קיה סיד החדשה בארץ: החל מ-125,000 ש"ח

קיה משיקה את הסיד החדשה בארץ עם מבחר גרסאות מעניין והתמקדות בשוק הפרטי
אלי שאולי | (3)

קיה סיד 2013

קיה ישראל ממשיכה להפגיז בחידושים חשובים. בקושי הספקנו להירגע מההשקה של קיה פורטה וכבר יש לנו השקה נוספת, הפעם של הדור השני של קיה סיד החשובה. שתי המכוניות יאגפו יחדיו את התחום המשפחתי הכה חשוב בארץ. הדור השני של הסיד הוצג בתערוכת ז'נבה בשנה שעברה ומגיע אלינו באיחור קל.
 

הסיד הייתה המכונית שסימנה את תחילת המהפך של קיה והיא יוצאת לדרך עם מבחר מצומצם קלות בתחום הבנזין ורחב בדיזל. באופן ייחודי לתחום, הגרסה הקומפקטית (האצ'בק) תוצע עם מנוע הבנזין (1.6 ליטר שמייצר 135 כ"ס) ברמת האבזור המהודרת בלבד (EX). מנוע ה-1.6 ליטר בנזין יוצע גם בסטיישן אך ברמה מעט פשוטה יותר (LX) מתוך כוונה להפנות את הגרסה הזו לציי הרכב.
מבחר גדול יותר קיים עם מנוע הדיזל דווקא (1.6 ליטר 128 כ"ס) – קומפקטית וסטיישן עם תיבה ידנית בגרסת ה-EX או ועם תיבה אוטומטית ברמת EX. בחירת ההיצע הזה נובעת בין השאר בגלל בעיות אספקה ומחיר יקר יותר של הסיד, שמיוצרת בסלובקיה. בטלקר, היבואנית, יעדיפו להפנות לציי הרכב את הפורטה החדשה והגדולה יותר.

באופן מעניין גרסאות הבנזין של הסיד יצוידו בתיבת ה-DCT, כפולת המצמדים החדשה של הקונצרן, בניגוד לאחות מבית יונדאי, ה-i30, שמצוידת עדיין בתיבה אוטומטית עם 6 הילוכים (הקיימת גם בפורטה). הביצועים נאותים עם 9.9 שניות ל-100 ו-195 קמ"ש מרביים. גרסאות הדיזל יצוידו בתיבה אוטומטית רגילה (182 קמ"ש ו-12.7 שניות ל-100 קמ"ש).
 
 
קיה סיד SW

כפי שכבר התרגלנו אצל קיה, רמת האבזור טובה בגרסאות ה-EX (חמש דלתות בנזין ודיזל אוטומטית) עם בקרת אקלים, חישוקים קלים, בקרת שיוט, מערכת שמע נשלטת מההגה עם בלוטות', תאורת פנים ייחודית, תאורת יום חיצונית ועוד. גם גרסת ה-LX אינה עירומה לחלוטין, ותגיע עם בקרת שיוט וקישוריות בלוטות'. כל הגרסאות ישווקו עם הגהבעל שלושה מצבי תגבור והחלפת הילוכים מאחורי ההגה (כפי שקיים ב-i30).
הסיד החדשה תעלה 128,000 שקלים לגרסה האוטומטית המאובזרת ו-127,000 שקלים לסטיישן LX. מחירי גרסאות הדיזל יחלו ב-125,000 שקלים לגרסת חמש הדלתות הידנית (134,000 שקלים לסטיישן) ו-132,000 שקלים לאוטומטית (149,000 לסטיישן).
 

בחודשים הקרובים צפויה לנחות בארץ גם גרסת 3 הדלתות בעלת האופי הספורטיבי – הפרו-סיד, שהוצגה בתערוכת פריז בשנה שעברה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    כרגיל לקיה - רמת אבזור מפנקת (ל"ת)
    יוגב 09/05/2013 13:32
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ניב 07/05/2013 13:11
    הגב לתגובה זו
    אומרים שזו הקיה הטובה ביותר.
  • גם אני אומר :) (ל"ת)
    אלון 09/05/2013 13:32
    הגב לתגובה זו
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.