קיה סיד החדשה בארץ: החל מ-125,000 ש"ח

קיה משיקה את הסיד החדשה בארץ עם מבחר גרסאות מעניין והתמקדות בשוק הפרטי
אלי שאולי | (3)

קיה סיד 2013

קיה ישראל ממשיכה להפגיז בחידושים חשובים. בקושי הספקנו להירגע מההשקה של קיה פורטה וכבר יש לנו השקה נוספת, הפעם של הדור השני של קיה סיד החשובה. שתי המכוניות יאגפו יחדיו את התחום המשפחתי הכה חשוב בארץ. הדור השני של הסיד הוצג בתערוכת ז'נבה בשנה שעברה ומגיע אלינו באיחור קל.
 

הסיד הייתה המכונית שסימנה את תחילת המהפך של קיה והיא יוצאת לדרך עם מבחר מצומצם קלות בתחום הבנזין ורחב בדיזל. באופן ייחודי לתחום, הגרסה הקומפקטית (האצ'בק) תוצע עם מנוע הבנזין (1.6 ליטר שמייצר 135 כ"ס) ברמת האבזור המהודרת בלבד (EX). מנוע ה-1.6 ליטר בנזין יוצע גם בסטיישן אך ברמה מעט פשוטה יותר (LX) מתוך כוונה להפנות את הגרסה הזו לציי הרכב.
מבחר גדול יותר קיים עם מנוע הדיזל דווקא (1.6 ליטר 128 כ"ס) – קומפקטית וסטיישן עם תיבה ידנית בגרסת ה-EX או ועם תיבה אוטומטית ברמת EX. בחירת ההיצע הזה נובעת בין השאר בגלל בעיות אספקה ומחיר יקר יותר של הסיד, שמיוצרת בסלובקיה. בטלקר, היבואנית, יעדיפו להפנות לציי הרכב את הפורטה החדשה והגדולה יותר.

באופן מעניין גרסאות הבנזין של הסיד יצוידו בתיבת ה-DCT, כפולת המצמדים החדשה של הקונצרן, בניגוד לאחות מבית יונדאי, ה-i30, שמצוידת עדיין בתיבה אוטומטית עם 6 הילוכים (הקיימת גם בפורטה). הביצועים נאותים עם 9.9 שניות ל-100 ו-195 קמ"ש מרביים. גרסאות הדיזל יצוידו בתיבה אוטומטית רגילה (182 קמ"ש ו-12.7 שניות ל-100 קמ"ש).
 
 
קיה סיד SW

כפי שכבר התרגלנו אצל קיה, רמת האבזור טובה בגרסאות ה-EX (חמש דלתות בנזין ודיזל אוטומטית) עם בקרת אקלים, חישוקים קלים, בקרת שיוט, מערכת שמע נשלטת מההגה עם בלוטות', תאורת פנים ייחודית, תאורת יום חיצונית ועוד. גם גרסת ה-LX אינה עירומה לחלוטין, ותגיע עם בקרת שיוט וקישוריות בלוטות'. כל הגרסאות ישווקו עם הגהבעל שלושה מצבי תגבור והחלפת הילוכים מאחורי ההגה (כפי שקיים ב-i30).
הסיד החדשה תעלה 128,000 שקלים לגרסה האוטומטית המאובזרת ו-127,000 שקלים לסטיישן LX. מחירי גרסאות הדיזל יחלו ב-125,000 שקלים לגרסת חמש הדלתות הידנית (134,000 שקלים לסטיישן) ו-132,000 שקלים לאוטומטית (149,000 לסטיישן).
 

בחודשים הקרובים צפויה לנחות בארץ גם גרסת 3 הדלתות בעלת האופי הספורטיבי – הפרו-סיד, שהוצגה בתערוכת פריז בשנה שעברה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    כרגיל לקיה - רמת אבזור מפנקת (ל"ת)
    יוגב 09/05/2013 13:32
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ניב 07/05/2013 13:11
    הגב לתגובה זו
    אומרים שזו הקיה הטובה ביותר.
  • גם אני אומר :) (ל"ת)
    אלון 09/05/2013 13:32
    הגב לתגובה זו
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה

רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה רווחים כלואים

החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%. 

אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה. 

המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)

רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.

"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)

שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה

רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה רווחים כלואים

החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%. 

אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה. 

המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)

רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.

"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)