תקציר עפ"ג 44065/12

מדינת ישראל נ' בוריס דאנו

בית המשפט המחוזי מרכז דחה את ערעור המדינה על החלטת בית משפט השלום לבטל את הרשעת המשיב בגין עבירות של אי הגשת דוחות שנתיים והצהרות הון. בין היתר נתן בית המשפט משקל להסרת המחדלים מצד המשיב, אף כי באיחור, ולעובדה כי בעקבות הדוחות מגיעים למשיב החזרי מס. עוד ניתן משקל משמעותי לעיקולים לא חוקיים שהטילה רשות המסים בגין אי הגשת הדוחות, ונפסק כי פעולה זו של רשות המסים נוסף על הנסיבות האחרות בתיק מקימה למשיב "הגנה מן הצדק" שיש בה להוביל לסיום ההליך באי הרשעתו.

השאלה המשפטית והרקע העובדתי

מדובר בערעור המדינה על החלטת בית משפט השלום ברמלה שביטלה את הרשעת המשיב, יליד 1970 ללא עבר פלילי, בעל קיוסק שבו הוא מנהל תחנת הימורים של לוטו וטוטו, לאחר שהורשע בעקבות הודאתו בכתב אישום מתוקן בתשע עבירות של אי הגשת דוחות מס וכן בשתי עבירות של אי קיום דרישה להגיש הצהרות הון.

בית המשפט קמא ביטל את הרשעת המשיב, הטיל עליו לבצע שירות לתועלת הציבור בהיקף של 200 שעות, חייב אותו לחתום על התחייבות בסך 10,000 ש"ח להימנע במשך שנה מביצוע כל עבירה לפי פקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), והטיל עליו לשלם הוצאות בסכום של 2,000 ש"ח לטובת המדינה.

בית המשפט קמא הביא שיקולים כנגד הרשעתו של המשיב, בין היתר כלהלן: מדובר בעבירה ראשונה של המשיב; חומרת העבירה אינה כזו שלא מאפשרת את סיום ההליך ללא הרשעה; לא הייתה פגיעה של המשיב באחרים ובקופת המדינה - בפרט לנוכח החזרי המס שלהם זכאי המשיב; על המשיב הוטלו עיקולים על ידי רשות המסים, לכאורה בניגוד לדין, שכן סעיף 189(ב) לפקודה אוסר על רשות המסים להטיל קנסות על נאשם שהוגש נגדו כתב אישום בגין עבירה של אי הגשת דוח. הטלת הקנסות והעיקולים גרמו לפגיעה משמעותית בעסקו של המשיב, ופעולה זו מקימה לו "הגנה מן הצדק" שיש בה להוביל לסיום ההליך באי הרשעתו; המשיב הודה והביע חרטה; הפגיעה במשיב תהיה בלתי מידתית ביחס לחומרת מעשיו - המחדלים הוסרו במלואם על ידי המשיב, אף על פי שהוסרו באיחור ניכר; בשלבים מוקדמים של ההליך הצהירה המאשימה כי אם יגיש המשיב את הדוחות אזי תהיה פתוחה בפניו הדרך להגיש בקשה להמיר את האישום בקנס מינהלי. לאחר שהמשיב הסיר את המחדלים סורבה הבקשה, מסיבות הנוגעות להיקף כתב האישום ולמספר השנים ובשל האיחור בהסרת המחדלים.

נוסף על כך נפסק כי בנסיבותיו האישיות של המשיב שהוא בעל זיכיונות של לוטו וטוטו, הרשעתו עלולה להוביל לשלילתם של הזיכיונות ולשבירת מטה לחמו, דבר המצדיק אי הרשעה.

דיון

הימנעות מהרשעה היא חריג שיופעל רק בנסיבות חריגות ויוצאות דופן, כאשר לא מתקיים יחס סביר בין הנזק הצפוי לנאשם מההרשעה לבין חומרת העבירה ובהתחשב בשיקולי ענישה נוספים.

שני פרמטרים עיקריים ייבחנו לצורך קבלת ההחלטה שלא להרשיע נאשם בעבירות אשר נקבע כי ביצע. הראשון - סוג העבירה, חומרתה ונסיבותיה, ואם אפשר בנסיבות אלה לוותר על ההרשעה מבלי שהדבר יפגע באופן חמור באינטרס הציבורי שיש בהרשעה. השני - נסיבותיו האישיות של הנאשם והפגיעה הצפויה לו, ואם הנזק הצפוי להיגרם לו עקב ההרשעה הוא כזה הפוגע בסיכויי שיקומו וחורג מהראוי בנסיבות העניין.

בענייננו לא התעלם בית המשפט קמא מחומרתן של עבירות המס והשלכותיהן החברתיות המזיקות, לרבות עבירות של אי הגשת דוחות והצהרות הון או הגשתן באיחור כפי שעשה המשיב, ומהאינטרס הציבורי שיש בהרשעתו ובענישתו של מי שמבצע אותן. במקרה נושא הערעור מצטרפת להסרת המחדלים הצהרתה של המאשימה, אמנם בשלבים המוקדמים של הדיון בכתב האישום המקורי, כי אם יגיש המשיב את הדוחות אזי הוא יוכל לבקש את המרתו של כתב האישום לקנס מינהלי, כפי שנוהגות רשויות המס בדרך כלל בנסיבות דומות.

להסרת המחדלים על ידי המשיב מצטרפת העובדה שאינה שנויה במחלוקת - בדיקת הדוחות על ידי פקיד השומה העלתה כי מגיעים למשיב החזרי מס בסכום של 48,000 ש"ח אשר טרם הוחזרו לו, חלף חלוף שנה וחצי מאז שפקיד השומה אישר את זכאותו של המשיב לקבל את הסכום האמור.

מבין כל הנימוקים שמנה בית המשפט קמא לאי הרשעתו של המשיב, נימוק משמעותי ביותר הוא זה שלדעת בית המשפט קמא וגם לדעת בית משפט זה מקים למשיב "הגנה מן הצדק". גם אם אין בנימוק זה כדי לגרום לזיכויו של המשיב - אין בו רק כדי להשפיע על העונש, אלא יש בו (בהצטרף לנימוקים האחרים) כדי להצדיק את ביטול הרשעתו של המשיב.

מדובר בהליכים לא חוקיים שנקט פקיד השומה - אחד הגופים הממונים על אכיפת החוק, כאשר הטיל על המשיב קנסות וגבה אותם באמצעות הטלת עיקולים בניגוד לסעיף 189 לפקודה ובניגוד להנחיות רשות המסים, דבר שפגע באופן משמעותי בעסקו של המשיב אשר סבל ממצוקה כלכלית גם ללא הטלתם. נימוק משמעותי נוסף שגרם לבית המשפט קמא, ובצדק, לבטל את הרשעתו של המשיב הוא הנזק המשמעותי אשר ייגרם לעסקיו בגלל הרשעתו, כאשר יישללו ממנו הזיכיונות להפעיל בקיוסק תחנות לוטו וטוטו שעליהן עיקר פרנסתו. יש בנזק משמעותי זה לעסקיו של המשיב, כשהוא מצטרף למצבו הכלכלי ולנזקים שנגרמו לו על ידי הפעולות הלא חוקיות של פקיד השומה, כדי להצדיק את ביטול הרשעתו.

תוצאה

ערעור המדינה נדחה.

בבית המחוזי מרכז

לפני כב' השופטים א' טל, א' מקובר וז' בוסתן

ניתן ב-15.7.2012