האצה בקצב התרחבות היצוא: זינק באוגוסט-אוקטובר בקצב שנתי של כ-68%

באוקטובר נרשם איזון במאזן המסחרי של ישראל, היבוא והיצוא הסתכמו כל אחד ב-4 מיליארד דולר
מערכת Bizportal |

נתוני מאקרו טובים פרסמו היום (ד') על יצוא הסחורות מישראל. בחודש אוקטובר הסתכם יבוא הסחורות ב-4.0 מיליארד דולר. גם יצוא הסחורות הסתכם בחודש שעבר ב-4.0 מיליארד דולר, כך שנרשם איזון במאזן הסחר של ישראל. על כך נמסר מהלמ"ס היום.

בעשרת החודשים הראשונים של השנה, הסתכם הגירעון המסחרי ב-0.4 מיליארד דולר בממוצע לחודש, 4.8 מיליארד במונחים שנתיים. נציין כי הגירעון בשנת 2008 הסתכם ב-13.2 מיליארד דולר, כך שמדובר בירידה חדה לעומת השנה שעברה.

סחר הסחורות באוקטובר 2009, הושפע בין היתר משינויים בערך הדולר של ארצות הברית לעומת המטבעות האחרים בהם נערכות עסקאות היבוא והיצוא. באוקטובר נחלש הדולר ביחס לרוב המטבעות הנסחרים בישראל. ביחס לאירו נחלש הדולר של ארה"ב ב-1.8%, ביחס ליין היפני ב-1.4% וביחס לפרנק השוויצרי ב-1.9%. לעומת זאת, התחזק הדולר ביחס ללירה שטרלינג ב-1.0%. יצוין כי חודש אוקטובר הוא החודש השישי ברציפות שהדולר של ארה"ב נחלש ביחס לשקל.

עליה של 14.2% ביבוא מוצרי צריכה באוגוסט-אוקטובר

יבוא הסחורות באוקטובר 2009, הסתכם כאמור ב-4.0 מיליארד דולר. 40% מסכום זה היה יבוא חומרי גלם (למעט יהלומים וחומרי אנרגיה), 16% היה יבוא מוצרי צריכה, 13% היה יבוא מכונות ציוד וכלי תחבורה יבשתיים להשקעות,ו-31% הנותרים יבוא יהלומים, חומרי אנרגיה, אניות ומטוסים.

יבוא מוצרי צריכה עלה באוגוסט-אוקטובר, על פי נתוני המגמה, ב-14.2% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 9.1% בחודשים מאי-יולי. יבוא מוצרי בני קיימה (ריהוט ומוצרי חשמל ביתיים וכלי תחבורה) עלה באותה תקופה ב-17.5%, עיקר העלייה נרשמה ביבוא ריהוט ומוצרי חשמל ביתיים (18.2%). יבוא מוצרים לצריכה שוטפת (תרופות, מזון ומשקאות, הלבשה והנעלה) עלה באוגוסט- אוקטובר 2009 ב-9.4% בחישוב שנתי. עיקר עלייה הייתה ביבוא תרופות (20.9%).

יבוא מוצרי השקעה (למעט אניות ומטוסים) עלה באוגוסט-אוקטובר ב- 5.7% בחישוב שנתי. זאת, לאחר ירידה של 21.8% בחישוב שנתי בחודשים מאי- יולי. יבוא מכונות וציוד (המהווה כ-67% מיבוא מוצרי השקעה) עלה בשלושת החודשים האחרונים ב-10.6% בחישוב שנתי. לעומת זאת, יבוא כלי תחבורה לצרכים עסקיים ירד בחודשים אלו ב-3.3% בחישוב שנתי.

יבוא יהלומים (גולמיים ומלוטשים) הסתכם בעשרת החודשים הראשונים של שנת 2009 ב-3.6 מיליארד דולר, לעומת 7.9 מיליארד דולר בחודשים המקבילים של שנת 2008. יבוא חומרי אנרגיה (דלק גולמי, תזקיקים ופחם), הסתכם בינואר-אוקטובר 2009 ב-6.5 מיליארד דולר, נמוך ב-44.4% בהשוואה לאותם חודשים אשתקד.

נסיקה ביצוא רכיבים אלקטרוניים ותרופות

יצוא הסחורות, כאמור, הסתכם אף הוא באוקטובר ב-4.0 מיליארד דולר. 81% מסכום זה היה יצוא תעשייתי (למעט יהלומים), 17% יצוא יהלומים ו-2% הנותרים יצוא חקלאי. בחודשים אוגוסט- אוקטובר עלה יצוא הסחורות (למעט יהלומים). על פי נתוני המגמה ב-3.2% בממוצע לחודש (46.1% בחישוב שנתי). זאת, בהמשך לעלייה של 2.4% בממוצע לחודש (32.2% בחישוב שנתי) בחודשים מאי- יולי.

