UTRADE-615-280_katava
צילום: UTRADE-615-280_katava
מיוחד

ההשקעות בבורסה עוברות לאלגו-טריידינג, התוצאות מדברות בעד עצמן.

UTRADE | (1)
נושאים בכתבה Utrade

המסחר בבורסה הופך לחכם. במקום צבא של אנליסטים המנסה לאתר את ההשקעה הבאה, קבלו את התוכנה שמשקיעה בשבילכם בבורסה באמצעות אלגו-טריידינג, מסחר אוטומטי, מסחר ממוחשב, רובוט למסחר ושלל שמות נוספים. מדובר בפיתוח מדהים המזהה מגמות מסחר, מנצל עיוותים ואינו תלוי במגמת המסחר. התוצאות מדברות בעד עצמן.

לאורך שנות היסטוריית המסחר בשוק ההון, אסטרטגיות המסחר התבססו על ניתוח אינסופי של נתונים על ידי סוחרים ואנליסטים בעצמם. תהליכי המסחר התבצעו באמצעות מעקב ידני ועריכת תצפיות על נתוני השוק בזמן אמת וניסיון כושל לספק תחזיות לגבי מה צפוי. המשקיעים נדרשו לחשב לבדם או באמצעות מנהלי השקעות היכן ומתי יש למקם את הפקודות שיניבו את התוצאה הרצויה. כך, בית השקעות נחשב לאמין ובטוח יותר ביחס לצבא האנליסטים שהוא מחזיק ברשותו.

הבעיה המרכזית עם שיטת העבודה הזו היא שבעוד המסחר בנוי על שווקים פיננסיים דינמיים המשתנים ללא הרף, הסוחרים האחראים על קבלת ההחלטות הם בסך הכל בני אדם.

אמנם, סוחר מתחיל ובכלל כל מנהל השקעות בשר ודם, יראה את העסק כעניין קל ופשוט, אך עם האוכל בא התיאבון וכאשר הצד הרגשי מתערב, השיקולים ההגיוניים מתגמדים וההחלטות שיקבלו אלה עלולות להיות שגויות. מכאן הדרך לטעויות קצרה, בשל ההשפעות הפסיכולוגיות והתגובות כלפי אירועים קיצוניים דוגמת אירועים ביטחוניים וכלכליים והטיות אישיות של שנובעות מניהול השקעות.

מה תרצו: פרארי או סובארו?

אסטרטגים נוהגים להשוות את שוק ההון למסלול מירוצים. המכונית שתגיע ראשונה לקו הסיום, היא לאו דווקא בעלת יכולת ההאצה הגבוהה ביותר, אלא זו המסוגלת לשמור באופן עקבי על מהירות מקסימלית לאורך כל הדרך, למרות המכשולים והמתחרות האחרות מולה. כך גם בשוק ההון. ביצוע השקעות לפי מדדים 'רגשיים' הבוחנים את התשואה בלבד, את הרווח המהיר ולא את הסיכונים שבדרך, עלול להוביל מהר מאוד להפסדים כבדים.

לא רק הגופים הגדולים - כל אחד יכול

בעולם ההשקעות, כפי שהוא היום, המהירות היא מילת המפתח. המשקיעים רוצים להיות הראשונים לתפוס "כשלים" בשווקים הפיננסים, כדי להשיג תשואה חסרת סיכון או בעלת סיכון נמוך. ואכן, רוב הגופים העוסקים בתחום, משתמשים בכלים אוטומטיים לביצוע ומימוש פקודות המסחר. מהיום, גם משקיעים פרטיים יכולים ליהנות מיכולות אלה ולא רק הגופים המוסדיים המנהלים לנו את הפנסיה ותיקי ההשקעות.

לכן, בשנים האחרונות הושקעו משאבים רבים בתכנון ופיתוח מערכות מחשוב ותוכנות מסחר המשלבות אלגוריתמים שמנהלות את המסחר באופן עצמאי אך מבוקר. כ-73% מהמסחר בארה"ב מתנהל באמצעות מחשבים ומערכות מסחר אוטומטיות! לשיטה זו יתרון משמעותי על הסוחרים, בכך שתוכנות המסחר מבצעות עסקאות על-פי נוסחאות אלגוריתם מדויקות ומסוגלות לנתח ברגע נתון אחד מספר בלתי מוגבל של צמדי מטבעות, סחורות ומדדים. הפעולות נעשות על ידם בדיוק מרבי, ללא טעויות אנוש.

קיראו עוד ב"בארץ"

אלגו-טריידינג: הדור הבא בהשקעות כבר כאן

מערכת המסחר מבוססת האלגוריתמים נקראת אלגו-טריידינג. היתרון העיקרי של המערכת זה המהירות והיעילות בה היא עובדת. באמצעותה, מסוגלים המשקיעים לזהות מגמות במסחר ולהגיב להן ראשונים. בכך, הם מקדימים את שאר השוק וגורפים תשואה גבוהה.

למשל, ירידת מחירי הזהב, הפתיעה לא מעט אנליסטים. אך המשקיעים במערכת האלגו טריידינג רק הרוויחו מכך. המערכת זיהתה את מגמת הירידה עוד בטרם החלה, ומכרה את הנכס. איתור התנודות המוקדם, השיג לסוחרים באלגו טריידינג תשואה נאה.

המערכת החדשנית היא בעצם רובוט - אלגוריתם חכם. טוב, לא בדיוק אותה מכונה דמוית יצור-אנושי וקול מתכתי, אלא תוכנה מיוחדת הנקראת שפה המקצועית אלגו-טריידינג. התוכנה מבוססת על אלגוריתמים, משקללת מספר בלתי מוגבל של נתונים ומגמות בשוק ההון ופועלת בהתאם - קונה או מוכרת נכסים בתנאים אופטימליים, ברמת סיכון שהלקוח מחליט ויכולה להרוויח גם כשהשוק יורד. התוצאות מדברות בעד עצמן.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    רוב האלגוריתמים מפסידים כסף! (ל"ת)
    בדוק! 10/12/2013 18:24
    הגב לתגובה זו
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.