עליית ריבית באנגליה קרובה מתמיד
האינפלציה בעולם ממשיכה לרתוח ומעמידה את הבנקים הגדולים בעולם בדילמה לא פשוטה לאור העובדה כי הכלכלות הגדולות טרם יצאו מהמשבר והעלאת ריבית עשויה להאט את תהליך ההתאוששות של הכלכלה העולמית. הקורבן הפעם היא בריטניה, אשר רושמת את הזינוק החד ביותר מזה כ-8 חודשים לרמה של 3.7% על רקע העלייה החדה במוצרי המזון והדלק. הבנק המרכזי של בריטניה עשוי להעלות את שיעור הריבית עד סוף הרבעון הנוכחי. בארה"ב שבוע המסחר נפתח אמש אחרי חופשת יום "מרטין לוטר קינג" בעליות שערים קלות על רקע האופטימיות השוררת בשווקים מאז פתיחת עונת הדוחות של הרבעון ה-4.
יצרנית האייפון "אפל" הצליחה להכות בגדול את תחזיות האנליסטים, על אף החששות המוקדמות עקב יציאתו של מנכ"ל החברה לחופשת מחלה יום לפני פרסום הדוחות. "אפל" כאמור מכה את תחזיות האנליסטים ומדווחת על זינוק של כ-70% בהכנסות החברה בזכות המכירה הלוהטת של מכשירי אייפון ואייפד. ענקית המחשוב IBM דיווחה על עליה של 16% ברווחי החברה ועוקפת את תחזיות האנליסטים, אשר ציפו לעליה של 14% ברווחי החברה. העלייה ברווחים נובעת מהביקוש הרב למחשבים בכל רחבי העולם. עליות שערים נרשמו גם ביבשת האירופאית על רקע נתוני מאקרו חיוביים המעידים על כך שהכלכלה האירופאית עדיין עומדת על רגליה. עליות שערים נרשמות בשעה זו ביבשת האסיאתית בהובלת סקטור הטכנולוגיות על רקע דיווחים טובים של "אפל" וחברת IBM .
דולר שקל
השקל מתקרב לרמת התמיכה הפסיכולוגית בנק 3.50 בשל חולשתו המתמשכת של הדולר בעולם ובשל הערכות כי בנק ישראל יעלה את שיעור הריבית לחודש פברואר ב- 0.25% על רקע העלייה שנרשמה בסעיף הדיור ביום שישי האחרון שבו התפרסם מדד המחירים לצרכן. התערבויות בנק ישראל בשוק המט"ח לא מצליחות להשפיע על שוק המט"ח אצלנו לאור העובדה כי פערי הריבית בין הארץ לארה"ב ילכו ויגדלו במהלך השנה לטובת השקל, דבר אשר הופך את השקל להשקעה אטרקטיבית בקרב המשקיעים בארץ ובחו"ל. חצייה של רמת התמיכה 3.50 עשויה להוביל להתערבות רצינית יותר מצידו של הבנק המרכזי.
רמות משמעותיות
התנגדות 2 3.61
התנגדות 1 : 3.56
ספוט : 3.5335
תמיכה 1 : 3.5180
תמיכה 2 : 3.50
אסטרטגיה לימים הקרובים: שורט. מכירה: החזקת שורט מהשבירה של 3.56. יעדים: 3.53 (יעד ראשון הושג אמש) 3.50 , 2 יעדים נוספים פתוחים.
אירו דולר
רמות משמעותיות
התנגדות 2 : 1.38
התנגדות 1 : 1.3680
ספוט : 1.3465
תמיכה 1 : 1.3430
תמיכה 2 : 1.3340
אסטרטגיה לשבוע זה: לונג. קניה במידה והצמד יחזור לבחון את רמת 1.3430 וזו תהפוך לתמיכה. יעדים: 1.3670, 1.38, יעד נוסף פתוח.
״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
שער הדולר השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
שער הדולר השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
