העליות בבורסה - המדובר באשליית המספרים?

ד"ר טל שביט, מהמכללה למינהל, בסקירה על מקור העליות בבורסה
ד''ר טל שביט |

מתחילת שנת 2009 אנו עדים לעליות משמעותיות במחירי הנכסים הפיננסיים בבורסות בעולם, ובאופן בולט בבורסה בתל-אביב. רבים רגילים לחשוב כי הבורסה מקדימה את הכלכלה הריאלית ולכן, כמו שהבורסה ירדה לפני שהמשבר הפך להיות ריאלי כך עליית הבורסה היא איתות ליציאה מהמשבר.

יש הטוענים כי מקור העליות בבורסה הוא הרכישה המסיבית של הגופים המוסדיים שחוזרים לאט לבורסה ומנסים לעודד גם את הציבור לחזור. אחרים טוענים כי מקור העליות הן מניות אטרקטיביות שמחירן ירד באופן דרסטי מדי ולכן עכשיו מגיע התיקון. ייתכן מאד כי כל ההסברים נכונים ויתכן שלא.

את המצב ניתן לנתח גם בעיניים פסיכולוגיות. דמיינו מניה שירדה ממחיר של 100 למחיר של 10, ירידה של 90% בערכה. משקיעים רבים הפסידו את כספם והאג"ח של החברה נסחר בתשואות גבוהות מאד. בתקופה האחרונה עלה מחיר המניה מ-10 ל-30, תשואה של 200%.

המניה עדיין נסחרת במחיר הנמוך ב 70% ממחירה בשיא. על פי מחקרים רבים המשקיעים נוטים לייחס חשיבות רבה לאירועים אחרונים ותשואות אחרונות ולא מתייחסים למצב המניה היום מול מצבה בשיא. לו היו המשקיעים בוחנים את מצבה של החברה מול מצבה בשיא ייתכן ומחירה לא היה עולה כלל.

תופעה פסיכולוגית נוספת היא מתן משקל יתר לאירועים הקשורים למניה או לחברה. משקיעים נוטים לייחס חשיבות יתר לאירועים בולטים ולעיתים מקבלים החלטות לא שקולות שלא מבוססות על מכלול האירועים.

בתקופה זו של משבר כל אירוע חיובי גם הקטן ביותר מקבל משקל יתר וגורם למשקיעים לחשוב כאילו המשבר כבר מאחורינו. חשוב לציין כי בתקופה רגילה אירועים שהיום הופכים להיות משמעותיים לא היו בהכרח משפיעים על מחירי המניות.

תופעת העדר הידועה גורמת בתקופות של משבר לנפילת מחירי המניות בכל השוק גם בענפים שאינם נפגעים בהכרח מהמשבר. נפילת הבורסות בשנה שעברה הביאה איתה נפילה של מניות של חברות שמבחינה כלכלית לא נפגעו מהמשבר ולא יפגעו בעתיד. בנוסף, חברות שהיו בקשיים נעלמו ולכן לא משפיעות היום על הבורסה, וניתן להגיד שהבורסה היום קצת יותר נקייה.

המשקיעים, שהתרגלו להודעות יומיות על חברות ומוסדות פיננסיים בקשיים, שומעים פחות ופחות על חברות כאלה (חברות שהיו בקשיים נעלמו, התמזגו או נקנו בידי הממשלות) ומצד שני שומעים על חברות ששוברות לטובה את תחזית האנליסטים הקודרת (בהרבה מקרים פשוט מפסידות פחות ממה שחשבו שיפסידו).

המצב היום עדיין קשה והכלכלה הריאלית עדיין רחוקה מסיום המשבר אך המשקיעים משווים בין המצב היום למצב לפני כשנה ולא למה שהיה לפני 3 שנים ולכן מרגישים כי יש שיפור.

מאת: ד"ר טל שביט, מומחה למימון ופסיכולוגיה של משקיעים, בית הספר למנהל עסקים, המסלול האקדמי המכללה למינהל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |


קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

 

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.