סטנלי פישר בג'קסון הול: "עדיין מוקדם להכריז על קץ המשבר הכלכלי"
בסימפוזיון של השנה שעברה, תחת הכותרת "שימור היציבות במערכת פיננסית משתנה", פרופ' סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל נשא את נאום הנעילה וסיים בתחזית הבאה: "אך אם הרשויות בארה"ב ובחו"ל יפעלו במהירות ובדרך נאותה לייצוב המצב הפיננסי, אפשר שהצמיחה תתחדש כאשר נשוב וניפגש כאן בשנה הבאה".
"חלפה שנה ודומה שהצמיחה אכן מתחילה להתחדש", אמר פישר בסימפוזיון השנתי ה-33 של בנק הפדרל ריזרב של קנזס סיטי, בג'קסון הול, ואיומינג, בנושא "יציבות פיננסית ויציבות מקרו-כלכלית".
לדבריו, אחרי פשיטת הרגל של ליהמן בראדרס פעלו הרשויות בארה"ב ובחו"ל, ובמיוחד הבנקים המרכזיים, במהירות באופן הולם וברוב המקרים באופן נאות, כדי לייצב את המצב הפיננסי. אך עם זאת, דרכה של הכלכלה העולמית בין 2008 לאוגוסט 2009 הייתה רצופת מהמורות, חסרת ודאות, ולעתים אף מפחידה, הוסיף הנגיד.
יתר על כן, "למרות סימני ההתאוששות המעודדים, עדיין מוקדם להכריז על קץ המשבר הכלכלי. משימות רבות עוד נכונו לנו, ובתוכן הבראת מערכות הבנקאות. יש סיבות טובות, אף כי לא חד-משמעיות לחשוש כי ההתאוששות לא תהיה ברמה הנדרשת. ובכל זאת אפשר להכריז כי שיאו של המשבר מאחורינו, וכי סימניה הראשונים של הצמיחה הגלובלית הופיעו מוקדם ביחס לציפייה הכללית לפני תשעה חודשים", מעריך הפרופ' לכלכלה.
אירוע זה, המיתון הקשה ביותר במדינות המפותחות מאז השפל הגדול, יותיר להערכת הנגיד ללא כל צל של ספק צלקות גדולות במשקים, במערכות הפיננסיות, בהון הציבורי, במדיניות הכלכלית, בכלכלה, ואף מעבר לכך.
בשיאו, ברביע הרביעי של 2008 וברביע הראשון של 2009, "פירנס המשבר מאמרים אפוקליפטיים בדבר אורכו ועומקו של המיתון והאפשרות שאנו עומדים בפני שידור חוזר של השפל הגדול, אודות עתיד הקפיטליזם, בדבר שקיעת המערב והעברת מרכז הכובד של הכלכלה העולמית ומנהיגותה אל המדינות המתעוררות, במיוחד סין, בדבר ירידת תפקידו של הדולר, רפורמה במערכת הפיננסית הבין-לאומית, רפורמה בכלכלה ועוד".
למרות שנושאים אלו מרתקים וחשובים בחר הנגיד להתמקד בנושאים צרים יותר של מבנה כלכלי ומדיניות, הקשורים לשאלה כיצד להפחית את תדירותם של משברים עתידיים ולמתן את היקפם.
בדבריו היום התייחס הנגיד הן השבריריות הפיננסית והן חוסר האיזון הגלובלי שתרמו למשבר, ודן באמצעים הנדרשים להפחתת תדירות המשברים ולמיתון היקפם. פישר עסק בשתי הסוגיות דן על השלכותיהן על הפיקוח הפיננסי, על הממשל התאגידי ועל הבנקאות המרכזית, ובחוסר האיזון והמערכת הבין-לאומית.
בנאומו התייחס פישר בין היתר גם לדרכי התמודדות שונים עם "המפלצות" הפיננסיות ואף הדגיש כי, "אמנם טבעי הוא שקובעי המדיניות יתמקדו בשיפור הפיקוח והרגולציה, אך המחדלים הגדולים שהביאו למשבר היו אלה של הנהלות המוסדות הפיננסיים. ההנהלות, ובמיוחד מנהלי הסיכונים ברמת המטה, כשלו במשבר בגדול, והכישלון הזה מטריד יותר מכישלונם של הרגולטורים".
אל לנו לצפות כי הרגולטורים, באמצעות משאביהם המצומצמים ועם המגבלות האינהרנטיות על כמות המידע שהם מקבלים ומסוגלים לגייס, יצליחו יותר ממנהלי הסיכונים בתאגידים להבין מהם הסיכונים העומדים בפני המוסד הפיננסי ולשלוט בהם, הביע פישר את מורת רוחו.
עם זאת, הדגיש פישר כי "עלינו לזכור גם כי כל משבר פיננסי שונה, כל אחד בדרכו, וכי בניסיון למנוע משברים עתידיים עלינו לא רק לתור אחר הגורמים למשבר הנוכחי, ולטפל בהם אלא גם לתור אחר אלה שעלולים לגרום למשברי העתיד ולטפל בהם". לסיום אמר הנגיד כי למרות כל העניינים המטרידים הללו, אנו רושמים התקדמות חיובית ברמה הכללית.