קיה סיד החדשה בארץ: החל מ-125,000 ש"ח

קיה משיקה את הסיד החדשה בארץ עם מבחר גרסאות מעניין והתמקדות בשוק הפרטי
אלי שאולי | (3)

קיה סיד 2013

קיה ישראל ממשיכה להפגיז בחידושים חשובים. בקושי הספקנו להירגע מההשקה של קיה פורטה וכבר יש לנו השקה נוספת, הפעם של הדור השני של קיה סיד החשובה. שתי המכוניות יאגפו יחדיו את התחום המשפחתי הכה חשוב בארץ. הדור השני של הסיד הוצג בתערוכת ז'נבה בשנה שעברה ומגיע אלינו באיחור קל.
 

הסיד הייתה המכונית שסימנה את תחילת המהפך של קיה והיא יוצאת לדרך עם מבחר מצומצם קלות בתחום הבנזין ורחב בדיזל. באופן ייחודי לתחום, הגרסה הקומפקטית (האצ'בק) תוצע עם מנוע הבנזין (1.6 ליטר שמייצר 135 כ"ס) ברמת האבזור המהודרת בלבד (EX). מנוע ה-1.6 ליטר בנזין יוצע גם בסטיישן אך ברמה מעט פשוטה יותר (LX) מתוך כוונה להפנות את הגרסה הזו לציי הרכב.
מבחר גדול יותר קיים עם מנוע הדיזל דווקא (1.6 ליטר 128 כ"ס) – קומפקטית וסטיישן עם תיבה ידנית בגרסת ה-EX או ועם תיבה אוטומטית ברמת EX. בחירת ההיצע הזה נובעת בין השאר בגלל בעיות אספקה ומחיר יקר יותר של הסיד, שמיוצרת בסלובקיה. בטלקר, היבואנית, יעדיפו להפנות לציי הרכב את הפורטה החדשה והגדולה יותר.

באופן מעניין גרסאות הבנזין של הסיד יצוידו בתיבת ה-DCT, כפולת המצמדים החדשה של הקונצרן, בניגוד לאחות מבית יונדאי, ה-i30, שמצוידת עדיין בתיבה אוטומטית עם 6 הילוכים (הקיימת גם בפורטה). הביצועים נאותים עם 9.9 שניות ל-100 ו-195 קמ"ש מרביים. גרסאות הדיזל יצוידו בתיבה אוטומטית רגילה (182 קמ"ש ו-12.7 שניות ל-100 קמ"ש).
 
 
קיה סיד SW

כפי שכבר התרגלנו אצל קיה, רמת האבזור טובה בגרסאות ה-EX (חמש דלתות בנזין ודיזל אוטומטית) עם בקרת אקלים, חישוקים קלים, בקרת שיוט, מערכת שמע נשלטת מההגה עם בלוטות', תאורת פנים ייחודית, תאורת יום חיצונית ועוד. גם גרסת ה-LX אינה עירומה לחלוטין, ותגיע עם בקרת שיוט וקישוריות בלוטות'. כל הגרסאות ישווקו עם הגהבעל שלושה מצבי תגבור והחלפת הילוכים מאחורי ההגה (כפי שקיים ב-i30).
הסיד החדשה תעלה 128,000 שקלים לגרסה האוטומטית המאובזרת ו-127,000 שקלים לסטיישן LX. מחירי גרסאות הדיזל יחלו ב-125,000 שקלים לגרסת חמש הדלתות הידנית (134,000 שקלים לסטיישן) ו-132,000 שקלים לאוטומטית (149,000 לסטיישן).
 

בחודשים הקרובים צפויה לנחות בארץ גם גרסת 3 הדלתות בעלת האופי הספורטיבי – הפרו-סיד, שהוצגה בתערוכת פריז בשנה שעברה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    כרגיל לקיה - רמת אבזור מפנקת (ל"ת)
    יוגב 09/05/2013 13:32
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ניב 07/05/2013 13:11
    הגב לתגובה זו
    אומרים שזו הקיה הטובה ביותר.
  • גם אני אומר :) (ל"ת)
    אלון 09/05/2013 13:32
    הגב לתגובה זו
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

בנק ישראל הוריד כצפוי את הריבית

אחרי קרוב לשנתיים ללא הפחתה: בנק ישראל מוריד את הריבית ב-0.25% ל-4.25% על רקע אינפלציה של 2.5% בתוך היעד והרגיעה הביטחונית; מה יהיה בהמשך? אל תצפו להורדה נוספת בקרוב

מנדי הניג |

הריבית המוניטרית בישראל יורדת היום ב-0.25% ל-4.25%. ההחלטה מתקבלת אחרי 14 ישיבות רצופות שבהן בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי, תקופה שנמשכה קרוב לשנתיים והוגדרה כשלב של בלימת ביקושים מתוך מטרה לייצב את האינפלציה. בחודשים האחרונים האינפלציה נעה סביב 2.5% ונשארת בתוך היעד, עם תחזית של כ-2.2% ל-12 החודשים הקרובים. במקביל, שער הדולר נחלש בכ-10% מתחילת השנה, מה שגם סייע לצמצום הלחצים על מחירי היבוא והתקררות האינפלציה.

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון עמד מול ביקורת מאוד גדולה ולא הוריד את הריבית עד עכשיו - כשמסתכלים לאחור אפשר מצד אחד להבין את השמרנות שלו, אבל נראה שמדובר בשמרנות יתר. כשמסתכלים קדימה וקוראים את  הדוח מלווה את הפחתת הריבית שכולל את הסיכויים והסיכונים ומצב המשק, מבינים שיש סיכוי טוב שהריבית במפגש הבא - בתחילת ינואר - לא תרד.  


