קיה סיד החדשה בארץ: החל מ-125,000 ש"ח

קיה משיקה את הסיד החדשה בארץ עם מבחר גרסאות מעניין והתמקדות בשוק הפרטי
אלי שאולי | (3)

קיה סיד 2013

קיה ישראל ממשיכה להפגיז בחידושים חשובים. בקושי הספקנו להירגע מההשקה של קיה פורטה וכבר יש לנו השקה נוספת, הפעם של הדור השני של קיה סיד החשובה. שתי המכוניות יאגפו יחדיו את התחום המשפחתי הכה חשוב בארץ. הדור השני של הסיד הוצג בתערוכת ז'נבה בשנה שעברה ומגיע אלינו באיחור קל.
 

הסיד הייתה המכונית שסימנה את תחילת המהפך של קיה והיא יוצאת לדרך עם מבחר מצומצם קלות בתחום הבנזין ורחב בדיזל. באופן ייחודי לתחום, הגרסה הקומפקטית (האצ'בק) תוצע עם מנוע הבנזין (1.6 ליטר שמייצר 135 כ"ס) ברמת האבזור המהודרת בלבד (EX). מנוע ה-1.6 ליטר בנזין יוצע גם בסטיישן אך ברמה מעט פשוטה יותר (LX) מתוך כוונה להפנות את הגרסה הזו לציי הרכב.
מבחר גדול יותר קיים עם מנוע הדיזל דווקא (1.6 ליטר 128 כ"ס) – קומפקטית וסטיישן עם תיבה ידנית בגרסת ה-EX או ועם תיבה אוטומטית ברמת EX. בחירת ההיצע הזה נובעת בין השאר בגלל בעיות אספקה ומחיר יקר יותר של הסיד, שמיוצרת בסלובקיה. בטלקר, היבואנית, יעדיפו להפנות לציי הרכב את הפורטה החדשה והגדולה יותר.

באופן מעניין גרסאות הבנזין של הסיד יצוידו בתיבת ה-DCT, כפולת המצמדים החדשה של הקונצרן, בניגוד לאחות מבית יונדאי, ה-i30, שמצוידת עדיין בתיבה אוטומטית עם 6 הילוכים (הקיימת גם בפורטה). הביצועים נאותים עם 9.9 שניות ל-100 ו-195 קמ"ש מרביים. גרסאות הדיזל יצוידו בתיבה אוטומטית רגילה (182 קמ"ש ו-12.7 שניות ל-100 קמ"ש).
 
 
קיה סיד SW

כפי שכבר התרגלנו אצל קיה, רמת האבזור טובה בגרסאות ה-EX (חמש דלתות בנזין ודיזל אוטומטית) עם בקרת אקלים, חישוקים קלים, בקרת שיוט, מערכת שמע נשלטת מההגה עם בלוטות', תאורת פנים ייחודית, תאורת יום חיצונית ועוד. גם גרסת ה-LX אינה עירומה לחלוטין, ותגיע עם בקרת שיוט וקישוריות בלוטות'. כל הגרסאות ישווקו עם הגהבעל שלושה מצבי תגבור והחלפת הילוכים מאחורי ההגה (כפי שקיים ב-i30).
הסיד החדשה תעלה 128,000 שקלים לגרסה האוטומטית המאובזרת ו-127,000 שקלים לסטיישן LX. מחירי גרסאות הדיזל יחלו ב-125,000 שקלים לגרסת חמש הדלתות הידנית (134,000 שקלים לסטיישן) ו-132,000 שקלים לאוטומטית (149,000 לסטיישן).
 

בחודשים הקרובים צפויה לנחות בארץ גם גרסת 3 הדלתות בעלת האופי הספורטיבי – הפרו-סיד, שהוצגה בתערוכת פריז בשנה שעברה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    כרגיל לקיה - רמת אבזור מפנקת (ל"ת)
    יוגב 09/05/2013 13:32
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ניב 07/05/2013 13:11
    הגב לתגובה זו
    אומרים שזו הקיה הטובה ביותר.
  • גם אני אומר :) (ל"ת)
    אלון 09/05/2013 13:32
    הגב לתגובה זו
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות