UTRADE-615-280_katava
צילום: UTRADE-615-280_katava
מיוחד

ההשקעות בבורסה עוברות לאלגו-טריידינג, התוצאות מדברות בעד עצמן.

UTRADE | (1)
נושאים בכתבה Utrade

המסחר בבורסה הופך לחכם. במקום צבא של אנליסטים המנסה לאתר את ההשקעה הבאה, קבלו את התוכנה שמשקיעה בשבילכם בבורסה באמצעות אלגו-טריידינג, מסחר אוטומטי, מסחר ממוחשב, רובוט למסחר ושלל שמות נוספים. מדובר בפיתוח מדהים המזהה מגמות מסחר, מנצל עיוותים ואינו תלוי במגמת המסחר. התוצאות מדברות בעד עצמן.

לאורך שנות היסטוריית המסחר בשוק ההון, אסטרטגיות המסחר התבססו על ניתוח אינסופי של נתונים על ידי סוחרים ואנליסטים בעצמם. תהליכי המסחר התבצעו באמצעות מעקב ידני ועריכת תצפיות על נתוני השוק בזמן אמת וניסיון כושל לספק תחזיות לגבי מה צפוי. המשקיעים נדרשו לחשב לבדם או באמצעות מנהלי השקעות היכן ומתי יש למקם את הפקודות שיניבו את התוצאה הרצויה. כך, בית השקעות נחשב לאמין ובטוח יותר ביחס לצבא האנליסטים שהוא מחזיק ברשותו.

הבעיה המרכזית עם שיטת העבודה הזו היא שבעוד המסחר בנוי על שווקים פיננסיים דינמיים המשתנים ללא הרף, הסוחרים האחראים על קבלת ההחלטות הם בסך הכל בני אדם.

אמנם, סוחר מתחיל ובכלל כל מנהל השקעות בשר ודם, יראה את העסק כעניין קל ופשוט, אך עם האוכל בא התיאבון וכאשר הצד הרגשי מתערב, השיקולים ההגיוניים מתגמדים וההחלטות שיקבלו אלה עלולות להיות שגויות. מכאן הדרך לטעויות קצרה, בשל ההשפעות הפסיכולוגיות והתגובות כלפי אירועים קיצוניים דוגמת אירועים ביטחוניים וכלכליים והטיות אישיות של שנובעות מניהול השקעות.

מה תרצו: פרארי או סובארו?

אסטרטגים נוהגים להשוות את שוק ההון למסלול מירוצים. המכונית שתגיע ראשונה לקו הסיום, היא לאו דווקא בעלת יכולת ההאצה הגבוהה ביותר, אלא זו המסוגלת לשמור באופן עקבי על מהירות מקסימלית לאורך כל הדרך, למרות המכשולים והמתחרות האחרות מולה. כך גם בשוק ההון. ביצוע השקעות לפי מדדים 'רגשיים' הבוחנים את התשואה בלבד, את הרווח המהיר ולא את הסיכונים שבדרך, עלול להוביל מהר מאוד להפסדים כבדים.

לא רק הגופים הגדולים - כל אחד יכול

בעולם ההשקעות, כפי שהוא היום, המהירות היא מילת המפתח. המשקיעים רוצים להיות הראשונים לתפוס "כשלים" בשווקים הפיננסים, כדי להשיג תשואה חסרת סיכון או בעלת סיכון נמוך. ואכן, רוב הגופים העוסקים בתחום, משתמשים בכלים אוטומטיים לביצוע ומימוש פקודות המסחר. מהיום, גם משקיעים פרטיים יכולים ליהנות מיכולות אלה ולא רק הגופים המוסדיים המנהלים לנו את הפנסיה ותיקי ההשקעות.

לכן, בשנים האחרונות הושקעו משאבים רבים בתכנון ופיתוח מערכות מחשוב ותוכנות מסחר המשלבות אלגוריתמים שמנהלות את המסחר באופן עצמאי אך מבוקר. כ-73% מהמסחר בארה"ב מתנהל באמצעות מחשבים ומערכות מסחר אוטומטיות! לשיטה זו יתרון משמעותי על הסוחרים, בכך שתוכנות המסחר מבצעות עסקאות על-פי נוסחאות אלגוריתם מדויקות ומסוגלות לנתח ברגע נתון אחד מספר בלתי מוגבל של צמדי מטבעות, סחורות ומדדים. הפעולות נעשות על ידם בדיוק מרבי, ללא טעויות אנוש.

קיראו עוד ב"בארץ"

אלגו-טריידינג: הדור הבא בהשקעות כבר כאן

מערכת המסחר מבוססת האלגוריתמים נקראת אלגו-טריידינג. היתרון העיקרי של המערכת זה המהירות והיעילות בה היא עובדת. באמצעותה, מסוגלים המשקיעים לזהות מגמות במסחר ולהגיב להן ראשונים. בכך, הם מקדימים את שאר השוק וגורפים תשואה גבוהה.

למשל, ירידת מחירי הזהב, הפתיעה לא מעט אנליסטים. אך המשקיעים במערכת האלגו טריידינג רק הרוויחו מכך. המערכת זיהתה את מגמת הירידה עוד בטרם החלה, ומכרה את הנכס. איתור התנודות המוקדם, השיג לסוחרים באלגו טריידינג תשואה נאה.

המערכת החדשנית היא בעצם רובוט - אלגוריתם חכם. טוב, לא בדיוק אותה מכונה דמוית יצור-אנושי וקול מתכתי, אלא תוכנה מיוחדת הנקראת שפה המקצועית אלגו-טריידינג. התוכנה מבוססת על אלגוריתמים, משקללת מספר בלתי מוגבל של נתונים ומגמות בשוק ההון ופועלת בהתאם - קונה או מוכרת נכסים בתנאים אופטימליים, ברמת סיכון שהלקוח מחליט ויכולה להרוויח גם כשהשוק יורד. התוצאות מדברות בעד עצמן.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    רוב האלגוריתמים מפסידים כסף! (ל"ת)
    בדוק! 10/12/2013 18:24
    הגב לתגובה זו
צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.


צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.