האצה בקצב התרחבות היצוא: זינק באוגוסט-אוקטובר בקצב שנתי של כ-68%

באוקטובר נרשם איזון במאזן המסחרי של ישראל, היבוא והיצוא הסתכמו כל אחד ב-4 מיליארד דולר
מערכת Bizportal |

נתוני מאקרו טובים פרסמו היום (ד') על יצוא הסחורות מישראל. בחודש אוקטובר הסתכם יבוא הסחורות ב-4.0 מיליארד דולר. גם יצוא הסחורות הסתכם בחודש שעבר ב-4.0 מיליארד דולר, כך שנרשם איזון במאזן הסחר של ישראל. על כך נמסר מהלמ"ס היום.

בעשרת החודשים הראשונים של השנה, הסתכם הגירעון המסחרי ב-0.4 מיליארד דולר בממוצע לחודש, 4.8 מיליארד במונחים שנתיים. נציין כי הגירעון בשנת 2008 הסתכם ב-13.2 מיליארד דולר, כך שמדובר בירידה חדה לעומת השנה שעברה.

סחר הסחורות באוקטובר 2009, הושפע בין היתר משינויים בערך הדולר של ארצות הברית לעומת המטבעות האחרים בהם נערכות עסקאות היבוא והיצוא. באוקטובר נחלש הדולר ביחס לרוב המטבעות הנסחרים בישראל. ביחס לאירו נחלש הדולר של ארה"ב ב-1.8%, ביחס ליין היפני ב-1.4% וביחס לפרנק השוויצרי ב-1.9%. לעומת זאת, התחזק הדולר ביחס ללירה שטרלינג ב-1.0%. יצוין כי חודש אוקטובר הוא החודש השישי ברציפות שהדולר של ארה"ב נחלש ביחס לשקל.

עליה של 14.2% ביבוא מוצרי צריכה באוגוסט-אוקטובר

יבוא הסחורות באוקטובר 2009, הסתכם כאמור ב-4.0 מיליארד דולר. 40% מסכום זה היה יבוא חומרי גלם (למעט יהלומים וחומרי אנרגיה), 16% היה יבוא מוצרי צריכה, 13% היה יבוא מכונות ציוד וכלי תחבורה יבשתיים להשקעות,ו-31% הנותרים יבוא יהלומים, חומרי אנרגיה, אניות ומטוסים.

יבוא מוצרי צריכה עלה באוגוסט-אוקטובר, על פי נתוני המגמה, ב-14.2% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 9.1% בחודשים מאי-יולי. יבוא מוצרי בני קיימה (ריהוט ומוצרי חשמל ביתיים וכלי תחבורה) עלה באותה תקופה ב-17.5%, עיקר העלייה נרשמה ביבוא ריהוט ומוצרי חשמל ביתיים (18.2%). יבוא מוצרים לצריכה שוטפת (תרופות, מזון ומשקאות, הלבשה והנעלה) עלה באוגוסט- אוקטובר 2009 ב-9.4% בחישוב שנתי. עיקר עלייה הייתה ביבוא תרופות (20.9%).

יבוא מוצרי השקעה (למעט אניות ומטוסים) עלה באוגוסט-אוקטובר ב- 5.7% בחישוב שנתי. זאת, לאחר ירידה של 21.8% בחישוב שנתי בחודשים מאי- יולי. יבוא מכונות וציוד (המהווה כ-67% מיבוא מוצרי השקעה) עלה בשלושת החודשים האחרונים ב-10.6% בחישוב שנתי. לעומת זאת, יבוא כלי תחבורה לצרכים עסקיים ירד בחודשים אלו ב-3.3% בחישוב שנתי.

יבוא יהלומים (גולמיים ומלוטשים) הסתכם בעשרת החודשים הראשונים של שנת 2009 ב-3.6 מיליארד דולר, לעומת 7.9 מיליארד דולר בחודשים המקבילים של שנת 2008. יבוא חומרי אנרגיה (דלק גולמי, תזקיקים ופחם), הסתכם בינואר-אוקטובר 2009 ב-6.5 מיליארד דולר, נמוך ב-44.4% בהשוואה לאותם חודשים אשתקד.

נסיקה ביצוא רכיבים אלקטרוניים ותרופות

יצוא הסחורות, כאמור, הסתכם אף הוא באוקטובר ב-4.0 מיליארד דולר. 81% מסכום זה היה יצוא תעשייתי (למעט יהלומים), 17% יצוא יהלומים ו-2% הנותרים יצוא חקלאי. בחודשים אוגוסט- אוקטובר עלה יצוא הסחורות (למעט יהלומים). על פי נתוני המגמה ב-3.2% בממוצע לחודש (46.1% בחישוב שנתי). זאת, בהמשך לעלייה של 2.4% בממוצע לחודש (32.2% בחישוב שנתי) בחודשים מאי- יולי.

נתוני יצוא תעשיות טכנולוגיה עילית, המהווה 52% מכלל היצוא התעשייתי (למעט יהלומים), ממשיכים להיות מרשימים. זאת, על רקע כניסה לפעילות מלאה של המפעל החדש של אינטל בקריית גת. יצוא ההיי-טק עלה בשלושת החודשים האחרונים ב-4.4% בממוצע לחודש (67.9% בחישוב שנתי) בהמשך לעלייה של 3.7% בממוצע לחודש (54.9% בחישוב שנתי) במאי- יולי 2009. נתוני היצוא לפי ענף מראים על עלייה ביצוא ענף רכיבים אלקטרוניים (141.1% בחישוב שנתי) וביצוא תרופות (92.4%).

בחודשים אוגוסט-אוקטובר יצוא תעשיות טכנולוגיה מעורבת עילית (27% מכלל היצוא התעשייתי) עלה ב-2.6% בממוצע לחודש (36.5% בחישוב שנתי) בהמשך לעלייה של 7.3% בחישוב שנתי במאי- יולי. נתוני היצוא לפי ענף מראים על עלייה ביצוא ציוד חשמלי ומנועים (29.1% בחישוב שנתי) וביצוא ענף מכונות וציוד (15.0% בחישוב שנתי).

עוד נמסר מהלמ"ס כי יצוא תעשיות טכנולוגיה מעורבת מסורתית (15% מכלל היצוא התעשייתי) עלה בשלושת החודשים האחרונים ב- 3.1% בממוצע לחודש (44.6% בחישוב שנתי) בהמשך לעלייה של 3.2% בממוצע לחודש (45.8% בחישוב שנתי), בחודשים מאי-יולי. נתוני היצוא לפי ענף מצביעים על עלייה ביצוא כרייה וחציבה (94.8% בחישוב שנתי).

יצוא תעשיות טכנולוגיה מסורתית (6% מכלל היצוא התעשייתי), ירד באוגוסט-אוקטובר ב-4.2% בחישוב שנתי. זאת, לאחר ירידה של 10.1% בחישוב שנתי, בחודשים מאי-יולי 2009. נתוני היצוא לפי ענף מראים על ירידה ביצוא ענף טקסטיל, הלבשה ועור (5.1%- בחישוב שנתי).

יצוא יהלומים (מלוטשים וגולמיים) הסתכם בחודשים ינואר-אוקטובר 2009, לפי נתונים מקוריים, ב-4.6 מיליארד דולר, לעומת 9.0 מיליארד דולר באותם החודשים אשתקד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.