ועדת הכלכלה ביטן ובן זקן
צילום: נועם מושקוביץ דוברות הכנסת

הצעת חוק: הבנקים יחויבו לשלם ריבית על העו"ש

211 מיליארד שקל מעלים אבק בחשבונות העו"ש של משקי הבית ונשחקים עם האינפלציה; ועדת הכלכלה של הכנסת החלה לדון בשלוש הצעות חוק לחייב את הבנקים לשלם ריבית על יתרות זכות בעו"ש - בנק ישראל מתנגד

רן קידר | (9)

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, החלה היום להכין לקריאה ראשונה שלוש הצעות דומות, של ח"כ ינון אזולאי, ח"כ מיכאל ביטון וח"כ אחמד טיבי, לתקן את חוק הבנקאות ולחייב את הבנקים לשלם ללקוחות על יתרת זכות בחשבון העו"ש. לפי ההצעות, את שיעור הריבית יקבע נגיד בנק ישראל, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת של הבנק ובאישור שר האוצר.

המטרה היא להשיב לציבור חלק מהכסף שמניב לבנקים רווחים בתקופת ריבית גבוהה. בנק ישראל מתנגד בחריפות לחקיקה שתחייב ריבית על יתרות בעו"ש, בטענה שזו התערבות מזיקה במחירים ובשוק האשראי.  החשש בבנק ישראל הוא שהחוק יפגע בעצמאות הבנק ולא יתרום לאנשים במינוס, שבסופו של דבר עלולים להיות אלה שיממנו את עלות הריבית על הפיקדונות. עוד על פי טענת בנק ישראל, כי חלק מהציבור משאיר כספים בעו"ש בשל חוסר ידע פיננסי וכי אין תקדים בעולם לחוק המחייב ריבית על יתרת עו"ש. "הדרך הנכונה לטפל בכשלי שוק היא לא דרך טיפול בתמחור, אלא לחזק את הלקוח באמצעות צעדים שאנחנו עושים כמו שקיפות, הסרת חסמי מעבר הכנסת בנקים חדשים ועוד", אמר עוזר המפקח על הבנקים, אלון זקן.

מנגד, דרש היו"ר ביטן מבנק ישראל להגיש תוך שבועיים מתווה שיטיב במיוחד עם בעלי יתרות נמוכות, למשל בזיכוי עמלות או ריבית חלקית, ושהדבר ייעשה במסגרת מתווה מחייב כלשהו. לגבי ההתנגדות, נטען שגם לרפורמות רבות אחרות לא היה תקדים אך הן הוכחו כראויות. מנכ"ל המכון הישראלי לתכנון כלכלי, עו"ד דרור שטרום הגיב ואמר, "הטיעון שאין מדינה בעולם שעושה את זה נשמע גם כשהפרדנו את התאגידים הריאליים מהפיננסיים, גם ברפורמת קופות הגמל ובהגבלת שכר הבכירים במערכת הבנקאית".

אם לא יוצג מתווה משכנע מצד בנק ישראל, חברי הכנסת מאיימים לקדם את החקיקה, על אף התנגדות הבנק. היו"ר ביטן סיכם ואמר כי "אני יודע שחברי הכנסת רוצים חוק על שמם, אבל לא חייבים לחוקק אם תניחו את דעתנו ותביאו לנו מתווה שנותן דווקא לאלא שאין להם הרבה. אם אתם לא רוצים שנחוקק חוק תקדימי שאין כמוהו בעולם – תראו לנו איך אתם עושים את זה בלי חוק אבל כמתווה מחייב ולא כטובה שהבנקים עושים לנו. אם לא, אז נאלץ לחוקק".

כספי הציבור בעו"ש ובפיקדונות 

על פי מסמך שהוכן על ידי ועדת המחקר של הכנסת לקראת הדיון בועדת הכלכלה, נכון למרץ 2025, סך כל יתרות הציבור בעו"ש ובפיקדונות הוא כ-674 מיליארד שקל, מתוכם יתרות העו"ש של משקי בית היא כ-228 מיליארד שקל ו-92% מהסכום הזה (211 מיליארד שקל) אינו נושא ריבית כלל. הריבית הממוצעת על יתרת העו"ש היא כ-0.1% בלבד (ברוטו) והיא למעשה אפסית ביחס לריבית במשק. 

מבחינת, הריכוזיות של החזקת העושר הנתון הבא מספר את הסיפור: 8.6% בלבד מחשבונות הבנק מחזיקים בכ-63% מסך הסכום שבבנקים. 

בנוסף, בעקבות עליית ריבית בנק ישראל, יתרת הפיקדונות לזמן קצוב זינקה לכ-919 מיליארד שקל. ממוצע הריבית על פיקדונות קצרים ב-2025 הוא 1.47% לפיקדון יומי, 3.13% לפיקדון חודשי ו-4.03% לפיקדון שנתי. 

הריבית הממוצעת על פקדונות בריבית משתנה

קיראו עוד ב"בארץ"

רווחי הבנקים וזיקתם ליתרות העו"ש 

רווחיה של המערכת הבנקאות ב-2024 עמדו על כ-29.7 מיליארד שקל והציגו עלייה של 300% מ-2019. על פי הדו"ח, הסיבה המרכזית לזינוק ברווחים הוא השימוש ביתרות עו"ש של הציבור, שאינן נושאות ריבית, כמקור מימון זול, ובמקביל גביית ריבית גבוהה על אשראי.


