העליות בבורסה - המדובר באשליית המספרים?
מתחילת שנת 2009 אנו עדים לעליות משמעותיות במחירי הנכסים הפיננסיים בבורסות בעולם, ובאופן בולט בבורסה בתל-אביב. רבים רגילים לחשוב כי הבורסה מקדימה את הכלכלה הריאלית ולכן, כמו שהבורסה ירדה לפני שהמשבר הפך להיות ריאלי כך עליית הבורסה היא איתות ליציאה מהמשבר.
יש הטוענים כי מקור העליות בבורסה הוא הרכישה המסיבית של הגופים המוסדיים שחוזרים לאט לבורסה ומנסים לעודד גם את הציבור לחזור. אחרים טוענים כי מקור העליות הן מניות אטרקטיביות שמחירן ירד באופן דרסטי מדי ולכן עכשיו מגיע התיקון. ייתכן מאד כי כל ההסברים נכונים ויתכן שלא.
את המצב ניתן לנתח גם בעיניים פסיכולוגיות. דמיינו מניה שירדה ממחיר של 100 למחיר של 10, ירידה של 90% בערכה. משקיעים רבים הפסידו את כספם והאג"ח של החברה נסחר בתשואות גבוהות מאד. בתקופה האחרונה עלה מחיר המניה מ-10 ל-30, תשואה של 200%.
המניה עדיין נסחרת במחיר הנמוך ב 70% ממחירה בשיא. על פי מחקרים רבים המשקיעים נוטים לייחס חשיבות רבה לאירועים אחרונים ותשואות אחרונות ולא מתייחסים למצב המניה היום מול מצבה בשיא. לו היו המשקיעים בוחנים את מצבה של החברה מול מצבה בשיא ייתכן ומחירה לא היה עולה כלל.
תופעה פסיכולוגית נוספת היא מתן משקל יתר לאירועים הקשורים למניה או לחברה. משקיעים נוטים לייחס חשיבות יתר לאירועים בולטים ולעיתים מקבלים החלטות לא שקולות שלא מבוססות על מכלול האירועים.
בתקופה זו של משבר כל אירוע חיובי גם הקטן ביותר מקבל משקל יתר וגורם למשקיעים לחשוב כאילו המשבר כבר מאחורינו. חשוב לציין כי בתקופה רגילה אירועים שהיום הופכים להיות משמעותיים לא היו בהכרח משפיעים על מחירי המניות.
תופעת העדר הידועה גורמת בתקופות של משבר לנפילת מחירי המניות בכל השוק גם בענפים שאינם נפגעים בהכרח מהמשבר. נפילת הבורסות בשנה שעברה הביאה איתה נפילה של מניות של חברות שמבחינה כלכלית לא נפגעו מהמשבר ולא יפגעו בעתיד. בנוסף, חברות שהיו בקשיים נעלמו ולכן לא משפיעות היום על הבורסה, וניתן להגיד שהבורסה היום קצת יותר נקייה.
המשקיעים, שהתרגלו להודעות יומיות על חברות ומוסדות פיננסיים בקשיים, שומעים פחות ופחות על חברות כאלה (חברות שהיו בקשיים נעלמו, התמזגו או נקנו בידי הממשלות) ומצד שני שומעים על חברות ששוברות לטובה את תחזית האנליסטים הקודרת (בהרבה מקרים פשוט מפסידות פחות ממה שחשבו שיפסידו).
המצב היום עדיין קשה והכלכלה הריאלית עדיין רחוקה מסיום המשבר אך המשקיעים משווים בין המצב היום למצב לפני כשנה ולא למה שהיה לפני 3 שנים ולכן מרגישים כי יש שיפור.
מאת: ד"ר טל שביט, מומחה למימון ופסיכולוגיה של משקיעים, בית הספר למנהל עסקים, המסלול האקדמי המכללה למינהל.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
