טיל נפל על הבית או העסק? רשות המיסים מסבירה מה לעשות - מדריך

בתים ועסקים נפגעו ביישובי הדרום כתוצאה מנפילת טילים. למי צריך להודיע? כמה כסף מגיע? האם יש פיצוי לנזק לרכוש של עוברי אורח?
אבי שאולי |

מאז פרוץ המערכה בדרום נגרם נזק רב לרכוש ביישובים שונים. מומחי רשות המיסים מסבירים כיצד יש לנהוג במקרה שנגרם נזק, למי להודיע? מי מפצה? כמה ומגיע? ועוד. הנה הפרטים:

האם יש צורך להודיע לאנשי מס רכוש בקרות אירוע נזק?

מס רכוש עומד בקשר מתמיד עם כוחות הביטחון. סמוך לזמן האירוע, מיד כשמתאפשר על ידי כוחות הביטחון, מגיעים אנשי מחלקת פיצוי פעולות איבה ברשות המסים לאזור הפיגוע בלוויית שמאים ומהנדסים. הצוותים עוברים בין הדירות/ העסקים/ המשרדים שנפגעו, מסבירים לניזוקים מהן הזכויות ומנחים אותם כיצד למלא את טופסי התביעה.

מי מפצה את מי שרכושו נפגע?

המדינה לקחה על עצמה לפצות את אזרחיה, על פי חוק, על נזק שנגרם לרכוש כתוצאה מפעולת איבה. זאת על מנת להשיב את המצב לקדמותו מהר ככל שניתן.

עובדי קרן הפיצויים (מס רכוש) בסיוע אנשי מקצוע יגיעו אל האזרחים שביתם נפגע ויערכו שמאות. השמאות תסייע לקביעת הפיצויים הכספיים על מנת לשקם את הנזק בסיוע בעלי מקצוע על פי בחירת הניזוק. במקרים בהם הניזוק אינו מסוגל לטפל בשיקום הנזק או מעוניין שהשיקום יבוצע על ידי המדינה, השיקום נעשה על ידי חברות משקמות הפועלות מטעם מס רכוש.

איך מפצים על נזק לחפצי בית?

על פי חוק מס רכוש וקרן פיצויים והתקנות הנלוות, מבוטחים חפציו הביתיים של כל תושב, המצויים בדירת מגוריו בפני נזקי מלחמה.

אם נפגעו חפצי בית הרי שבהתאם לתקנות, הפיצוי על חפצי בית מתבצע לפי מחירון של סוגי "חפצי בית" ובהתאם לגודל המשפחה. בכל מקרה, אין זכאות לפיצויים בגין אובדן כסף מזומן והמחאות, תכשיטים וחפצי אומנות שנפגעו באירוע.

שווי הפיצויים בגין חפצי הבית שנפגעו ייקבע בהתאם לשווי התיקון. במקרה שלדעת מנהל מס רכוש החפץ אינו ניתן לתיקון שווי הפיצוי יהא בהתאם לשוויו של חפץ ביתי דומה חדש במקומו.

חפצי הבית מסווגים לפי קבוצות: רהיטים, ביגוד, מכשירי חשמל ואלקטרוניקה וחפצי בית אחרים.

חפצי הבית הנ"ל, מכוסים ללא תשלום פרמיה מצידו של התושב עד תקרה כמפורט להלן (הסכומים בשקלים):

האם ניתן לבטח את חפצי הבית בערך גבוה יותר מהערך הקבוע בתקנות?

תושב המעוניין לבטח את חפציו הביתיים בערך הגבוה מהערך הנקוב בתקנות, רשאי לפנות למשרד מיסוי מקרקעין: באר שבע, חיפה, ירושלים ותל אביב ולמלא טופס "הצהרה לצורך ביטוח חפצים ביתיים", לערוך חישוב השווי הנוסף של נכסיו שברצונו לבטח ולשלם פרמיה בשיעור של 0.3% מהשווי הנוסף. השווי הנוסף לא יעלה, בסך הכל על 863,808 שקל.

את טפסי הביטוח ניתן להשיג, בין השאר, במשרדי מיסוי מקרקעין בירושלים, תל אביב, חיפה ופקיד שומה אשקלון.

