בתום שבוע המסחר במט"ח: הדולר נחלש היום ובסיכום שבועי התחזק ב-0.5%
הדולר נעל את יום המסחר האחרון לשבוע בירידות שערים, בהתאם להתפתחויות בזירה העולמית ובניגוד למגמה השובעית. עם זאת, השבוע נותר המטבע האמריקני בטווח שערים צר יחסית, מתחת לרמה של 3.8 שקלים לדולר, כאשר מהלך המסחר בזירה המקומית הושפע השבוע משני כוחות מנוגדים.
מחד, מגמת היחלשות השטר הירוק בזירת המט"ח העולמית על רקע נתוני מאקרו חיוביים, שתמכה במגמה של תיסוף השקל. מנגד, התערבותו האגרסיבית של בנק ישראל, שרכש מאות מיליוני דולרים, במטרה לנסות ולבלום את התחזקות השקל.
עם סיום שבוע המסחר, השטר הירוק נחלש היום, בדומה למגמה העולמית, והשיל 0.15% מערכו למול השקל ושערו היציג נקבע על 3.782 שקלים. מנגד, האירו התחזק למול השקל בשיעור של 0.28% ושערו היציג נקבע על 5.523 שקלים. בסיכום שבועי התחזק הדולר 0.5% למול השקל והאירו זינק 2.8% למול המטבע המקומי על רקע התערבות הנגיד בזירת המט"ח.
בתוך כך, כלכלני בנק הפועלים ממשיכים לדבוק בהערכתם כי השקל צפוי להיסחר בתקופה הקרובה במגמה מעורבת, כשבראש ובראשונה הוא יושפע מהתפתחויות במסחר בדולר ובשוקי המניות ברחבי העולם. כמו כן, להערכתם יושפע השקל מגורמים מקומיים מנוגדים, כאשר בין הגורמים התומכים בהיחלשות השקל ניתן למנות בעיקר את רכישות הדולרים על ידי בנק ישראל.
בבנק לאומי לעומת זאת נשמעים נחרצים קצת יותר. בסקירתם השבועית ציינו כלכלני הבנק כי "העלייה בתיאבון לסיכון בשילוב עם הסנטימנט השלילי כלפי הדולר בעולם יביאו להיחלשותו מול השקל".
בזירה הבינלאומית: הדולר ממשיך להיחלש
בעולם נחלש הדולר השבוע בחדות, כאשר מול האירו נחלש המטבע האמריקאי לרמתו הנמוכה ביותר מתחילת השנה תוך שחצה את רמת ה-1.45 כלפי מעלה.
החלשות זו חלה על רקע המשך פרסום אינדיקאטורים המשקפים שיפור הדרגתי ועקבי בכלכלה הגלובאלית, ביניהם בלט דו"ח התעסוקה במשק האמריקני שהתפרסם ביום שישי שעבר ובו דווח על מספר משרות נמוך מהצפוי אשר אבדו למשק האמריקאי בחודש אוגוסט.
הנתונים שפורסמו תמכו בגידול בתיאבון לסיכון ובהסטת כספים מהדולר הנתפס כנכס בטוח יותר אל עבר השקעות מסוכנות יותר. בהמשך, גם ספר הבז שפרסם ביום רביעי על ידי הפדרל ריזרב תרם לאופטימיות כי הכלכלה העולמית החלה בשלב ההתאוששות ויצאה מהמיתון הגדול ביותר מאז מלחמת העולם השנייה.
היום תורם של הנתונים המאקרו כלכליים בסין להרים את רף האופטימית בכלכלה הגלובאלית ובמקביל, לתרום לירידת הביקוש לשטר הירוק. נתון התפוקה התעשייתית בחודש אוגוסט טיפס לשיא של 12 החודשים האחרונים ורשם עלייה של 12.3% לעומת החודש המקביל אשתקד, ולעומת עלייה של 10.8% בחודש יולי, כך דיווחה הבוקר (ו') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בסין.
"הנתונים בסין מצביעים על שיפור בתנאים הפנדומטליים, ומכבידים בכך על הדולר", כך מעריך קוג'י פוקייה, אסטרטג מט"ח בכיר ממטה דויטשה בנק בטוקיו. "התיאבון לסיכון חוזר", טען בראיון שהעניק לסוכנות בלומברג.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
מדד המחירים לצרכן CPIהאם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות
להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה
אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר
סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו
מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.
ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל.
מה צופים האנליסטים?
הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.
מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.
במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים
נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.
