העליות בבורסה - המדובר באשליית המספרים?
מתחילת שנת 2009 אנו עדים לעליות משמעותיות במחירי הנכסים הפיננסיים בבורסות בעולם, ובאופן בולט בבורסה בתל-אביב. רבים רגילים לחשוב כי הבורסה מקדימה את הכלכלה הריאלית ולכן, כמו שהבורסה ירדה לפני שהמשבר הפך להיות ריאלי כך עליית הבורסה היא איתות ליציאה מהמשבר.
יש הטוענים כי מקור העליות בבורסה הוא הרכישה המסיבית של הגופים המוסדיים שחוזרים לאט לבורסה ומנסים לעודד גם את הציבור לחזור. אחרים טוענים כי מקור העליות הן מניות אטרקטיביות שמחירן ירד באופן דרסטי מדי ולכן עכשיו מגיע התיקון. ייתכן מאד כי כל ההסברים נכונים ויתכן שלא.
את המצב ניתן לנתח גם בעיניים פסיכולוגיות. דמיינו מניה שירדה ממחיר של 100 למחיר של 10, ירידה של 90% בערכה. משקיעים רבים הפסידו את כספם והאג"ח של החברה נסחר בתשואות גבוהות מאד. בתקופה האחרונה עלה מחיר המניה מ-10 ל-30, תשואה של 200%.
המניה עדיין נסחרת במחיר הנמוך ב 70% ממחירה בשיא. על פי מחקרים רבים המשקיעים נוטים לייחס חשיבות רבה לאירועים אחרונים ותשואות אחרונות ולא מתייחסים למצב המניה היום מול מצבה בשיא. לו היו המשקיעים בוחנים את מצבה של החברה מול מצבה בשיא ייתכן ומחירה לא היה עולה כלל.
תופעה פסיכולוגית נוספת היא מתן משקל יתר לאירועים הקשורים למניה או לחברה. משקיעים נוטים לייחס חשיבות יתר לאירועים בולטים ולעיתים מקבלים החלטות לא שקולות שלא מבוססות על מכלול האירועים.
בתקופה זו של משבר כל אירוע חיובי גם הקטן ביותר מקבל משקל יתר וגורם למשקיעים לחשוב כאילו המשבר כבר מאחורינו. חשוב לציין כי בתקופה רגילה אירועים שהיום הופכים להיות משמעותיים לא היו בהכרח משפיעים על מחירי המניות.
תופעת העדר הידועה גורמת בתקופות של משבר לנפילת מחירי המניות בכל השוק גם בענפים שאינם נפגעים בהכרח מהמשבר. נפילת הבורסות בשנה שעברה הביאה איתה נפילה של מניות של חברות שמבחינה כלכלית לא נפגעו מהמשבר ולא יפגעו בעתיד. בנוסף, חברות שהיו בקשיים נעלמו ולכן לא משפיעות היום על הבורסה, וניתן להגיד שהבורסה היום קצת יותר נקייה.
המשקיעים, שהתרגלו להודעות יומיות על חברות ומוסדות פיננסיים בקשיים, שומעים פחות ופחות על חברות כאלה (חברות שהיו בקשיים נעלמו, התמזגו או נקנו בידי הממשלות) ומצד שני שומעים על חברות ששוברות לטובה את תחזית האנליסטים הקודרת (בהרבה מקרים פשוט מפסידות פחות ממה שחשבו שיפסידו).
המצב היום עדיין קשה והכלכלה הריאלית עדיין רחוקה מסיום המשבר אך המשקיעים משווים בין המצב היום למצב לפני כשנה ולא למה שהיה לפני 3 שנים ולכן מרגישים כי יש שיפור.
מאת: ד"ר טל שביט, מומחה למימון ופסיכולוגיה של משקיעים, בית הספר למנהל עסקים, המסלול האקדמי המכללה למינהל.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
