המבחן שיש להציב בסוגיה "האם מעסיק יכול לקבוע לעובדיו קוד לבוש אם לאו" הינו מבחן של מידתיות והדבר ייבחן בהתאם לנסיבות המקרה
העובדות
----------------
פינות קפה בע"מ (להלן: "המעבידה") הינה חברה בע"מ המפעילה את רשת בתי הקפה "אילן'ס" במספר סניפים.
גבאי משה (להלן: "העובד") הועסק אצל המעבידה כמלצר מיום 18.11.2008 ועד ליום 26.11.2008.
העובד נשא על גופו שישה קעקועים במקומות הבולטים לעין.
ביום 24.11.2008 פנתה אל העובד באמצעות הטלפון מי ששימשה באותה עת כמנהלת משאבי אנוש במעבידה. בשיחה צוין בפני העובד, כי מדיניות המעבידה הינה שלא לאפשר לעובדים הנושאים קעקועים לעבוד עם קעקועיהם החשופים, וביקשה להיפגש עם העובד על מנת לבחון את קעקועיו, ובינתיים לעבוד בחולצה ארוכה.
העובד הסביר בשיחה האמורה את משמעותם של חלק מקעקועיו לביטויו האישי ולזהותו.
ביום 26.11.2008 נאמר לעובד, כי הוחלט שאם יסכים לעבוד עם חולצה ארוכה הדבר יתקבל, בעוד שבמקרים אחרים המעבידה תוותר על שירותיו.
למחרת, יום 27.11.2008, היה אמור העובד להתייצב למשמרת בסניף הרצליה של המעבידה. העובד לא התייצב למשמרת זו, כאשר הצדדים חלוקים בנוגע לנסיבות שהובילו לאי-התייצבותו. המעבידה טענה, כי העובד נטש את משמרתו אף שידע מראש לאלו משמרות שובץ והעובד טען, כי לא ה?דע לו על מועד המשמרת.
פסק הדין
----------------
האם התובע פוטר או התפטר?
כאמור, העובד טען, כי עצם הדרישה ללבישת חולצה ארוכה מקנה לו את הזכות להתפטר התפטרות שדינה כפיטורים.
בית הדין לא קיבל טענה זו היות והדרישה, כי ילבש חולצה ארוכה אינה דרישה בלתי סבירה.
בית הדין קיבל את עמדת המעבידה, לפיה העובד הועסק במטבח קר. הדרישה כי העובד ילבש חולצה ארוכה במקום ממוזג ובעונת חורף אינה בלתי סבירה ואין כל ספק שאין היא עולה כדי הרעה מוחשית בתנאי העבודה.
טענת ההפליה
בית הדין, לאחר בחינת המקרה, סבר כי נסיבות המקרה אינן עולות כדי מקרה שבו מוצדק לקבוע, כי המעבידה הפלתה הפליה אסורה מחמת מראה חיצוני.
ראשית, מן הטעם כי ההגבלה שהטילה המעבידה על העובד במקרה דנן הייתה מידתית.
שנית, בית הדין הטיל ספק בתום לבו של העובד ביחסי העבודה עם המעבידה. בעוד האחרונה עשתה מאמץ אמיתי להותירו בעבודה חרף הקשיים שהתעוררו, מהתנהלותו של העובד עלה הרושם כי מצידו כיוון את הדברים לקראת תביעה משפטית בעילת ההפליה.
בית הדין המשיך וקבע, כי אפילו היה העובד טוען טענותיו בתום לב, לא היה מקום לקבל בנסיבות אלו את טענת ההפליה בשל מספר סיבות:
1. בהתאם לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988 (להלן: "חוק השוויון"), על העובד להוכיח השתייכותו למאפיין או קבוצה מוגנת המנויה בסעיף 2 לחוק השוויון. בנוסף ובמצטבר, עליו להוכיח קשר סיבתי בין הפעולה המפלה לבין היותו נמנה על אותה קבוצה או בעל אותו מאפיין.
במקרה דנן, העובד לא הראה כל השתייכות לקבוצה מוגנת. שניים מקעקועיו (בפרט קעקוע דגל הגאווה, אך גם קעקוע סמלי הזכר), מציגים לכאורה את נטייתו המינית, אולם הוא לא טען כי הופלה על רקע זה וממילא לא הביא ולו ראשית ראיה כי ישנו קשר בין נטייתו המינית, או בין קעקוע דגל הגאווה בפרט, לבין הדרישה כי ילבש חולצה ארוכה.
