UTRADE-615-280_katava
צילום: UTRADE-615-280_katava
מיוחד

ההשקעות בבורסה עוברות לאלגו-טריידינג, התוצאות מדברות בעד עצמן.

UTRADE | (1)
נושאים בכתבה Utrade

המסחר בבורסה הופך לחכם. במקום צבא של אנליסטים המנסה לאתר את ההשקעה הבאה, קבלו את התוכנה שמשקיעה בשבילכם בבורסה באמצעות אלגו-טריידינג, מסחר אוטומטי, מסחר ממוחשב, רובוט למסחר ושלל שמות נוספים. מדובר בפיתוח מדהים המזהה מגמות מסחר, מנצל עיוותים ואינו תלוי במגמת המסחר. התוצאות מדברות בעד עצמן.

לאורך שנות היסטוריית המסחר בשוק ההון, אסטרטגיות המסחר התבססו על ניתוח אינסופי של נתונים על ידי סוחרים ואנליסטים בעצמם. תהליכי המסחר התבצעו באמצעות מעקב ידני ועריכת תצפיות על נתוני השוק בזמן אמת וניסיון כושל לספק תחזיות לגבי מה צפוי. המשקיעים נדרשו לחשב לבדם או באמצעות מנהלי השקעות היכן ומתי יש למקם את הפקודות שיניבו את התוצאה הרצויה. כך, בית השקעות נחשב לאמין ובטוח יותר ביחס לצבא האנליסטים שהוא מחזיק ברשותו.

הבעיה המרכזית עם שיטת העבודה הזו היא שבעוד המסחר בנוי על שווקים פיננסיים דינמיים המשתנים ללא הרף, הסוחרים האחראים על קבלת ההחלטות הם בסך הכל בני אדם.

אמנם, סוחר מתחיל ובכלל כל מנהל השקעות בשר ודם, יראה את העסק כעניין קל ופשוט, אך עם האוכל בא התיאבון וכאשר הצד הרגשי מתערב, השיקולים ההגיוניים מתגמדים וההחלטות שיקבלו אלה עלולות להיות שגויות. מכאן הדרך לטעויות קצרה, בשל ההשפעות הפסיכולוגיות והתגובות כלפי אירועים קיצוניים דוגמת אירועים ביטחוניים וכלכליים והטיות אישיות של שנובעות מניהול השקעות.

מה תרצו: פרארי או סובארו?

אסטרטגים נוהגים להשוות את שוק ההון למסלול מירוצים. המכונית שתגיע ראשונה לקו הסיום, היא לאו דווקא בעלת יכולת ההאצה הגבוהה ביותר, אלא זו המסוגלת לשמור באופן עקבי על מהירות מקסימלית לאורך כל הדרך, למרות המכשולים והמתחרות האחרות מולה. כך גם בשוק ההון. ביצוע השקעות לפי מדדים 'רגשיים' הבוחנים את התשואה בלבד, את הרווח המהיר ולא את הסיכונים שבדרך, עלול להוביל מהר מאוד להפסדים כבדים.

לא רק הגופים הגדולים - כל אחד יכול

בעולם ההשקעות, כפי שהוא היום, המהירות היא מילת המפתח. המשקיעים רוצים להיות הראשונים לתפוס "כשלים" בשווקים הפיננסים, כדי להשיג תשואה חסרת סיכון או בעלת סיכון נמוך. ואכן, רוב הגופים העוסקים בתחום, משתמשים בכלים אוטומטיים לביצוע ומימוש פקודות המסחר. מהיום, גם משקיעים פרטיים יכולים ליהנות מיכולות אלה ולא רק הגופים המוסדיים המנהלים לנו את הפנסיה ותיקי ההשקעות.

לכן, בשנים האחרונות הושקעו משאבים רבים בתכנון ופיתוח מערכות מחשוב ותוכנות מסחר המשלבות אלגוריתמים שמנהלות את המסחר באופן עצמאי אך מבוקר. כ-73% מהמסחר בארה"ב מתנהל באמצעות מחשבים ומערכות מסחר אוטומטיות! לשיטה זו יתרון משמעותי על הסוחרים, בכך שתוכנות המסחר מבצעות עסקאות על-פי נוסחאות אלגוריתם מדויקות ומסוגלות לנתח ברגע נתון אחד מספר בלתי מוגבל של צמדי מטבעות, סחורות ומדדים. הפעולות נעשות על ידם בדיוק מרבי, ללא טעויות אנוש.

קיראו עוד ב"בארץ"

אלגו-טריידינג: הדור הבא בהשקעות כבר כאן

מערכת המסחר מבוססת האלגוריתמים נקראת אלגו-טריידינג. היתרון העיקרי של המערכת זה המהירות והיעילות בה היא עובדת. באמצעותה, מסוגלים המשקיעים לזהות מגמות במסחר ולהגיב להן ראשונים. בכך, הם מקדימים את שאר השוק וגורפים תשואה גבוהה.

למשל, ירידת מחירי הזהב, הפתיעה לא מעט אנליסטים. אך המשקיעים במערכת האלגו טריידינג רק הרוויחו מכך. המערכת זיהתה את מגמת הירידה עוד בטרם החלה, ומכרה את הנכס. איתור התנודות המוקדם, השיג לסוחרים באלגו טריידינג תשואה נאה.

המערכת החדשנית היא בעצם רובוט - אלגוריתם חכם. טוב, לא בדיוק אותה מכונה דמוית יצור-אנושי וקול מתכתי, אלא תוכנה מיוחדת הנקראת שפה המקצועית אלגו-טריידינג. התוכנה מבוססת על אלגוריתמים, משקללת מספר בלתי מוגבל של נתונים ומגמות בשוק ההון ופועלת בהתאם - קונה או מוכרת נכסים בתנאים אופטימליים, ברמת סיכון שהלקוח מחליט ויכולה להרוויח גם כשהשוק יורד. התוצאות מדברות בעד עצמן.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    רוב האלגוריתמים מפסידים כסף! (ל"ת)
    בדוק! 10/12/2013 18:24
    הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).