נתוני יצוא תעשיות טכנולוגיה עילית, המהווה 52% מכלל היצוא התעשייתי (למעט יהלומים), ממשיכים להיות מרשימים. זאת, על רקע כניסה לפעילות מלאה של המפעל החדש של אינטל בקריית גת. יצוא ההיי-טק עלה בשלושת החודשים האחרונים ב-4.4% בממוצע לחודש (67.9% בחישוב שנתי) בהמשך לעלייה של 3.7% בממוצע לחודש (54.9% בחישוב שנתי) במאי- יולי 2009. נתוני היצוא לפי ענף מראים על עלייה ביצוא ענף רכיבים אלקטרוניים (141.1% בחישוב שנתי) וביצוא תרופות (92.4%).

בחודשים אוגוסט-אוקטובר יצוא תעשיות טכנולוגיה מעורבת עילית (27% מכלל היצוא התעשייתי) עלה ב-2.6% בממוצע לחודש (36.5% בחישוב שנתי) בהמשך לעלייה של 7.3% בחישוב שנתי במאי- יולי. נתוני היצוא לפי ענף מראים על עלייה ביצוא ציוד חשמלי ומנועים (29.1% בחישוב שנתי) וביצוא ענף מכונות וציוד (15.0% בחישוב שנתי).

עוד נמסר מהלמ"ס כי יצוא תעשיות טכנולוגיה מעורבת מסורתית (15% מכלל היצוא התעשייתי) עלה בשלושת החודשים האחרונים ב- 3.1% בממוצע לחודש (44.6% בחישוב שנתי) בהמשך לעלייה של 3.2% בממוצע לחודש (45.8% בחישוב שנתי), בחודשים מאי-יולי. נתוני היצוא לפי ענף מצביעים על עלייה ביצוא כרייה וחציבה (94.8% בחישוב שנתי).

יצוא תעשיות טכנולוגיה מסורתית (6% מכלל היצוא התעשייתי), ירד באוגוסט-אוקטובר ב-4.2% בחישוב שנתי. זאת, לאחר ירידה של 10.1% בחישוב שנתי, בחודשים מאי-יולי 2009. נתוני היצוא לפי ענף מראים על ירידה ביצוא ענף טקסטיל, הלבשה ועור (5.1%- בחישוב שנתי).

יצוא יהלומים (מלוטשים וגולמיים) הסתכם בחודשים ינואר-אוקטובר 2009, לפי נתונים מקוריים, ב-4.6 מיליארד דולר, לעומת 9.0 מיליארד דולר באותם החודשים אשתקד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

תחנת כוח אשכול
צילום: יחצ

רשות התחרות מזהירה: יצרני החשמל עלולים להפחית ייצור כדי להעלות מחירים


רשות התחרות פרסמה מחקר שמצביע על תמריץ כלכלי של היצרנים להפחית את הייצור הזמין כדי להגדיל את רווחיהם, מה שעלול להוביל לעלייה במחירי החשמל בשיעור של בין 20%-30%. המחקר משמש ככלי לבחינת הקמת תחנות כוח חדשות והרחבות קיימות במסגרת אישור תקנות ריכוזיות חדשות, שיחליפו את הכללים הקודמים שפקעו לפני כשנה

ליאור דנקנר |

אזהרה של רשות התחרות - יצרני החשמל עלולים לייצר פחות חשמל וכך לקבל מחיר טוב יותר. זה יגדיל את רווחיהם - וזה יפגע בצרכנים. 

מכרזי SMP: מנגנון תמחור שיוצר תמריצים בעייתיים - בעשור האחרון נפתח משק החשמל לתחרות לאחר מכירת תחנות כוח שונות מחברת החשמל, שהייתה המונופול הבלעדי. כיום, יחידות הייצור החדשות פועלות במכרזי SMP (System Marginal Price), אותם מנהלת חברת נגה. במכרזים אלו המחיר נקבע לפי המחיר השולי של המגה-וואט הנוסף הדרוש למערכת. מנגנון זה יוצר מצב בעייתי שבו קיצוץ מלאכותי בהיצע הייצור עשוי להוביל לעלייה במחירי החשמל, מה שמאפשר ליצרנים להרוויח סכומים גבוהים יותר גם אם הם מוכרים פחות חשמל בפועל.


למרות תכנון להקמת ארבע יחידות ייצור חדשות, כולן בבעלות יצרנים קיימים, האתגרים במבנה הענף נותרים. הרחבות של יחידות קיימות מאושרות על ידי הרשות גם לפי הכללים הישנים, מה שמחייב בחינה פרטנית של כל מקרה.


הכללים הישנים במתווה הריכוזיות הגדירו סף אחזקה של 20% מסך הייצור הפוסילי במשק כדי למנוע שליטה יתרה של שחקן אחד. אחזקה של 5% בתחנת כוח נחשבה משמעותית לבחינת התנהגות אנטי-תחרותית. לעומת זאת, הכללים החדשים מבוססים על בחינת התמריץ והיכולת של כל יצרן להפעיל כוח שוק דרך הפחתת הייצור. מלצות אלו הופכות את הבחינה לפרטנית יותר, אך גם פחות חד-משמעית, ועלולות לעורר ויכוחים עם היצרנים.


המחקר מדגיש כי אחזקה חלקית בתחנת כוח לא בהכרח מצמצמת את היכולת להשפיע על מחירי השוק. לעיתים, אחזקה חלקית עשויה דווקא להפחית את הסיכון הכרוך ביצירת הפחתות ייצור מלאכותיות, מה שמאפשר רווח גבוה יותר.