ההשקעות בבורסה עוברות לאלגו-טריידינג, התוצאות מדברות בעד עצמן.
Utrade המסחר בבורסה הופך לחכם. במקום צבא של אנליסטים המנסה לאתר את ההשקעה הבאה, קבלו את התוכנה שמשקיעה בשבילכם בבורסה באמצעות אלגו-טריידינג, מסחר אוטומטי, מסחר ממוחשב, רובוט למסחר ושלל שמות נוספים. מדובר בפיתוח מדהים המזהה מגמות מסחר, מנצל עיוותים ואינו תלוי במגמת המסחר. התוצאות מדברות בעד עצמן.
לאורך שנות היסטוריית המסחר בשוק ההון, אסטרטגיות המסחר התבססו על ניתוח אינסופי של נתונים על ידי סוחרים ואנליסטים בעצמם. תהליכי המסחר התבצעו באמצעות מעקב ידני ועריכת תצפיות על נתוני השוק בזמן אמת וניסיון כושל לספק תחזיות לגבי מה צפוי. המשקיעים נדרשו לחשב לבדם או באמצעות מנהלי השקעות היכן ומתי יש למקם את הפקודות שיניבו את התוצאה הרצויה. כך, בית השקעות נחשב לאמין ובטוח יותר ביחס לצבא האנליסטים שהוא מחזיק ברשותו.
הבעיה המרכזית עם שיטת העבודה הזו היא שבעוד המסחר בנוי על שווקים פיננסיים דינמיים המשתנים ללא הרף, הסוחרים האחראים על קבלת ההחלטות הם בסך הכל בני אדם.
אמנם, סוחר מתחיל ובכלל כל מנהל השקעות בשר ודם, יראה את העסק כעניין קל ופשוט, אך עם האוכל בא התיאבון וכאשר הצד הרגשי מתערב, השיקולים ההגיוניים מתגמדים וההחלטות שיקבלו אלה עלולות להיות שגויות. מכאן הדרך לטעויות קצרה, בשל ההשפעות הפסיכולוגיות והתגובות כלפי אירועים קיצוניים דוגמת אירועים ביטחוניים וכלכליים והטיות אישיות של שנובעות מניהול השקעות.
- יוטרייד, השקעה על אנושית בבורסה ללא דמי ניהול
- המתכת היקרה: החוזים על הזהב עלו 0.1%, "התנודתיות צפויה להימשך"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה תרצו: פרארי או סובארו?
אסטרטגים נוהגים להשוות את שוק ההון למסלול מירוצים. המכונית שתגיע ראשונה לקו הסיום, היא לאו דווקא בעלת יכולת ההאצה הגבוהה ביותר, אלא זו המסוגלת לשמור באופן עקבי על מהירות מקסימלית לאורך כל הדרך, למרות המכשולים והמתחרות האחרות מולה. כך גם בשוק ההון. ביצוע השקעות לפי מדדים 'רגשיים' הבוחנים את התשואה בלבד, את הרווח המהיר ולא את הסיכונים שבדרך, עלול להוביל מהר מאוד להפסדים כבדים.
לא רק הגופים הגדולים - כל אחד יכול
בעולם ההשקעות, כפי שהוא היום, המהירות היא מילת המפתח. המשקיעים רוצים להיות הראשונים לתפוס "כשלים" בשווקים הפיננסים, כדי להשיג תשואה חסרת סיכון או בעלת סיכון נמוך. ואכן, רוב הגופים העוסקים בתחום, משתמשים בכלים אוטומטיים לביצוע ומימוש פקודות המסחר. מהיום, גם משקיעים פרטיים יכולים ליהנות מיכולות אלה ולא רק הגופים המוסדיים המנהלים לנו את הפנסיה ותיקי ההשקעות.
לכן, בשנים האחרונות הושקעו משאבים רבים בתכנון ופיתוח מערכות מחשוב ותוכנות מסחר המשלבות אלגוריתמים שמנהלות את המסחר באופן עצמאי אך מבוקר. כ-73% מהמסחר בארה"ב מתנהל באמצעות מחשבים ומערכות מסחר אוטומטיות! לשיטה זו יתרון משמעותי על הסוחרים, בכך שתוכנות המסחר מבצעות עסקאות על-פי נוסחאות אלגוריתם מדויקות ומסוגלות לנתח ברגע נתון אחד מספר בלתי מוגבל של צמדי מטבעות, סחורות ומדדים. הפעולות נעשות על ידם בדיוק מרבי, ללא טעויות אנוש.
- התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%
- הפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
אלגו-טריידינג: הדור הבא בהשקעות כבר כאן
מערכת המסחר מבוססת האלגוריתמים נקראת אלגו-טריידינג. היתרון העיקרי של המערכת זה המהירות והיעילות בה היא עובדת. באמצעותה, מסוגלים המשקיעים לזהות מגמות במסחר ולהגיב להן ראשונים. בכך, הם מקדימים את שאר השוק וגורפים תשואה גבוהה.
למשל, ירידת מחירי הזהב, הפתיעה לא מעט אנליסטים. אך המשקיעים במערכת האלגו טריידינג רק הרוויחו מכך. המערכת זיהתה את מגמת הירידה עוד בטרם החלה, ומכרה את הנכס. איתור התנודות המוקדם, השיג לסוחרים באלגו טריידינג תשואה נאה.
המערכת החדשנית היא בעצם רובוט - אלגוריתם חכם. טוב, לא בדיוק אותה מכונה דמוית יצור-אנושי וקול מתכתי, אלא תוכנה מיוחדת הנקראת שפה המקצועית אלגו-טריידינג. התוכנה מבוססת על אלגוריתמים, משקללת מספר בלתי מוגבל של נתונים ומגמות בשוק ההון ופועלת בהתאם - קונה או מוכרת נכסים בתנאים אופטימליים, ברמת סיכון שהלקוח מחליט ויכולה להרוויח גם כשהשוק יורד. התוצאות מדברות בעד עצמן.
- 1.רוב האלגוריתמים מפסידים כסף! (ל"ת)בדוק! 10/12/2013 18:24הגב לתגובה זו
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
