הצעת חוק: הבנקים יחויבו לשלם ריבית על העו"ש

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, החלה היום להכין לקריאה ראשונה שלוש הצעות דומות, של ח"כ ינון אזולאי, ח"כ מיכאל ביטון וח"כ אחמד טיבי, לתקן את חוק הבנקאות ולחייב את הבנקים לשלם ללקוחות על יתרת זכות בחשבון העו"ש. לפי ההצעות, את שיעור הריבית יקבע נגיד בנק ישראל, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת של הבנק ובאישור שר האוצר.

המטרה היא להשיב לציבור חלק מהכסף שמניב לבנקים רווחים בתקופת ריבית גבוהה. בנק ישראל מתנגד בחריפות לחקיקה שתחייב ריבית על יתרות בעו"ש, בטענה שזו התערבות מזיקה במחירים ובשוק האשראי.  החשש בבנק ישראל הוא שהחוק יפגע בעצמאות הבנק ולא יתרום לאנשים במינוס, שבסופו של דבר עלולים להיות אלה שיממנו את עלות הריבית על הפיקדונות. עוד על פי טענת בנק ישראל, כי חלק מהציבור משאיר כספים בעו"ש בשל חוסר ידע פיננסי וכי אין תקדים בעולם לחוק המחייב ריבית על יתרת עו"ש. "הדרך הנכונה לטפל בכשלי שוק היא לא דרך טיפול בתמחור, אלא לחזק את הלקוח באמצעות צעדים שאנחנו עושים כמו שקיפות, הסרת חסמי מעבר הכנסת בנקים חדשים ועוד", אמר עוזר המפקח על הבנקים, אלון זקן.

מנגד, דרש היו"ר ביטן מבנק ישראל להגיש תוך שבועיים מתווה שיטיב במיוחד עם בעלי יתרות נמוכות, למשל בזיכוי עמלות או ריבית חלקית, ושהדבר ייעשה במסגרת מתווה מחייב כלשהו. לגבי ההתנגדות, נטען שגם לרפורמות רבות אחרות לא היה תקדים אך הן הוכחו כראויות. מנכ"ל המכון הישראלי לתכנון כלכלי, עו"ד דרור שטרום הגיב ואמר, "הטיעון שאין מדינה בעולם שעושה את זה נשמע גם כשהפרדנו את התאגידים הריאליים מהפיננסיים, גם ברפורמת קופות הגמל ובהגבלת שכר הבכירים במערכת הבנקאית".

אם לא יוצג מתווה משכנע מצד בנק ישראל, חברי הכנסת מאיימים לקדם את החקיקה, על אף התנגדות הבנק. היו"ר ביטן סיכם ואמר כי "אני יודע שחברי הכנסת רוצים חוק על שמם, אבל לא חייבים לחוקק אם תניחו את דעתנו ותביאו לנו מתווה שנותן דווקא לאלא שאין להם הרבה. אם אתם לא רוצים שנחוקק חוק תקדימי שאין כמוהו בעולם – תראו לנו איך אתם עושים את זה בלי חוק אבל כמתווה מחייב ולא כטובה שהבנקים עושים לנו. אם לא, אז נאלץ לחוקק".

• באיזה בנק הריבית הכי גבוהה על הפיקדון ואיפה ההלוואה הכי זולה?
• שלושת הבנקים הגדולים קיבלו שיפור בדירוג; אבל, הדירוג של דיסקונט והבינלאומי עם אופק שלילי

כספי הציבור בעו"ש ובפיקדונות 

על פי מסמך שהוכן על ידי ועדת המחקר של הכנסת לקראת הדיון בועדת הכלכלה, נכון למרץ 2025, סך כל יתרות הציבור בעו"ש ובפיקדונות הוא כ-674 מיליארד שקל, מתוכם יתרות העו"ש של משקי בית היא כ-228 מיליארד שקל ו-92% מהסכום הזה (211 מיליארד שקל) אינו נושא ריבית כלל. הריבית הממוצעת על יתרת העו"ש היא כ-0.1% בלבד (ברוטו) והיא למעשה אפסית ביחס לריבית במשק. 

מבחינת, הריכוזיות של החזקת העושר הנתון הבא מספר את הסיפור: 8.6% בלבד מחשבונות הבנק מחזיקים בכ-63% מסך הסכום שבבנקים. 

בנוסף, בעקבות עליית ריבית בנק ישראל, יתרת הפיקדונות לזמן קצוב זינקה לכ-919 מיליארד שקל. ממוצע הריבית על פיקדונות קצרים ב-2025 הוא 1.47% לפיקדון יומי, 3.13% לפיקדון חודשי ו-4.03% לפיקדון שנתי. 

הריבית הממוצעת על פקדונות בריבית משתנה

• הרשות לני"ע: שווי הנכסים המנוהלים זינק ב-22% ל-416 מיליארד שקל
• האם יציבות תעסוקתית פוגעת בכלכלה? מחקר של בנק ישראל עם תשובה מפתיעה
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

רווחי הבנקים וזיקתם ליתרות העו"ש 

רווחיה של המערכת הבנקאות ב-2024 עמדו על כ-29.7 מיליארד שקל והציגו עלייה של 300% מ-2019. על פי הדו"ח, הסיבה המרכזית לזינוק ברווחים הוא השימוש ביתרות עו"ש של הציבור, שאינן נושאות ריבית, כמקור מימון זול, ובמקביל גביית ריבית גבוהה על אשראי.

רווחי מערכת הבנקאות

אפשר לחלק את רווחי מערכת הבנקאות לשלוש תקופות עיקריות: בשנים 2010 – 2019 הייתה עלייה מתמשכת בשיעור שנתי ממוצע של כ- 4.3% ברווח הנקי.  בשנת 2020 , תחילת משבר הקורונה, חלה ירידה של 24.4% ברווח הנקי, שנבעה מהירידה בסך הכנסות הריבית ועלייה בהוצאות להפסדי אשראי עקב משבר הקורונה, אשר השפיע על יכולת ההחזר של הלווים.והתקופה השלישית היא בשנים 2021 – 2024 שבהן חלה עלייה ניכרת בתוצאות מערכת הבנקאות בשיעור שנתי ממוצע של 17.2% , הרווח הנקי של מערכת הבנקאות בשנת 2024 היה כ-29.7 מיליארד שקל, כאמור גידול של פי 3 ברווחים בהשוואה ל- 2019 .