2. השאלה האם מראה חיצוני יכול לשמש עילת הפליה אסורה טרם נבחנה בפסיקה, למעט בסוגיות בהן הפליה על רקע מראה חיצוני היוותה סמן להפליה אסורה אחרת, כגון הפליה על רקע מוצא או גזע. אך במספר פרשות הוכרה זכותו של מעסיק לדרוש מעובדו להקפיד על הופעה חיצונית הולמת וראויה, ועל קוד לבוש.
3. בית הדין סבר, כי דרישה של מעסיק פרטי מעובדו להקפיד על הופעה חיצונית הולמת, ועל קוד לבוש כזה או אחר, איננה אסורה. דרישה זו נובעת מהפררוגטיבה הניהולית של המעסיק ומזכויותיו הקניינות לנהל את עסקו באופן הנראה לו וכן להימנע מפגיעה כלכלית שעה שיעסיק את מי שאינו עונה לקוד הלבוש המקובל. המבחן שיש להציב בסוגייה זו הינו מבחן של מידתיות, הנגזר מנסיבות המקרה: יש לשקול שיקולים כגון מהות הפגיעה בעובד, טיבה והיקפה, מידת השרירות שיש בדרישה המפלה, תום לבו של המעסיק וכיו"ב. שיקולים אלה יש לאזן אל מול מידת הפגיעה הקניינית והתדמיתית במעסיק, טיב העסק ומהותו (למשל, השאלה אם מדובר במתן שירות אישי) והשאלה אם האינטרס הנפגע קשור בליבת עסקיו של המעסיק או בשוליה.
לאור האמור לעיל, בית הדין הגיע לכלל מסקנה כי העובדה שהמעבידה דרשה מן העובד לעטות על עצמו חולצה ארוכה לנוכח קעקועיו איננה הפליה אסורה. בפרט כאשר המעבידה מגישה באמצעות מלצריה ובהם העובד, מזון ומשקה בשירות אישי. לפיכך, דרישה זו הינה דרישה מידתית.
על פי כל האמור לעיל נפסק, כי דין התביעה להידחות.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קרנות פרייבט אקוויטי, לוגואיםשנת הקציר של קרנות הפרייבט אקוויטי: מי הציפו ערך ומי עדיין מחכים?
הגאות ההיסטורית בשווקים לא פסחה גם על עולם הפרייבט אקוויטי. אחרי תקופה של ריבית גבוהה, אי-ודאות ובלימת עסקאות, חלק מקרנות ההשקעה הפרטיות מצאו את עצמן שוב בסביבה נוחה יותר למימושים ולהנפקות.
לצד הזינוקים במדדים, והפתיחה המחודשת של שוק ההנפקות, חלק מקרנות ההשקעה הפרטיות נהנו גם הן משנה חריגה במיוחד. 4 קרנות פרייבט אקוויטי רשמו תשואות דו-ספרתיות, ובמקרים מסוימים גם הצליחו לתרגם את העליות למימושים בפועל, דרך אקזיטים והנפקות ברווחים נאים.
קרנות ההשקעה הפרטיות לא מדווחות על הרווחים שלהן, אבל אם נסתכל בתוצאות המצוינות של הבנקים - פועלים אקוויטי, לאומי פרטנרס ודיסקונט קפיטל, שעוסקות באותם תחומים - נבין שהייתה זו בהחלט שנה מדהימה. במקביל, קרנות ההשקעה המשיכו בהשקעות חדשות בחברות מקומיות בתחומים שונים כשהן נערכות גם להמשך הדרך.
פימי
קרן פימי, שנוסדה בשנת 1996 על ידי ישי דוידי, היא הגדולה והמובילה בישראל. הקרן מנהלת נכסים בשווי כולל של כ-8 מיליארד דולר.
- בצל מירוץ החימוש העולמי: הושקה קרן אורליוס וגוייסו 50 מיליון דולר להשקעות בדיפנס-טק
- האם כספי הפנסיה של האמריקאים בדרך להשקעות בשווקים פרטיים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפני חודש הודיעה פימי על תחילת הגיוס של קרן פימי 8, לגיוס של 1.5 מיליארד דולר, ארבע שנים לאחר סיום הגיוס של קרן פימי 7, שבה גייסה 1.25 מיליארד דולר.
עד כה רכשה הקרן שליטה ב-108 חברות ומימשה 76 מהן, בהיקף עסקאות של למעלה מ-9 מיליארד דולר.
