פי חוק, על נזק שנגרם לרכוש כתוצאה מפעולת איבה. זאת על מנת להשיב את המצב לקדמותו מהר ככל שניתן.

עובדי קרן הפיצויים (מס רכוש) בסיוע אנשי מקצוע יגיעו אל האזרחים שביתם נפגע ויערכו שמאות. השמאות תסייע לקביעת הפיצויים הכספיים על מנת לשקם את הנזק בסיוע בעלי מקצוע על פי בחירת הניזוק. במקרים בהם הניזוק אינו מסוגל לטפל בשיקום הנזק או מעוניין שהשיקום יבוצע על ידי המדינה, השיקום נעשה על ידי חברות משקמות הפועלות מטעם מס רכוש.

איך מפצים על נזק לחפצי בית?

על פי חוק מס רכוש וקרן פיצויים והתקנות הנלוות, מבוטחים חפציו הביתיים של כל תושב, המצויים בדירת מגוריו בפני נזקי מלחמה.

אם נפגעו חפצי בית הרי שבהתאם לתקנות, הפיצוי על חפצי בית מתבצע לפי מחירון של סוגי "חפצי בית" ובהתאם לגודל המשפחה. בכל מקרה, אין זכאות לפיצויים בגין אובדן כסף מזומן והמחאות, תכשיטים וחפצי אומנות שנפגעו באירוע.

שווי הפיצויים בגין חפצי הבית שנפגעו ייקבע בהתאם לשווי התיקון. במקרה שלדעת מנהל מס רכוש החפץ אינו ניתן לתיקון שווי הפיצוי יהא בהתאם לשוויו של חפץ ביתי דומה חדש במקומו.

חפצי הבית מסווגים לפי קבוצות: רהיטים, ביגוד, מכשירי חשמל ואלקטרוניקה וחפצי בית אחרים.

חפצי הבית הנ"ל, מכוסים ללא תשלום פרמיה מצידו של התושב עד תקרה כמפורט להלן (הסכומים בשקלים):

האם ניתן לבטח את חפצי הבית בערך גבוה יותר מהערך הקבוע בתקנות?

תושב המעוניין לבטח את חפציו הביתיים בערך הגבוה מהערך הנקוב בתקנות, רשאי לפנות למשרד מיסוי מקרקעין: באר שבע, חיפה, ירושלים ותל אביב ולמלא טופס "הצהרה לצורך ביטוח חפצים ביתיים", לערוך חישוב השווי הנוסף של נכסיו שברצונו לבטח ולשלם פרמיה בשיעור של 0.3% מהשווי הנוסף. השווי הנוסף לא יעלה, בסך הכל על 863,808 שקל.

את טפסי הביטוח ניתן להשיג, בין השאר, במשרדי מיסוי מקרקעין בירושלים, תל אביב, חיפה ופקיד שומה אשקלון.

לטופס ההצהרה יש לצרף את שובר התשלום המאשר תשלום הפרמיה. את התשלום ניתן לבצע בבנק הדואר, במזומן.

לחילופין ניתן למלא את הבקשה באתר האינטרנט של רשות המסים - כנסו

הביטוח ייכנס לתוקפו לאחר תשלום הפרמיה ואישור קבלת ההצהרה. את התשלום ניתן לבצע בבנק הדואר במזומן בלבד לזכות החשבון המופיע על גבי הטופס. לאחר מילוי הטופס וביצוע התשלום יש לשלוח את הטופס המלא בצירוף הקבלה אל רשות המסים מחלקת פיצויי איבה כתובת: כנפי נשרים 5 ת.ד 1170 ירושלים וכמו כן יש לשמור העתק תשלום הביטוח בידיכם. הביטוח תקף מיום התשלום עד 31 בדצמבר באותה שנה.

קיראו עוד ב"בארץ"

מה באשר לנזקים לכלי רכב?

בעלי כלי רכב שניזוקו בפעולת איבה יפנו לעובדי מחלקת הפיצויים במקום, לצורך אומדן הנזק ויופנו מידית לתיקון הנזק בכל מוסך שיבחרו ובתנאי שהשמאי מטעם מחלקת פיצויים יאשר את התיקון לפני ביצועו .

האם יש פיצוי על נזק לרכוש של עוברי אורח?

אם נקלעתם לפעולת איבה וחפצים אישיים שהיו עמכם נפגעו, עליכם לפנות לאנשי מחלקת הפיצויים. השתדלו להציג את החפצים שנפגעו על מנת שניתן יהיה לבצע הערכה לנזק שנגרם.

כיצד מפצים על נזקים בעסק?

ציוד ומלאי בעסקים: כיסוי הנזקים של ציוד עסקי שנפגע הנו, על פי חוק, בהתאם לשווי השוק של הציוד (שווי ממוכר מרצון לקונה מרצון בשוק החופשי), במצבו לפני הפגיעה. עליכם להוכיח את בעלותכם על התכולה שנפגעה.

לגבי מלאי, הנכם זכאים לפיצוי בהתאם לשווי עלות המלאי שנפגע (ללא מע"מ) לאחר שהמצאתם הוכחות כי המלאי היה בבעלותכם.

להוכחת הנזק עליכם להמציא רשימת הציוד/המלאי שנפגע, דוחות כספיים או מסמכים המעידים כי הציוד/המלאי בבעלותכם (חשבוניות רכישה, דוחות מלאי מאושרים על ידי רו"ח וכיו"ב). את כל החומר יש להעביר לשמאים המועסקים על ידינו בהתאם לדרישתם.

לטופסי התביעה יש לצרף אישורי מס הכנסה על ניכוי מס במקור, וזאת בנוסף לכל המסמכים שיידרשו מכם על ידי השמאים.

חשוב לדעת: אין לפנות ציוד, מלאי, פסולת או כל חפץ אחר שנמצא בעסק, ללא תיאום מוקדם עם שמאי קרן הפיצויים ברשות המסים.

בכל מקרה, אין זכאות לפיצוי בגין אובדן (או גניבה) של כסף מזומן והמחאות שנפגעו באירוע.

לבירורים ופרטים נוספים הנכם מתבקשים לפנות למשרדי מיסוי מקרקעין או למוקדי מס רכוש, הסמוכים למקום מגוריכם.

מוקד פיצויי פעולות איבה נמצא בשדרות

"פרץ סנטר" חדר 228

טל' 08-6623300, פקס' 08-6610925

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.