רווחי מערכת הבנקאות

אפשר לחלק את רווחי מערכת הבנקאות לשלוש תקופות עיקריות: בשנים 2010 – 2019 הייתה עלייה מתמשכת בשיעור שנתי ממוצע של כ- 4.3% ברווח הנקי.  בשנת 2020 , תחילת משבר הקורונה, חלה ירידה של 24.4% ברווח הנקי, שנבעה מהירידה בסך הכנסות הריבית ועלייה בהוצאות להפסדי אשראי עקב משבר הקורונה, אשר השפיע על יכולת ההחזר של הלווים.והתקופה השלישית היא בשנים 2021 – 2024 שבהן חלה עלייה ניכרת בתוצאות מערכת הבנקאות בשיעור שנתי ממוצע של 17.2% , הרווח הנקי של מערכת הבנקאות בשנת 2024 היה כ-29.7 מיליארד שקל, כאמור גידול של פי 3 ברווחים בהשוואה ל- 2019 .

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    עושה חשבון 11/06/2025 12:11
    הגב לתגובה זו
    לפני תשלום ריבית על הזכות של העשיריםצריך להגביל את הריבית על החובה של העניים . ריבית עושק של 25% . מספיק 15% .
  • 8.
    חחחחחחח בטח... (ל"ת)
    אנונימי 10/06/2025 22:09
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    בנק ישראל דואג לבנקים לא בגלל סיבות השקר שלהם .אלא יד רוחצת יד והקריירה שלהם בהמשך היא בכיר בבנק (ל"ת)
    שלמה 10/06/2025 19:06
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אנונימי 10/06/2025 18:45
    הגב לתגובה זו
    עד שהחוק ירד מסדר היום. עברנו את זה כבר פעמיים בשנים האחרנות.
  • 5.
    אחד מהעם 10/06/2025 18:20
    הגב לתגובה זו
    לסיים את הימים שעל הלוואה הלקוח משלם מעל 10% ריבית ועל יתרת זכות בחשבון מקבל אפס עגול !
  • 4.
    זה חוק פופוליסטי ומטופש!!! תחייבו ריבית ראויה על הפקדונות (ל"ת)
    ותראו איך הכסף עובר מהעוש לפיקדונות 10/06/2025 18:08
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אל תקשיבוחוקקו החוק...ובהקדם. (ל"ת)
    אנונימי 10/06/2025 17:28
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אנונימי 10/06/2025 17:13
    הגב לתגובה זו
    הגיע הזמן.
  • 1.
    אנונימי 10/06/2025 17:06
    הגב לתגובה זו
    בנק ישראל והפיקוח על הבנקים .לטובת הציבור או לטובת הבנקים כמה עובדי בנק ישראל הלכו לאחר פרישתם לעבוד בבנקים עצמם . אולי זה קשור סתם תוהה
פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות. 

משה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה צילום: שלומי יוסףמשה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה צילום: שלומי יוסף
ועידת התשתיות

מנכ״ל משרד התחבורה על איך משיגים תקציבים מהאוצר, רכבים אוטונומיים ואובר

משה בן זקן מדבר על השיח מול האוצר, על התחב״צ, על רכבת מהירה לחיפה ועל זה שחייבים להשקיע בתשתיות אפילו אם הרובוטקסי בדרך לפה כי ״גם טסלות יכולות להיתקע בפקקים״; הוא משוכנע שישראל בדרך למהפכה תחבורתית אבל מזהיר שלא יקרה כלום בלי תקציבים, ביצוע והרבה מרפקים

מנדי הניג |

משרד התחבורה טוען שהוא סוף סוף "שם גז". בועידת התשתיות של ביזפורטל, מנכ"ל המשרד משה בן זקן נשמע אופטימי, אבל לא מתכחש למציאות הקשה שפוגשת את כולנו כל בוקר על הכביש. לדבריו, תקציבי עתק כבר ממומשים בשטח, פרויקטים של רכבות מהירות מתקדמים, וגם על מהפכת התחבורה האוטונומית הוא אומר "אנחנו שם".

בראיון על הבמה, בן זקן מדבר בגובה העיניים, הוא לא חושש להשתמש בביטויים כמו "צריך להיות ערס מול האוצר" כדי להזרים תקציבים, מצהיר על התנגדות לאגרת גודש "לפני שתהיה אלטרנטיבה אמיתית", ומסמן מטרות: הקלה בעומסים, מאבק בתאונות, קישוריות לפריפריה וקידום תחבורה ציבורית גם בתקצוב וגם בשירות.

אבל לא רק רכבות כבדות על הפרק גם רכבים ללא נהג. בן זקן מגלה שמשרד התחבורה כבר בשיח מתקדם עם טסלה, כדי לאפשר לישראלים להפעיל את הרכב האוטונומי שלהם כשאטל פרטי. "מי שיש לו טסלה יוכל להגדיר בתוכנה שהרכב יצא לעבוד כשאתה לא נוהג בו", הוא אומר. ומה עם Uber? גם בדרך פה. בן-זקן אומר שהם חידשו את הקשרים מול החברה והם מנסים למצוא את הנוסחה שתאפשר את ההפעלה בישראל בלי לפגוע בנהגי המוניות.


לצפיה בועידה - 



ועידת התשתיות של ביזפורטל שיחה עם משה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה

איך הגעת לכאן היום? המשתתפים בפאנלים האחרים נסעו אפילו יותר משלוש שעות כדי להגיע בזמן לועידה

האמת שהגעתי מפגישה כאן בסמוך, הייתי כבר במרכז.

לא נתקעת בפקקים?