המבחן שיש להציב בסוגיה "האם מעסיק יכול לקבוע לעובדיו קוד לבוש אם לאו" הינו מבחן של מידתיות והדבר ייבחן בהתאם לנסיבות המקרה
העובדות
----------------
פינות קפה בע"מ (להלן: "המעבידה") הינה חברה בע"מ המפעילה את רשת בתי הקפה "אילן'ס" במספר סניפים.
גבאי משה (להלן: "העובד") הועסק אצל המעבידה כמלצר מיום 18.11.2008 ועד ליום 26.11.2008.
העובד נשא על גופו שישה קעקועים במקומות הבולטים לעין.
ביום 24.11.2008 פנתה אל העובד באמצעות הטלפון מי ששימשה באותה עת כמנהלת משאבי אנוש במעבידה. בשיחה צוין בפני העובד, כי מדיניות המעבידה הינה שלא לאפשר לעובדים הנושאים קעקועים לעבוד עם קעקועיהם החשופים, וביקשה להיפגש עם העובד על מנת לבחון את קעקועיו, ובינתיים לעבוד בחולצה ארוכה.
העובד הסביר בשיחה האמורה את משמעותם של חלק מקעקועיו לביטויו האישי ולזהותו.
ביום 26.11.2008 נאמר לעובד, כי הוחלט שאם יסכים לעבוד עם חולצה ארוכה הדבר יתקבל, בעוד שבמקרים אחרים המעבידה תוותר על שירותיו.
למחרת, יום 27.11.2008, היה אמור העובד להתייצב למשמרת בסניף הרצליה של המעבידה. העובד לא התייצב למשמרת זו, כאשר הצדדים חלוקים בנוגע לנסיבות שהובילו לאי-התייצבותו. המעבידה טענה, כי העובד נטש את משמרתו אף שידע מראש לאלו משמרות שובץ והעובד טען, כי לא ה?דע לו על מועד המשמרת.
פסק הדין
----------------
האם התובע פוטר או התפטר?
כאמור, העובד טען, כי עצם הדרישה ללבישת חולצה ארוכה מקנה לו את הזכות להתפטר התפטרות שדינה כפיטורים.
בית הדין לא קיבל טענה זו היות והדרישה, כי ילבש חולצה ארוכה אינה דרישה בלתי סבירה.
בית הדין קיבל את עמדת המעבידה, לפיה העובד הועסק במטבח קר. הדרישה כי העובד ילבש חולצה ארוכה במקום ממוזג ובעונת חורף אינה בלתי סבירה ואין כל ספק שאין היא עולה כדי הרעה מוחשית בתנאי העבודה.
טענת ההפליה
בית הדין, לאחר בחינת המקרה, סבר כי נסיבות המקרה אינן עולות כדי מקרה שבו מוצדק לקבוע, כי המעבידה הפלתה הפליה אסורה מחמת מראה חיצוני.
ראשית, מן הטעם כי ההגבלה שהטילה המעבידה על העובד במקרה דנן הייתה מידתית.
שנית, בית הדין הטיל ספק בתום לבו של העובד ביחסי העבודה עם המעבידה. בעוד האחרונה עשתה מאמץ אמיתי להותירו בעבודה חרף הקשיים שהתעוררו, מהתנהלותו של העובד עלה הרושם כי מצידו כיוון את הדברים לקראת תביעה משפטית בעילת ההפליה.
בית הדין המשיך וקבע, כי אפילו היה העובד טוען טענותיו בתום לב, לא היה מקום לקבל בנסיבות אלו את טענת ההפליה בשל מספר סיבות:
1. בהתאם לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988 (להלן: "חוק השוויון"), על העובד להוכיח השתייכותו למאפיין או קבוצה מוגנת המנויה בסעיף 2 לחוק השוויון. בנוסף ובמצטבר, עליו להוכיח קשר סיבתי בין הפעולה המפלה לבין היותו נמנה על אותה קבוצה או בעל אותו מאפיין.
במקרה דנן, העובד לא הראה כל השתייכות לקבוצה מוגנת. שניים מקעקועיו (בפרט קעקוע דגל הגאווה, אך גם קעקוע סמלי הזכר), מציגים לכאורה את נטייתו המינית, אולם הוא לא טען כי הופלה על רקע זה וממילא לא הביא ולו ראשית ראיה כי ישנו קשר בין נטייתו המינית, או בין קעקוע דגל הגאווה בפרט, לבין הדרישה כי ילבש חולצה ארוכה.
2. השאלה האם מראה חיצוני יכול לשמש עילת הפליה אסורה טרם נבחנה בפסיקה, למעט בסוגיות בהן הפליה על רקע מראה חיצוני היוותה סמן להפליה אסורה אחרת, כגון הפליה על רקע מוצא או גזע. אך במספר פרשות הוכרה זכותו של מעסיק לדרוש מעובדו להקפיד על הופעה חיצונית הולמת וראויה, ועל קוד לבוש.
3. בית הדין סבר, כי דרישה של מעסיק פרטי מעובדו להקפיד על הופעה חיצונית הולמת, ועל קוד לבוש כזה או אחר, איננה אסורה. דרישה זו נובעת מהפררוגטיבה הניהולית של המעסיק ומזכויותיו הקניינות לנהל את עסקו באופן הנראה לו וכן להימנע מפגיעה כלכלית שעה שיעסיק את מי שאינו עונה לקוד הלבוש המקובל. המבחן שיש להציב בסוגייה זו הינו מבחן של מידתיות, הנגזר מנסיבות המקרה: יש לשקול שיקולים כגון מהות הפגיעה בעובד, טיבה והיקפה, מידת השרירות שיש בדרישה המפלה, תום לבו של המעסיק וכיו"ב. שיקולים אלה יש לאזן אל מול מידת הפגיעה הקניינית והתדמיתית במעסיק, טיב העסק ומהותו (למשל, השאלה אם מדובר במתן שירות אישי) והשאלה אם האינטרס הנפגע קשור בליבת עסקיו של המעסיק או בשוליה.
לאור האמור לעיל, בית הדין הגיע לכלל מסקנה כי העובדה שהמעבידה דרשה מן העובד לעטות על עצמו חולצה ארוכה לנוכח קעקועיו איננה הפליה אסורה. בפרט כאשר המעבידה מגישה באמצעות מלצריה ובהם העובד, מזון ומשקה בשירות אישי. לפיכך, דרישה זו הינה דרישה מידתית.
על פי כל האמור לעיל נפסק, כי דין התביעה להידחות.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