לטופס ההצהרה יש לצרף את שובר התשלום המאשר תשלום הפרמיה. את התשלום ניתן לבצע בבנק הדואר, במזומן.

לחילופין ניתן למלא את הבקשה באתר האינטרנט של רשות המסים - כנסו

הביטוח ייכנס לתוקפו לאחר תשלום הפרמיה ואישור קבלת ההצהרה. את התשלום ניתן לבצע בבנק הדואר במזומן בלבד לזכות החשבון המופיע על גבי הטופס. לאחר מילוי הטופס וביצוע התשלום יש לשלוח את הטופס המלא בצירוף הקבלה אל רשות המסים מחלקת פיצויי איבה כתובת: כנפי נשרים 5 ת.ד 1170 ירושלים וכמו כן יש לשמור העתק תשלום הביטוח בידיכם. הביטוח תקף מיום התשלום עד 31 בדצמבר באותה שנה.

קיראו עוד ב"בארץ"

מה באשר לנזקים לכלי רכב?

בעלי כלי רכב שניזוקו בפעולת איבה יפנו לעובדי מחלקת הפיצויים במקום, לצורך אומדן הנזק ויופנו מידית לתיקון הנזק בכל מוסך שיבחרו ובתנאי שהשמאי מטעם מחלקת פיצויים יאשר את התיקון לפני ביצועו .

האם יש פיצוי על נזק לרכוש של עוברי אורח?

אם נקלעתם לפעולת איבה וחפצים אישיים שהיו עמכם נפגעו, עליכם לפנות לאנשי מחלקת הפיצויים. השתדלו להציג את החפצים שנפגעו על מנת שניתן יהיה לבצע הערכה לנזק שנגרם.

כיצד מפצים על נזקים בעסק?

ציוד ומלאי בעסקים: כיסוי הנזקים של ציוד עסקי שנפגע הנו, על פי חוק, בהתאם לשווי השוק של הציוד (שווי ממוכר מרצון לקונה מרצון בשוק החופשי), במצבו לפני הפגיעה. עליכם להוכיח את בעלותכם על התכולה שנפגעה.

לגבי מלאי, הנכם זכאים לפיצוי בהתאם לשווי עלות המלאי שנפגע (ללא מע"מ) לאחר שהמצאתם הוכחות כי המלאי היה בבעלותכם.

להוכחת הנזק עליכם להמציא רשימת הציוד/המלאי שנפגע, דוחות כספיים או מסמכים המעידים כי הציוד/המלאי בבעלותכם (חשבוניות רכישה, דוחות מלאי מאושרים על ידי רו"ח וכיו"ב). את כל החומר יש להעביר לשמאים המועסקים על ידינו בהתאם לדרישתם.

לטופסי התביעה יש לצרף אישורי מס הכנסה על ניכוי מס במקור, וזאת בנוסף לכל המסמכים שיידרשו מכם על ידי השמאים.

חשוב לדעת: אין לפנות ציוד, מלאי, פסולת או כל חפץ אחר שנמצא בעסק, ללא תיאום מוקדם עם שמאי קרן הפיצויים ברשות המסים.

בכל מקרה, אין זכאות לפיצוי בגין אובדן (או גניבה) של כסף מזומן והמחאות שנפגעו באירוע.

לבירורים ופרטים נוספים הנכם מתבקשים לפנות למשרדי מיסוי מקרקעין או למוקדי מס רכוש, הסמוכים למקום מגוריכם.

מוקד פיצויי פעולות איבה נמצא בשדרות

"פרץ סנטר" חדר 228

טל' 08-6623300, פקס' 08-6610925

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותלוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשות

יד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס

מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR

ליאור דנקנר |

מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.


יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט

2005 - ההתחלה הצנועה

שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.

2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

רובה ארבל  נשק
צילום: אנצו גוש IWI מקבוצת SK

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל

דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות

רן קידר |
נושאים בכתבה תעשייה ביטחונית

דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.

לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.

המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.

המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.

החשש: פתח לשחיתות

ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.