העליות בבורסה - המדובר באשליית המספרים?

ד"ר טל שביט, מהמכללה למינהל, בסקירה על מקור העליות בבורסה
ד''ר טל שביט |

מתחילת שנת 2009 אנו עדים לעליות משמעותיות במחירי הנכסים הפיננסיים בבורסות בעולם, ובאופן בולט בבורסה בתל-אביב. רבים רגילים לחשוב כי הבורסה מקדימה את הכלכלה הריאלית ולכן, כמו שהבורסה ירדה לפני שהמשבר הפך להיות ריאלי כך עליית הבורסה היא איתות ליציאה מהמשבר.

יש הטוענים כי מקור העליות בבורסה הוא הרכישה המסיבית של הגופים המוסדיים שחוזרים לאט לבורסה ומנסים לעודד גם את הציבור לחזור. אחרים טוענים כי מקור העליות הן מניות אטרקטיביות שמחירן ירד באופן דרסטי מדי ולכן עכשיו מגיע התיקון. ייתכן מאד כי כל ההסברים נכונים ויתכן שלא.

את המצב ניתן לנתח גם בעיניים פסיכולוגיות. דמיינו מניה שירדה ממחיר של 100 למחיר של 10, ירידה של 90% בערכה. משקיעים רבים הפסידו את כספם והאג"ח של החברה נסחר בתשואות גבוהות מאד. בתקופה האחרונה עלה מחיר המניה מ-10 ל-30, תשואה של 200%.

המניה עדיין נסחרת במחיר הנמוך ב 70% ממחירה בשיא. על פי מחקרים רבים המשקיעים נוטים לייחס חשיבות רבה לאירועים אחרונים ותשואות אחרונות ולא מתייחסים למצב המניה היום מול מצבה בשיא. לו היו המשקיעים בוחנים את מצבה של החברה מול מצבה בשיא ייתכן ומחירה לא היה עולה כלל.

תופעה פסיכולוגית נוספת היא מתן משקל יתר לאירועים הקשורים למניה או לחברה. משקיעים נוטים לייחס חשיבות יתר לאירועים בולטים ולעיתים מקבלים החלטות לא שקולות שלא מבוססות על מכלול האירועים.

בתקופה זו של משבר כל אירוע חיובי גם הקטן ביותר מקבל משקל יתר וגורם למשקיעים לחשוב כאילו המשבר כבר מאחורינו. חשוב לציין כי בתקופה רגילה אירועים שהיום הופכים להיות משמעותיים לא היו בהכרח משפיעים על מחירי המניות.

תופעת העדר הידועה גורמת בתקופות של משבר לנפילת מחירי המניות בכל השוק גם בענפים שאינם נפגעים בהכרח מהמשבר. נפילת הבורסות בשנה שעברה הביאה איתה נפילה של מניות של חברות שמבחינה כלכלית לא נפגעו מהמשבר ולא יפגעו בעתיד. בנוסף, חברות שהיו בקשיים נעלמו ולכן לא משפיעות היום על הבורסה, וניתן להגיד שהבורסה היום קצת יותר נקייה.

המשקיעים, שהתרגלו להודעות יומיות על חברות ומוסדות פיננסיים בקשיים, שומעים פחות ופחות על חברות כאלה (חברות שהיו בקשיים נעלמו, התמזגו או נקנו בידי הממשלות) ומצד שני שומעים על חברות ששוברות לטובה את תחזית האנליסטים הקודרת (בהרבה מקרים פשוט מפסידות פחות ממה שחשבו שיפסידו).

המצב היום עדיין קשה והכלכלה הריאלית עדיין רחוקה מסיום המשבר אך המשקיעים משווים בין המצב היום למצב לפני כשנה ולא למה שהיה לפני 3 שנים ולכן מרגישים כי יש שיפור.

מאת: ד"ר טל שביט, מומחה למימון ופסיכולוגיה של משקיעים, בית הספר למנהל עסקים, המסלול האקדמי המכללה למינהל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.