ההשקעות בבורסה עוברות לאלגו-טריידינג, התוצאות מדברות בעד עצמן.
Utrade המסחר בבורסה הופך לחכם. במקום צבא של אנליסטים המנסה לאתר את ההשקעה הבאה, קבלו את התוכנה שמשקיעה בשבילכם בבורסה באמצעות אלגו-טריידינג, מסחר אוטומטי, מסחר ממוחשב, רובוט למסחר ושלל שמות נוספים. מדובר בפיתוח מדהים המזהה מגמות מסחר, מנצל עיוותים ואינו תלוי במגמת המסחר. התוצאות מדברות בעד עצמן.
לאורך שנות היסטוריית המסחר בשוק ההון, אסטרטגיות המסחר התבססו על ניתוח אינסופי של נתונים על ידי סוחרים ואנליסטים בעצמם. תהליכי המסחר התבצעו באמצעות מעקב ידני ועריכת תצפיות על נתוני השוק בזמן אמת וניסיון כושל לספק תחזיות לגבי מה צפוי. המשקיעים נדרשו לחשב לבדם או באמצעות מנהלי השקעות היכן ומתי יש למקם את הפקודות שיניבו את התוצאה הרצויה. כך, בית השקעות נחשב לאמין ובטוח יותר ביחס לצבא האנליסטים שהוא מחזיק ברשותו.
הבעיה המרכזית עם שיטת העבודה הזו היא שבעוד המסחר בנוי על שווקים פיננסיים דינמיים המשתנים ללא הרף, הסוחרים האחראים על קבלת ההחלטות הם בסך הכל בני אדם.
אמנם, סוחר מתחיל ובכלל כל מנהל השקעות בשר ודם, יראה את העסק כעניין קל ופשוט, אך עם האוכל בא התיאבון וכאשר הצד הרגשי מתערב, השיקולים ההגיוניים מתגמדים וההחלטות שיקבלו אלה עלולות להיות שגויות. מכאן הדרך לטעויות קצרה, בשל ההשפעות הפסיכולוגיות והתגובות כלפי אירועים קיצוניים דוגמת אירועים ביטחוניים וכלכליים והטיות אישיות של שנובעות מניהול השקעות.
- יוטרייד, השקעה על אנושית בבורסה ללא דמי ניהול
- המתכת היקרה: החוזים על הזהב עלו 0.1%, "התנודתיות צפויה להימשך"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה תרצו: פרארי או סובארו?
אסטרטגים נוהגים להשוות את שוק ההון למסלול מירוצים. המכונית שתגיע ראשונה לקו הסיום, היא לאו דווקא בעלת יכולת ההאצה הגבוהה ביותר, אלא זו המסוגלת לשמור באופן עקבי על מהירות מקסימלית לאורך כל הדרך, למרות המכשולים והמתחרות האחרות מולה. כך גם בשוק ההון. ביצוע השקעות לפי מדדים 'רגשיים' הבוחנים את התשואה בלבד, את הרווח המהיר ולא את הסיכונים שבדרך, עלול להוביל מהר מאוד להפסדים כבדים.
לא רק הגופים הגדולים - כל אחד יכול
בעולם ההשקעות, כפי שהוא היום, המהירות היא מילת המפתח. המשקיעים רוצים להיות הראשונים לתפוס "כשלים" בשווקים הפיננסים, כדי להשיג תשואה חסרת סיכון או בעלת סיכון נמוך. ואכן, רוב הגופים העוסקים בתחום, משתמשים בכלים אוטומטיים לביצוע ומימוש פקודות המסחר. מהיום, גם משקיעים פרטיים יכולים ליהנות מיכולות אלה ולא רק הגופים המוסדיים המנהלים לנו את הפנסיה ותיקי ההשקעות.
לכן, בשנים האחרונות הושקעו משאבים רבים בתכנון ופיתוח מערכות מחשוב ותוכנות מסחר המשלבות אלגוריתמים שמנהלות את המסחר באופן עצמאי אך מבוקר. כ-73% מהמסחר בארה"ב מתנהל באמצעות מחשבים ומערכות מסחר אוטומטיות! לשיטה זו יתרון משמעותי על הסוחרים, בכך שתוכנות המסחר מבצעות עסקאות על-פי נוסחאות אלגוריתם מדויקות ומסוגלות לנתח ברגע נתון אחד מספר בלתי מוגבל של צמדי מטבעות, סחורות ומדדים. הפעולות נעשות על ידם בדיוק מרבי, ללא טעויות אנוש.
- מנסיכות נפט למעצמת AI: החזון הטכנולוגי והצבאי החדש של סעודיה
- 200 אלף שקל למ"ר- זה המחיר לדירת יוקרה על קו החוף של תל-אביב
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
אלגו-טריידינג: הדור הבא בהשקעות כבר כאן
מערכת המסחר מבוססת האלגוריתמים נקראת אלגו-טריידינג. היתרון העיקרי של המערכת זה המהירות והיעילות בה היא עובדת. באמצעותה, מסוגלים המשקיעים לזהות מגמות במסחר ולהגיב להן ראשונים. בכך, הם מקדימים את שאר השוק וגורפים תשואה גבוהה.
למשל, ירידת מחירי הזהב, הפתיעה לא מעט אנליסטים. אך המשקיעים במערכת האלגו טריידינג רק הרוויחו מכך. המערכת זיהתה את מגמת הירידה עוד בטרם החלה, ומכרה את הנכס. איתור התנודות המוקדם, השיג לסוחרים באלגו טריידינג תשואה נאה.
המערכת החדשנית היא בעצם רובוט - אלגוריתם חכם. טוב, לא בדיוק אותה מכונה דמוית יצור-אנושי וקול מתכתי, אלא תוכנה מיוחדת הנקראת שפה המקצועית אלגו-טריידינג. התוכנה מבוססת על אלגוריתמים, משקללת מספר בלתי מוגבל של נתונים ומגמות בשוק ההון ופועלת בהתאם - קונה או מוכרת נכסים בתנאים אופטימליים, ברמת סיכון שהלקוח מחליט ויכולה להרוויח גם כשהשוק יורד. התוצאות מדברות בעד עצמן.
- 1.רוב האלגוריתמים מפסידים כסף! (ל"ת)בדוק! 10/12/2013 18:24הגב לתגובה זו
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