ההפחתה הנוכחית של הריבית לא תשפיע עלייכם באופן משמעותי. החזרי משכנתא ממוצעים ירדו ב-70 שקל בממוצע, תשלמו קצת פחות על הלווואת, תקבלו קצת פחות על פיקדונות ואפיקים סולידיים. הרחבה: הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם? 

וכדאי "לחזור על החומר" - מה זאת ריבית פריים, על ההבדל בין ריבית קבועה למשתנה - 10 סוגי ריביות שונות


האינפלציה ירדה ל-2.5% - בתוך תחום היעד

הסיבה המרכזית לכך  שהנגיד שמר על ריבית גבוהה היא האינפלציה. זו ורדת כבר חודשים ארוכים והיא מספר חודשים בגבול "המותר". זה לצד גורמים נוספים הביאו את בנק ישראל להוריד ריבית. מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אוקטובר ב-0.5% לאחר ירידה של 0.6% בספטמבר. "האינפלציה השנתית עומדת בשני המדדים האחרונים על 2.5%", ציין הבנק. בניכוי אנרגיה ופירות וירקות, שיעור האינפלציה השנתי עומד על 2.7%. נתון מעניין במיוחד הוא ש"קצב אינפלציית הבלתי סחירים ירד ל-3.0%, ובמקביל, קצב אינפלציית הסחירים נותר יציב ועומד על 1.5% ב-12 החודשים האחרונים".

תרופות (גרוק)תרופות (גרוק)

תעשיית הקשב: מיליוני ילדים על כדורים והמצב רק מידרדר

כשהמערכת חולה, הילדים מקבלים מרשם: ישראל מדורגת במקום גבוה בצריכת ריטלין לנפש - ויש לכך מחיר כבד;  כך הופכים ילדינו ללקוחות של שרשרת תרופות מסוכנת




ענת גלעד |

ע' הייתה רק בת שש ילדה סקרנית ומלאת דמיון בגן חובה במרכז הארץ. הגננת התקשרה להורים בערב והתלוננה: "היא לא מצליחה לשבת לרגע, משתעממת במפגשים ומפריעה לכל הילדים, אי אפשר להמשיך ככה". ההורים, מבוהלים מהלחץ של המסגרת ומהמעבר המתקרב לכיתה א', רצו עם בתם לנוירולוג ילדים פרטי מומלץ. האבחון היה קצר וחד משמעי: הפרעת קשב קשה. המרשם הראשון – קונצרטה. 

 איך מגיעים לתלות בקוקטייל תרופות בגיל צעיר?

שבועיים אחרי, הילדה לא נרדמה עד חצות, קמה עצבנית, התפרצה בבכי בלי סיבה. הנוירולוג אמר "זה עובר", אבל זה לא עבר. אז הוסיפו בהמשך כדור נגד חרדה. בהמשך הציעו כדור נגד דיכאון כי היא נהייתה אדישה, ועוד אחד לשינה. מילדה שמחה, חברותית ויצירתית עם שמחת חיים היא הפכה לילדה שקטה ועצובה. היום היא בת שלוש עשרה, עדיין נוטלת שתי תרופות קבועות, אוכלת כמו ציפור, ישנה עם כדור, ולפעמים שואלת את אמא שלה בשקט: "מתי אני אהיה נורמלית בלי הכדורים?" אמא שלה קורסת מאשמה. היא יודעת שהתחילה את הכול בגלל פחד מהגננת.

הסיפור של ע' לא יוצא דופן. זהו סיפורם של אלפי הורים בישראל. וזה גם הסיפור של עשרות אלפי ואפילו מאות אלפי הורים בארצות הברית. כדור אחד לקשב הופך לשניים, שלושה - ולפעמים לקוקטייל פסיכיאטרי שלא נבדק מעולם על מוח מתפתח. והילדים? הם אלה שנשארים עם הגוף והנפש ששינו להם לנצח. 

כמעט מיליון מרשמים לתרופות להפרעת קשב וריכוז מונפקים בישראל מדי שנה, והמדינה מדורגת במקום גבוה בעולם בצריכת ריטלין לנפש. המספרים הללו מצביעים על מצוקה אמיתית במערכת, כאשר הפתרון הנפוץ והקל הוא טיפול תרופתי לשיפור הקשב ולהרגעת הפעלתנות. אך רבים מההורים לא יודעים שהשקט התעשייתי שהם מקבלים בטווח הקצר יגבה מהילדים שלהם מחיר גבוה וכואב למשך שנים רבות.

המספרים כבר לא מאפשרים להתעלם. נכון לשנת 2025 יש בארצות הברית יותר מ-7 מיליון ילדים ובני נוער מאובחנים עם ADHD. למעלה משלושה וחצי מיליון נוטלים תרופות באופן קבוע. ניתוח של נתוני מדיקייד מ-2019 עד 2023 מראה תמונה קשה: ילד שהתחיל תרופה אחת היה בסיכון גבוה פי חמישה להגיע לארבע תרופות פסיכיאטריות שונות עד 2023. כמעט רבע מהילדים האלה נוטלים כיום שתיים או יותר תרופות פסיכיאטריות במקביל. יותר מארבעת אלפים ילדים נוטלים ארבע תרופות או יותר בו זמנית – רובם מטופלים בתרופות אנטי־פסיכוטיות קשות.