הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ

העליות בבורסה - המדובר באשליית המספרים?

ד"ר טל שביט, מהמכללה למינהל, בסקירה על מקור העליות בבורסה
ד''ר טל שביט |

מתחילת שנת 2009 אנו עדים לעליות משמעותיות במחירי הנכסים הפיננסיים בבורסות בעולם, ובאופן בולט בבורסה בתל-אביב. רבים רגילים לחשוב כי הבורסה מקדימה את הכלכלה הריאלית ולכן, כמו שהבורסה ירדה לפני שהמשבר הפך להיות ריאלי כך עליית הבורסה היא איתות ליציאה מהמשבר.

יש הטוענים כי מקור העליות בבורסה הוא הרכישה המסיבית של הגופים המוסדיים שחוזרים לאט לבורסה ומנסים לעודד גם את הציבור לחזור. אחרים טוענים כי מקור העליות הן מניות אטרקטיביות שמחירן ירד באופן דרסטי מדי ולכן עכשיו מגיע התיקון. ייתכן מאד כי כל ההסברים נכונים ויתכן שלא.

את המצב ניתן לנתח גם בעיניים פסיכולוגיות. דמיינו מניה שירדה ממחיר של 100 למחיר של 10, ירידה של 90% בערכה. משקיעים רבים הפסידו את כספם והאג"ח של החברה נסחר בתשואות גבוהות מאד. בתקופה האחרונה עלה מחיר המניה מ-10 ל-30, תשואה של 200%.

המניה עדיין נסחרת במחיר הנמוך ב 70% ממחירה בשיא. על פי מחקרים רבים המשקיעים נוטים לייחס חשיבות רבה לאירועים אחרונים ותשואות אחרונות ולא מתייחסים למצב המניה היום מול מצבה בשיא. לו היו המשקיעים בוחנים את מצבה של החברה מול מצבה בשיא ייתכן ומחירה לא היה עולה כלל.

תופעה פסיכולוגית נוספת היא מתן משקל יתר לאירועים הקשורים למניה או לחברה. משקיעים נוטים לייחס חשיבות יתר לאירועים בולטים ולעיתים מקבלים החלטות לא שקולות שלא מבוססות על מכלול האירועים.

בתקופה זו של משבר כל אירוע חיובי גם הקטן ביותר מקבל משקל יתר וגורם למשקיעים לחשוב כאילו המשבר כבר מאחורינו. חשוב לציין כי בתקופה רגילה אירועים שהיום הופכים להיות משמעותיים לא היו בהכרח משפיעים על מחירי המניות.

תופעת העדר הידועה גורמת בתקופות של משבר לנפילת מחירי המניות בכל השוק גם בענפים שאינם נפגעים בהכרח מהמשבר. נפילת הבורסות בשנה שעברה הביאה איתה נפילה של מניות של חברות שמבחינה כלכלית לא נפגעו מהמשבר ולא יפגעו בעתיד. בנוסף, חברות שהיו בקשיים נעלמו ולכן לא משפיעות היום על הבורסה, וניתן להגיד שהבורסה היום קצת יותר נקייה.

המשקיעים, שהתרגלו להודעות יומיות על חברות ומוסדות פיננסיים בקשיים, שומעים פחות ופחות על חברות כאלה (חברות שהיו בקשיים נעלמו, התמזגו או נקנו בידי הממשלות) ומצד שני שומעים על חברות ששוברות לטובה את תחזית האנליסטים הקודרת (בהרבה מקרים פשוט מפסידות פחות ממה שחשבו שיפסידו).

המצב היום עדיין קשה והכלכלה הריאלית עדיין רחוקה מסיום המשבר אך המשקיעים משווים בין המצב היום למצב לפני כשנה ולא למה שהיה לפני 3 שנים ולכן מרגישים כי יש שיפור.

מאת: ד"ר טל שביט, מומחה למימון ופסיכולוגיה של משקיעים, בית הספר למנהל עסקים, המסלול האקדמי המכללה למינהל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?

הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026: קצבאות הנכות של אנשים עם מוגבלות קיבלו תוספת של 480 שקל בשנתיים בעוד הקצבאות של האזרחים הוותיקים הוסיפו עשרות שקלים בודדים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה קצבאות ביטוח לאומי ביטוח לאומי

הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026, והמספרים מראים שוב את הפער בין הקצבאות שמוצמדות לשכר הממוצע במשק לבין אלו שמוצמדות רק למדד המחירים לצרכן. בעוד השכר הממוצע עולה ב-3.4%, המדד עלה בשיעור נמוך יותר של 2.4%.

כלומר מי שהקצבה שלו מוצמדת לשכר הממוצע במשק מרוויח, ומי שהקצבה שלו מוצמדת רק למדד נשאר מאחור. בשנים האחרונות השכר הממוצע במשק עלה מהר יותר ממדד המחירים, ולכן קצבאות הנכות, שירותים מיוחדים וילד נכה גדלו בצורה משמעותית. אנשים עם מוגבלות רואים תוספות של מאות שקלים בתוך שנתיים, ובחלק מהמקרים גם יותר. לעומת זאת, קצבאות כמו אזרח ותיק, הבטחת הכנסה ושארים כמעט שלא זזו. הן אמנם מתעדכנות לפי החוק, אבל העלייה קטנה, בעשרות שקלים בלבד, ולא באמת סוגרת את הפער מול יוקר המחיה.

קצבת נכות כללית בדרגת אי כושר השתכרות מלאה תעמוד מינואר הקרוב על 4,771 שקל, לעומת 4,556 שקל בשנת 2025. בתוך שנתיים מדובר בעלייה של כמעט 480 שקל, אחרי שב-2024 עמדה הקצבה על 4,291 שקל. נכה עם בן או בת זוג שאינם מקבלים קצבה יגיע לקצבה חודשית של 6,229 שקל, לעומת 6,024 שקל בשנה שעברה.


טבלת עדכון לקצבת נכות כללית:



גם בעלי דרגות אי כושר חלקיות יראו תוספת. בדרגת אי כושר של 74% הקצבה תעמוד על 3,211 שקל, בדרגת 65% על 2,894 שקל ובדרגת 60% על 2,718 שקל. תוספת לילד, עד שני ילדים, תעמוד על 1,214 שקל לכל ילד.


להמשך הכתבה לחץ כאן
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.


להמשך הכתבה לחץ כאן